ענו על חמש מן השאלות 1–8, על שאלה אחת לפחות מן הפרק הראשון או השני ועל שאלה אחת לפחות מכל אחד מן הפרקים השלישי והרביעי (לכל שאלה – 20 נקודות).
המסלול
5 יח״ל, כיתה י״א
הפתרונות, שאלה אחר שאלה
שאלה 1 — שאלות קצרות
ענו על שניים מארבעת הסעיפים א–ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.
תרגיל 1
א. בסרטוט שלפניכם מעגל שמרכזו O ורדיוסו R. דרך הנקודות A ו־E שעל המעגל העבירו שני משיקים המאונכים זה לזה. המשיקים נחתכים בנקודה K. הקטע KO חותך את המעגל בנקודה B.(1) מצאו פי כמה גדול שטח המשולש AOB משטח המשולש AKB.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:2.4142
הפתרון:
OA⊥AK,OE⊥EK,AK⊥EK
רדיוס מאונך למשיק בנקודת ההשקה, והמשיקים מאונכים זה לזה
OA=OE=R
במרובע OAKE שלוש זוויות ישרות ושתי צלעות סמוכות שוות: זה ריבוע שצלעו R
KOOBBK=R2=R=R2−R
KO אלכסון הריבוע, ו־B על המעגל
SAKBSAOB=BKOB
לשני המשולשים אותו גובה: המרחק מן הקודקוד A אל הישר KO
R2−RR=2−11=2+1≈2.414
מצמצמים ב־R ומכפילים במספר הצמוד
שטח המשולש AOB גדול פי 2+1≈2.414 משטח המשולש AKB.
תרגיל 2
א. בסרטוט שלפניכם מעגל שמרכזו O ורדיוסו R. דרך הנקודות A ו־E שעל המעגל העבירו שני משיקים המאונכים זה לזה. המשיקים נחתכים בנקודה K. הקטע KO חותך את המעגל בנקודה B. נתון כי שטח המשולש AOB הוא 16.(2) מצאו את אורך הגובה לצלע AK במשולש AKB.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:1.9703
הפתרון:
∠AOB=45∘
האלכסון KO חוצה את הזווית הישרה AOE של הריבוע
SAOB=21⋅OA⋅OB⋅sin45∘=42R2
OA=OB=R
42R2=16⇒R2=322⇒R≈6.727
SAKB=2+116=16(2−1)≈6.627
מסעיף (1)
h=AK2SAKB=R32(2−1)≈1.970
AK=R, צלע הריבוע
אורך הגובה לצלע AK במשולש AKB הוא h≈1.97. בדיקה: h=R−2R, המרחק של B מן הישר AK.
תרגיל 3
ב. בתחרות שחמט, שני שחקנים – יאיר ונדב – מתחרים זה נגד זה. כל משחק יכול להסתיים באחת מ־3 התוצאות האלה: ניצחון של יאיר, ניצחון של נדב או תיקו. בכל משחק ההסתברות שיאיר ינצח היא קבועה וגדולה פי 2 מן ההסתברות שנדב ינצח. נסמן ב־p את ההסתברות שנדב ינצח במשחק אחד. יאיר ונדב משחקים שני משחקים. (1) הביעו באמצעות p את ההסתברות שאחד מן השחקנים ישיג שני ניצחונות.
P= ____ ⋅p2
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:P= 5 ⋅p2
הפתרון:
(2p)2=4p2
יאיר מנצח בשני המשחקים; המשחקים בלתי תלויים
p⋅p=p2
נדב מנצח בשני המשחקים
4p2+p2=5p2
שני מאורעות זרים: מחברים את ההסתברויות
ההסתברות שאחד מן השחקנים ישיג שני ניצחונות היא 5p2.
תרגיל 4
ב. בתחרות שחמט, שני שחקנים – יאיר ונדב – מתחרים זה נגד זה. כל משחק יכול להסתיים באחת מ־3 התוצאות האלה: ניצחון של יאיר, ניצחון של נדב או תיקו. בכל משחק ההסתברות שיאיר ינצח היא קבועה וגדולה פי 2 מן ההסתברות שנדב ינצח. נסמן ב־p את ההסתברות שנדב ינצח במשחק אחד. יאיר ונדב משחקים שני משחקים. ידוע שאם שום שחקן לא השיג שני ניצחונות, ההסתברות שכל אחד מן המשחקים יסתיים בתיקו היא 319.(2) קבעו איזו מן האפשרויות I–III שלפניכם מתאימה לערך של p. נמקו את קביעתכם.
