ענו על שלוש מן השאלות 1–5, על שאלה אחת לפחות מכל פרק (לכל שאלה – 33⅓ נקודות).
המסלול
5 יח״ל, כיתה י״ב
הפתרונות, שאלה אחר שאלה
שאלה 1 — מעגל, משיק ואליפסה
נתון מעגל I שמשוואתו היא x2−6x+y2+t=0.t הוא פרמטר קטן מ־9.
תרגיל 1
א. הביעו באמצעות t את רדיוס המעגל.
R=k−t : k= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:R=k−t : k= 9
הפתרון:
x2−6x+9+y2=9−t
משלימים לריבוע
(x−3)2+y2=9−t
R=9−t
t<9, ולכן 9−t>0
מרכז המעגל (3,0), ורדיוסו R=9−t.
תרגיל 2
הישר y=x משיק למעגל. ב. מצאו את הערך של t.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:4.5
הפתרון:
d=12+12∣3−0∣=23
המרחק של המרכז (3,0) מהישר x−y=0
d=R⇒29=9−t
משיק: המרחק מהמרכז שווה לרדיוס
t=4.5
t=4.5.
תרגיל 3
הישר y=x משיק למעגל. הזיזו את מעגל I שמאלה כך שהתקבל מעגל II שמרכזו בראשית הצירים O.A היא נקודה כלשהי על מעגל II כך ש־−1.5≤yA≤1.5. דרך נקודה A מעבירים מיתר AB המאונך לציר ה־y. נקודה P נמצאת על המיתר AB כך שמתקיים AB=2⋅PO.ג. הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות P המתקבלות באופן זה נמצא על אליפסה, ומצאו את משוואתה.
a2x2+b2y2=1 : a2= ____ , b2= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:a2x2+b2y2=1 : a2= 4.5 , b2= 2.25
הפתרון:
II:x2+y2=4.5
מעגל I הוזז כך שמרכזו בראשית; הרדיוס 4.5 (סעיף ב)
A(xA,yA),B(−xA,yA)
מיתר מאונך לציר ה־y הוא אופקי, וציר ה־y חוצה אותו
AB=2∣xA∣⇒PO=∣xA∣
P(x,yA):x2+yA2=xA2=4.5−yA2
P על המיתר, ולכן שיעור ה־y שלה הוא yA
x2+2y2=4.5⇒4.5x2+2.25y2=1
−1.5≤y≤1.5⇒x2=4.5−2y2≥0
התנאי על yA מבטיח שהנקודה P קיימת
הנקודות P נמצאות על האליפסה 4.5x2+2.25y2=1.
תרגיל 4
הישר y=x משיק למעגל. הזיזו את מעגל I שמאלה כך שהתקבל מעגל II שמרכזו בראשית הצירים O.A היא נקודה כלשהי על מעגל II כך ש־−1.5≤yA≤1.5. דרך נקודה A מעבירים מיתר AB המאונך לציר ה־y. נקודה P נמצאת על המיתר AB כך שמתקיים AB=2⋅PO. הנקודה K היא המוקד הימני, והנקודה F היא המוקד השמאלי של האליפסה שמצאתם בסעיף ג. C היא נקודה כלשהי על האליפסה כך שמתקבל משולש CKF.ד. חשבו את היקף המשולש CKF. (בבחינה אפשר להשאיר שורש בתשובה; כאן יש לכתוב מספר עשרוני בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:7.2426
הפתרון:
c2=a2−b2=4.5−2.25=2.25⇒c=1.5
K(1.5,0),F(−1.5,0)
CK+CF=2a=24.5=32
סכום המרחקים מהמוקדים של נקודה על האליפסה
KF=2c=3
PCKF=3+32≈7.24
היקף המשולש CKF הוא 3+32≈7.24, לכל נקודה C.
תרגיל 5
הישר y=x משיק למעגל. הזיזו את מעגל I שמאלה כך שהתקבל מעגל II שמרכזו בראשית הצירים O.A היא נקודה כלשהי על מעגל II כך ש־−1.5≤yA≤1.5. דרך נקודה A מעבירים מיתר AB המאונך לציר ה־y. נקודה P נמצאת על המיתר AB כך שמתקיים AB=2⋅PO. הנקודה K היא המוקד הימני, והנקודה F היא המוקד השמאלי של האליפסה שמצאתם בסעיף ג. C היא נקודה כלשהי על האליפסה כך שמתקבל משולש CKF.ה. האם קיימת נקודה C שבעבורה שטח המשולש CKF הוא 3? נמקו את תשובתכם.
