בגרות במתמטיקה 35572, קיץ 2025 — פתרון מלא

הבחינה של משרד החינוך, שאלה אחר שאלה, וכל סעיף עם פתרון מלא צעד אחר צעד. אפשר לנסות לבד, ורק אז לפתוח את הפתרון.

© מדינת ישראל, משרד החינוך — שאלון 35572, קיץ 2025. נוסח הבחינה באתר משרד החינוך

מבנה הבחינה

משך הבחינה
165 דקות
על מה עונים
ענו על שלוש מן השאלות 1–5, על שאלה אחת לפחות מכל פרק (לכל שאלה – 33⅓ נקודות).
המסלול
5 יח״ל, כיתה י״ב

הפתרונות, שאלה אחר שאלה

שאלה 1 — מעגל, משיק ואליפסה

נתון מעגל II שמשוואתו היא x2−6x+y2+t=0x^2 - 6x + y^2 + t = 0. tt הוא פרמטר קטן מ־99.

תרגיל 1

א. הביעו באמצעות tt את רדיוס המעגל.

R=k−tR = \sqrt{k - t} : k=k = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: R=k−tR = \sqrt{k - t} : k=k = 9

הפתרון:

x2−6x+9+y2=9−tx^2 - 6x + 9 + y^2 = 9 - t

משלימים לריבוע

(x−3)2+y2=9−t(x - 3)^2 + y^2 = 9 - t
R=9−tR = \sqrt{9 - t}

t<9t < 9, ולכן 9−t>09 - t > 0

מרכז המעגל (3,0)(3, 0), ורדיוסו R=9−tR = \sqrt{9 - t}.

תרגיל 2

הישר y=xy = x משיק למעגל. ב. מצאו את הערך של tt.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4.5

הפתרון:

d=∣3−0∣12+12=32\begin{aligned}d &= \frac{|3 - 0|}{\sqrt{1^2 + 1^2}} \\ &= \frac{3}{\sqrt{2}}\end{aligned}

המרחק של המרכז (3,0)(3, 0) מהישר x−y=0x - y = 0

d=R⇒92=9−t\begin{aligned}d &= R \Rightarrow \frac{9}{2} \\ &= 9 - t\end{aligned}

משיק: המרחק מהמרכז שווה לרדיוס

t=4.5t = 4.5

t=4.5t = 4.5.

תרגיל 3

הישר y=xy = x משיק למעגל. הזיזו את מעגל II שמאלה כך שהתקבל מעגל IIII שמרכזו בראשית הצירים OO. AA היא נקודה כלשהי על מעגל IIII כך ש־−1.5≤yA≤1.5-1.5 \le y_A \le 1.5. דרך נקודה AA מעבירים מיתר ABAB המאונך לציר ה־yy. נקודה PP נמצאת על המיתר ABAB כך שמתקיים AB=2⋅POAB = 2 \cdot PO. ג. הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות PP המתקבלות באופן זה נמצא על אליפסה, ומצאו את משוואתה.

x2a2+y2b2=1\frac{x^2}{a^2} + \frac{y^2}{b^2} = 1 : a2=a^2 = ____ , b2=b^2 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x2a2+y2b2=1\frac{x^2}{a^2} + \frac{y^2}{b^2} = 1 : a2=a^2 = 4.5 , b2=b^2 = 2.25

הפתרון:

II:x2+y2=4.5II: x^2 + y^2 = 4.5

מעגל II הוזז כך שמרכזו בראשית; הרדיוס 4.5\sqrt{4.5} (סעיף ב)

A(xA,yA),B(−xA,yA)A(x_A, y_A), \quad B(-x_A, y_A)

מיתר מאונך לציר ה־yy הוא אופקי, וציר ה־yy חוצה אותו

AB=2∣xA∣⇒PO=∣xA∣\begin{aligned}AB &= 2|x_A| \Rightarrow PO \\ &= |x_A|\end{aligned}
P(x,yA):x2+yA2=xA2=4.5−yA2\begin{aligned}P(x, y_A): \quad x^2 + y_A^2 &= x_A^2 \\ &= 4.5 - y_A^2\end{aligned}

PP על המיתר, ולכן שיעור ה־yy שלה הוא yAy_A

x2+2y2=4.5⇒x24.5+y22.25=1\begin{aligned}x^2 + 2y^2 &= 4.5 \Rightarrow \frac{x^2}{4.5} + \frac{y^2}{2.25} \\ &= 1\end{aligned}
−1.5≤y≤1.5⇒x2=4.5−2y2≥0-1.5 \le y \le 1.5 \Rightarrow x^2 = 4.5 - 2y^2 \ge 0

התנאי על yAy_A מבטיח שהנקודה PP קיימת

הנקודות PP נמצאות על האליפסה x24.5+y22.25=1\frac{x^2}{4.5} + \frac{y^2}{2.25} = 1.

