ענו על חמש מן השאלות 1–8 (לכל שאלה – 22 נקודות), וסך הנקודות לא יעלה על 100.
המסלול
5 יח״ל, כיתה י״א
הפתרונות, שאלה אחר שאלה
שאלה 1 — שאלות קצרות
ענו על שניים מארבעת הסעיפים א–ד שלפניכם. אם תענו על יותר משני סעיפים, ייבדקו רק שתי התשובות הראשונות שבמחברתכם.
תרגיל 1
א. נתון כי השוויון 13+23+33+…+n3=bn2(n+1)2 מתקיים בעבור n=2.b הוא פרמטר שונה מ־0.(1) מצאו את הערך של b.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:4
הפתרון:
13+23=b22⋅(2+1)2
מציבים n=2 בשני האגפים: באגף שמאל שני האיברים הראשונים
1+8=b4⋅9
מחשבים
9=b36
b=936=4
כופלים ב־b=0 ומחלקים ב־9
b=4.
תרגיל 2
א. נתון כי השוויון 13+23+33+…+n3=bn2(n+1)2 מתקיים בעבור n=2.b הוא פרמטר שונה מ־0.(2) הציבו b=4 והוכיחו באינדוקצייה מתמטית, או בכל דרך אחרת, כי השוויון הנתון מתקיים לכל n טבעי.
n מספר טבעי
b=4
13+23+…+n3=4n2(n+1)2
להציג את התשובה והפתרון
13=1=412⋅22 — בדיקה עבור n=1
13+…+k3=4k2(k+1)2 — הנחת האינדוקצייה: השוויון מתקיים עבור n=k
13+…+(k+1)3=4k2(k+1)2+(k+1)3 — מוסיפים את האיבר ה־(k+1) ומציבים את הנחת האינדוקצייה
4k2(k+1)2+(k+1)3=4(k+1)2(k2+4k+4) — מכנה משותף 4, והוצאת הגורם המשותף (k+1)2
13+…+(k+1)3=4(k+1)2(k+2)2 — k2+4k+4=(k+2)2: זה אגף ימין עבור n=k+1; לפי עקרון האינדוקצייה השוויון מתקיים לכל n טבעי
הפתרון:
13=1=412⋅22
הבדיקה עבור n=1: שני האגפים שווים
13+…+k3+(k+1)3=4k2(k+1)2+(k+1)3
הנחת האינדוקצייה עבור n=k, ועוד האיבר ה־(k+1)
=4(k+1)2(k2+4(k+1))=4(k+1)2(k2+4k+4)
מכנה משותף, והוצאת הגורם המשותף (k+1)2
=4(k+1)2(k+2)2
זה אגף ימין של השוויון עבור n=k+1:4(k+1)2((k+1)+1)2
השוויון נכון עבור n=1, ומנכונותו עבור n=k נובעת נכונותו עבור n=k+1; לכן הוא נכון לכל n טבעי.
תרגיל 3
ב. בסרטוט שלפניכם מתואר גרף הפונקצייה f(x) המוגדרת בתחום x≤6. אחד מן הביטויים I–IV שלפניכם מייצג את הפונקצייה f(x).I.f(x)=x6−xII.f(x)=−x6−xIII.f(x)=xx−6IV.f(x)=−xx−6(1) קבעו איזה מן הביטויים מייצג את הפונקצייה f(x). נמקו את קביעתכם.
אביטוי IV
בביטוי III
גביטוי II
דביטוי I
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג ביטוי II
הפתרון:
x−6≥0⟺x≥6
הביטויים III ו־IV מוגדרים רק בתחום x≥6, והפונקצייה מוגדרת בתחום x≤6
6−x≥0⟺x≤6
הביטויים I ו־II מוגדרים בתחום הנכון
x<0:f(x)>0
בסרטוט, משמאל לציר ה־y הגרף נמצא מעל ציר ה־x
x−x6−x=−1:x6−x=−7<0=7>0
בודקים נקודה: רק ביטוי II חיובי שם
0<x<6:−x6−x<0
ובין 0 ל־6 ביטוי II שלילי, כמו בסרטוט
ביטוי II: f(x)=−x6−x. ביטויים III ו־IV אינם מוגדרים בתחום x<6, וביטוי I שלילי בתחום x<0.
