ענו על שלוש מן השאלות 1–5, על שאלה אחת לפחות מכל פרק (לכל שאלה – 33⅓ נקודות).
המסלול
5 יח״ל, כיתה י״ב
הפתרונות, שאלה אחר שאלה
שאלה 1 — מקום גאומטרי, מעגל ופרבולה
נתונות הנקודות A(−9a,0) ו־B(41a,0).a הוא פרמטר חיובי. הנקודה P מקיימת ∠APB=90∘.
תרגיל 1
א. הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות P המתקבלות באופן זה נמצא על מעגל, ומצאו את משוואתו. הביעו את תשובתכם באמצעות a.
(x− ____ a)2+y2= ____ a2
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:(x− 16 a)2+y2= 625 a2
הפתרון:
∠APB=90∘
זווית היקפית שנשענת על קוטר היא ישרה: P נמצאת על המעגל שקוטרו AB
M(2−9a+41a,0)=(16a,0)
מרכז המעגל: אמצע AB
R=2AB=241a−(−9a)=25a
רדיוס: חצי הקוטר
(x−16a)2+y2=625a2
המקום הגאומטרי: המעגל (x−16a)2+y2=625a2, בלי הנקודות A ו־B עצמן.
תרגיל 2
נתון כי השטח הגדול ביותר של המשולש APB הוא 156.25.ב. מצאו את הערך של a.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:0.5
הפתרון:
S=2AB⋅h
הבסיס AB קבוע; השטח גדול ביותר כשהגובה h מ־P אל AB גדול ביותר
hmax=R=25a
הנקודה P בקצה הקוטר המאונך ל־AB
Smax=250a⋅25a=625a2=156.25
a2=0.25⇒a=0.5
a חיובי
a=21.
תרגיל 3
הציבו a=21 וענו על סעיפים ג–ד. אמצע הקטע AB הוא מוקד של פרבולה שמשוואתה קנונית. הפרבולה והמעגל שמצאתם נחתכים ברביע הראשון בנקודה C.ג. מצאו את שיעורי הנקודה C.
C( ____ , ____ )
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:C( 4.5 , 12 )
הפתרון:
A(−4.5,0)B(20.5,0):(x−8)2+y2=156.25
מציבים a=21 במשוואת המעגל
2p=8⇒y2=32x
המוקד (8,0) של הפרבולה y2=2px
(x−8)2+32x=156.25⇒x2+16x−92.25=0
מציבים y2=32x במשוואת המעגל
x=2−16±25⇒x=4.5(x=−20.5<0)
על הפרבולה x≥0
y2=144⇒y=12
ברביע הראשון y>0
C(4.5,12).
תרגיל 4
הציבו a=21 וענו על סעיפים ג–ד. אמצע הקטע AB הוא מוקד של פרבולה שמשוואתה קנונית. הפרבולה והמעגל שמצאתם נחתכים ברביע הראשון בנקודה C. הישר ℓ משיק לפרבולה בנקודה C. מעבירים משיק למעגל שמצאתם. נתון כי משיק זה מקביל לישר ℓ.ד. מצאו את המרחק בין הישר ℓ ובין המשיק למעגל (מצאו את שתי האפשרויות). (כתבו קודם את המרחק הקטן.)
d1= ____ , d2= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:d1= 2.5 , d2= 22.5
הפתרון:
12y=16(x+4.5)⇒ℓ:4x−3y+18=0
משוואת משיק לפרבולה yy0=p(x+x0) בנקודה C(4.5,12),p=16
AE מאונך ל־BC — מכפלה סקלרית של שני וקטורים שאינם וקטור האפס שווה לאפס
הפתרון:
∣u+v∣2=∣u−v∣2
u2+2u⋅v+v2=u2−2u⋅v+v2⇒u⋅v=0
AE⋅BC=u⋅2v=0
BC=2EC
המכפלה הסקלרית היא 0, ולכן AE מאונך ל־BC.
תרגיל 2
נתון: הקטע SE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 16.A(0,0,0) , B(6,8,0). הקודקוד C נמצא על החלק החיובי של ציר ה־x, ושיעור ה־z של הקודקוד S הוא חיובי. ב. מצאו את שיעורי הקודקודים C ו־S.