אכן: היקף המשולש קבוע, ולכן כל שטח אפשרי
בלא: השטח הגדול ביותר הוא 1.5
גלא: השטח הגדול ביותר הוא 2.25
דכן: בנקודה C(0,1.5) השטח הוא 3
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג לא: השטח הגדול ביותר הוא 2.25
הפתרון:
SCKF=2KF⋅∣yC∣=23∣yC∣
הבסיס KF על ציר ה־x
∣yC∣≤b=1.5
על האליפסה
SCKF≤23⋅1.5=2.25<3
לא. שטח המשולש הוא לכל היותר 2.25, בקודקודים (0,±1.5).
נתונה פירמידה SABCD שבסיסה ABCD הוא מקבילית. SA הוא גובה הפירמידה. הנקודה M היא אמצע האלכסון BD. נסמן: AB=u , AD=v , AS=w.
תרגיל 1
א. הביעו באמצעות u , v ו־w את הווקטור SM.
אSM=21u+21v−w
בSM=−21u−21v+w
גSM=u+v−w
דSM=21u−21v−w
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:א SM=21u+21v−w
הפתרון:
AM=21AC=21(u+v)
האלכסונים במקבילית חוצים זה את זה: M גם אמצע AC
SM=SA+AM=−w+21u+21v
SM=21u+21v−w.
תרגיל 2
נתון כי SM מאונך ל־DB.ב. הוכיחו כי ∣u∣=∣v∣.
SM⊥DB
SA גובה הפירמידה
SM=21u+21v−w
∣u∣=∣v∣
להציג את התשובה והפתרון
DB=u−v — חיבור וקטורים: DB=DA+AB
w⋅u=0 , w⋅v=0 — הגובה SA מאונך למישור הבסיס, ולכן לכל ישר במישור הזה
SM⋅DB=0 — שני וקטורים מאונכים: המכפלה הסקלרית שלהם היא 0
SM⋅DB=21∣u∣2−21∣v∣2 — פתיחת סוגריים: u⋅v מתבטל
∣u∣=∣v∣ — משווים את שני הביטויים, והאורכים חיוביים
הפתרון:
DB=u−v
w⋅u=w⋅v=0
SA מאונך למישור הבסיס
(21u+21v−w)⋅(u−v)=21∣u∣2−21∣v∣2
21∣u∣2−21∣v∣2=0⇒∣u∣=∣v∣
SM⊥DB
הוכחנו כי ∣u∣=∣v∣: הבסיס הוא מעוין.
תרגיל 3
נתון כי SM מאונך ל־DB. נתון: A(0,0,0) , B(0,5,0) , S(0,0,6) , D(3,p,0) , p>0.ג. מצאו את שיעורי הנקודות D ו־C.
D( ____ , ____ , ____ ) , C( ____ , ____ , ____ )
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:D( 3 , 4 , 0 ) , C( 3 , 9 , 0 )
הפתרון:
∣AB∣=5=∣AD∣=9+p2
סעיף ב
p2p>0⇒p=16=4
D(3,4,0)
BC=AD=(3,4,0)⇒C=(0+3,5+4,0)=(3,9,0)
ABCD מקבילית
D(3,4,0) , C(3,9,0).
תרגיל 4
נתון כי SM מאונך ל־DB. נתון: A(0,0,0) , B(0,5,0) , S(0,0,6) , D(3,p,0) , p>0. דרך האלכסון AC מעבירים מישור המקביל למקצוע SD. המישור חותך את המקצוע SB בנקודה K.ד. מצאו את משוואת המישור. (יש לכתוב את המשוואה כך שהמקדם של x הוא 18.)