תרגיל 4

הישר y=xy = x משיק למעגל. הזיזו את מעגל II שמאלה כך שהתקבל מעגל IIII שמרכזו בראשית הצירים OO. AA היא נקודה כלשהי על מעגל IIII כך ש־−1.5≤yA≤1.5-1.5 \le y_A \le 1.5. דרך נקודה AA מעבירים מיתר ABAB המאונך לציר ה־yy. נקודה PP נמצאת על המיתר ABAB כך שמתקיים AB=2⋅POAB = 2 \cdot PO. הנקודה KK היא המוקד הימני, והנקודה FF היא המוקד השמאלי של האליפסה שמצאתם בסעיף ג. CC היא נקודה כלשהי על האליפסה כך שמתקבל משולש CKFCKF. ד. חשבו את היקף המשולש CKFCKF. (בבחינה אפשר להשאיר שורש בתשובה; כאן יש לכתוב מספר עשרוני בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7.2426

הפתרון:

c2=a2−b2=4.5−2.25=2.25⇒c=1.5\begin{aligned}c^2 &= a^2 - b^2 \\ &= 4.5 - 2.25 \\ &= 2.25 \Rightarrow c \\ &= 1.5\end{aligned}

K(1.5,0)K(1.5, 0), F(−1.5,0)F(-1.5, 0)

CK+CF=2a=24.5=32\begin{aligned}CK + CF &= 2a \\ &= 2\sqrt{4.5} \\ &= 3\sqrt{2}\end{aligned}

סכום המרחקים מהמוקדים של נקודה על האליפסה

KF=2c=3\begin{aligned}KF &= 2c \\ &= 3\end{aligned}
PCKF=3+32≈7.24P_{CKF} = 3 + 3\sqrt{2} \approx 7.24

היקף המשולש CKFCKF הוא 3+32≈7.243 + 3\sqrt{2} \approx 7.24, לכל נקודה CC.

תרגיל 5

הישר y=xy = x משיק למעגל. הזיזו את מעגל II שמאלה כך שהתקבל מעגל IIII שמרכזו בראשית הצירים OO. AA היא נקודה כלשהי על מעגל IIII כך ש־−1.5≤yA≤1.5-1.5 \le y_A \le 1.5. דרך נקודה AA מעבירים מיתר ABAB המאונך לציר ה־yy. נקודה PP נמצאת על המיתר ABAB כך שמתקיים AB=2⋅POAB = 2 \cdot PO. הנקודה KK היא המוקד הימני, והנקודה FF היא המוקד השמאלי של האליפסה שמצאתם בסעיף ג. CC היא נקודה כלשהי על האליפסה כך שמתקבל משולש CKFCKF. ה. האם קיימת נקודה CC שבעבורה שטח המשולש CKFCKF הוא 33? נמקו את תשובתכם.

  1. אכן: היקף המשולש קבוע, ולכן כל שטח אפשרי
  2. בלא: השטח הגדול ביותר הוא 1.51.5
  3. גלא: השטח הגדול ביותר הוא 2.252.25
  4. דכן: בנקודה C(0,1.5)C(0, 1.5) השטח הוא 33
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג לא: השטח הגדול ביותר הוא 2.252.25

הפתרון:

SCKF=KF⋅∣yC∣2=3∣yC∣2\begin{aligned}S_{CKF} &= \frac{KF \cdot |y_C|}{2} \\ &= \frac{3|y_C|}{2}\end{aligned}

הבסיס KFKF על ציר ה־xx

∣yC∣≤b=1.5|y_C| \le b = 1.5

על האליפסה

SCKF≤3⋅1.52=2.25<3S_{CKF} \le \frac{3 \cdot 1.5}{2} = 2.25 < 3

לא. שטח המשולש הוא לכל היותר 2.252.25, בקודקודים (0,±1.5)(0, \pm 1.5).