תרגיל 4
ב. בסרטוט שלפניכם מתואר גרף הפונקצייה f(x) המוגדרת בתחום x≤6. אחד מן הביטויים I–IV שלפניכם מייצג את הפונקצייה f(x).I.f(x)=x6−xII.f(x)=−x6−xIII.f(x)=xx−6IV.f(x)=−xx−6 נתונה הפונקצייה g(x)=(f(x))2 המוגדרת בתחום x≤6.(2) חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקצייה g(x) ועל ידי ציר ה־x.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:108
הפתרון:
g(x)=(−x6−x)2=x2(6−x)=6x2−x3
מעלים בריבוע; בתחום x≤6 מתקיים 6−x≥0
g(x)=0⟺x=0אוx=6
נקודות החיתוך עם ציר ה־x
0≤x≤6:g(x)≥0
השטח הסגור נמצא בין x=0 ל־x=6, מעל ציר ה־x; בתחום x<0 הגרף עולה בלי גבול
S=∫06(6x2−x3)dx=[2x3−4x4]06
אינטגרל מסוים
S=2⋅216−41296=432−324=108
השטח הוא 108 יחידות שטח.
תרגיל 5
ג. בסרטוט שלפניכם מתואר גרף הפונקצייה f(x) המוגדרת לכל x. לפונקצייה f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד ואסימפטוטה אופקית אחת בלבד שמשוואתה היא y=0. שיעורי נקודת הקיצון של הפונקצייה f(x) ושיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקצייה f(x) עם ציר ה־y מוצגים בסרטוט. נתונה הפונקצייה g(x)=f(x)−21.(1) כמה אסימפטוטות המאונכות לציר ה־x יש לפונקצייה g(x)? נמקו את תשובתכם.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:2
הפתרון:
f(x)−2=0⟺f(x)=2
f(x) מוגדרת ורציפה לכל x: אסימפטוטה אנכית של g יש רק במקום שבו המכנה מתאפס
x→−∞limf(x)f(3)=0=4
משמאל לנקודת המקסימום (3,4) הפונקצייה עולה מן האסימפטוטה y=0 אל 4 (ו־f(0)=1)
f(3)x→+∞limf(x)=4=0
מימין לנקודת המקסימום היא יורדת מ־4 אל האסימפטוטה y=0
0<2<4
הערך 2 מתקבל פעם אחת בכל צד: פעם אחת בתחום 0<x<3 ופעם אחת בתחום x>3
לפונקצייה g(x) יש 2 אסימפטוטות אנכיות: הישר y=2 חותך את גרף הפונקצייה f(x) בשתי נקודות, ובהן המכנה f(x)−2 מתאפס והמונה הוא 1.
תרגיל 6
ג. בסרטוט שלפניכם מתואר גרף הפונקצייה f(x) המוגדרת לכל x. לפונקצייה f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד ואסימפטוטה אופקית אחת בלבד שמשוואתה היא y=0. שיעורי נקודת הקיצון של הפונקצייה f(x) ושיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקצייה f(x) עם ציר ה־y מוצגים בסרטוט. נתונה הפונקצייה g(x)=f(x)−21.(2) מצאו את משוואת האסימפטוטה המאונכת לציר ה־y של הפונקצייה g(x).
y= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:y= -0.5
הפתרון:
x→±∞:f(x)→0
האסימפטוטה האופקית של f(x) היא y=0, בשני הכיוונים
g(x)=f(x)−21→0−21=−21
האסימפטוטה האופקית של g(x):y=−21.