18x+( ____ )y+ ____ z= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:18x+( -6 )y+ 5 z= 0
הפתרון:
ACSD=(3,9,0)=(3,4,−6)
המישור מכיל את AC ומקביל ל־SD
n3a+4b−6c=(a,b,c):3a+9b=0=0
הנורמל מאונך לשני הווקטורים
ac=18⇒b=−6=654−24=5
18x−6y+5z=0
המישור עובר דרך A(0,0,0)
משוואת המישור: 18x−6y+5z=0.
תרגיל 5
נתון כי SM מאונך ל־DB. נתון: A(0,0,0) , B(0,5,0) , S(0,0,6) , D(3,p,0) , p>0. דרך האלכסון AC מעבירים מישור המקביל למקצוע SD. המישור חותך את המקצוע SB בנקודה K.ה. לפניכם שתי טענות I–II. קבעו בעבור כל אחת מן הטענות אם היא נכונה או לא נכונה. נמקו את קביעותיכם. I. הישר KM מקביל לישר SD. II. כל ישר שמאונך למישור ACK , מאונך לישר SD.
אשתי הטענות אינן נכונות
בI לא נכונה, II נכונה
גI נכונה, II לא נכונה
דשתי הטענות נכונות
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד שתי הטענות נכונות
הפתרון:
K(0,5s,6−6s):−30s+5(6−6s)=0⇒s=21
K על SB ועל המישור
K(0,2.5,3),M(1.5,4.5,0)
K אמצע SB,M אמצע BD
KM=(1.5,2,−3)=21SD
I נכונה: קטע אמצעים במשולש BSD
(18,−6,5)⋅(3,4,−6)=54−24−30=0
II נכונה: ישר מאונך למישור מקביל לנורמל, והנורמל מאונך ל־SD
נתונות כל הנקודות z=x+iy במישור גאוס המקיימות ∣z∣=∣z−(2+2i)∣.
תרגיל 1
א. הביעו באמצעות x ו־y את משוואת המקום הגאומטרי של כל הנקודות z=x+iy במישור גאוס המקיימות ∣z∣=∣z−(2+2i)∣.
y= ____ x+ ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:y= -1 x+ 2
הפתרון:
x2+y2=(x−2)2+(y−2)2
∣z∣2=∣z−(2+2i)∣2
0=−4x+4−4y+4⇒x+y=2
y=−x+2
המקום הגאומטרי הוא הישר y=−x+2: האנך האמצעי לקטע שבין O ובין (2,2).
תרגיל 2
z הוא משתנה מרוכב. נתונה המשוואה z2−z(2+2i)+4i=0.A ו־B הן נקודות המיוצגות על ידי שני פתרונות המשוואה. ב. הראו כי הנקודות A ו־B נמצאות על המקום הגאומטרי שמצאתם בסעיף א.
z2−z(2+2i)+4i=0
המקום הגאומטרי: x+y=2
A ו־B נמצאות על הישר x+y=2
להציג את התשובה והפתרון
z2−z(2+2i)+4i=(z−2)(z−2i) — פתיחת סוגריים: z2−2iz−2z+4i
z=2 או z=2i — מכפלה שווה לאפס כשאחד הגורמים אפס
A(2,0) , B(0,2) — המספר x+iy מיוצג על ידי הנקודה (x,y)
2+0=2 , 0+2=2 — הצבה במשוואת המקום הגאומטרי
A ו־B נמצאות על הישר x+y=2 — הנקודות מקיימות את המשוואה
הפתרון:
z=2(2+2i)±(2+2i)2−16i=2(2+2i)±−8i
נוסחת השורשים; (2+2i)2=8i
−8i=±(2−2i)
(2−2i)2=−8i
z1z2=2=2i
A(2,0),B(0,2)
2+00+2=2=2
הצבה ב־x+y=2
שתי הנקודות A(2,0) ו־B(0,2) נמצאות על הישר x+y=2.