לפתור את השאלה באתר

שאלה 2 — פירמידה ווקטורים

נתונה פירמידה SABCDSABCD שבסיסה ABCDABCD הוא מקבילית. SASA הוא גובה הפירמידה. הנקודה MM היא אמצע האלכסון BDBD. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB} = \underline{u} , AD→=v‾\overrightarrow{AD} = \underline{v} , AS→=w‾\overrightarrow{AS} = \underline{w}.

SABCD

תרגיל 1

א. הביעו באמצעות u‾\underline{u} , v‾\underline{v} ו־w‾\underline{w} את הווקטור SM→\overrightarrow{SM}.

  1. אSM→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}
  2. בSM→=−12u‾−12v‾+w‾\overrightarrow{SM} = -\frac{1}{2}\underline{u} - \frac{1}{2}\underline{v} + \underline{w}
  3. גSM→=u‾+v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \underline{u} + \underline{v} - \underline{w}
  4. דSM→=12u‾−12v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \frac{1}{2}\underline{u} - \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א SM→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}

הפתרון:

AM→=12AC→=12(u‾+v‾)\begin{aligned}\overrightarrow{AM} &= \frac{1}{2}\overrightarrow{AC} \\ &= \frac{1}{2}(\underline{u} + \underline{v})\end{aligned}

האלכסונים במקבילית חוצים זה את זה: MM גם אמצע ACAC

SM→=SA→+AM→=−w‾+12u‾+12v‾\begin{aligned}\overrightarrow{SM} &= \overrightarrow{SA} + \overrightarrow{AM} \\ &= -\underline{w} + \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v}\end{aligned}

SM→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}.

תרגיל 2

נתון כי SM→\overrightarrow{SM} מאונך ל־DB→\overrightarrow{DB}. ב. הוכיחו כי ∣u‾∣=∣v‾∣|\underline{u}| = |\underline{v}|.

  • SM→⊥DB→\overrightarrow{SM} \perp \overrightarrow{DB}
  • SASA גובה הפירמידה
  • SM→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{SM} = \frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}

∣u‾∣=∣v‾∣|\underline{u}| = |\underline{v}|

להציג את התשובה והפתרון
  1. DB→=u‾−v‾\overrightarrow{DB} = \underline{u} - \underline{v} — חיבור וקטורים: DB→=DA→+AB→\overrightarrow{DB} = \overrightarrow{DA} + \overrightarrow{AB}
  2. w‾⋅u‾=0\underline{w} \cdot \underline{u} = 0 , w‾⋅v‾=0\underline{w} \cdot \underline{v} = 0 — הגובה SASA מאונך למישור הבסיס, ולכן לכל ישר במישור הזה
  3. SM→⋅DB→=0\overrightarrow{SM} \cdot \overrightarrow{DB} = 0 — שני וקטורים מאונכים: המכפלה הסקלרית שלהם היא 00
  4. SM→⋅DB→=12∣u‾∣2−12∣v‾∣2\overrightarrow{SM} \cdot \overrightarrow{DB} = \frac{1}{2}|\underline{u}|^2 - \frac{1}{2}|\underline{v}|^2 — פתיחת סוגריים: u‾⋅v‾\underline{u} \cdot \underline{v} מתבטל
  5. ∣u‾∣=∣v‾∣|\underline{u}| = |\underline{v}| — משווים את שני הביטויים, והאורכים חיוביים

הפתרון:

DB→=u‾−v‾\overrightarrow{DB} = \underline{u} - \underline{v}
w‾⋅u‾=w‾⋅v‾=0\begin{aligned}\underline{w} \cdot \underline{u} &= \underline{w} \cdot \underline{v} \\ &= 0\end{aligned}

SASA מאונך למישור הבסיס

(12u‾+12v‾−w‾)⋅(u‾−v‾)=12∣u‾∣2−12∣v‾∣2\left(\frac{1}{2}\underline{u} + \frac{1}{2}\underline{v} - \underline{w}\right) \cdot (\underline{u} - \underline{v}) = \frac{1}{2}|\underline{u}|^2 - \frac{1}{2}|\underline{v}|^2
12∣u‾∣2−12∣v‾∣2=0⇒∣u‾∣=∣v‾∣\begin{aligned}\frac{1}{2}|\underline{u}|^2 - \frac{1}{2}|\underline{v}|^2 &= 0 \Rightarrow |\underline{u}| \\ &= |\underline{v}|\end{aligned}

SM→⊥DB→\overrightarrow{SM} \perp \overrightarrow{DB}

הוכחנו כי ∣u‾∣=∣v‾∣|\underline{u}| = |\underline{v}|: הבסיס הוא מעוין.