אII.p=2711
בI.p=101
גIII.p=61
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג III.p=61
הפתרון:
1−2p−p=1−3p
ההסתברות לתיקו במשחק אחד
1−5p2
ההסתברות ששום שחקן לא השיג שני ניצחונות: המשלים של סעיף (1)
1−5p2(1−3p)2=319
הסתברות מותנית: שני תיקו הם מקרה פרטי של «אין שני ניצחונות»
31(1−3p)2=9(1−5p2)⇒162p2−93p+11=0
p1p2=61=2711
פתרונות המשוואה הריבועית
1−3⋅2711=−92<0
ב־p=2711 ההסתברות לתיקו שלילית: הפתרון נפסל
1−0.05(1−0.3)2=9549=319
האפשרות I אינה מקיימת את המשוואה
האפשרות III: p=61. האפשרות II מקיימת את המשוואה, אבל איתה ההסתברות לתיקו, 1−3p, שלילית, ולכן היא אינה מתאימה.
תרגיל 5
ג. נתונה הפונקציה f(x)=x2−1+216−x2.(1) מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x).
א−4≤x≤4
בx≤−1 או x≥1
ג−4<x<−1 או 1<x<4
ד−4≤x≤−1 או 1≤x≤4
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד −4≤x≤−1 או 1≤x≤4
הפתרון:
x2−1≥0⇒x2≥1
ביטוי מתחת לשורש ריבועי אינו שלילי: x≤−1 או x≥1
16−x2≥0⇒−4≤x≤4
השורש השני
1≤x2≤16
שני התנאים יחד
תחום ההגדרה: −4≤x≤−1 או 1≤x≤4.
תרגיל 6
הגרפים I–IV
ג. נתונה הפונקציה f(x)=x2−1+216−x2.(2) אחד מן הגרפים I–IV שלפניכם מתאר את הפונקציה f(x). קבעו איזה מהם ונמקו את קביעתכם.
אגרף IV
בגרף II
גגרף I
דגרף III
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:א גרף IV
הפתרון:
−4≤x≤−1,1≤x≤4
מסעיף (1): אין גרף בין x=−1 ל־x=1, ולכן גרפים I ו־II נפסלים
f(1)f(4)=215≈7.75=15≈3.87
הערכים בקצות הענף הימני
f′(x)=x2−1x−16−x22x
נגזרת של שורש
f′(x)=0⇒16−x2=4(x2−1)⇒x=±2
נקודת קיצון אחת בכל ענף
f(2)=3+212=53≈8.66
גבוה משני הקצוות: מקסימום
גרף IV: בכל ענף הגרף עולה מקצה התחום אל מקסימום ב־x=±2 ויורד אל הקצה השני. בגרף III יש בכל ענף מינימום, ובגרפים I ו־II הפונקציה מוגדרת גם בין −1 ל־1. הפונקציה זוגית, ולכן שני הענפים סימטריים סביב ציר ה־y.
תרגיל 7
ד. נתונה סדרה אין־סופית שאיבריה מקיימים an=5⋅2ncos(π⋅2n) לכל n טבעי. (1) מצאו את שלושת האיברים הראשונים בסדרה an. (יש לכתוב כמספרים עשרוניים.)
a1= ____ , a2= ____ , a3= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:a1= 0.1 , a2= 0.05 , a3= 0.025
הפתרון:
cos(2π)=cos(4π)=cos(8π)=1
הקוסינוס של כפולה זוגית של π
a1a2a3=101=201=401
המכנים: 5⋅2=10,5⋅4=20,5⋅8=40
a1=0.1,a2=0.05,a3=0.025.