תרגיל 3
z הוא משתנה מרוכב. נתונה המשוואה z2−z(2+2i)+4i=0.A ו־B הן נקודות המיוצגות על ידי שני פתרונות המשוואה. הנקודות C ו־D נמצאות על הצירים כך ש־ABCD הוא ריבוע. סובבו את הריבוע ABCD סביב ראשית הצירים נגד כיוון השעון בזווית α (0∘<α<90∘). כל שמונה הנקודות (הנקודות A,B,C ו־D וארבע הנקודות שהתקבלו אחרי הסיבוב) מיוצגות על ידי פתרונות של המשוואה zn=b , שבה n הוא מספר טבעי ו־b הוא מספר ממשי. ג (1). מצאו את הערך של b ואת הערך של α בעבור n=8.
b= ____ , α= ____ ∘
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:b= 256 , α= 45 ∘
הפתרון:
ABCD=2=2i=−2=−2i
ריבוע שקודקודיו על הצירים
8360∘=45∘
שמונת הפתרונות של z8=b יוצרים מתומן משוכלל: הזווית בין שני פתרונות סמוכים
α=45∘
הנקודות המסובבות באמצע בין הקודקודים
b=28=256
b=z8 בעבור z=2
b=256 , α=45∘.
תרגיל 4
z הוא משתנה מרוכב. נתונה המשוואה z2−z(2+2i)+4i=0.A ו־B הן נקודות המיוצגות על ידי שני פתרונות המשוואה. הנקודות C ו־D נמצאות על הצירים כך ש־ABCD הוא ריבוע. סובבו את הריבוע ABCD סביב ראשית הצירים נגד כיוון השעון בזווית α (0∘<α<90∘). כל שמונה הנקודות (הנקודות A,B,C ו־D וארבע הנקודות שהתקבלו אחרי הסיבוב) מיוצגות על ידי פתרונות של המשוואה zn=b , שבה n הוא מספר טבעי ו־b הוא מספר ממשי. ג (2). מצאו ערך אפשרי של n בעבור α=15∘ , ומצאו את הערך של b המתאים לו. (יש לכתוב את הערך הקטן ביותר האפשרי של n.)
n= ____ , b=2k , k= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:n= 24 , b=2k , k= 24
הפתרון:
argz∈{0∘,15∘,90∘,105∘,180∘,195∘,270∘,285∘}
(2cis15∘)n=(2cis0∘)n⇒15∘⋅n=360∘k
לשתי הנקודות אותה חזקה b
n=24k
n=24: הפתרונות הם 2cis(15∘m), וכל שמונה הנקודות ביניהם
נתונה הפונקציה f(x)=a−exex , a הוא פרמטר שונה מ־0.
תרגיל 1
ענו על התת־סעיפים (1)–(3) בעבור a>0 ובעבור a<0. הביעו את תשובותיכם באמצעות a , אם יש צורך. א (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x).
אa>0:x=lna ; a<0:x=ln(−a)
בa>0:x>lna ; a<0: כל x
גa>0:x=lna ; a<0: כל x
דa>0: כל x ; a<0:x=ln(−a)
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג a>0:x=lna ; a<0: כל x
הפתרון:
a−ex=0⟺ex=a
המכנה שונה מאפס
a>0:x=lna
a<0:ex>0>a
המכנה לעולם אינו אפס
a>0:x=lna ; a<0: כל x.
תרגיל 2
ענו על התת־סעיפים (1)–(3) בעבור a>0 ובעבור a<0. הביעו את תשובותיכם באמצעות a , אם יש צורך. א (2). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לציר ה־y של הפונקציה f(x).
אa>0:y=0 , y=−1 ; a<0:y=0 , y=−1
בa>0:y=0 , y=1 ; a<0:y=0 , y=1
גa>0:x=lna , y=0 , y=−1 ; a<0:y=0 , y=−1
דa>0:y=0 ; a<0:y=0
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:א a>0:y=0 , y=−1 ; a<0:y=0 , y=−1
הפתרון:
x→−∞:ex→0⇒f(x)→a0=0
x→∞:f(x)=ae−x−11→−1
מחלקים מונה ומכנה ב־ex
בעבור a>0 ובעבור a<0:y=0 , y=−1.
תרגיל 3
ענו על התת־סעיפים (1)–(3) בעבור a>0 ובעבור a<0. הביעו את תשובותיכם באמצעות a , אם יש צורך. א (3). מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x) (אם יש כאלה).