תרגיל 3

נתון כי SM→\overrightarrow{SM} מאונך ל־DB→\overrightarrow{DB}. נתון: A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(0,5,0)B(0, 5, 0) , S(0,0,6)S(0, 0, 6) , D(3,p,0)D(3, p, 0) , p>0p > 0. ג. מצאו את שיעורי הנקודות DD ו־CC.

D(D( ____ ,, ____ ,, ____ )) , C(C( ____ ,, ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: D(D( 3 ,, 4 ,, 0 )) , C(C( 3 ,, 9 ,, 0 ))

הפתרון:

∣AB∣=5=∣AD∣=9+p2\begin{aligned}|AB| &= 5 \\ &= |AD| \\ &= \sqrt{9 + p^2}\end{aligned}

סעיף ב

p2=16 p>0⇒p=4\begin{aligned}p^2 &= 16 \\ \ p > 0 \Rightarrow p &= 4\end{aligned}

D(3,4,0)D(3, 4, 0)

BC→=AD→=(3,4,0)⇒C=(0+3,5+4,0)=(3,9,0)\begin{aligned}\overrightarrow{BC} &= \overrightarrow{AD} \\ &= (3, 4, 0) \Rightarrow C \\ &= (0 + 3, 5 + 4, 0) \\ &= (3, 9, 0)\end{aligned}

ABCDABCD מקבילית

D(3,4,0)D(3, 4, 0) , C(3,9,0)C(3, 9, 0).

תרגיל 4

נתון כי SM→\overrightarrow{SM} מאונך ל־DB→\overrightarrow{DB}. נתון: A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(0,5,0)B(0, 5, 0) , S(0,0,6)S(0, 0, 6) , D(3,p,0)D(3, p, 0) , p>0p > 0. דרך האלכסון ACAC מעבירים מישור המקביל למקצוע SDSD. המישור חותך את המקצוע SBSB בנקודה KK. ד. מצאו את משוואת המישור. (יש לכתוב את המשוואה כך שהמקדם של xx הוא 1818.)

18x+(18x + ( ____ )y+) y + ____ z=z = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 18x+(18x + ( -6 )y+) y + 5 z=z = 0

הפתרון:

AC→=(3,9,0)SD→=(3,4,−6)\begin{aligned}\overrightarrow{AC} &= (3, 9, 0) \\ \quad \overrightarrow{SD} &= (3, 4, -6)\end{aligned}

המישור מכיל את ACAC ומקביל ל־SDSD

n⃗=(a,b,c): 3a+9b=0 3a+4b−6c=0\begin{aligned}\vec{n} &= (a, b, c): \ 3a + 9b \\ &= 0 \\ \ 3a + 4b - 6c &= 0\end{aligned}

הנורמל מאונך לשני הווקטורים

a=18⇒b=−6 c=54−246=5\begin{aligned}a &= 18 \Rightarrow b \\ &= -6 \\ \ c &= \frac{54 - 24}{6} \\ &= 5\end{aligned}
18x−6y+5z=018x - 6y + 5z = 0

המישור עובר דרך A(0,0,0)A(0, 0, 0)

משוואת המישור: 18x−6y+5z=018x - 6y + 5z = 0.

תרגיל 5

נתון כי SM→\overrightarrow{SM} מאונך ל־DB→\overrightarrow{DB}. נתון: A(0,0,0)A(0, 0, 0) , B(0,5,0)B(0, 5, 0) , S(0,0,6)S(0, 0, 6) , D(3,p,0)D(3, p, 0) , p>0p > 0. דרך האלכסון ACAC מעבירים מישור המקביל למקצוע SDSD. המישור חותך את המקצוע SBSB בנקודה KK. ה. לפניכם שתי טענות I–II. קבעו בעבור כל אחת מן הטענות אם היא נכונה או לא נכונה. נמקו את קביעותיכם. I. הישר KMKM מקביל לישר SDSD. II. כל ישר שמאונך למישור ACKACK , מאונך לישר SDSD.