C( ____ , ____ , ____ ) , S( ____ , ____ , ____ )
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:C( 10 , 0 , 0 ) , S( 8 , 4 , 16 )
הפתרון:
AE⊥BCBE=EC⇒AC=AB
סעיף א: AE תיכון וגם גובה במשולש ABC, ולכן המשולש שווה שוקיים
AB=36+64=10⇒C(10,0,0)
C על החלק החיובי של ציר ה־x
E=2B+C=(8,4,0)
SE⊥ABCABC:z=0⇒S=(8,4,±16)
הבסיס במישור xy, והגובה מאונך לו
S(8,4,16)
שיעור ה־z חיובי
C(10,0,0) , S(8,4,16).
תרגיל 3
נתון: הקטע SE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 16.A(0,0,0) , B(6,8,0). הקודקוד C נמצא על החלק החיובי של ציר ה־x, ושיעור ה־z של הקודקוד S הוא חיובי. הנקודה F נמצאת על המקצוע SC כך ש־SF=41SC. דרך הנקודה F מעבירים ישר המקביל לישר AC, וחותך את המישור ABS בנקודה M.ג (1). מצאו הצגה פרמטרית של הישר FM. (כתבו את ההצגה דרך הנקודה F, עם וקטור הכיוון (1,0,0).)
x=( ____ , ____ , ____ )+t(1,0,0)
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:x=( 8.5 , 3 , 12 )+t(1,0,0)
הפתרון:
SC=(10,0,0)−(8,4,16)=(2,−4,−16)
F=S+41SC=(8,4,16)+(0.5,−1,−4)=(8.5,3,12)
AC=(10,0,0)∥(1,0,0)
הישר מקביל ל־AC
FM:x=(8.5,3,12)+t(1,0,0)
FM:x=(8.5,3,12)+t(1,0,0).
תרגיל 4
נתון: הקטע SE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 16.A(0,0,0) , B(6,8,0). הקודקוד C נמצא על החלק החיובי של ציר ה־x, ושיעור ה־z של הקודקוד S הוא חיובי. הנקודה F נמצאת על המקצוע SC כך ש־SF=41SC. דרך הנקודה F מעבירים ישר המקביל לישר AC, וחותך את המישור ABS בנקודה M.ג (2). מצאו את שיעורי הנקודה M.
M( ____ , ____ , ____ )
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:M( 6 , 3 , 12 )
הפתרון:
AB×AS=(6,8,0)×(8,4,16)=(128,−96,−40)
וקטור נורמל למישור ABS
ABS:16x−12y−5z=0
מחלקים ב־8; המישור עובר דרך A(0,0,0)
16(8.5+t)−36−60=0⇒t=−2.5
מציבים את נקודת הישר FM
M=(8.5−2.5,3,12)=(6,3,12)
M(6,3,12).
תרגיל 5
נתון: הקטע SE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 16.A(0,0,0) , B(6,8,0). הקודקוד C נמצא על החלק החיובי של ציר ה־x, ושיעור ה־z של הקודקוד S הוא חיובי. הנקודה F נמצאת על המקצוע SC כך ש־SF=41SC. דרך הנקודה F מעבירים ישר המקביל לישר AC, וחותך את המישור ABS בנקודה M.ד. מצאו פי כמה גדול נפח הפירמידה MABC מנפח הפירמידה FAEC. נמקו את תשובתכם.
נתון המספר המרוכב w=r(cosθ+i⋅sinθ) , r>0 , 90∘<θ<180∘.
תרגיל 1
א. הביעו באמצעות r ו־θ הצגה קוטבית של המספר w1.
אr1(cos(−θ)+isin(−θ))
בr1(cosθ+isinθ)
גr1(cos(180∘−θ)+isin(180∘−θ))
דr(cos(−θ)+isin(−θ))
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:א r1(cos(−θ)+isin(−θ))
הפתרון:
1=1⋅(cos0∘+isin0∘)
w1=r1(cos(0∘−θ)+isin(0∘−θ))
בחילוק מחלקים את הערכים המוחלטים ומחסרים את הזוויות
=r1(cos(−θ)+isin(−θ))
או, באותו ערך: r1(cos(360∘−θ)+isin(360∘−θ))
w1=r1(cos(−θ)+isin(−θ)).
תרגיל 2
הנקודה A במישור גאוס מייצגת את המספר w, והנקודה B מייצגת את המספר w1. הנקודה O היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOB הוא 42 והזווית AOB היא זווית חדה. ב. מצאו את הערך של θ. (כתבו את התשובה במעלות.)
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:157.5
הפתרון:
OAOB=r=r1
סעיף א
∠AOB=360∘−2θ
הזוויות של A ו־B הן θ ו־−θ;180∘<2θ<360∘
S=21⋅r⋅r1⋅sin∠AOB=42⇒sin∠AOB=22
∠AOB=45∘
הזווית חדה
360∘−2θ=45∘⇒θ=157.5∘
θ=157.5∘.