תרגיל 8
ד. נתונה סדרה אין־סופית שאיבריה מקיימים an=5⋅2ncos(π⋅2n) לכל n טבעי. (2) הוכיחו כי הסדרה an היא הנדסית, ומצאו את המנה שלה.
an=5⋅2ncos(π⋅2n) לכל n טבעי
הסדרה an הנדסית, ומנתה 21
להציג את התשובה והפתרון
2n מספר זוגי לכל n טבעי — 2n=2⋅2n−1, ו־2n−1 מספר שלם
cos(π⋅2n)=1 — הקוסינוס של כפולה זוגית של π שווה ל־1
an=5⋅2n1 — מציבים במונה של an
anan+1=5⋅2n+15⋅2n=21 — מחלקים כל איבר באיבר שלפניו
הסדרה an הנדסית, ומנתה q=21 — המנה בין כל איבר לאיבר שלפניו קבועה: זו הגדרת סדרה הנדסית
הפתרון:
cos(π⋅2n)=1
2n זוגי לכל n טבעי
an=5⋅2n1
anan+1=5⋅2n+15⋅2n=21
היחס אינו תלוי ב־n
הסדרה הנדסית, ומנתה q=21.
תרגיל 9
ד. נתונה סדרה אין־סופית שאיבריה מקיימים an=5⋅2ncos(π⋅2n) לכל n טבעי. (3) מצאו את סכום הסדרה an.
an היא סדרה הנדסית אין־סופית יורדת שסכומה מתכנס. המנה של הסדרה היא q. נסמן ב־T את סכום האיברים הנמצאים במקומות האי־זוגיים בסדרה, ונסמן ב־R את סכום האיברים הנמצאים במקומות הזוגיים בסדרה. נתון: R2T2=16.
תרגיל 1
א. מצאו את הערך של q.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.25
הפתרון:
TR=1−q2a1=1−q2a1q
האיברים במקומות האי־זוגיים הם סדרה הנדסית שמנתה q2 ואיברה הראשון a1; האיברים במקומות הזוגיים מתחילים ב־a1q
RT=q1⇒q21=16
q=±41
q=41
סדרה שמנתה שלילית מחליפה סימן, ולכן אינה יורדת
q=41=0.25.
תרגיל 2
נתונה סדרה bn שאיבריה מקיימים bn=an⋅an+11+q לכל n טבעי. נתון: b1=1.ב. מצאו את הערך של a1.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:2.2361
הפתרון:
b1=a1⋅a21+q=a12⋅4145=a125
a2=a1q=4a1
a125=1⇒a12=5
a1=5≈2.236
סדרה יורדת שמנתה חיובית: an+1−an=an(q−1)<0 רק כאשר a1>0
a1=5≈2.236.
תרגיל 3
נתונה סדרה bn שאיבריה מקיימים bn=an⋅an+11+q לכל n טבעי. נתון: b1=1.ג. הביעו באמצעות n את bn.
אbn=16n
בbn=16n−1
גbn=45⋅16n−1
דbn=4n−1
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב bn=16n−1
הפתרון:
an⋅an+1=a1qn−1⋅a1qn=a12q2n−1=5⋅(41)2n−1
bn=5⋅(41)2n−145=41⋅42n−1=42n−2
42n−2=16n−1
בדיקה: b1=160=1
bn=16n−1: סדרה הנדסית שאיברה הראשון 1 ומנתה 16.
תרגיל 4
נתונה סדרה bn שאיבריה מקיימים bn=an⋅an+11+q לכל n טבעי. נתון: b1=1.ד. הוכיחו באינדוקציה או בכל דרך אחרת כי לכל n טבעי מתקיים: b1+b2+…+bn=1516n−1.
bn=16n−1 לכל n טבעי (סעיף ג)
b1+b2+…+bn=1516n−1
להציג את התשובה והפתרון
b1=1=15161−1 — בדיקה עבור n=1
b1+…+bk=1516k−1 — הנחת האינדוקציה
b1+…+bk+1=1516k−1+16k — מוסיפים את bk+1=16k ומציבים את הנחת האינדוקציה
בשכבה י״א של תיכון עירוני גדול חלק מן התלמידים הם מדריכים בתנועת נוער והשאר אינם מדריכים. בשכבה זו לחלק מן התלמידים יש רישיון נהיגה ולשאר אין רישיון נהיגה. חצי מן התלמידים שיש להם רישיון נהיגה הם מדריכים בתנועת נוער. אחוז התלמידים המדריכים מבין התלמידים שיש להם רישיון שווה לאחוז התלמידים שאין להם רישיון מבין התלמידים המדריכים. בוחרים באקראי תלמיד מבין תלמידי השכבה. ההסתברות שהתלמיד שנבחר הוא מדריך או שיש לו רישיון היא 0.45.