תרגיל 7
גרף הפונקצייה f(x), ומתחתיו הגרפים I–IV
ג. בסרטוט שלפניכם מתואר גרף הפונקצייה f(x) המוגדרת לכל x. לפונקצייה f(x) יש נקודת קיצון אחת בלבד ואסימפטוטה אופקית אחת בלבד שמשוואתה היא y=0. שיעורי נקודת הקיצון של הפונקצייה f(x) ושיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקצייה f(x) עם ציר ה־y מוצגים בסרטוט. נתונה הפונקצייה g(x)=f(x)−21.(3) סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה g(x). יש לבחור את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף II
בגרף I
גגרף IV
דגרף III
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד גרף III
הפתרון:
xxy=x1=x2=−21
שתי אסימפטוטות אנכיות, משני צדי x=3, ואסימפטוטה אופקית (סעיפים (1)–(2))
f(x)<2⇒g(x)<0
בשני הענפים החיצוניים: הגרף מתחת לציר ה־x, בין −21 ל־−∞
g(0)=1−21=−1
נקודת החיתוך עם ציר ה־y
x1<x<x2:0<f(x)−2≤2⇒g(x)≥21
בענף האמצעי הגרף מעל ציר ה־x
(3,21)
נקודת מינימום: שם f(x)−2 מקסימלי, 4−2=2
גרף III: שני ענפים שליליים, היורדים מן האסימפטוטה y=−21 אל −∞, וביניהם ענף חיובי עם מינימום (3,21). גרף I הוא −g(x), בגרף II יש אסימפטוטה אנכית אחת בלבד, ובגרף IV האסימפטוטה האופקית היא y=21.
תרגיל 8
ד. בסרטוט שלפניכם משולש ישר זווית ABC(∠CAB=90∘). נתון כי אורכי צלעות המשולש הם שלושת האיברים הראשונים בסדרה הנדסית. האיבר הראשון בסדרה שווה לאורך הצלע AB. נתון: AB=1.(1) האם ייתכן שהאיבר השני בסדרה שווה לאורך הצלע BC? נמקו את תשובתכם. יש לקבוע אם הטענה נכונה: ייתכן שהאיבר השני בסדרה שווה לאורך הצלע BC.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:לא נכון
הפתרון:
BC>AB,BC>AC
BC מול הזווית הישרה: היתר הוא הצלע הארוכה ביותר במשולש
1,BC,AC
אילו האיבר השני היה BC, האיבר השלישי היה AC
q=ABBC=BC>1
המנה גדולה מ־1
AC=BC⋅q>BC
האיבר השלישי גדול מן השני: AC ארוך מ־BC, בסתירה ליתר
הטענה לא נכונה: אם BC הוא האיבר השני, המנה גדולה מ־1 והאיבר השלישי AC ארוך מן היתר BC — זה בלתי אפשרי.
תרגיל 9
ד. בסרטוט שלפניכם משולש ישר זווית ABC(∠CAB=90∘). נתון כי אורכי צלעות המשולש הם שלושת האיברים הראשונים בסדרה הנדסית. האיבר הראשון בסדרה שווה לאורך הצלע AB. נתון: AB=1.(2) מצאו את אורך הצלע BC (בתשובתכם תוכלו להשאיר שורש; כאן יש לכתוב אותה כמספר עשרוני).
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:1.618
הפתרון:
1,q,q2
שלושת האיברים: AB=1, ואחריו q ו־q2
q>1
אילו q<1, האיבר AB=1 היה הארוך ביותר, אבל היתר BC ארוך ממנו; ו־q=1 נותן משולש שווה צלעות
ACBC=q=q2
לפי סעיף (1), BC אינו האיבר השני; הוא הארוך ביותר, האיבר השלישי
an היא סדרה הנדסית אין־סופית יורדת שכל איבריה חיוביים ומנתה היא q.
