בגרות במתמטיקה 35572, חורף 2025 — פתרון מלא

הבחינה של משרד החינוך, שאלה אחר שאלה, וכל סעיף עם פתרון מלא צעד אחר צעד. אפשר לנסות לבד, ורק אז לפתוח את הפתרון.

© מדינת ישראל, משרד החינוך — שאלון 35572, חורף 2025. נוסח הבחינה באתר משרד החינוך

מבנה הבחינה

משך הבחינה
165 דקות
על מה עונים
ענו על שלוש מן השאלות 1–5, על שאלה אחת לפחות מכל פרק (לכל שאלה – 33⅓ נקודות).
המסלול
5 יח״ל, כיתה י״ב

הפתרונות, שאלה אחר שאלה

שאלה 1 — מקום גאומטרי, מעגל ופרבולה

נתונות הנקודות A(−9a,0)A(-9a, 0) ו־B(41a,0)B(41a, 0). aa הוא פרמטר חיובי. הנקודה PP מקיימת ∠APB=90∘\angle APB = 90^\circ.

תרגיל 1

א. הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות PP המתקבלות באופן זה נמצא על מעגל, ומצאו את משוואתו. הביעו את תשובתכם באמצעות aa.

(x−(x - ____ a)2+y2=a)^2 + y^2 = ____ a2a^2

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (x−(x - 16 a)2+y2=a)^2 + y^2 = 625 a2a^2

הפתרון:

∠APB=90∘\angle APB = 90^\circ

זווית היקפית שנשענת על קוטר היא ישרה: PP נמצאת על המעגל שקוטרו ABAB

M(−9a+41a2,0)=(16a,0)M\left(\frac{-9a + 41a}{2}, 0\right) = (16a, 0)

מרכז המעגל: אמצע ABAB

R=AB2=41a−(−9a)2=25a\begin{aligned}R &= \frac{AB}{2} \\ &= \frac{41a - (-9a)}{2} \\ &= 25a\end{aligned}

רדיוס: חצי הקוטר

(x−16a)2+y2=625a2(x - 16a)^2 + y^2 = 625a^2

המקום הגאומטרי: המעגל (x−16a)2+y2=625a2(x - 16a)^2 + y^2 = 625a^2, בלי הנקודות AA ו־BB עצמן.

תרגיל 2

נתון כי השטח הגדול ביותר של המשולש APBAPB הוא 156.25156.25. ב. מצאו את הערך של aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.5

הפתרון:

S=AB⋅h2S = \frac{AB \cdot h}{2}

הבסיס ABAB קבוע; השטח גדול ביותר כשהגובה hh מ־PP אל ABAB גדול ביותר

hmax⁡=R=25a\begin{aligned}h_{\max} &= R \\ &= 25a\end{aligned}

הנקודה PP בקצה הקוטר המאונך ל־ABAB

Smax⁡=50a⋅25a2=625a2=156.25\begin{aligned}S_{\max} &= \frac{50a \cdot 25a}{2} \\ &= 625a^2 \\ &= 156.25\end{aligned}
a2=0.25⇒a=0.5\begin{aligned}a^2 &= 0.25 \Rightarrow a \\ &= 0.5\end{aligned}

aa חיובי

a=12a = \frac{1}{2}.

תרגיל 3

הציבו a=12a = \frac{1}{2} וענו על סעיפים ג–ד. אמצע הקטע ABAB הוא מוקד של פרבולה שמשוואתה קנונית. הפרבולה והמעגל שמצאתם נחתכים ברביע הראשון בנקודה CC. ג. מצאו את שיעורי הנקודה CC.

C(C( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C(C( 4.5 ,, 12 ))

הפתרון:

A(−4.5,0) B(20.5,0):(x−8)2+y2=156.25\begin{aligned}A(-4.5, 0) \\ \ B(20.5, 0): \quad (x - 8)^2 + y^2 &= 156.25\end{aligned}

מציבים a=12a = \frac{1}{2} במשוואת המעגל

p2=8⇒y2=32x\begin{aligned}\frac{p}{2} &= 8 \Rightarrow y^2 \\ &= 32x\end{aligned}

המוקד (8,0)(8, 0) של הפרבולה y2=2pxy^2 = 2px

(x−8)2+32x=156.25⇒x2+16x−92.25=0\begin{aligned}(x - 8)^2 + 32x &= 156.25 \Rightarrow x^2 + 16x - 92.25 \\ &= 0\end{aligned}

מציבים y2=32xy^2 = 32x במשוואת המעגל

x=−16±252⇒x=4.5 (x=−20.5<0)\begin{aligned}x &= \frac{-16 \pm 25}{2} \Rightarrow x \\ &= 4.5 \ (x = -20.5 < 0)\end{aligned}

על הפרבולה x≥0x \geq 0

y2=144⇒y=12\begin{aligned}y^2 &= 144 \Rightarrow y \\ &= 12\end{aligned}

ברביע הראשון y>0y > 0

C(4.5,12)C(4.5, 12).