תרגיל 1
א. מצאו כמה אחוזים מן התלמידים בשכבה זו הם מדריכים.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:30
הפתרון:
P(A∣B)=21
נסמן ב־A את המאורע «התלמיד מדריך» וב־B את המאורע «יש לתלמיד רישיון נהיגה»
P(B∣A)=P(A∣B)=21⇒P(B∣A)=21
הנתון על שני האחוזים
P(A∩B)=21P(B)=21P(A)⇒P(A)=P(B)
P(A∪B)=P(A)+P(B)−P(A∩B)=1.5P(A)=0.45
P(A)=0.3
30% מן התלמידים בשכבה הם מדריכים (וגם 30% מהם בעלי רישיון).
תרגיל 2
ב. בוחרים באקראי תלמיד מבין התלמידים שאין להם רישיון. מהי ההסתברות שתלמיד זה הוא מדריך?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.2143
הפתרון:
P(A∩B)P(A∩B)=0.15=0.3−0.15=0.15
נסמן ב־A את המאורע «התלמיד מדריך» וב־B את המאורע «יש לתלמיד רישיון נהיגה»
P(B)=1−0.3=0.7
P(A∣B)=0.70.15=143≈0.2143
הסתברות מותנית
ההסתברות היא 143≈0.214.
תרגיל 3
בוחרים באקראי 5 תלמידים מבין התלמידים שאין להם רישיון. ג (1). מהי ההסתברות שנבחר יותר ממדריך אחד?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.2922
הפתרון:
X∼Bin(5,143)
התיכון גדול: הבחירות בלתי תלויות, ובכל אחת ההסתברות למדריך היא 143 (סעיף ב). X הוא מספר המדריכים שנבחרו
P(X=0)=(1411)5≈0.2994
P(X=1)=5⋅143⋅(1411)4≈0.4083
P(X≥2)=1−P(X=0)−P(X=1)≈0.2922
המאורע המשלים
ההסתברות שנבחר יותר ממדריך אחד היא 26891278579≈0.292.
תרגיל 4
בוחרים באקראי 5 תלמידים מבין התלמידים שאין להם רישיון. ג (2). ידוע שנבחר יותר ממדריך אחד. מהי ההסתברות כי מספר המדריכים שנבחרו הוא זוגי?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.7906
הפתרון:
P(X=2)=(25)(143)2(1411)3≈0.2227
התיכון גדול: הבחירות בלתי תלויות, ובכל אחת ההסתברות למדריך היא 143 (סעיף ב). X הוא מספר המדריכים שנבחרו
בסרטוט שלפניכם משולש קהה זווית ABC החסום במעגל. הנקודה K נמצאת על המשך הצלע AB כך ש־AB=BK. המשך הקטע KC חותך את המעגל בנקודה נוספת, בנקודה F. נתון: ∠BAC=∠BCA.
תרגיל 1
א. הוכיחו כי AF הוא קוטר במעגל.
∠BAC=∠BCA
K על המשך הצלע AB, ו־AB=BK
F על המעגל, על המשך הקטע KC
AF קוטר במעגל
להציג את התשובה והפתרון
BA=BC — מול זוויות שוות במשולש מונחות צלעות שוות
BC=BK — כלל המעבר: BC=BA ו־BA=BK
∠ACK=90∘ — במשולש ACK התיכון CB שווה למחצית הצלע AK: המשולש ישר זווית
∠ACF=90∘ — זוויות צמודות משלימות ל־180∘
AF קוטר במעגל — זווית היקפית בת 90∘ נשענת על קוטר
הפתרון:
BA=BC=BK
מול זוויות שוות מונחות צלעות שוות, ו־AB=BK נתון
∠ACK=90∘
התיכון CB במשולש ACK שווה למחצית הצלע AK
∠ACF=180∘−90∘=90∘
זווית צמודה
הזווית ההיקפית ∠ACF ישרה, ולכן היא נשענת על קוטר: AF קוטר במעגל.
תרגיל 2
המיתרים BF ו־AC נחתכים בנקודה D.ב. הוכיחו כי המשולש ADK הוא שווה שוקיים.