  1. אשתי הטענות אינן נכונות
  2. בI לא נכונה, II נכונה
  3. גI נכונה, II לא נכונה
  4. דשתי הטענות נכונות
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד שתי הטענות נכונות

הפתרון:

K(0,5s,6−6s): −30s+5(6−6s)=0⇒s=12\begin{aligned}K(0, 5s, 6 - 6s): \ -30s + 5(6 - 6s) &= 0 \Rightarrow s \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

KK על SBSB ועל המישור

K(0,2.5,3),M(1.5,4.5,0)K(0, 2.5, 3), \quad M(1.5, 4.5, 0)

KK אמצע SBSB, MM אמצע BDBD

KM→=(1.5,2,−3)=12SD→\begin{aligned}\overrightarrow{KM} &= (1.5, 2, -3) \\ &= \frac{1}{2}\overrightarrow{SD}\end{aligned}

I נכונה: קטע אמצעים במשולש BSDBSD

(18,−6,5)⋅(3,4,−6)=54−24−30=0\begin{aligned}(18, -6, 5) \cdot (3, 4, -6) &= 54 - 24 - 30 \\ &= 0\end{aligned}

II נכונה: ישר מאונך למישור מקביל לנורמל, והנורמל מאונך ל־SDSD

שתי הטענות נכונות.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 3 — מספרים מרוכבים ומקום גאומטרי

נתונות כל הנקודות z=x+iyz = x + iy במישור גאוס המקיימות ∣z∣=∣z−(2+2i)∣|z| = |z - (2 + 2i)|.

תרגיל 1

א. הביעו באמצעות xx ו־yy את משוואת המקום הגאומטרי של כל הנקודות z=x+iyz = x + iy במישור גאוס המקיימות ∣z∣=∣z−(2+2i)∣|z| = |z - (2 + 2i)|.

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = -1 x+x + 2

הפתרון:

x2+y2=(x−2)2+(y−2)2x^2 + y^2 = (x - 2)^2 + (y - 2)^2

∣z∣2=∣z−(2+2i)∣2|z|^2 = |z - (2 + 2i)|^2

0=−4x+4−4y+4⇒x+y=2\begin{aligned}0 &= -4x + 4 - 4y + 4 \Rightarrow x + y \\ &= 2\end{aligned}
y=−x+2y = -x + 2

המקום הגאומטרי הוא הישר y=−x+2y = -x + 2: האנך האמצעי לקטע שבין OO ובין (2,2)(2, 2).

תרגיל 2

zz הוא משתנה מרוכב. נתונה המשוואה z2−z(2+2i)+4i=0z^2 - z(2 + 2i) + 4i = 0. AA ו־BB הן נקודות המיוצגות על ידי שני פתרונות המשוואה. ב. הראו כי הנקודות AA ו־BB נמצאות על המקום הגאומטרי שמצאתם בסעיף א.

  • z2−z(2+2i)+4i=0z^2 - z(2 + 2i) + 4i = 0
  • המקום הגאומטרי: x+y=2x + y = 2

AA ו־BB נמצאות על הישר x+y=2x + y = 2

להציג את התשובה והפתרון
  1. z2−z(2+2i)+4i=(z−2)(z−2i)z^2 - z(2 + 2i) + 4i = (z - 2)(z - 2i) — פתיחת סוגריים: z2−2iz−2z+4iz^2 - 2iz - 2z + 4i
  2. z=2z = 2 או z=2iz = 2i — מכפלה שווה לאפס כשאחד הגורמים אפס
  3. A(2,0)A(2, 0) , B(0,2)B(0, 2) — המספר x+iyx + iy מיוצג על ידי הנקודה (x,y)(x, y)
  4. 2+0=22 + 0 = 2 , 0+2=20 + 2 = 2 — הצבה במשוואת המקום הגאומטרי
  5. AA ו־BB נמצאות על הישר x+y=2x + y = 2 — הנקודות מקיימות את המשוואה

הפתרון:

z=(2+2i)±(2+2i)2−16i2=(2+2i)±−8i2\begin{aligned}z &= \frac{(2 + 2i) \pm \sqrt{(2 + 2i)^2 - 16i}}{2} \\ &= \frac{(2 + 2i) \pm \sqrt{-8i}}{2}\end{aligned}

נוסחת השורשים; (2+2i)2=8i(2 + 2i)^2 = 8i

−8i=±(2−2i)\sqrt{-8i} = \pm(2 - 2i)

(2−2i)2=−8i(2 - 2i)^2 = -8i

z1=2z2=2i\begin{aligned}z_1 &= 2 \\ \quad z_2 &= 2i\end{aligned}

A(2,0)A(2, 0), B(0,2)B(0, 2)

2+0=20+2=2\begin{aligned}2 + 0 &= 2 \\ \quad 0 + 2 &= 2\end{aligned}

הצבה ב־x+y=2x + y = 2

שתי הנקודות A(2,0)A(2, 0) ו־B(0,2)B(0, 2) נמצאות על הישר x+y=2x + y = 2.