תרגיל 4

הציבו a=12a = \frac{1}{2} וענו על סעיפים ג–ד. אמצע הקטע ABAB הוא מוקד של פרבולה שמשוואתה קנונית. הפרבולה והמעגל שמצאתם נחתכים ברביע הראשון בנקודה CC. הישר ℓ\ell משיק לפרבולה בנקודה CC. מעבירים משיק למעגל שמצאתם. נתון כי משיק זה מקביל לישר ℓ\ell. ד. מצאו את המרחק בין הישר ℓ\ell ובין המשיק למעגל (מצאו את שתי האפשרויות). (כתבו קודם את המרחק הקטן.)

d1=d_1 = ____ , d2=d_2 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: d1=d_1 = 2.5 , d2=d_2 = 22.5

הפתרון:

12y=16(x+4.5)⇒ℓ: 4x−3y+18=0\begin{aligned}12y &= 16(x + 4.5) \Rightarrow \ell: \ 4x - 3y + 18 \\ &= 0\end{aligned}

משוואת משיק לפרבולה yy0=p(x+x0)y y_0 = p(x + x_0) בנקודה C(4.5,12)C(4.5, 12), p=16p = 16

d(M,ℓ)=∣4⋅8−0+18∣16+9=505=10\begin{aligned}d(M, \ell) &= \frac{|4 \cdot 8 - 0 + 18|}{\sqrt{16 + 9}} \\ &= \frac{50}{5} \\ &= 10\end{aligned}

המרחק ממרכז המעגל M(8,0)M(8, 0) אל ℓ\ell

R=12.5R = 12.5

כל משיק למעגל נמצא במרחק RR מהמרכז

d1=12.5−10=2.5d2=12.5+10=22.5\begin{aligned}d_1 &= 12.5 - 10 \\ &= 2.5 \\ \quad d_2 &= 12.5 + 10 \\ &= 22.5\end{aligned}

משיק באותו צד של המרכז כמו ℓ\ell, או בצד השני

המרחקים: 2.52.5 ו־22.522.5.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 2 — פירמידה משולשת ווקטורים

בסרטוט שלפניכם פירמידה משולשת SABCSABC. הנקודה EE היא אמצע המקצוע BCBC. נסמן: EC→=v‾\overrightarrow{EC} = \underline{v} , AE→=u‾\overrightarrow{AE} = \underline{u}. נתון: ∣u‾+v‾∣=∣u‾−v‾∣\left|\underline{u} + \underline{v}\right| = \left|\underline{u} - \underline{v}\right|.

SACEB

תרגיל 1

א. הוכיחו כי AE→\overrightarrow{AE} מאונך ל־BC→\overrightarrow{BC}.

  • EC→=v‾\overrightarrow{EC} = \underline{v} , AE→=u‾\overrightarrow{AE} = \underline{u}
  • ∣u‾+v‾∣=∣u‾−v‾∣\left|\underline{u} + \underline{v}\right| = \left|\underline{u} - \underline{v}\right|
  • EE אמצע המקצוע BCBC

AE→\overrightarrow{AE} מאונך ל־BC→\overrightarrow{BC}

להציג את התשובה והפתרון
  1. ∣u‾+v‾∣2=∣u‾−v‾∣2\left|\underline{u} + \underline{v}\right|^2 = \left|\underline{u} - \underline{v}\right|^2 — מעלים בריבוע את שני האגפים, ששניהם אי־שליליים
  2. u‾2+2u‾⋅v‾+v‾2=u‾2−2u‾⋅v‾+v‾2\underline{u}^2 + 2\underline{u} \cdot \underline{v} + \underline{v}^2 = \underline{u}^2 - 2\underline{u} \cdot \underline{v} + \underline{v}^2 — ∣a‾∣2=a‾⋅a‾\left|\underline{a}\right|^2 = \underline{a} \cdot \underline{a}, ופתיחת סוגריים במכפלה סקלרית
  3. u‾⋅v‾=0\underline{u} \cdot \underline{v} = 0 — מצמצמים: 4u‾⋅v‾=04\underline{u} \cdot \underline{v} = 0
  4. BC→=2v‾\overrightarrow{BC} = 2\underline{v} — EE אמצע BCBC, ולכן BC→=2EC→\overrightarrow{BC} = 2\overrightarrow{EC}
  5. AE→⋅BC→=0\overrightarrow{AE} \cdot \overrightarrow{BC} = 0 — מציבים: u‾⋅2v‾=2⋅0\underline{u} \cdot 2\underline{v} = 2 \cdot 0
  6. AE→\overrightarrow{AE} מאונך ל־BC→\overrightarrow{BC} — מכפלה סקלרית של שני וקטורים שאינם וקטור האפס שווה לאפס

הפתרון:

∣u‾+v‾∣2=∣u‾−v‾∣2|\underline{u} + \underline{v}|^2 = |\underline{u} - \underline{v}|^2
u‾2+2u‾⋅v‾+v‾2=u‾2−2u‾⋅v‾+v‾2⇒u‾⋅v‾=0\begin{aligned}\underline{u}^2 + 2\underline{u} \cdot \underline{v} + \underline{v}^2 &= \underline{u}^2 - 2\underline{u} \cdot \underline{v} + \underline{v}^2 \Rightarrow \underline{u} \cdot \underline{v} \\ &= 0\end{aligned}
AE→⋅BC→=u‾⋅2v‾=0\begin{aligned}\overrightarrow{AE} \cdot \overrightarrow{BC} &= \underline{u} \cdot 2\underline{v} \\ &= 0\end{aligned}

BC→=2EC→\overrightarrow{BC} = 2\overrightarrow{EC}

המכפלה הסקלרית היא 00, ולכן AE→\overrightarrow{AE} מאונך ל־BC→\overrightarrow{BC}.

תרגיל 2

נתון: הקטע SESE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 1616. A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(6,8,0)B(6, 8, 0). הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, ושיעור ה־zz של הקודקוד SS הוא חיובי. ב. מצאו את שיעורי הקודקודים CC ו־SS.