תרגיל 1
א. לפניכם שלוש טענות I–III. קבעו איזו מן הטענות נכונה ונמקו את קביעתכם. I.−1<q<0II.0<q<1III.1<q
אטענה I
בטענה III
גטענה II
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג טענה II
הפתרון:
an+1an>0=an⋅q
כל האיברים חיוביים
q=anan+1>0
מנה של שני מספרים חיוביים: טענה I לא נכונה
an+1<an⇒q=anan+1<1
הסדרה יורדת: טענה III לא נכונה
טענה II: 0<q<1.
תרגיל 2
bn היא סדרה אין־סופית שאיבריה מקיימים bn=an+an+1+an+2 לכל n טבעי. ב. הוכיחו כי הסדרה bn היא הנדסית ומנתה היא q.
an+1=an⋅q לכל n טבעי
an>0 לכל n טבעי
bn=an+an+1+an+2 לכל n טבעי
bn סדרה הנדסית שמנתה q
להציג את התשובה והפתרון
bn+1=an+1+an+2+an+3 — הגדרת הסדרה bn, עבור n+1
an+1+an+2+an+3=q(an+an+1+an+2) — כל איבר בסדרה an הוא האיבר שלפניו כפול q
bn+1=q⋅bn — מציבים את הגדרת bn
bn>0 — סכום של שלושה איברים חיוביים
bnbn+1=q — מחלקים ב־bn=0; המנה אינה תלויה ב־n, ולכן bn סדרה הנדסית שמנתה q
הפתרון:
bn+1=an+1+an+2+an+3
הגדרת הסדרה bn, עבור n+1
bn+1=anq+an+1q+an+2q
כל איבר בסדרה ההנדסית an הוא האיבר שלפניו כפול q
bn+1=q(an+an+1+an+2)=q⋅bn
מוציאים גורם משותף
bnbn+1=q
מחלקים ב־bn>0 (סכום של איברים חיוביים)
היחס בין כל שני איברים סמוכים בסדרה bn הוא הקבוע q, ולכן bn סדרה הנדסית שמנתה q.
תרגיל 3
bn היא סדרה אין־סופית שאיבריה מקיימים bn=an+an+1+an+2 לכל n טבעי. נתון כי סכום הסדרה bn גדול פי 1.96 מסכום הסדרה an.ג. מצאו את הערך של q.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.6
הפתרון:
b1=a1+a1q+a1q2=a1(1+q+q2)
האיבר הראשון של bn
SbSa=1−qa1(1+q+q2)=1−qa1
שתי הסדרות הנדסיות עם אותה מנה q, ו־0<q<1 (סעיף א)
1+q+q2=1.96
Sb=1.96⋅Sa; מחלקים ב־1−qa1>0
q2+q−0.96=0
q=2−1±1+3.84=2−1±2.2
נוסחת השורשים
q=0.6
0<q<1: הפתרון q=−1.6 נפסל
q=0.6.
תרגיל 4
bn היא סדרה אין־סופית שאיבריה מקיימים bn=an+an+1+an+2 לכל n טבעי. נתון כי סכום הסדרה bn גדול פי 1.96 מסכום הסדרה an.cn היא סדרה שאיבריה מקיימים cn=4⋅anbn לכל n טבעי. נתון כי סכום k האיברים הראשונים בסדרה הוא 34.79.ד (1). הוכיחו כי הסדרה cn היא קבועה.
cn=0.49 לכל n טבעי — 41.96=0.49: הביטוי אינו תלוי ב־n
הפתרון:
bn=an+anq+anq2=an(1+q+q2)
כל איבר בסדרה an הוא הקודם כפול q
cn=4anan(1+q+q2)=41+q+q2
מצמצמים ב־an>0
cn=41.96=0.49
1+q+q2=1.96 (סעיף ג)
כל איברי הסדרה שווים ל־0.49, ולכן cn סדרה קבועה.