תרגיל 3
הנקודה A במישור גאוס מייצגת את המספר w, והנקודה B מייצגת את המספר w1. הנקודה O היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOB הוא 42 והזווית AOB היא זווית חדה. נתונות שתי משוואות: I. z8=w8 ; II. z8=(w⋅wˉ)4.z הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II. ג (1). מצאו כמה קודקודים יש למצולע.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:16
הפתרון:
zk…7=rcis(157.5∘+45∘k)=0
משוואה I: z8=r8cis(8θ)
w⋅wˉk…7=r2⇒z8=r8⇒z=rcis(45∘k)=0
משוואה II
157.5∘+45∘k=22.5∘+45∘(k+3)
הזוויות של משוואה I הן 22.5∘,67.5∘,…: אין פתרון משותף
8+8=16
כל הזוויות 22.5∘⋅m,m=0,…,15
למצולע 16 קודקודים.
תרגיל 4
הנקודה A במישור גאוס מייצגת את המספר w, והנקודה B מייצגת את המספר w1. הנקודה O היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOB הוא 42 והזווית AOB היא זווית חדה. נתונות שתי משוואות: I. z8=w8 ; II. z8=(w⋅wˉ)4.z הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II. ג (2). האם כל קודקודי המצולע נמצאים על מעגל אחד שמרכזו בראשית הצירים? נמקו את תשובתכם.
אכן: כל מצולע קמור חסום במעגל שמרכזו בראשית הצירים
בלא: הפתרונות של משוואה II נמצאים על מעגל שהרדיוס שלו r2
גכן: לכל הפתרונות של שתי המשוואות אותו ערך מוחלט, r
דלא: לשתי המשוואות יש פתרונות משותפים, ולכן אין מעגל אחד
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג כן: לכל הפתרונות של שתי המשוואות אותו ערך מוחלט, r
הפתרון:
∣z∣8=∣w∣8=r8⇒∣z∣=r
משוואה I
∣z∣8=(r2)4=r8⇒∣z∣=r
משוואה II
∣z∣=r
כל הקודקודים במרחק r מהראשית
כן. כל הקודקודים נמצאים על המעגל שמרכזו בראשית והרדיוס שלו r.
תרגיל 5
הנקודה A במישור גאוס מייצגת את המספר w, והנקודה B מייצגת את המספר w1. הנקודה O היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOB הוא 42 והזווית AOB היא זווית חדה. נתונות שתי משוואות: I. z8=w8 ; II. z8=(w⋅wˉ)4.z הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II. נתון כי שטח המצולע הוא 62.ד. מצאו את הערך של r. (בבחינה אפשר להשאיר שורש בתשובה; כאן יש לכתוב מספר עשרוני בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:4.5002
הפתרון:
22.5∘
הזווית המרכזית בין שני קודקודים סמוכים: 16360∘
S=16⋅21r2sin22.5∘=8r2sin22.5∘
המצולע מחולק ל־16 משולשים שווי שוקיים שקודקודם בראשית
נתונה הפונקציה f(x)=ex−1−ex1. הפונקציה f(x) מוגדרת לכל x=0.
תרגיל 1
א (1). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x).
אx=0 , y=1
בx=0 , y=−1
גx=1 , y=−1
דx=0 , y=−1 , y=0
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב x=0 , y=−1
הפתרון:
f(x)=ex+ex−11
x→0:ex−1→0⇒f→±∞
אסימפטוטה אנכית x=0
x→−∞:ex→0⇒f→0+−11=−1
אסימפטוטה אופקית y=−1
x→∞:f→∞
אין אסימפטוטה אופקית מימין
אסימפטוטות: x=0 , y=−1.
תרגיל 2
א (2). האם לגרף הפונקציה f(x) יש נקודות חיתוך עם הצירים? נמקו את תשובתכם.
אכן: חיתוך עם ציר ה־y בנקודה (0,−1)
בכן: חיתוך אחד עם ציר ה־x, בנקודה שבה x=ln2
גלא: f(x)>0 לכל x בתחום ההגדרה, ו־x=0 אינו בתחום
דלא: x=0 אינו בתחום, ול־f(x)=0 אין פתרון
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד לא: x=0 אינו בתחום, ול־f(x)=0 אין פתרון
הפתרון:
x=0
אין חיתוך עם ציר ה־y
t=ex>0:t+t−11=0⇒t2−t+1=0
Δ=1−4=−3<0
אין פתרון: אין חיתוך עם ציר ה־x
לא. אין נקודות חיתוך עם הצירים.