C(C( ____ ,, ____ ,, ____ )) , S(S( ____ ,, ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C(C( 10 ,, 0 ,, 0 )) , S(S( 8 ,, 4 ,, 16 ))

הפתרון:

AE⊥BC BE=EC⇒AC=AB\begin{aligned}AE \perp BC \\ \ BE &= EC \Rightarrow AC \\ &= AB\end{aligned}

סעיף א: AEAE תיכון וגם גובה במשולש ABCABC, ולכן המשולש שווה שוקיים

AB=36+64=10⇒C(10,0,0)\begin{aligned}AB &= \sqrt{36 + 64} \\ &= 10 \Rightarrow C(10, 0, 0)\end{aligned}

CC על החלק החיובי של ציר ה־xx

E=B+C2=(8,4,0)\begin{aligned}E &= \frac{B + C}{2} \\ &= (8, 4, 0)\end{aligned}
SE⊥ABC ABC: z=0⇒S=(8,4,±16)\begin{aligned}SE \perp ABC \\ \ ABC: \ z &= 0 \Rightarrow S \\ &= (8, 4, \pm 16)\end{aligned}

הבסיס במישור xyxy, והגובה מאונך לו

S(8,4,16)S(8, 4, 16)

שיעור ה־zz חיובי

C(10,0,0)C(10, 0, 0) , S(8,4,16)S(8, 4, 16).

תרגיל 3

נתון: הקטע SESE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 1616. A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(6,8,0)B(6, 8, 0). הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, ושיעור ה־zz של הקודקוד SS הוא חיובי. הנקודה FF נמצאת על המקצוע SCSC כך ש־SF→=14SC→\overrightarrow{SF} = \frac{1}{4}\overrightarrow{SC}. דרך הנקודה FF מעבירים ישר המקביל לישר ACAC, וחותך את המישור ABSABS בנקודה MM. ג (1). מצאו הצגה פרמטרית של הישר FMFM. (כתבו את ההצגה דרך הנקודה FF, עם וקטור הכיוון (1,0,0)(1, 0, 0).)

x‾=(\underline{x} = ( ____ ,, ____ ,, ____ )+t(1,0,0)) + t(1, 0, 0)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x‾=(\underline{x} = ( 8.5 ,, 3 ,, 12 )+t(1,0,0)) + t(1, 0, 0)

הפתרון:

SC→=(10,0,0)−(8,4,16)=(2,−4,−16)\begin{aligned}\overrightarrow{SC} &= (10, 0, 0) - (8, 4, 16) \\ &= (2, -4, -16)\end{aligned}
F=S+14SC→=(8,4,16)+(0.5,−1,−4)=(8.5,3,12)\begin{aligned}F &= S + \frac{1}{4}\overrightarrow{SC} \\ &= (8, 4, 16) + (0.5, -1, -4) \\ &= (8.5, 3, 12)\end{aligned}
AC→=(10,0,0)∥(1,0,0)\overrightarrow{AC} = (10, 0, 0) \parallel (1, 0, 0)

הישר מקביל ל־ACAC

FM: x‾=(8.5,3,12)+t(1,0,0)FM: \ \underline{x} = (8.5, 3, 12) + t(1, 0, 0)

FM: x‾=(8.5,3,12)+t(1,0,0)FM: \ \underline{x} = (8.5, 3, 12) + t(1, 0, 0).

תרגיל 4

נתון: הקטע SESE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 1616. A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(6,8,0)B(6, 8, 0). הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, ושיעור ה־zz של הקודקוד SS הוא חיובי. הנקודה FF נמצאת על המקצוע SCSC כך ש־SF→=14SC→\overrightarrow{SF} = \frac{1}{4}\overrightarrow{SC}. דרך הנקודה FF מעבירים ישר המקביל לישר ACAC, וחותך את המישור ABSABS בנקודה MM. ג (2). מצאו את שיעורי הנקודה MM.

M(M( ____ ,, ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: M(M( 6 ,, 3 ,, 12 ))

הפתרון:

AB→×AS→=(6,8,0)×(8,4,16)=(128,−96,−40)\begin{aligned}\overrightarrow{AB} \times \overrightarrow{AS} &= (6, 8, 0) \times (8, 4, 16) \\ &= (128, -96, -40)\end{aligned}

וקטור נורמל למישור ABSABS

ABS: 16x−12y−5z=0ABS: \ 16x - 12y - 5z = 0

מחלקים ב־88; המישור עובר דרך A(0,0,0)A(0, 0, 0)

16(8.5+t)−36−60=0⇒t=−2.5\begin{aligned}16(8.5 + t) - 36 - 60 &= 0 \Rightarrow t \\ &= -2.5\end{aligned}

מציבים את נקודת הישר FMFM

M=(8.5−2.5,3,12)=(6,3,12)\begin{aligned}M &= (8.5 - 2.5, 3, 12) \\ &= (6, 3, 12)\end{aligned}

M(6,3,12)M(6, 3, 12).

תרגיל 5

נתון: הקטע SESE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 1616. A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(6,8,0)B(6, 8, 0). הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה־xx, ושיעור ה־zz של הקודקוד SS הוא חיובי. הנקודה FF נמצאת על המקצוע SCSC כך ש־SF→=14SC→\overrightarrow{SF} = \frac{1}{4}\overrightarrow{SC}. דרך הנקודה FF מעבירים ישר המקביל לישר ACAC, וחותך את המישור ABSABS בנקודה MM. ד. מצאו פי כמה גדול נפח הפירמידה MABCMABC מנפח הפירמידה FAECFAEC. נמקו את תשובתכם.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

zM=zF=12\begin{aligned}z_M &= z_F \\ &= 12\end{aligned}

הישר FMFM מקביל ל־ACAC, שנמצא במישור הבסיס z=0z = 0

hM=hF=12\begin{aligned}h_M &= h_F \\ &= 12\end{aligned}

הגובה של שתי הפירמידות אל מישור ABCABC הוא שיעור ה־zz

SAEC=12SABCS_{AEC} = \frac{1}{2}S_{ABC}

AEAE תיכון במשולש ABCABC

VMABCVFAEC=13SABC⋅1213⋅12SABC⋅12=2\begin{aligned}\frac{V_{MABC}}{V_{FAEC}} &= \frac{\frac{1}{3}S_{ABC} \cdot 12}{\frac{1}{3} \cdot \frac{1}{2}S_{ABC} \cdot 12} \\ &= 2\end{aligned}
VMABC=160VFAEC=80\begin{aligned}V_{MABC} &= 160 \\ \quad V_{FAEC} &= 80\end{aligned}

בדיקה: SABC=12⋅10⋅8=40S_{ABC} = \frac{1}{2} \cdot 10 \cdot 8 = 40

פי 22: גבהים שווים, ובסיס AECAEC הוא חצי מבסיס ABCABC.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 3 — מספרים מרוכבים ומצולע

נתון המספר המרוכב w=r(cos⁡θ+i⋅sin⁡θ)w = r(\cos\theta + i \cdot \sin\theta) , r>0r > 0 , 90∘<θ<180∘90^\circ < \theta < 180^\circ.