AF קוטר במעגל (סעיף א)
AB=BK, ו־K על המשך AB
D נקודת החיתוך של BF ו־AC
המשולש ADK שווה שוקיים: DA=DK
להציג את התשובה והפתרון
∠ABF=90∘ — זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה
FB⊥AK — A,B ו־K על ישר אחד
FB האנך האמצעי לקטע AK — B אמצע AK (AB=BK), ו־FB⊥AK בנקודה B
DA=DK — כל נקודה על האנך האמצעי לקטע נמצאת במרחקים שווים מקצותיו; D על BF
הפתרון:
∠ABF=90∘
זווית היקפית על הקוטר AF
ABFB⊥AK=BK
FB האנך האמצעי לקטע AK
DA=DK
D על האנך האמצעי
המשולש ADK שווה שוקיים, ובסיסו AK. אפשר גם בחפיפה: △ABD≅△KBD (צ.ז.צ).
תרגיל 3
המיתרים BF ו־AC נחתכים בנקודה D.ג (1). הוכיחו כי המרובע BDCK הוא בר חסימה במעגל.
∠ABF=90∘ (סעיף ב)
∠ACK=90∘ (סעיף א)
D על BF ועל AC
המרובע BDCK בר חסימה במעגל
להציג את התשובה והפתרון
∠DBK=90∘ — זווית צמודה ל־∠ABD=90∘
∠DCK=90∘ — D על AC, ולכן ∠DCK=∠ACK
∠DBK+∠DCK=180∘ — סכום שתי זוויות ישרות
המרובע BDCK בר חסימה במעגל — מרובע שבו סכום זוג זוויות נגדיות הוא 180∘ הוא בר חסימה
הפתרון:
∠DBK∠DCK=90∘=90∘
מסעיפים א ו־ב
∠DBK+∠DCK=180∘
זוויות נגדיות במרובע BDCK
סכום הזוויות הנגדיות B ו־C הוא 180∘, ולכן המרובע BDCK בר חסימה. הקטע DK הוא קוטר במעגל החוסם אותו.
תרגיל 4
המיתרים BF ו־AC נחתכים בנקודה D.ג (2). הוכיחו כי ∠DKC=∠FAC.
המרובע BDCK בר חסימה במעגל (סעיף ג (1))
D על BF
∠DKC=∠FAC
להציג את התשובה והפתרון
∠DKC=∠DBC — במעגל החוסם את BDCK: זוויות היקפיות הנשענות על הקשת DC
∠DBC=∠FBC — D על הקטע BF
∠FBC=∠FAC — במעגל הנתון: זוויות היקפיות הנשענות על הקשת FC
∠DKC=∠FAC — כלל המעבר
הפתרון:
∠DKC=∠DBC
זוויות היקפיות על DC במעגל של BDCK
∠DBC=∠FBC=∠FAC
זוויות היקפיות על FC במעגל הנתון
∠DKC=∠FAC.
תרגיל 5
המיתרים BF ו־AC נחתכים בנקודה D.ד. הוכיחו כי AC⋅AD=KC⋅AF.
∠DKC=∠FAC (סעיף ג (2))
∠ACK=90∘ (סעיף א)
DA=DK (סעיף ב)
AC⋅AD=KC⋅AF
להציג את התשובה והפתרון
∠DCK=∠FCA=90∘ — ∠DCK=∠ACK, ו־∠FCA צמודה לה
△DKC∼△FAC — משפט הדמיון ז.ז: ∠DKC=∠FAC ו־∠DCK=∠FCA
א. הביעו באמצעות k ו־α את רדיוס המעגל החוסם את המשולש CDB.
אR=2cosαk
בR=sin4αksinα
גR=sin4αksin2α
דR=sin4α2ksinα
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב R=sin4αksinα
הפתרון:
BD=2ksinα
במשולש שווה השוקיים ABD הגובה מ־A חוצה את זווית הראש 2α ואת הבסיס BD
∠CBD∠BCD=∠CDB=2α=180∘−4α
המשולש CDB שווה שוקיים (CB=CD)
2R=sin∠BCDBD=sin(180∘−4α)2ksinα=sin4α2ksinα
משפט הסינוסים במשולש CDB
R=sin4αksinα. הביטוי 2cosαk הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש ABD.