אa>0: עולה ב־x<lna ויורדת ב־x>lna ; a<0: יורדת לכל x
בa>0: יורדת ב־x<lna וב־x>lna ; a<0: עולה לכל x
גa>0: עולה ב־x<lna וב־x>lna ; a<0: יורדת לכל x
דa>0: עולה ב־x<lna וב־x>lna ; a<0: עולה לכל x
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ג a>0: עולה ב־x<lna וב־x>lna ; a<0: יורדת לכל x
הפתרון:
f′(x)=(a−ex)2ex(a−ex)+ex⋅ex=(a−ex)2aex
נגזרת של מנה
a>0:f′(x)>0
עולה בכל אחד מן התחומים x<lna , x>lna
a<0:f′(x)<0
יורדת לכל x
a>0: עולה ב־x<lna וב־x>lna ; a<0: יורדת לכל x.
תרגיל 4
הגרפים I–IV
ב. קבעו איזה מן הגרפים I–IV שלפניכם מתאר את הפונקציה f(x) בעבור a=3 ואיזה מן הגרפים מתאר את הפונקציה f(x) בעבור a=−3. נמקו את קביעותיכם.
אa=3: גרף II ; a=−3: גרף III
בa=3: גרף I ; a=−3: גרף III
גa=3: גרף II ; a=−3: אף אחד מן הגרפים
דa=3: גרף II ; a=−3: גרף IV
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:א a=3: גרף II ; a=−3: גרף III
הפתרון:
af(0)f↗=3:x=ln3>0=21
סעיף א: אסימפטוטה אנכית מימין לציר ה־y, והפונקציה עולה
x>ln3:f(x)<0,f→−1
גרף II
af↘=−3:f(0)=−41
מוגדרת לכל x, בלי אסימפטוטה אנכית; יורדת מ־0 אל −1: גרף III
a=3: גרף II ; a=−3: גרף III. בגרף I הענפים יורדים, ובגרף IV האסימפטוטה האנכית משמאל לציר ה־y (0<a<1).
תרגיל 5
הציבו a=3 בפונקציה f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+21.ג (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x). (יש לכתוב קודם את המספר הקטן.)
x=ln ____ , x=ln ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:x=ln 3 , x=ln 6
הפתרון:
x=ln3
תחום ההגדרה של f(x)
f(x)+2=3−exex+6−2ex=3−ex6−ex
f(x)+2=0⇒x=ln6
תחום ההגדרה: x=ln3 , x=ln6.
תרגיל 6
הציבו a=3 בפונקציה f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+21.ג (2). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x).
אx=ln6 , y=0 , y=−1
בx=ln6 , y=21 , y=1
גx=ln6 , y=1
דx=ln3 , x=ln6 , y=21 , y=1
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב x=ln6 , y=21 , y=1
הפתרון:
g(x)=6−ex3−ex
x→ln6:g(x)→±∞
אסימפטוטה x=ln6
x→ln3:g(x)→0
אין אסימפטוטה ב־x=ln3: הנקודה (ln3,0) חסרה בגרף
x→−∞:g→63x→∞:g→1=21
אסימפטוטות: x=ln6 , y=21 , y=1.
תרגיל 7
הגרפים I–IV
הציבו a=3 בפונקציה f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+21.ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף III
בגרף II
גגרף I
דגרף IV
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:א גרף III
הפתרון:
g′(x)=(6−ex)2−3ex<0
g יורדת בכל תחום הגדרתה
x<ln6:21↘−∞
יורדת מ־21 אל −∞; מגיעה ל־0 ב־ln3, נקודה שאינה בתחום
x>ln6:∞↘1
יורדת מ־∞ אל 1
גרף III: יורד בשני הענפים, עם אסימפטוטות x=ln6,y=21 ו־y=1, ועיגול ריק ב־(ln3,0). גרף I הוא g(−x), גרף II הוא −g(x), וגרף IV הוא g(x)1.
תרגיל 8
הציבו a=3 בפונקציה f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=f(x)+21.ה. לפניכם טענה: ∫−4−2g(x)dx>∫23g(x)dx. האם הטענה נכונה? נמקו את תשובתכם.