תרגיל 5
bn היא סדרה אין־סופית שאיבריה מקיימים bn=an+an+1+an+2 לכל n טבעי. נתון כי סכום הסדרה bn גדול פי 1.96 מסכום הסדרה an.cn היא סדרה שאיבריה מקיימים cn=4⋅anbn לכל n טבעי. נתון כי סכום k האיברים הראשונים בסדרה הוא 34.79.ד (2). מצאו את הערך של k.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:71
הפתרון:
cn=0.49
סעיף ד (1)
Sk=0.49k
סכום של k איברים שווים
0.49k=34.79⇒k=71
k=71.
תרגיל 6
bn היא סדרה אין־סופית שאיבריה מקיימים bn=an+an+1+an+2 לכל n טבעי. נתון כי סכום הסדרה bn גדול פי 1.96 מסכום הסדרה an.cn היא סדרה שאיבריה מקיימים cn=4⋅anbn לכל n טבעי. נתון כי סכום k האיברים הראשונים בסדרה הוא 34.79. החליפו את הסימן של כל אחד מן האיברים שנמצאים במקומות הזוגיים בסדרה cn.ה. מצאו את סכום k האיברים הראשונים בסדרה cn לאחר החלפת הסימנים. נמקו את תשובתכם.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.49
הפתרון:
0.49−0.49+0.49−0.49+…
אחרי החלפת הסימנים
k=71=2⋅35+1
35 זוגות של איבר במקום אי־זוגי ואיבר במקום זוגי, ועוד האיבר ה־71
35⋅(0.49−0.49)+0.49=0.49
סכום כל זוג הוא 0; האיבר האחרון במקום אי־זוגי, וסימנו לא הוחלף
כדי להתקבל לעבודה בחברה מסוימת על המועמדים לעבור שלושה שלבי קבלה זה אחר זה: מבחן א׳, מבחן ב׳ וריאיון אישי. רק מועמד שעובר את מבחן א׳ ניגש למבחן ב׳, ורק מועמד שעובר את מבחן ב׳ ניגש לריאיון. מועמד שעובר את כל שלושת השלבים מתקבל לעבודה. ההסתברות שמועמד יעבור את מבחן א׳ היא p(0<p<1). ההסתברות שמועמד שעבר את מבחן א׳ יעבור את מבחן ב׳ גדולה פי 2 מן ההסתברות שמועמד יעבור את מבחן א׳. ההסתברות שמועמד יתקבל לעבודה גדולה פי 3 מן ההסתברות שמועמד יעבור את שני המבחנים ולא יעבור את הריאיון.
תרגיל 1
א. מצאו את ההסתברות שמועמד שעבר את שני המבחנים יעבור את הריאיון.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.75
הפתרון:
P(A1∩A2)=p⋅2p=2p2
A1: המועמד עובר את מבחן א׳; A2: עובר את מבחן ב׳. מי שעבר את א׳ עובר את ב׳ בהסתברות 2p
P(J)P(A1∩A2∩J)=2p2r=2p2(1−r)
J: המועמד מתקבל לעבודה; r: ההסתברות שמועמד שעבר את שני המבחנים יעבור את הריאיון
2p2r=3⋅2p2(1−r)
הנתון; מחלקים ב־2p2>0
r=3−3r⇒4r=3⇒r=43
ההסתברות היא 43=0.75.
תרגיל 2
94% מן המועמדים לא מתקבלים לעבודה. ב. מצאו את הערך של p.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.2
הפתרון:
P(J)=1−0.94=0.06
J: המועמד מתקבל לעבודה
2p2⋅43=23p2=0.06
מסעיף א
p2=0.04⇒p=0.2
p>0; ואכן 2p=0.4<1
p=0.2.
תרגיל 3
94% מן המועמדים לא מתקבלים לעבודה. ג. ידוע כי מועמד לא התקבל לעבודה. מהי ההסתברות שמועמד זה עבר את מבחן א׳?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.1489
הפתרון:
P(A1∩J)=P(A1)−P(J)=0.2−0.06=0.14
A1: עבר את מבחן א׳, J: מתקבל. כל מי שמתקבל עבר את מבחן א׳
P(A1∣J)=0.940.14=477
הסתברות מותנית
477≈0.149
ההסתברות היא 477≈0.149.