תרגיל 1

א. הביעו באמצעות rr ו־θ\theta הצגה קוטבית של המספר 1w\frac{1}{w}.

  1. א1r(cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ))\frac{1}{r}(\cos(-\theta) + i\sin(-\theta))
  2. ב1r(cos⁡θ+isin⁡θ)\frac{1}{r}(\cos\theta + i\sin\theta)
  3. ג1r(cos⁡(180∘−θ)+isin⁡(180∘−θ))\frac{1}{r}(\cos(180^\circ - \theta) + i\sin(180^\circ - \theta))
  4. דr(cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ))r(\cos(-\theta) + i\sin(-\theta))
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א 1r(cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ))\frac{1}{r}(\cos(-\theta) + i\sin(-\theta))

הפתרון:

1=1⋅(cos⁡0∘+isin⁡0∘)1 = 1 \cdot (\cos 0^\circ + i\sin 0^\circ)
1w=1r(cos⁡(0∘−θ)+isin⁡(0∘−θ))\frac{1}{w} = \frac{1}{r}(\cos(0^\circ - \theta) + i\sin(0^\circ - \theta))

בחילוק מחלקים את הערכים המוחלטים ומחסרים את הזוויות

=1r(cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ))= \frac{1}{r}(\cos(-\theta) + i\sin(-\theta))

או, באותו ערך: 1r(cos⁡(360∘−θ)+isin⁡(360∘−θ))\frac{1}{r}(\cos(360^\circ - \theta) + i\sin(360^\circ - \theta))

1w=1r(cos⁡(−θ)+isin⁡(−θ))\frac{1}{w} = \frac{1}{r}(\cos(-\theta) + i\sin(-\theta)).

תרגיל 2

הנקודה AA במישור גאוס מייצגת את המספר ww, והנקודה BB מייצגת את המספר 1w\frac{1}{w}. הנקודה OO היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOBAOB הוא 24\frac{\sqrt{2}}{4} והזווית AOBAOB היא זווית חדה. ב. מצאו את הערך של θ\theta. (כתבו את התשובה במעלות.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 157.5

הפתרון:

OA=rOB=1r\begin{aligned}OA &= r \\ \quad OB &= \frac{1}{r}\end{aligned}

סעיף א

∠AOB=360∘−2θ\angle AOB = 360^\circ - 2\theta

הזוויות של AA ו־BB הן θ\theta ו־−θ-\theta; 180∘<2θ<360∘180^\circ < 2\theta < 360^\circ

S=12⋅r⋅1r⋅sin⁡∠AOB=24⇒sin⁡∠AOB=22\begin{aligned}S &= \frac{1}{2} \cdot r \cdot \frac{1}{r} \cdot \sin\angle AOB \\ &= \frac{\sqrt{2}}{4} \Rightarrow \sin\angle AOB \\ &= \frac{\sqrt{2}}{2}\end{aligned}
∠AOB=45∘\angle AOB = 45^\circ

הזווית חדה

360∘−2θ=45∘⇒θ=157.5∘\begin{aligned}360^\circ - 2\theta &= 45^\circ \Rightarrow \theta \\ &= 157.5^\circ\end{aligned}

θ=157.5∘\theta = 157.5^\circ.

תרגיל 3

הנקודה AA במישור גאוס מייצגת את המספר ww, והנקודה BB מייצגת את המספר 1w\frac{1}{w}. הנקודה OO היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOBAOB הוא 24\frac{\sqrt{2}}{4} והזווית AOBAOB היא זווית חדה. נתונות שתי משוואות: I. z8=w8z^8 = w^8 ; II. z8=(w⋅wˉ)4z^8 = (w \cdot \bar{w})^4. zz הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II. ג (1). מצאו כמה קודקודים יש למצולע.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16

הפתרון:

z=r cis(157.5∘+45∘k)k=0…7\begin{aligned}z &= r\,\text{cis}(157.5^\circ + 45^\circ k) \\ \quad k &= 0 \\ \dots \\ 7\end{aligned}

משוואה I: z8=r8 cis(8θ)z^8 = r^8\,\text{cis}(8\theta)

w⋅wˉ=r2⇒z8=r8⇒z=r cis(45∘k)k=0…7\begin{aligned}w \cdot \bar{w} &= r^2 \Rightarrow z^8 \\ &= r^8 \Rightarrow z \\ &= r\,\text{cis}(45^\circ k) \\ \quad k &= 0 \\ \dots \\ 7\end{aligned}

משוואה II

157.5∘+45∘k=22.5∘+45∘(k+3)157.5^\circ + 45^\circ k = 22.5^\circ + 45^\circ(k + 3)

הזוויות של משוואה I הן 22.5∘,67.5∘,…22.5^\circ, 67.5^\circ, \dots: אין פתרון משותף

8+8=168 + 8 = 16

כל הזוויות 22.5∘⋅m22.5^\circ \cdot m, m=0,…,15m = 0, \dots, 15

למצולע 1616 קודקודים.

