סדרה I היא סדרה הנדסית אין־סופית שאיבריה הם a1,a2,a3,… ומנתה היא 9⋅r2. נתון: 0<r<31. בין כל שני איברים בסדרה I הכניסו איבר נוסף, ונוצרה סדרה הנדסית חדשה יורדת, סדרה II, שאיבריה הם b1,b2,b3,… ומנתה היא q.
תרגיל 1
א (1). הביעו את q באמצעות r.
q= ____ ⋅r
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:q= 3 ⋅r
הפתרון:
b1b2b3=a1=a2
האיבר הנוסף נכנס בין a1 ל־a2
b3=b1⋅q2
נוסחת האיבר הכללי בסדרה II
a2=a1⋅9r2
נוסחת האיבר הכללי בסדרה I
q2=9r2
משווים: b3=a2 ו־b1=a1
q=3rאוq=−3r
מוציאים שורש
q=3r
סדרה II יורדת, ולכן q>0
q=3r.
תרגיל 2
א (2). הסבירו מדוע שתי הסדרות I ו־II מתכנסות.
אכי 9r2>3r, ולכן סדרה I יורדת מהר יותר.
בכי האיבר הראשון של שתי הסדרות שווה.
גכי 0<r<31, ולכן 0<9r2<1 וגם 0<3r<1: המנה של כל סדרה בין −1 ל־1, ושונה מ־0.
דכי שתי הסדרות יורדות, וכל סדרה הנדסית יורדת מתכנסת.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג כי 0<r<31, ולכן 0<9r2<1 וגם 0<3r<1: המנה של כל סדרה בין −1 ל־1, ושונה מ־0.
הפתרון:
0<r<31
נתון
0<3r<1
כופלים ב־3
0<9r2<1
מעלים בריבוע: שני האגפים חיוביים
∣q∣<1,q=0ו־∣9r2∣<1,9r2=0
תנאי ההתכנסות של סדרה הנדסית אין־סופית
המנה של כל אחת מהסדרות נמצאת בין 0 ל־1, ולכן שתיהן מתכנסות.
תרגיל 3
נתון כי סכום סדרה II גדול פי 34 מסכום סדרה I.ב. חשבו את q.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.3333
הפתרון:
SII=1−qb1
סכום סדרה הנדסית אין־סופית מתכנסת
SI=1−9r2a1=1−q2b1
a1=b1 ו־9r2=q2
1−qb1=34⋅1−q2b1
נתון: SII=34SI
1−q1=34⋅(1−q)(1+q)1
מחלקים ב־b1=0 ומפרקים 1−q2
1=34⋅1+q1
כופלים ב־1−q=0
1+q=34
כופלים ב־1+q
q=31
מחסירים 1
q=31 (ולכן r=91).
תרגיל 4
נתון כי סכום סדרה II גדול פי 34 מסכום סדרה I. נתון כי סכום האיברים במקומות הזוגיים בסדרה II הוא 12.ג. מצאו את סכום כל האיברים של סדרה II במקומות שמתחלקים ב־5(b5,b10,b15,…).
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.3967
הפתרון:
b2,b4,b6,…
האיברים במקומות הזוגיים: סדרה הנדסית
איבר ראשון b1q,מנה q2
b2=b1q, ובין שני איברים זוגיים יש שני צעדים
1−q2b1q=12
נתון
98b1⋅31=12
מציבים q=31
83b1=12
מפשטים
b1=32
כופלים ב־38
b5=b1q4=32⋅811=8132
האיבר הראשון של הסדרה החדשה
מנה q5=2431
בין b5 ל־b10 יש חמישה צעדים
1−24318132=8132⋅242243
סכום סדרה הנדסית אין־סופית מתכנסת
=24296=12148≈0.397
מצמצמים
הסכום הוא 12148≈0.397.
תרגיל 5
נתון כי סכום סדרה II גדול פי 34 מסכום סדרה I. נתון כי סכום האיברים במקומות הזוגיים בסדרה II הוא 12.ד. מצאו בסדרה II את היחס בין האיבר החמישי לבין סכום כל האיברים שאחרי איבר זה.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:2
הפתרון:
b6+b7+b8+…
האיברים שאחרי b5: סדרה הנדסית שמנתה q
=1−qb6=1−qb5q
סכום סדרה הנדסית אין־סופית, b6=b5q
1−qb5qb5=q1−q
מחלקים ומצמצמים ב־b5=0
=3132=2
מציבים q=31
היחס הוא 2.