תרגיל 4
94% מן המועמדים לא מתקבלים לעבודה. מבין כל המועמדים שלא התקבלו לעבודה בוחרים באקראי 5 מועמדים. ד. מהי ההסתברות שלפחות שניים מהם עברו את מבחן א׳?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.1628
הפתרון:
P(A1∣J)=477
מסעיף ג: לכל אחד מן החמישה, באופן בלתי תלוי
P(X=0)=(4740)5≈0.4464
X: מספר המועמדים שעברו את מבחן א׳ — התפלגות בינומית, n=5
בסרטוט שלפניכם משולש שווה שוקיים ABC(AB=AC). הנקודה E נמצאת על הבסיס BC כך ש־BE=3⋅EC. הנקודה D נמצאת על הצלע AC כך ש־ED מאונך ל־AC. הנקודה M נמצאת על הצלע AB כך ש־EM מאונך ל־AB. נסמן: EC=k , ∠ABC=α , 30∘<α<90∘.
תרגיל 1
א. הביעו באמצעות k ו־α את אורכי הקטעים DE ו־ME.
אDE=ksinα , ME=3ksinα
בDE=ktanα , ME=3ktanα
גDE=ksinα , ME=4ksinα
דDE=kcosα , ME=3kcosα
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:א DE=ksinα , ME=3ksinα
הפתרון:
∠ACB=∠ABC=α
במשולש שווה שוקיים זוויות הבסיס שוות
DE=EC⋅sin∠C=ksinα
במשולש ישר הזווית EDC (∠D=90∘):DE מול הזווית C, ו־EC יתר
BE=3k
נתון
ME=BE⋅sin∠B=3ksinα
במשולש ישר הזווית EMB (∠M=90∘)
DE=ksinα,ME=3ksinα.
תרגיל 2
נתון כי סכום שטחי המשולשים CED ו־BEM הוא 1.6k2.ב. מצאו את הערך של α (בדרגות).
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:70.1041
הפתרון:
SCED=21⋅ksinα⋅kcosα
ניצבים DE=ksinα ו־DC=kcosα
SBEM=21⋅3ksinα⋅3kcosα
ניצבים ME=3ksinα ו־MB=3kcosα
5k2sinαcosα=1.6k2
סכום השטחים: 21+29=5
sin2α=0.64
2sinαcosα=sin2α; מחלקים ב־2.5k2
2α=39.79∘או2α=140.21∘
שני הפתרונות בתחום 0∘<2α<180∘
α≈70.1∘
30∘<α<90∘:α≈19.9∘ נפסל
α≈70.1∘.
תרגיל 3
נתון כי סכום שטחי המשולשים CED ו־BEM הוא 1.6k2. נתון כי אורך רדיוס המעגל החוסם את המשולש AED הוא 29.ג. מצאו את הערך של k.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:10.3278
הפתרון:
∠ADE=90∘⇒AE=2R=58
במשולש ישר זווית, מרכז המעגל החוסם הוא אמצע היתר
BCBHHE=4k=2k=3k−2k=k
H אמצע הבסיס BC; במשולש שווה שוקיים התיכון לבסיס הוא גובה
נתון כי שיעור ה־y של נקודת המקסימום של הפונקצייה f(x) הוא 7.5.ג. מצאו את הערך של a.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:4
הפתרון:
a6(a+1)=7.5
סעיף ב
6a+6=7.5a⇒1.5a=6⇒a=4
a=4.