תרגיל 4

הנקודה AA במישור גאוס מייצגת את המספר ww, והנקודה BB מייצגת את המספר 1w\frac{1}{w}. הנקודה OO היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOBAOB הוא 24\frac{\sqrt{2}}{4} והזווית AOBAOB היא זווית חדה. נתונות שתי משוואות: I. z8=w8z^8 = w^8 ; II. z8=(w⋅wˉ)4z^8 = (w \cdot \bar{w})^4. zz הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II. ג (2). האם כל קודקודי המצולע נמצאים על מעגל אחד שמרכזו בראשית הצירים? נמקו את תשובתכם.

  1. אכן: כל מצולע קמור חסום במעגל שמרכזו בראשית הצירים
  2. בלא: הפתרונות של משוואה II נמצאים על מעגל שהרדיוס שלו r2r^2
  3. גכן: לכל הפתרונות של שתי המשוואות אותו ערך מוחלט, rr
  4. דלא: לשתי המשוואות יש פתרונות משותפים, ולכן אין מעגל אחד
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג כן: לכל הפתרונות של שתי המשוואות אותו ערך מוחלט, rr

הפתרון:

∣z∣8=∣w∣8=r8⇒∣z∣=r\begin{aligned}|z|^8 &= |w|^8 \\ &= r^8 \Rightarrow |z| \\ &= r\end{aligned}

משוואה I

∣z∣8=(r2)4=r8⇒∣z∣=r\begin{aligned}|z|^8 &= (r^2)^4 \\ &= r^8 \Rightarrow |z| \\ &= r\end{aligned}

משוואה II

∣z∣=r|z| = r

כל הקודקודים במרחק rr מהראשית

כן. כל הקודקודים נמצאים על המעגל שמרכזו בראשית והרדיוס שלו rr.

תרגיל 5

הנקודה AA במישור גאוס מייצגת את המספר ww, והנקודה BB מייצגת את המספר 1w\frac{1}{w}. הנקודה OO היא ראשית הצירים. נתון כי שטח המשולש AOBAOB הוא 24\frac{\sqrt{2}}{4} והזווית AOBAOB היא זווית חדה. נתונות שתי משוואות: I. z8=w8z^8 = w^8 ; II. z8=(w⋅wˉ)4z^8 = (w \cdot \bar{w})^4. zz הוא מספר מרוכב. נתון מצולע קמור שקודקודיו הם כל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה I וכל הנקודות המייצגות את הפתרונות של משוואה II. נתון כי שטח המצולע הוא 6262. ד. מצאו את הערך של rr. (בבחינה אפשר להשאיר שורש בתשובה; כאן יש לכתוב מספר עשרוני בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4.5002

הפתרון:

22.5∘22.5^\circ

הזווית המרכזית בין שני קודקודים סמוכים: 360∘16\frac{360^\circ}{16}

S=16⋅12r2sin⁡22.5∘=8r2sin⁡22.5∘\begin{aligned}S &= 16 \cdot \frac{1}{2} r^2 \sin 22.5^\circ \\ &= 8r^2 \sin 22.5^\circ\end{aligned}

המצולע מחולק ל־1616 משולשים שווי שוקיים שקודקודם בראשית

8r2sin⁡22.5∘=62⇒r2=628sin⁡22.5∘≈20.25\begin{aligned}8r^2 \sin 22.5^\circ &= 62 \Rightarrow r^2 \\ &= \frac{62}{8\sin 22.5^\circ} \approx 20.25\end{aligned}
r≈4.5r \approx 4.5

r≈4.5r \approx 4.5.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 4 — פונקציה מעריכית

נתונה הפונקציה f(x)=ex−11−exf(x) = e^x - \frac{1}{1 - e^x}. הפונקציה f(x)f(x) מוגדרת לכל x≠0x \neq 0.

תרגיל 1

א (1). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

  1. אx=0x = 0 , y=1y = 1
  2. בx=0x = 0 , y=−1y = -1
  3. גx=1x = 1 , y=−1y = -1
  4. דx=0x = 0 , y=−1y = -1 , y=0y = 0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x=0x = 0 , y=−1y = -1

הפתרון:

f(x)=ex+1ex−1f(x) = e^x + \frac{1}{e^x - 1}
x→0: ex−1→0⇒f→±∞x \to 0: \ e^x - 1 \to 0 \Rightarrow f \to \pm\infty

אסימפטוטה אנכית x=0x = 0

x→−∞: ex→0⇒f→0+1−1=−1x \to -\infty: \ e^x \to 0 \Rightarrow f \to 0 + \frac{1}{-1} = -1

אסימפטוטה אופקית y=−1y = -1

x→∞: f→∞x \to \infty: \ f \to \infty

אין אסימפטוטה אופקית מימין

אסימפטוטות: x=0x = 0 , y=−1y = -1.

תרגיל 2

א (2). האם לגרף הפונקציה f(x)f(x) יש נקודות חיתוך עם הצירים? נמקו את תשובתכם.

  1. אכן: חיתוך עם ציר ה־yy בנקודה (0,−1)(0, -1)
  2. בכן: חיתוך אחד עם ציר ה־xx, בנקודה שבה x=ln⁡2x = \ln 2
  3. גלא: f(x)>0f(x) > 0 לכל xx בתחום ההגדרה, ו־x=0x = 0 אינו בתחום
  4. דלא: x=0x = 0 אינו בתחום, ול־f(x)=0f(x) = 0 אין פתרון
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד לא: x=0x = 0 אינו בתחום, ול־f(x)=0f(x) = 0 אין פתרון

הפתרון:

x≠0x \neq 0

אין חיתוך עם ציר ה־yy

t=ex>0: t+1t−1=0⇒t2−t+1=0\begin{aligned}t &= e^x > 0: \ t + \frac{1}{t - 1} \\ &= 0 \Rightarrow t^2 - t + 1 \\ &= 0\end{aligned}
Δ=1−4=−3<0\begin{aligned}\Delta &= 1 - 4 \\ &= -3 < 0\end{aligned}

אין פתרון: אין חיתוך עם ציר ה־xx

לא. אין נקודות חיתוך עם הצירים.