אנכונה: g(x) יורדת, ולכן ערכיה משמאל גדולים יותר
בלא נכונה: שני האינטגרלים שווים
גנכונה: הקטע [−4,−2] ארוך פי שניים מהקטע [2,3], ובשני הקטעים g(x)>0
דלא נכונה: האינטגרל השמאלי קטן מ־1, והאינטגרל הימני גדול מ־1
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד לא נכונה: האינטגרל השמאלי קטן מ־1, והאינטגרל הימני גדול מ־1
נתונה הפונקציה f(x)=ln(xn) , n הוא מספר טבעי זוגי.
תרגיל 1
א (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x).
x= ____
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:x= 0
הפתרון:
xn>0
הביטוי שבתוך הלוגריתם חיובי
xn>0⟺x=0
n זוגי
תחום ההגדרה: x=0.
תרגיל 2
הגרפים I–IV
א (2). לפניכם ארבעה גרפים, I–IV. קבעו איזה מהם מייצג את הפונקציה f(x). נמקו את קביעתכם.
אגרף I
בגרף IV
גגרף III
דגרף II
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד גרף II
הפתרון:
f(−x)=ln((−x)n)=ln(xn)=f(x)
n זוגי: הפונקציה זוגית, והגרף סימטרי לציר ה־y
x→0:xn→0+⇒f(x)→−∞
גרף II: סימטרי לציר ה־y, מוגדר משני צדי x=0 ויורד אל −∞ ליד הציר. גרפים III ו־IV מוגדרים רק ב־x>0, וגרף I סימטרי לראשית הצירים ולא לציר ה־y.
תרגיל 3
הציבו n=2 בפונקציה f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4 , המוגדרת לכל x=0.ב (1). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה g(x) עם ציר ה־x. (יש לכתוב את שיעורי ה־x מן הקטן לגדול, כמספרים עשרוניים.)
נקודות החיתוך: (−e,0) , (−e1,0) , (e1,0) , (e,0), כלומר x≈±2.72 , ±0.37.
תרגיל 4
הציבו n=2 בפונקציה f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4 , המוגדרת לכל x=0.ב (2). מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x) , וקבעו את סוגן. (יש לכתוב את הנקודה שבה x קטן יותר ראשונה.)
( ____ , ____ ) , ( ____ , ____ )
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:( -1 , -4 ) , ( 1 , -4 )
הפתרון:
g′(x)=2ln(x2)⋅x22x=x4ln(x2)
g′(x)=0⇒x2=1⇒x=±1
0<x<1:g′<0,x>1:g′>0
מינימום ב־x=1
x<−1:g′<0,−1<x<0:g′>0
מינימום ב־x=−1
g(±1)=0−4=−4
שתי נקודות מינימום: (−1,−4) ו־(1,−4).
תרגיל 5
הגרפים I–IV
הציבו n=2 בפונקציה f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4 , המוגדרת לכל x=0.ג. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.
אגרף III
בגרף II
גגרף IV
דגרף I
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ד גרף I
הפתרון:
g(−x)=g(x)
זוגית
x→0:(lnx2)2→∞
אסימפטוטה x=0
min(±1,−4)g(±e)=g(±e1)=0
סעיף ב
גרף I: סימטרי, עולה אל ∞ ליד x=0, שני מינימומים (±1,−4) וארבע נקודות חיתוך. גרף II הפוך, בגרף III חסר הענף השמאלי, וגרף IV מוגדר ב־x=0.
תרגיל 6
הציבו n=2 בפונקציה f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4 , המוגדרת לכל x=0. נתונה הפונקציה k(x)=g(x)g′(x) , בתחום x>0.ד (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה k(x).
אx>0 , x=1
בx>0 , x=e1 , x=e
גx>0
דx>0 , x=e1 , x=1 , x=e
להציג את התשובה והפתרון
התשובה:ב x>0 , x=e1 , x=e
הפתרון:
g(x)=0
המכנה שונה מאפס
x=e1,x=e
סעיף ב (1), בתחום x>0
תחום ההגדרה: x>0 , x=e1 , x=e.
תרגיל 7
הציבו n=2 בפונקציה f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4 , המוגדרת לכל x=0. נתונה הפונקציה k(x)=g(x)g′(x) , בתחום x>0.ד (2). חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה k(x) , על ידי ציר ה־x ועל ידי הישרים x=e2 ו־x=e3. (יש לכתוב מספר עשרוני בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)