תרגיל 5
הגרפים I–IV
נתון כי שיעור ה־y של נקודת המקסימום של הפונקצייה f(x) הוא 7.5. בעבור הערך של a שמצאתם ענו על הסעיפים ד–ה. ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה f(x). יש לבחור את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף IV
בגרף III
גגרף II
דגרף I
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג גרף II
הפתרון:
f(x)=x2+46(x−1)2
מציבים a=4
y=6
אסימפטוטה אופקית, ואין אסימפטוטות אנכיות
(−4,7.5),(1,0)
מקסימום ומינימום (סעיף ב)
f(0)=1.5
נקודת החיתוך עם ציר ה־y
f(x)−6=x2+4−6(2x+3)
משמאל ל־x=−1.5 הגרף מעל האסימפטוטה, ומימין לה מתחתיה
גרף II: מן האסימפטוטה y=6 (מלמעלה) עולה אל המקסימום (−4,7.5), יורד אל המינימום (1,0) ועולה שוב אל y=6. בגרף I אין מקסימום, גרף III הוא f(−x), ובגרף IV יש אסימפטוטות אנכיות.
תרגיל 6
נתון כי שיעור ה־y של נקודת המקסימום של הפונקצייה f(x) הוא 7.5. בעבור הערך של a שמצאתם ענו על הסעיפים ד–ה. f′(x) היא פונקציית הנגזרת של הפונקצייה f(x).g(x) היא פונקצייה המקיימת g(x)=(f(x))2−f′(x).ה (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקצייה g(x).
x= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:x= 1
הפתרון:
f′(x)=(x2+4)212(x−1)(x+4)
מוגדרת לכל x
(f(x))2=0⟺x=1
המכנה מתאפס רק באפס של f
x=1.
תרגיל 7
נתון כי שיעור ה־y של נקודת המקסימום של הפונקצייה f(x) הוא 7.5. בעבור הערך של a שמצאתם ענו על הסעיפים ד–ה. f′(x) היא פונקציית הנגזרת של הפונקצייה f(x).g(x) היא פונקצייה המקיימת g(x)=(f(x))2−f′(x).ה (2). מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של הפונקצייה g(x).
אחיובית: −4<x<0 ; שלילית: x<−4 או 0<x<1 או x>1
בחיובית: לכל x=1 ; שלילית: אין
גחיובית: x<−4 או x>1 ; שלילית: −4<x<1
דחיובית: −4<x<1 ; שלילית: x<−4 או x>1
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד חיובית: −4<x<1 ; שלילית: x<−4 או x>1
הפתרון:
(f(x))2>0(x=1)
המכנה חיובי בכל התחום
signg(x)=−signf′(x)
בגלל המינוס במונה
x<−4:f′>0;−4<x<1:f′<0;x>1:f′>0
סעיף ב, עם a=4
חיובית בתחום −4<x<1, שלילית בתחומים x<−4 ו־x>1.
תרגיל 8
נתון כי שיעור ה־y של נקודת המקסימום של הפונקצייה f(x) הוא 7.5. בעבור הערך של a שמצאתם ענו על הסעיפים ד–ה. f′(x) היא פונקציית הנגזרת של הפונקצייה f(x).g(x) היא פונקצייה המקיימת g(x)=(f(x))2−f′(x).ה (3). חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקצייה g(x) ועל ידי ציר ה־x בתחום −a≤x≤0.
ג. סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה f(x). יש לבחור את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף III
בגרף I
גגרף IV
דגרף II
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:א גרף III
הפתרון:
(±6π,81)
שתי נקודות מקסימום (סעיף ב)
(0,0),(±4π,0)
מינימום באמצע ובשני קצות התחום
f(x)≥0
sin2x≥0 ו־cos2x≥0 בתחום: הגרף אינו יורד מתחת לציר ה־x
גרף III: שתי "גבעות" סימטריות, בין 0 לבין ±4π. גרף I הוא −f(x), בגרף II מקסימום אחד ב־x=0, ובגרף IV הפונקצייה עולה עד קצות התחום.
תרגיל 4
פונקציית הנגזרת f′(x) מוגדרת בתחום −4π≤x≤4π. נתונה הפונקצייה g(x)=a⋅f′(x).a הוא פרמטר שלילי. ד (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקצייה g(x).