תרגיל 3

א (3). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה. (הנקודה היא (ln⁡k,y0)(\ln k, y_0).)

k=k = ____ , y0=y_0 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: k=k = 2 , y0=y_0 = 3

הפתרון:

f′(x)=ex−ex(ex−1)2=ex⋅(ex−1)2−1(ex−1)2\begin{aligned}f'(x) &= e^x - \frac{e^x}{(e^x - 1)^2} \\ &= e^x \cdot \frac{(e^x - 1)^2 - 1}{(e^x - 1)^2}\end{aligned}
f′(x)=0⇒(ex−1)2=1⇒ex=2\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow (e^x - 1)^2 \\ &= 1 \Rightarrow e^x \\ &= 2\end{aligned}

ex−1=−1e^x - 1 = -1 נותן ex=0e^x = 0, שאין לו פתרון

x=ln⁡2f(ln⁡2)=2+11=3\begin{aligned}x &= \ln 2 \\ \quad f(\ln 2) &= 2 + \frac{1}{1} \\ &= 3\end{aligned}
0<x<ln⁡2:f′<0,x>ln⁡2:f′>00 < x < \ln 2: f' < 0, \quad x > \ln 2: f' > 0

מינימום

מינימום בנקודה (ln⁡2,3)(\ln 2, 3).

תרגיל 4

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

ב. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. אגרף I
  2. בגרף III
  3. גגרף IV
  4. דגרף II
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד גרף II

הפתרון:

x<0: −1↘−∞x < 0: \ -1 \searrow -\infty

f′<0f' < 0; משמאל מתקרב ל־y=−1y = -1

x>0: +∞↘min⁡(ln⁡2,3)↗+∞x > 0: \ +\infty \searrow \min(\ln 2, 3) \nearrow +\infty

סעיף א (3)

f(x)≠0f(x) \neq 0

סעיף א (2): הגרף אינו חותך את הצירים

גרף II. גרף I הוא −f-f, גרף III הוא השיקוף f(−x)f(-x), ובגרף IV האסימפטוטה האופקית היא y=0y = 0 ולא y=−1y = -1.

תרגיל 5

נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln⁡(ex−1)g(x) = -x + \ln(e^x - 1). ג (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

x>x > ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x>x > 0

הפתרון:

ex−1>0⇒ex>1⇒x>0e^x - 1 > 0 \Rightarrow e^x > 1 \Rightarrow x > 0

הביטוי בתוך ln⁡\ln חיובי

תחום ההגדרה: x>0x > 0.

תרגיל 6

נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln⁡(ex−1)g(x) = -x + \ln(e^x - 1). ג (2). הראו כי g′(x)=f(x)−exg'(x) = f(x) - e^x לכל xx בתחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x).

  • f(x)=ex−11−exf(x) = e^x - \frac{1}{1 - e^x}
  • g(x)=−x+ln⁡(ex−1)g(x) = -x + \ln(e^x - 1) , x>0x > 0

g′(x)=f(x)−exg'(x) = f(x) - e^x

להציג את התשובה והפתרון
  1. g′(x)=−1+exex−1g'(x) = -1 + \frac{e^x}{e^x - 1} — נגזרת של ln⁡(h(x))\ln(h(x)) היא h′(x)h(x)\frac{h'(x)}{h(x)}
  2. g′(x)=1ex−1g'(x) = \frac{1}{e^x - 1} — מכנה משותף: −(ex−1)+exex−1\frac{-(e^x - 1) + e^x}{e^x - 1}
  3. f(x)−ex=1ex−1f(x) - e^x = \frac{1}{e^x - 1} — מחסרים exe^x: −11−ex=1ex−1-\frac{1}{1 - e^x} = \frac{1}{e^x - 1}
  4. g′(x)=f(x)−exg'(x) = f(x) - e^x — שני האגפים שווים לאותו ביטוי

הפתרון:

g′(x)=−1+exex−1=−ex+1+exex−1=1ex−1\begin{aligned}g'(x) &= -1 + \frac{e^x}{e^x - 1} \\ &= \frac{-e^x + 1 + e^x}{e^x - 1} \\ &= \frac{1}{e^x - 1}\end{aligned}
f(x)−ex=−11−ex=1ex−1\begin{aligned}f(x) - e^x &= -\frac{1}{1 - e^x} \\ &= \frac{1}{e^x - 1}\end{aligned}

שני הביטויים שווים, ולכן g′(x)=f(x)−exg'(x) = f(x) - e^x לכל x>0x > 0.

תרגיל 7

נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln⁡(ex−1)g(x) = -x + \ln(e^x - 1). בנקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) מעבירים אנך לציר ה־xx. ד. מצאו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה f(x)f(x), על ידי ציר ה־xx, על ידי האנך ועל ידי הישר x=ln⁡(b)x = \ln(b). b>2b > 2 הוא פרמטר. הביעו את תשובתכם באמצעות bb.