תרגיל 2
נתון כי רדיוס המעגל החוסם את המשולש ABD גדול פי 34 מרדיוס המעגל החוסם את המשולש CDB.ב. מצאו את גודל הזווית BAD. (יש לכתוב את התשובה בדרגות.)
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:48.1897
הפתרון:
RABD=2sin2αBD=4sinαcosα2ksinα=2cosαk
משפט הסינוסים במשולש ABD
2cosαk=34⋅sin4αksinα
הנתון, עם סעיף א
sin4α=38sinαcosα=34sin2α
2sin2αcos2α=34sin2α⇒cos2α=32
sin2α=0
2α≈48.19∘
0∘<2α<90∘
∠BAD≈48.19∘.
תרגיל 3
נתון כי רדיוס המעגל החוסם את המשולש ABD גדול פי 34 מרדיוס המעגל החוסם את המשולש CDB. הנקודה O היא מרכז המעגל החוסם את המשולש ABD. דרך הנקודה A העבירו ישר המקביל ל־BD וחותך את המשך הצלע CD בנקודה E. נתון כי שטח המשולש AOE הוא 70.ג. מצאו את הערך של k.
מקסימום (2,41), ומינימום בקצה התחום (1.6,0). בענף השמאלי (x<0) הפונקציה יורדת, ואין בו נקודת קיצון.
תרגיל 5
הגרפים I–IV
הציבו k=8 בפונקציה f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. ג (3). סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף IV
בגרף III
גגרף II
דגרף I
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג גרף II
הפתרון:
x<0:f(x)<0
מונה חיובי ומכנה שלילי: הענף השמאלי מתחת לציר ה־x
x→−∞:f(x)→0,x→0−:f(x)→−∞
הענף השמאלי יורד מ־y=0 אל האסימפטוטה x=0
(1.6,0)↗(2,41)↘0
הענף הימני, מסעיף ג (2)
גרף II. גרף I הוא −f(x), בגרף III הענף השמאלי מעל ציר ה־x, וגרף IV הוא השיקוף של גרף f סביב ציר ה־y.
תרגיל 6
הגרפים I–IV
הציבו k=8 בפונקציה f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2 שתחום הגדרתה זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x).ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף IV
בגרף I
גגרף III
דגרף II
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב גרף I
הפתרון:
g(x)=(f(x))2≥0
הגרף אינו יורד מתחת לציר ה־x
x→0−:g(x)→+∞,x→±∞:g(x)→0
אותן אסימפטוטות כמו ל־f
g′(x)=2f(x)f′(x)
בענף השמאלי f<0 ו־f′<0, ולכן g′>0:g עולה
(1.6,0)↗(2,161)↘0
בענף הימני f≥0, ולכן לסימן של g′ סימן f′
גרף I. גרף II הוא −g(x), בגרף III המקסימום הוא 41 ולא 161, וגרף IV הוא השיקוף של גרף g סביב ציר ה־y.
תרגיל 7
הציבו k=8 בפונקציה f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2 שתחום הגדרתה זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x).a הוא פרמטר גדול מ־2.ה. האם ערך הביטוי ∫aa+1g(x)dx שווה, גדול או קטן בהשוואה לערך הביטוי ∫aa+1f(x)dx? נמקו את תשובתכם.
אגדול
בקטן
גשווה
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב קטן
הפתרון:
x>2:0<f(x)≤41<1
מסעיף ג (2): המקסימום של f הוא 41, ומימין ל־x=1.6 הפונקציה חיובית
g(x)=f(x)⋅f(x)<f(x)
מספר בין 0 ל־1 קטן מעצמו כשמעלים אותו בריבוע
∫aa+1g(x)dx<∫aa+1f(x)dx
אותו קטע, ו־g<f בכל הקטע
ערך הביטוי ∫aa+1g(x)dx קטן מערך הביטוי ∫aa+1f(x)dx.
תרגיל 8
הציבו k=8 בפונקציה f(x), וענו על הסעיפים ג–ו. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2 שתחום הגדרתה זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה f(x).ו. חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה g(x), על ידי ציר ה־x ועל ידי הישרים x=2 ו־x=6.
ג. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף IV
בגרף II
גגרף I
דגרף III
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד גרף III
הפתרון:
(−π,−2)↗(−3π,41)↘(0,0)↗(3π,41)↘(π,−2)
מסעיף ב
f(±2π)=0
הגרף נוגע בציר ה־x ב־0 וחותך אותו ב־±2π
גרף III. בגרף II אין שתי נקודות מקסימום, וגרפים I ו־IV מגיעים ל־−2 דווקא ב־x=0.