תרגיל 6
ה. הוכיחו כי בכל סדרה הנדסית מתכנסת היחס בין איבר כלשהו לבין סכום כל האיברים שאחריו אינו תלוי במיקום של האיבר בסדרה.
c1,c2,c3,… סדרה הנדסית אין־סופית מתכנסת שמנתה q
0<∣q∣<1 , c1=0
cn איבר כלשהו בסדרה
היחס cn+1+cn+2+…cn אינו תלוי ב־n
להציג את התשובה והפתרון
cn+1=cn⋅q — הגדרת סדרה הנדסית
cn+1+cn+2+⋯=1−qcnq — סכום סדרה הנדסית אין־סופית מתכנסת שאיברה הראשון cn+1 ומנתה q
נטע משחקת במשחק מסוים. במשחק זה יש בדיוק שלוש תוצאות אפשריות: ניצחון, תיקו והפסד. ההסתברות שנטע תנצח במשחק גדולה פי 3 מן ההסתברות שהיא תפסיד במשחק. נסמן ב־p את ההסתברות שנטע תפסיד במשחק (p>0). בשאלה כולה תוצאות המשחקים אינן תלויות זו בזו.
תרגיל 1
נתון שאם נטע משחקת 2 משחקים בזה אחר זה, ההסתברות שהיא תנצח במשחק אחד לפחות היא 4.5p.א. מצאו את הערך של p.
נטע שיחקה 5 משחקים בזה אחר זה. ב. מצאו את ההסתברות שנטע תנצח ב־3 משחקים לפחות.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.5
הפתרון:
nP(ניצחון)=5=21
ניסויים בלתי תלויים: התפלגות בינומית
P(k)=(k5)(21)k(21)5−k=(k5)⋅321
נוסחת ברנולי
P(3)P(4)P(5)=3210=325=321
(35)=10,(45)=5,(55)=1
P(k≥3)=3210+5+1=3216=21
מחברים
ההסתברות היא 21.
תרגיל 3
נטע שיחקה 5 משחקים בזה אחר זה. ג. מצאו את ההסתברות שנטע תנצח בשלושת המשחקים הראשונים לפחות.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.125
הפתרון:
ניצחון, ניצחון, ניצחון, ?, ?
שלושת המשחקים הראשונים: ניצחון; שני האחרונים: כל תוצאה
21⋅21⋅21⋅1⋅1
משחקים בלתי תלויים: כופלים
=81
ההסתברות היא 81.
תרגיל 4
נטע שיחקה 5 משחקים בזה אחר זה. ד (1). מצאו את ההסתברות שנטע לא תפסיד בשום משחק.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.4019
הפתרון:
P(לא הפסד)=1−61=65
מאורע משלים, במשחק אחד
(65)5
חמישה משחקים בלתי תלויים
=77763125≈0.402
ההסתברות היא 77763125≈0.402.
תרגיל 5
נטע שיחקה 5 משחקים בזה אחר זה. ד (2). ידוע כי נטע הפסידה במשחק אחד לפחות. מהי ההסתברות שהיא ניצחה בשלושת המשחקים הראשונים וקיבלה תוצאת תיקו במשחק האחרון?
נתון מעגל שרדיוסו R ומרכזו O. מנקודה A שמחוץ למעגל יוצאים שלושה ישרים: הישר AB משיק למעגל בנקודה B, הישר AD עובר דרך מרכז המעגל O וחותך את המעגל בנקודות C ו־D, והישר AG מאונך לישר AD (ראו סרטוט). הנקודות D,B ו־G נמצאות על ישר אחד, כמתואר בסרטוט. נסמן: ∠ADB=α.
תרגיל 1
א. הביעו את כל זוויות המשולש ABG באמצעות α.
א∠ABG=α , ∠AGB=90∘−α , ∠BAG=90∘
ב∠ABG=90∘−α , ∠AGB=α , ∠BAG=90∘
ג∠ABG=90∘+α , ∠AGB=90∘−α , ∠BAG=0∘
ד∠ABG=90∘−α , ∠AGB=90∘−α , ∠BAG=2α
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד ∠ABG=90∘−α , ∠AGB=90∘−α , ∠BAG=2α
הפתרון:
∠DBC=90∘
זווית היקפית הנשענת על הקוטר DC
∠ABC=∠BDC=α
הזווית בין משיק למיתר שווה לזווית ההיקפית הנשענת על אותו מיתר
∠ABD=∠ABC+∠CBD=α+90∘
חיבור זוויות
∠ABG=180∘−(90∘+α)=90∘−α
זוויות צמודות: D,B,G על ישר אחד
∠DAG=90∘
נתון: AG⊥AD
∠AGB=180∘−90∘−α=90∘−α
סכום הזוויות במשולש ADG
∠BAG=180∘−2(90∘−α)=2α
סכום הזוויות במשולש ABG
∠ABG=∠AGB=90∘−α, ו־∠BAG=2α. המשולש ABG שווה שוקיים: AB=AG.