S=b+(S = b + ( ____ )+ln⁡(b−1)−ln⁡b+ln⁡) + \ln(b - 1) - \ln b + \ln ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: S=b+(S = b + ( -2 )+ln⁡(b−1)−ln⁡b+ln⁡) + \ln(b - 1) - \ln b + \ln 2

הפתרון:

f(x)=ex+g′(x)⇒∫f(x) dx=ex+g(x)=ex−x+ln⁡(ex−1)\begin{aligned}f(x) &= e^x + g'(x) \Rightarrow \int f(x)\,dx \\ &= e^x + g(x) \\ &= e^x - x + \ln(e^x - 1)\end{aligned}

סעיף ג (2)

f>0 (x>0)f > 0 \ (x > 0)

המינימום של ff בתחום הוא 33: הגרף מעל ציר ה־xx

S=[ex−x+ln⁡(ex−1)]ln⁡2ln⁡bS = \left[e^x - x + \ln(e^x - 1)\right]_{\ln 2}^{\ln b}

האנך הוא x=ln⁡2x = \ln 2, ו־ln⁡b>ln⁡2\ln b > \ln 2

=(b−ln⁡b+ln⁡(b−1))−(2−ln⁡2+ln⁡1)= (b - \ln b + \ln(b - 1)) - (2 - \ln 2 + \ln 1)
=b−2+ln⁡(b−1)−ln⁡b+ln⁡2= b - 2 + \ln(b - 1) - \ln b + \ln 2

S=b−2+ln⁡2(b−1)bS = b - 2 + \ln\frac{2(b - 1)}{b}.

תרגיל 8

נתונה הפונקציה g(x)=−x+ln⁡(ex−1)g(x) = -x + \ln(e^x - 1). בנקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) מעבירים אנך לציר ה־xx. נתון כי השטח שמצאתם בסעיף ד שווה ל־b−2+ln⁡(1.5)b - 2 + \ln(1.5). ה. מצאו את הערך של bb.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4

הפתרון:

ln⁡2(b−1)b=ln⁡1.5\ln\frac{2(b - 1)}{b} = \ln 1.5

סעיף ד

2(b−1)=1.5b⇒0.5b=2\begin{aligned}2(b - 1) &= 1.5b \Rightarrow 0.5b \\ &= 2\end{aligned}
b=4b = 4

b>2b > 2

b=4b = 4.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 5 — פונקציה לוגריתמית עם פרמטר

נתונה הפונקציה f(x)=a+ln⁡xxf(x) = \frac{a + \ln x}{x}, המוגדרת בתחום x>0x > 0. aa הוא פרמטר.

תרגיל 1

בתת־סעיפים (1)–(3) הביעו את תשובותיכם באמצעות aa, אם יש צורך. א (1). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x).

  1. אy=0y = 0 בלבד
  2. בx=0x = 0 , y=0y = 0
  3. גx=0x = 0 , y=ay = a
  4. דx=0x = 0 , x=e−ax = e^{-a} , y=0y = 0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x=0x = 0 , y=0y = 0

הפתרון:

x→0+: a+ln⁡x→−∞, 1x→∞⇒f→−∞x \to 0^+: \ a + \ln x \to -\infty, \ \frac{1}{x} \to \infty \Rightarrow f \to -\infty

אסימפטוטה אנכית x=0x = 0

x→∞: ln⁡xx→0, ax→0⇒f→0x \to \infty: \ \frac{\ln x}{x} \to 0, \ \frac{a}{x} \to 0 \Rightarrow f \to 0

אסימפטוטה אופקית y=0y = 0

אסימפטוטות: x=0x = 0 , y=0y = 0, לכל ערך של aa.

תרגיל 2

בתת־סעיפים (1)–(3) הביעו את תשובותיכם באמצעות aa, אם יש צורך. א (2). מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה f(x)f(x) עם ציר ה־xx. (הנקודה היא (eka,0)(e^{ka}, 0).)

k=k = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: k=k = -1

הפתרון:

f(x)=0⇒a+ln⁡x=0\begin{aligned}f(x) &= 0 \Rightarrow a + \ln x \\ &= 0\end{aligned}

המונה מתאפס

ln⁡x=−a⇒x=e−a\begin{aligned}\ln x &= -a \Rightarrow x \\ &= e^{-a}\end{aligned}

נקודת החיתוך: (e−a,0)(e^{-a}, 0).

תרגיל 3

בתת־סעיפים (1)–(3) הביעו את תשובותיכם באמצעות aa, אם יש צורך. א (3). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה. (הנקודה היא (em+na,ep+qa)(e^{m + na}, e^{p + qa}).)

m=m = ____ , n=n = ____ , p=p = ____ , q=q = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: m=m = 1 , n=n = -1 , p=p = -1 , q=q = 1

הפתרון:

f′(x)=1x⋅x−(a+ln⁡x)x2=1−a−ln⁡xx2\begin{aligned}f'(x) &= \frac{\frac{1}{x} \cdot x - (a + \ln x)}{x^2} \\ &= \frac{1 - a - \ln x}{x^2}\end{aligned}

נגזרת של מנה

f′(x)=0⇒ln⁡x=1−a⇒x=e1−a\begin{aligned}f'(x) &= 0 \Rightarrow \ln x \\ &= 1 - a \Rightarrow x \\ &= e^{1 - a}\end{aligned}
f(e1−a)=a+1−ae1−a=ea−1\begin{aligned}f(e^{1 - a}) &= \frac{a + 1 - a}{e^{1 - a}} \\ &= e^{a - 1}\end{aligned}
x<e1−a:f′>0,x>e1−a:f′<0x < e^{1 - a}: f' > 0, \quad x > e^{1 - a}: f' < 0

מקסימום

מקסימום בנקודה (e1−a,ea−1)(e^{1 - a}, e^{a - 1}).