תרגיל 3
א (3). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x), וקבעו את סוגה. (הנקודה היא (lnk,y0).)
k= ____ , y0= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:k= 2 , y0= 3
הפתרון:
f′(x)=ex−(ex−1)2ex=ex⋅(ex−1)2(ex−1)2−1
f′(x)=0⇒(ex−1)2=1⇒ex=2
ex−1=−1 נותן ex=0, שאין לו פתרון
xf(ln2)=ln2=2+11=3
0<x<ln2:f′<0,x>ln2:f′>0
מינימום
מינימום בנקודה (ln2,3).
תרגיל 4
הגרפים I–IV
ב. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף I
בגרף III
גגרף IV
דגרף II
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד גרף II
הפתרון:
x<0:−1↘−∞
f′<0; משמאל מתקרב ל־y=−1
x>0:+∞↘min(ln2,3)↗+∞
סעיף א (3)
f(x)=0
סעיף א (2): הגרף אינו חותך את הצירים
גרף II. גרף I הוא −f, גרף III הוא השיקוף f(−x), ובגרף IV האסימפטוטה האופקית היא y=0 ולא y=−1.
תרגיל 5
נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln(ex−1).ג (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x).
x> ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:x> 0
הפתרון:
ex−1>0⇒ex>1⇒x>0
הביטוי בתוך ln חיובי
תחום ההגדרה: x>0.
תרגיל 6
נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln(ex−1).ג (2). הראו כי g′(x)=f(x)−ex לכל x בתחום ההגדרה של הפונקציה g(x).
f(x)=ex−1−ex1
g(x)=−x+ln(ex−1) , x>0
g′(x)=f(x)−ex
להציג את התשובה והפתרון
g′(x)=−1+ex−1ex — נגזרת של ln(h(x)) היא h(x)h′(x)
g′(x)=ex−11 — מכנה משותף: ex−1−(ex−1)+ex
f(x)−ex=ex−11 — מחסרים ex:−1−ex1=ex−11
g′(x)=f(x)−ex — שני האגפים שווים לאותו ביטוי
הפתרון:
g′(x)=−1+ex−1ex=ex−1−ex+1+ex=ex−11
f(x)−ex=−1−ex1=ex−11
שני הביטויים שווים, ולכן g′(x)=f(x)−ex לכל x>0.
תרגיל 7
נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln(ex−1). בנקודת הקיצון של הפונקציה f(x) מעבירים אנך לציר ה־x.ד. מצאו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה f(x), על ידי ציר ה־x, על ידי האנך ועל ידי הישר x=ln(b).b>2 הוא פרמטר. הביעו את תשובתכם באמצעות b.
S=b+( ____ )+ln(b−1)−lnb+ln ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:S=b+( -2 )+ln(b−1)−lnb+ln 2
הפתרון:
f(x)=ex+g′(x)⇒∫f(x)dx=ex+g(x)=ex−x+ln(ex−1)
סעיף ג (2)
f>0(x>0)
המינימום של f בתחום הוא 3: הגרף מעל ציר ה־x
S=[ex−x+ln(ex−1)]ln2lnb
האנך הוא x=ln2, ו־lnb>ln2
=(b−lnb+ln(b−1))−(2−ln2+ln1)
=b−2+ln(b−1)−lnb+ln2
S=b−2+lnb2(b−1).
תרגיל 8
נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln(ex−1). בנקודת הקיצון של הפונקציה f(x) מעבירים אנך לציר ה־x. נתון כי השטח שמצאתם בסעיף ד שווה ל־b−2+ln(1.5).ה. מצאו את הערך של b.
נתונה הפונקציה f(x)=xa+lnx, המוגדרת בתחום x>0.a הוא פרמטר.
תרגיל 1
בתת־סעיפים (1)–(3) הביעו את תשובותיכם באמצעות a, אם יש צורך. א (1). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x).
אy=0 בלבד
בx=0 , y=0
גx=0 , y=a
דx=0 , x=e−a , y=0
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב x=0 , y=0
הפתרון:
x→0+:a+lnx→−∞,x1→∞⇒f→−∞
אסימפטוטה אנכית x=0
x→∞:xlnx→0,xa→0⇒f→0
אסימפטוטה אופקית y=0
אסימפטוטות: x=0 , y=0, לכל ערך של a.