תרגיל 2
ב. הוכיחו: ACAB=BCDB.
AB משיק למעגל בנקודה B
AD עובר דרך המרכז O:DC קוטר
AG⊥AD
D,B,G על ישר אחד
∠ADB=α
ACAB=BCDB
להציג את התשובה והפתרון
∠BAC=∠DAB — זווית משותפת
∠ABC=∠ADB=α — הזווית בין משיק למיתר שווה לזווית ההיקפית הנשענת על אותו מיתר
△ABC∼△ADB — משפט דמיון ז.ז.
ABAC=DBBC — במשולשים דומים יחס הצלעות המתאימות שווה
ACAB=BCDB — היפוך שני האגפים של שוויון
הפתרון:
∠BAC=∠DAB
זווית משותפת
∠ABC=∠ADB=α
זווית בין משיק למיתר
△ABC∼△ADB
ז.ז.
ABAC=DBBC
יחס צלעות מתאימות
ACAB=BCDB
היפוך שני האגפים
מהדמיון △ABC∼△ADB נובע ACAB=BCDB.
תרגיל 3
נתון: AC=21DC , AG=8.ג. חשבו את R.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:4.6188
הפתרון:
AB=AG=8
המשולש ABG שווה שוקיים (סעיף א)
DC=2R
DC קוטר
AC=21⋅2R=R
נתון AC=21DC
AD=AC+CD=R+2R=3R
חיבור קטעים
ADAB=ABAC
מהדמיון △ABC∼△ADB (סעיף ב)
AB2=AC⋅AD
כפל בהצלבה
82=R⋅3R
מציבים
3R2=64
R2=364
מחלקים ב־3
R=38≈4.619
מוציאים שורש, R>0
R=38≈4.619.
תרגיל 4
נתון: AC=21DC , AG=8. נסמן ב־S את שטח המשולש BDC.ד (1). הוכיחו: △ADG∼△BDC.
AB משיק למעגל בנקודה B
AD עובר דרך המרכז O:DC קוטר
AG⊥AD
D,B,G על ישר אחד
∠ADB=α
△ADG∼△BDC
להציג את התשובה והפתרון
∠ADG=∠BDC — זווית משותפת
∠DAG=90∘ — נתון: AG⊥AD
∠DBC=90∘ — זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה
△ADG∼△BDC — משפט דמיון ז.ז.
הפתרון:
∠ADG=∠BDC
זווית משותפת
∠DAG=∠DBC=90∘
נתון, וזווית היקפית על קוטר
△ADG∼△BDC
ז.ז.
שתי זוויות שוות: △ADG∼△BDC, כאשר A↔B,D↔D,G↔C.
תרגיל 5
נתון: AC=21DC , AG=8. נסמן ב־S את שטח המשולש BDC.ד (2). הביעו את שטח המשולש ADG באמצעות S.
אSADG=3S
בSADG=2S
גSADG=9S
דSADG=3S
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד SADG=3S
הפתרון:
AD=3R=324=83
מסעיף ג
BCDB=ACAB=R8=3
מסעיף ב
DB=3BC
DB2+BC2=DC2=4R2
משפט פיתגורס במשולש BDC
3BC2+BC2=3256
מציבים
BC2=364
מחלקים ב־4
DB2=3⋅364=64⇒DB=8
k=BDAD=883=3
יחס הדמיון (סעיף ד (1))
SSADG=k2=3
יחס השטחים שווה לריבוע יחס הדמיון
SADG=3S
SADG=3S. המלכודת: 3S — יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון.
א (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקצייה f(x) ואת תחום ההגדרה של הפונקצייה g(x).
f(x): כל x ; g(x):x≥ ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:f(x): כל x ; g(x):x≥ 0
הפתרון:
f(x)=x3
פולינום: מוגדר לכל x
g(x)=x3⇒x3≥0
ביטוי שבתוך שורש ריבועי אינו שלילי
x3≥0⟺x≥0
לחזקה שלישית יש אותו סימן כמו לבסיס
f(x) מוגדרת לכל x, ו־g(x) מוגדרת עבור x≥0.
תרגיל 2
א (2). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקצייה f(x) עם גרף הפונקצייה g(x).