תרגיל 5
נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+b1, b הוא פרמטר. נתון כי לפונקציה g(x) יש בדיוק שתי אסימפטוטות אנכיות. ד. כתבו שני ערכים אפשריים של b, שאחד מהם חיובי והאחר שלילי. ד (1). מהו הערך השלילי האפשרי של b?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:-0.25
הפתרון:
f(x)+b=0⇔f(x)=−b
אסימפטוטה אנכית: המכנה מתאפס, והמונה הוא 1
−2≤f(x)≤41
הישר y=−b פוגש את גרף f בשתי נקודות בדיוק כאשר −b=41 (בשתי נקודות המקסימום) או כאשר −2<−b<0 (פעם אחת בכל ענף יורד); כאשר 0≤−b<41 הוא פוגש אותו שלוש או ארבע פעמים, וכאשר −b>41 או −b<−2 אף לא פעם אחת
b<0⇒−b>0⇒−b=41
הערך השלילי הוא b=−41=−0.25. אז f(x)−41=−(cosx−21)2 מתאפס רק ב־x=±3π.
תרגיל 6
נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+b1, b הוא פרמטר. נתון כי לפונקציה g(x) יש בדיוק שתי אסימפטוטות אנכיות. ד. כתבו שני ערכים אפשריים של b, שאחד מהם חיובי והאחר שלילי. ד (2). איזה מן הערכים האלה הוא ערך חיובי אפשרי של b?
אb=3
בb=1
גb=4
דb=25
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב b=1
הפתרון:
b=1:f(x)=−1
הישר y=−b פוגש את גרף f בשתי נקודות בדיוק כאשר −b=41 (בשתי נקודות המקסימום) או כאשר −2<−b<0 (פעם אחת בכל ענף יורד); כאשר 0≤−b<41 הוא פוגש אותו שלוש או ארבע פעמים, וכאשר −b>41 או −b<−2 אף לא פעם אחת
−2<−1<0
הישר y=−1 חותך את גרף f פעם אחת בכל ענף יורד: שתי אסימפטוטות אנכיות
b>2⇒−b<−2
הישר y=−b מתחת לגרף כולו: אין אסימפטוטה אנכית
b=1. כל b חיובי שקטן מ־2 מתאים; 25,3 ו־4 גדולים מ־2.
תרגיל 7
נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+b1, b הוא פרמטר. הציבו בפונקציה g(x) את הערך השלילי של b שמצאתם, וענו על הסעיפים ה–ו. ה (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x).
א−π≤x≤π,x=±3π
ב−π<x<π,x=±3π
ג−π≤x≤π,x=±32π
ד−π≤x≤π,x=0,x=±2π
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:א −π≤x≤π,x=±3π
הפתרון:
g(x)=f(x)−411=(cosx−21)2−1
f(x)−41=−(cosx)2+cosx−41=−(cosx−21)2
cosx=21⇒x=±3π
המכנה מתאפס רק שם
תחום ההגדרה: −π≤x≤π, פרט ל־x=±3π. בקצוות ±π הפונקציה מוגדרת: g(±π)=−94.
תרגיל 8
נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+b1, b הוא פרמטר. הציבו בפונקציה g(x) את הערך השלילי של b שמצאתם, וענו על הסעיפים ה–ו. ה (2). מצאו את שיעורי כל נקודות הקיצון של הפונקציה g(x). (יש לכתוב כמספרים עשרוניים.)
( ____ , ____ ) ו־(± ____ , ____ )
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:( 0 , -4 ) ו־(± 3.1416 , -0.4444 )
הפתרון:
g(x)=f(x)−411=(cosx−21)2−1
f(x)−41=−(cosx)2+cosx−41=−(cosx−21)2
g′(x)=(cosx−21)3−2sinx
גוזרים −(cosx−21)−2
g′(x)±π=0⇒sinx=0⇒x=0
g(0)g(±π)=(21)2−1=−4=(−23)2−1=−94
נקודות הקיצון: (0,−4) ו־(±π,−94), כלומר y≈−0.444 בקצוות.