תרגיל 2
בתת־סעיפים (1)–(3) הביעו את תשובותיכם באמצעות a, אם יש צורך. א (2). מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x) עם ציר ה־x. (הנקודה היא (eka,0).)
k= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:k= -1
הפתרון:
f(x)=0⇒a+lnx=0
המונה מתאפס
lnx=−a⇒x=e−a
נקודת החיתוך: (e−a,0).
תרגיל 3
בתת־סעיפים (1)–(3) הביעו את תשובותיכם באמצעות a, אם יש צורך. א (3). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x), וקבעו את סוגה. (הנקודה היא (em+na,ep+qa).)
m= ____ , n= ____ , p= ____ , q= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:m= 1 , n= -1 , p= -1 , q= 1
הפתרון:
f′(x)=x2x1⋅x−(a+lnx)=x21−a−lnx
נגזרת של מנה
f′(x)=0⇒lnx=1−a⇒x=e1−a
f(e1−a)=e1−aa+1−a=ea−1
x<e1−a:f′>0,x>e1−a:f′<0
מקסימום
מקסימום בנקודה (e1−a,ea−1).
תרגיל 4
הגרפים I–IV
ב. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף I
בגרף III
גגרף II
דגרף IV
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד גרף IV
הפתרון:
x→0+:f→−∞;x→∞:f→0
סעיף א (1)
0<x<e1−a:f↗,x>e1−a:f↘
סעיף א (3): מקסימום אחד
f(e−a)=0
סעיף א (2): חיתוך אחד עם ציר ה־x, לפני המקסימום
גרף IV: עולה מ־−∞, חותך את ציר ה־x, מגיע למקסימום ויורד אל y=0. גרף I הוא −f (מינימום), בגרף II האסימפטוטה האופקית אינה ציר ה־x, וגרף III מוגדר רק בעבור x<0.
תרגיל 5
נתונה הפונקציה g(x)=x1, המוגדרת בתחום x=0. נתון כי גרף הפונקציה f(x) וגרף הפונקציה g(x) נחתכים בנקודה שבה x=e2.ג. מצאו את הערך של a.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:-1
הפתרון:
f(e2)=g(e2)⇒e2a+2=e21
a+2=1⇒a=−1
a=−1.
תרגיל 6
נתונה הפונקציה g(x)=x1, המוגדרת בתחום x=0. נתון כי גרף הפונקציה f(x) וגרף הפונקציה g(x) נחתכים בנקודה שבה x=e2. הציבו את הערך של a שמצאתם וענו על סעיפים ד–ה. נתונה הפונקציה h(x), המוגדרת בתחום x>0. גרף הפונקציה h(x) עובר בנקודה (e5,2.5). נגזרת הפונקציה h(x) מקיימת h′(x)=f(x)−g(x).ד. מצאו את הפונקציה h(x).
h(x)= ____ ln2x+( ____ )lnx+ ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:h(x)= 0.5 ln2x+( -2 )lnx+ 0
הפתרון:
h′(x)=xlnx−1−x1=xlnx−2
מציבים a=−1
h(x)=21ln2x−2lnx+c
(ln2x)′=x2lnx
h(e5)=225−10+c=2.5⇒c=0
הגרף עובר בנקודה (e5,2.5)
h(x)=21ln2x−2lnx.
תרגיל 7
הגרפים I–IV
נתונה הפונקציה g(x)=x1, המוגדרת בתחום x=0. נתון כי גרף הפונקציה f(x) וגרף הפונקציה g(x) נחתכים בנקודה שבה x=e2. הציבו את הערך של a שמצאתם וענו על סעיפים ד–ה. נתונה הפונקציה h(x), המוגדרת בתחום x>0. גרף הפונקציה h(x) עובר בנקודה (e5,2.5). נגזרת הפונקציה h(x) מקיימת h′(x)=f(x)−g(x).ה. קבעו איזה גרף מבין הגרפים I–IV מייצג את הפונקציה ∣h(x)∣. נמקו את קביעתכם.
אגרף III
בגרף II
גגרף I
דגרף IV
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג גרף I
הפתרון:
h(x)x=21lnx(lnx−4)=0⇒x=1=e4
∣h∣ נוגע בציר ה־x בשתי הנקודות
1<x<e4:h<0h(e2)=−2
∣h(e2)∣=2
x→0+:∣h∣→∞;x→∞:∣h∣→∞
ln2x גדל מהר יותר מ־lnx
גרף I. גרף II נוגע בציר ה־x רק פעם אחת ושואף ל־0 כאשר x→∞, גרף III נוגע בציר ה־x רק ב־x=1, וגרף IV שואף ל־0 כאשר x→∞.