( ____ , ____ ) ו־( ____ , ____ ) (משמאל לימין)
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:( 0 , 0 ) ו־( 1 , 1 ) (משמאל לימין)
הפתרון:
x3x≥0=x3
משווים את שתי הפונקציות בתחום ההגדרה של g
(x3)2=x3⇒x3(x3−1)=0
מעלים בריבוע: שני האגפים אינם שליליים
x=0אוx=1
f(0)f(1)=0=1
מציבים כדי לקבל את שיעור ה־y
נקודות החיתוך: (0,0) ו־(1,1).
תרגיל 3
הנקודה A נמצאת על גרף הפונקצייה f(x), והנקודה B נמצאת על גרף הפונקצייה g(x) כך שהקטע AB מקביל לציר ה־x. נתון כי שיעור ה־x של הנקודה A נמצא בין שיעורי ה־x של נקודות החיתוך של הפונקצייה f(x) עם הפונקצייה g(x). נסמן ב־t את שיעור ה־x של הנקודה A.t הוא פרמטר. ב. הביעו באמצעות t את אורך הקטע AB.
אAB=t2−t3
בAB=t3−t2
גAB=t−t2
דAB=t3−t3
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:א AB=t2−t3
הפתרון:
0<t<1
t נמצא בין שיעורי ה־x של נקודות החיתוך
A(t,t3)
A על גרף f
x3=t3⇒x3=t6⇒x=t2
ל־B אותו שיעור y כמו ל־A, כי AB מקביל לציר ה־x
B(t2,t3)
t2>t3כי0<t<1
B מימין ל־A
AB=t2−t3
הפרש שיעורי ה־x
AB=t2−t3, בתחום 0<t<1. המלכודת: t3−t3 הוא הפרש שיעורי ה־y של שני הגרפים, לא אורך קטע אופקי.
תרגיל 4
הנקודה A נמצאת על גרף הפונקצייה f(x), והנקודה B נמצאת על גרף הפונקצייה g(x) כך שהקטע AB מקביל לציר ה־x. נתון כי שיעור ה־x של הנקודה A נמצא בין שיעורי ה־x של נקודות החיתוך של הפונקצייה f(x) עם הפונקצייה g(x). נסמן ב־t את שיעור ה־x של הנקודה A.t הוא פרמטר. ג. הנקודה O היא ראשית הצירים. מצאו את השטח המקסימלי של המשולש OAB.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.03349
הפתרון:
h=t3
הגובה מ־O אל הקטע AB הוא המרחק של AB מציר ה־x
S(t)=2AB⋅h=2(t2−t3)t3=2t5−t6
S′(t)=25t4−6t5=2t4(5−6t)
גוזרים
S′(t)=0⇒t=65
t=0 מחוץ לתחום 0<t<1
0<t<65:S′>0;65<t<1:S′<0
עלייה ואחר כך ירידה: מקסימום
S(65)=21(65)5⋅61=933123125≈0.0335
מציבים
השטח המקסימלי הוא 933123125≈0.0335, ב־t=65.
תרגיל 5
הנקודה A נמצאת על גרף הפונקצייה f(x), והנקודה B נמצאת על גרף הפונקצייה g(x) כך שהקטע AB מקביל לציר ה־x. נתון כי שיעור ה־x של הנקודה A נמצא בין שיעורי ה־x של נקודות החיתוך של הפונקצייה f(x) עם הפונקצייה g(x). נסמן ב־t את שיעור ה־x של הנקודה A.t הוא פרמטר. ד. האם השטח המקסימלי של המשולש OAB מתקבל כאשר אורך הקטע AB הוא מקסימלי? נמקו את התשובה.
אלא: AB מקסימלי ב־t=1
בלא: AB מקסימלי ב־t=32, והשטח מקסימלי ב־t=65
גכן: שטח משולש תלוי רק באורך הבסיס
דכן: שניהם מקסימליים ב־t=65
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב לא: AB מקסימלי ב־t=32, והשטח מקסימלי ב־t=65
הפתרון:
AB(t)AB′(t)=t2−t3=2t−3t2=t(2−3t)
גוזרים את אורך הקטע
AB′(t)=0⇒t=32
עלייה ואחר כך ירידה: מקסימום
32=65
השטח מקסימלי ב־t=65 (סעיף ג)
לא. AB מקסימלי ב־t=32, אבל השטח מקסימלי ב־t=65: גם הגובה t3 משתנה עם t, ולכן הבסיס הגדול ביותר אינו נותן את השטח הגדול ביותר.