תרגיל 9
נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+b1, b הוא פרמטר. הציבו בפונקציה g(x) את הערך השלילי של b שמצאתם, וענו על הסעיפים ה–ו. ה (2). מה סוג נקודות הקיצון (0,−4) ו־(±π,−94) של הפונקציה g(x)?
א(0,−4) מינימום, ו־(±π,−94) מקסימום
בשלוש הנקודות הן נקודות מינימום
גשלוש הנקודות הן נקודות מקסימום
ד(0,−4) מקסימום, ו־(±π,−94) מינימום
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג שלוש הנקודות הן נקודות מקסימום
הפתרון:
g′(x)=(cosx−21)3−2sinx
גוזרים −(cosx−21)−2
−3π<x<0:g′(x)>0,0<x<3π:g′(x)<0
cosx−21>0: הסימן הפוך לסימן של sinx; ב־x=0 מקסימום
3π<x<π:g′(x)>0
cosx−21<0 ו־sinx>0:g עולה עד הקצה x=π, מקסימום קצה
−π<x<−3π:g′(x)<0
g יורדת מן הקצה x=−π: מקסימום קצה
שלוש הנקודות הן נקודות מקסימום. לפונקציה אין מינימום: ליד x=±3π היא שואפת ל־−∞.
תרגיל 10
הגרפים I–IV
נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+b1, b הוא פרמטר. הציבו בפונקציה g(x) את הערך השלילי של b שמצאתם, וענו על הסעיפים ה–ו. ו. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף I
בגרף II
גגרף IV
דגרף III
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב גרף II
הפתרון:
g(x)=(cosx−21)2−1<0
כל הגרף מתחת לציר ה־x
x=±3π
האסימפטוטות האנכיות; לידן g→−∞ משני הצדדים
g(0)=−4<−94=g(±π)
המקסימום של הענף האמצעי נמוך מן הערכים בקצוות
גרף II. בגרף I הענף האמצעי מעל ציר ה־x, בגרף IV כל הגרף מעליו, ובגרף III האסימפטוטות רחוקות יותר מן הראשית והמקסימום האמצעי גבוה מן הקצוות.
נתונה הפונקציה f(x)=kx3−3x2+8kx, המוגדרת לכל x.k הוא פרמטר שונה מ־0. הנקודה A היא נקודת הפיתול של הפונקציה f(x).
תרגיל 1
א. הביעו באמצעות k את שיעורי הנקודה A.
אA(k1,8+k22)
בA(k1,8−k24)
גA(k2,16−k24)
דA(k1,8−k22)
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד A(k1,8−k22)
הפתרון:
f′(x)f′′(x)=3kx2−6x+8k=6kx−6
f′′(x)=0⇒x=k1
f′′ ליניארית ומחליפה סימן ב־x=k1
f(k1)=k3k−k23+8=8−k22
A(k1,8−k22).
תרגיל 2
נתון כי הנקודה A נמצאת ברביע הראשון. ב. מצאו את תחום הערכים האפשרי של k.
k> ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:k> 0.5
הפתרון:
k1>0⇒k>0
שיעור ה־x חיובי
8−k22>0⇒k2>41
שיעור ה־y חיובי
k>21
יחד עם k>0
k>21.
תרגיל 3
נתון כי הנקודה A נמצאת ברביע הראשון. דרך הנקודה A העבירו אנך לציר ה־x החותך אותו בנקודה B, ואנך לציר ה־y החותך אותו בנקודה C. נתון ריבוע I שאורך הצלע שלו שווה לאורך הקטע AB, וריבוע II שאורך הצלע שלו שווה לאורך הקטע AC.ג. מצאו את הערך של k שבעבורו סכום שטחי הריבועים I ו־II הוא מינימלי (תוכלו להשאיר שורש בתשובתכם). (כאן יש לכתוב את התשובה כמספר עשרוני.)
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.508
הפתרון:
ABAC=8−k22=k1
B(k1,0) ו־C(0,8−k22);A ברביע הראשון
S(k)k>21=(8−k22)2+k21
t0<t<4:S=k21=4t2−31t+64
הצבה; t יורד כאשר k עולה
t=831
קודקוד הפרבולה, בתוך הקטע 0<t<4; הפרבולה פתוחה כלפי מעלה: מינימום