תרגיל 4

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

ב. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. אגרף I
  2. בגרף III
  3. גגרף II
  4. דגרף IV
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד גרף IV

הפתרון:

x→0+: f→−∞;x→∞: f→0x \to 0^+: \ f \to -\infty; \quad x \to \infty: \ f \to 0

סעיף א (1)

0<x<e1−a: f↗,x>e1−a: f↘0 < x < e^{1 - a}: \ f \nearrow, \quad x > e^{1 - a}: \ f \searrow

סעיף א (3): מקסימום אחד

f(e−a)=0f(e^{-a}) = 0

סעיף א (2): חיתוך אחד עם ציר ה־xx, לפני המקסימום

גרף IV: עולה מ־−∞-\infty, חותך את ציר ה־xx, מגיע למקסימום ויורד אל y=0y = 0. גרף I הוא −f-f (מינימום), בגרף II האסימפטוטה האופקית אינה ציר ה־xx, וגרף III מוגדר רק בעבור x<0x < 0.

תרגיל 5

נתונה הפונקציה g(x)=1xg(x) = \frac{1}{x}, המוגדרת בתחום x≠0x \neq 0. נתון כי גרף הפונקציה f(x)f(x) וגרף הפונקציה g(x)g(x) נחתכים בנקודה שבה x=e2x = e^2. ג. מצאו את הערך של aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: -1

הפתרון:

f(e2)=g(e2)⇒a+2e2=1e2\begin{aligned}f(e^2) &= g(e^2) \Rightarrow \frac{a + 2}{e^2} \\ &= \frac{1}{e^2}\end{aligned}
a+2=1⇒a=−1\begin{aligned}a + 2 &= 1 \Rightarrow a \\ &= -1\end{aligned}

a=−1a = -1.

תרגיל 6

נתונה הפונקציה g(x)=1xg(x) = \frac{1}{x}, המוגדרת בתחום x≠0x \neq 0. נתון כי גרף הפונקציה f(x)f(x) וגרף הפונקציה g(x)g(x) נחתכים בנקודה שבה x=e2x = e^2. הציבו את הערך של aa שמצאתם וענו על סעיפים ד–ה. נתונה הפונקציה h(x)h(x), המוגדרת בתחום x>0x > 0. גרף הפונקציה h(x)h(x) עובר בנקודה (e5,2.5)(e^5, 2.5). נגזרת הפונקציה h(x)h(x) מקיימת h′(x)=f(x)−g(x)h'(x) = f(x) - g(x). ד. מצאו את הפונקציה h(x)h(x).

h(x)=h(x) = ____ ln⁡2x+(\ln^2 x + ( ____ )ln⁡x+) \ln x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: h(x)=h(x) = 0.5 ln⁡2x+(\ln^2 x + ( -2 )ln⁡x+) \ln x + 0

הפתרון:

h′(x)=ln⁡x−1x−1x=ln⁡x−2x\begin{aligned}h'(x) &= \frac{\ln x - 1}{x} - \frac{1}{x} \\ &= \frac{\ln x - 2}{x}\end{aligned}

מציבים a=−1a = -1

h(x)=12ln⁡2x−2ln⁡x+ch(x) = \frac{1}{2}\ln^2 x - 2\ln x + c

(ln⁡2x)′=2ln⁡xx\left(\ln^2 x\right)' = \frac{2\ln x}{x}

h(e5)=252−10+c=2.5⇒c=0\begin{aligned}h(e^5) &= \frac{25}{2} - 10 + c \\ &= 2.5 \Rightarrow c \\ &= 0\end{aligned}

הגרף עובר בנקודה (e5,2.5)(e^5, 2.5)

h(x)=12ln⁡2x−2ln⁡xh(x) = \frac{1}{2}\ln^2 x - 2\ln x.

תרגיל 7

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

נתונה הפונקציה g(x)=1xg(x) = \frac{1}{x}, המוגדרת בתחום x≠0x \neq 0. נתון כי גרף הפונקציה f(x)f(x) וגרף הפונקציה g(x)g(x) נחתכים בנקודה שבה x=e2x = e^2. הציבו את הערך של aa שמצאתם וענו על סעיפים ד–ה. נתונה הפונקציה h(x)h(x), המוגדרת בתחום x>0x > 0. גרף הפונקציה h(x)h(x) עובר בנקודה (e5,2.5)(e^5, 2.5). נגזרת הפונקציה h(x)h(x) מקיימת h′(x)=f(x)−g(x)h'(x) = f(x) - g(x). ה. קבעו איזה גרף מבין הגרפים I–IV מייצג את הפונקציה ∣h(x)∣|h(x)|. נמקו את קביעתכם.

  1. אגרף III
  2. בגרף II
  3. גגרף I
  4. דגרף IV
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג גרף I

הפתרון:

h(x)=12ln⁡x(ln⁡x−4)=0⇒x=1 x=e4\begin{aligned}h(x) &= \frac{1}{2}\ln x(\ln x - 4) \\ &= 0 \Rightarrow x \\ &= 1 \\ \ x &= e^4\end{aligned}

∣h∣|h| נוגע בציר ה־xx בשתי הנקודות

1<x<e4: h<0h(e2)=−2\begin{aligned}1 < x < e^4: \ h < 0 \\ \quad h(e^2) &= -2\end{aligned}

∣h(e2)∣=2|h(e^2)| = 2

x→0+: ∣h∣→∞;x→∞: ∣h∣→∞x \to 0^+: \ |h| \to \infty; \quad x \to \infty: \ |h| \to \infty

ln⁡2x\ln^2 x גדל מהר יותר מ־ln⁡x\ln x

גרף I. גרף II נוגע בציר ה־xx רק פעם אחת ושואף ל־00 כאשר x→∞x \to \infty, גרף III נוגע בציר ה־xx רק ב־x=1x = 1, וגרף IV שואף ל־00 כאשר x→∞x \to \infty.

לפתור את השאלה באתר

לפתור את הבחינה כמו ביום הבגרות

באתר הבחינה נפתרת עם שעון, כל תשובה נבדקת, ואחרי ההגשה כל הפתרונות פתוחים. וכל פרק של השאלון מחכה עם הסברים ותרגול.