א−4π≤x≤−6π או x=0 או 6π≤x≤4π
ב−6π≤x≤0 או 6π≤x≤4π
ג−4π≤x≤4π
ד−4π≤x≤−6π או 0≤x≤6π
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב −6π≤x≤0 או 6π≤x≤4π
הפתרון:
a⋅f′(x)≥0⟺f′(x)≤0
a<0
f′(x)=sin2x(1−4sin2x)
סעיף ב
−6π≤x≤0:sin2x≤0,1−4sin2x≥0⇒f′≤0
6π≤x≤4π:sin2x>0,1−4sin2x≤0⇒f′≤0
−4π≤x<−6πאו0<x<6π:f′>0
שם g אינה מוגדרת
−6π≤x≤0 או 6π≤x≤4π: התחומים שבהם הפונקצייה f(x) יורדת.
תרגיל 5
פונקציית הנגזרת f′(x) מוגדרת בתחום −4π≤x≤4π. נתונה הפונקצייה g(x)=a⋅f′(x).a הוא פרמטר שלילי. ד (2). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקצייה g(x) עם ציר ה־x.
פונקציית הנגזרת f′(x) מוגדרת בתחום −4π≤x≤4π. נתונה הפונקצייה g(x)=a⋅f′(x).a הוא פרמטר שלילי. נתון כי לפונקצייה f(x) יש נקודת פיתול אחת בלבד בתחום ההגדרה של הפונקצייה g(x).ה. סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה g(x). יש לבחור את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף IV
בגרף II
גגרף III
דגרף I
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד גרף I
הפתרון:
g(x)≥0
שורש ריבועי אינו שלילי
g(−6π)=g(0)=g(6π)=0
סעיף ד (2)
−6π<x<0
בין שני אפסים g>0: הגרף עולה ויורד. שם נמצאת נקודת הפיתול של f, נקודת הקיצון של f′
f′(6π)f′(4π)=0=−1
בתחום 6π≤x≤4π אין נקודת פיתול, ולכן f′ מונוטונית: יורדת מ־0 אל −1
g(4π)=−a
g עולה מ־0 עד קצה התחום
גרף I: "גבעה" בין −6π ל־0, וענף עולה בין 6π ל־4π. גרף II הוא g(−x), גרף III הוא −g(x), ובגרף IV הענף הימני יורד.
בסרטוט שלפניכם מתוארים גרף הפונקצייה f(x)=(4x−2)3 והישר y=3x+b.b הוא פרמטר חיובי. הנקודה A נמצאת על גרף הפונקצייה f(x) כך ששיעור ה־x שלה קטן משיעור ה־x של נקודת החיתוך של גרף הפונקצייה f(x) עם הישר הנתון. הנקודה B נמצאת על הישר הנתון כך שהקטע AB מקביל לציר ה־x. נסמן ב־t את שיעור ה־x של הנקודה A. נתון: 0≤t≤0.7.
תרגיל 1
א. הביעו באמצעות b ו־t את שיעור ה־x של הנקודה B. (אפשר לכתוב את המקדמים כשברים או כמספרים עשרוניים.)
xB= ____ ⋅(4t−2)3+ ( ____ ) ⋅b
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:xB= 0.33333 ⋅(4t−2)3+ ( -0.33333 ) ⋅b
הפתרון:
yA=(4t−2)3
A על גרף הפונקצייה
yB=yA
AB מקביל לציר ה־x
3xB+b=(4t−2)3
B על הישר
xB=3(4t−2)3−b=31(4t−2)3−31b
xB=3(4t−2)3−b.
תרגיל 2
ב (1). מצאו את הערך של t שבעבורו אורך הקטע AB הוא מינימלי.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.375
הפתרון:
AB=xA−xB=t−3(4t−2)3−b
A משמאל לנקודת החיתוך: שם הישר מעל הגרף, ו־B משמאל ל־A