תרגיל 3

zz הוא משתנה מרוכב. נתונה המשוואה z2−z(2+2i)+4i=0z^2 - z(2 + 2i) + 4i = 0. AA ו־BB הן נקודות המיוצגות על ידי שני פתרונות המשוואה. הנקודות CC ו־DD נמצאות על הצירים כך ש־ABCDABCD הוא ריבוע. סובבו את הריבוע ABCDABCD סביב ראשית הצירים נגד כיוון השעון בזווית α\alpha (0∘<α<90∘0^\circ < \alpha < 90^\circ). כל שמונה הנקודות (הנקודות AA, BB, CC ו־DD וארבע הנקודות שהתקבלו אחרי הסיבוב) מיוצגות על ידי פתרונות של המשוואה zn=bz^n = b , שבה nn הוא מספר טבעי ו־bb הוא מספר ממשי. ג (1). מצאו את הערך של bb ואת הערך של α\alpha בעבור n=8n = 8.

b=b = ____ , α=\alpha = ____ ∘^\circ

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: b=b = 256 , α=\alpha = 45 ∘^\circ

הפתרון:

A=2 B=2i C=−2 D=−2i\begin{aligned}A &= 2 \\ \ B &= 2i \\ \ C &= -2 \\ \ D &= -2i\end{aligned}

ריבוע שקודקודיו על הצירים

360∘8=45∘\frac{360^\circ}{8} = 45^\circ

שמונת הפתרונות של z8=bz^8 = b יוצרים מתומן משוכלל: הזווית בין שני פתרונות סמוכים

α=45∘\alpha = 45^\circ

הנקודות המסובבות באמצע בין הקודקודים

b=28=256\begin{aligned}b &= 2^8 \\ &= 256\end{aligned}

b=z8b = z^8 בעבור z=2z = 2

b=256b = 256 , α=45∘\alpha = 45^\circ.

תרגיל 4

zz הוא משתנה מרוכב. נתונה המשוואה z2−z(2+2i)+4i=0z^2 - z(2 + 2i) + 4i = 0. AA ו־BB הן נקודות המיוצגות על ידי שני פתרונות המשוואה. הנקודות CC ו־DD נמצאות על הצירים כך ש־ABCDABCD הוא ריבוע. סובבו את הריבוע ABCDABCD סביב ראשית הצירים נגד כיוון השעון בזווית α\alpha (0∘<α<90∘0^\circ < \alpha < 90^\circ). כל שמונה הנקודות (הנקודות AA, BB, CC ו־DD וארבע הנקודות שהתקבלו אחרי הסיבוב) מיוצגות על ידי פתרונות של המשוואה zn=bz^n = b , שבה nn הוא מספר טבעי ו־bb הוא מספר ממשי. ג (2). מצאו ערך אפשרי של nn בעבור α=15∘\alpha = 15^\circ , ומצאו את הערך של bb המתאים לו. (יש לכתוב את הערך הקטן ביותר האפשרי של nn.)

n=n = ____ , b=2kb = 2^k , k=k = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: n=n = 24 , b=2kb = 2^k , k=k = 24

הפתרון:

arg⁡z∈{0∘,15∘,90∘,105∘,180∘,195∘,270∘,285∘}\arg z \in \{0^\circ, 15^\circ, 90^\circ, 105^\circ, 180^\circ, 195^\circ, 270^\circ, 285^\circ\}
(2 cis 15∘)n=(2 cis 0∘)n⇒15∘⋅n=360∘k\begin{aligned}(2\,\text{cis}\,15^\circ)^n &= (2\,\text{cis}\,0^\circ)^n \Rightarrow 15^\circ \cdot n \\ &= 360^\circ k\end{aligned}

לשתי הנקודות אותה חזקה bb

n=24kn = 24k

n=24n = 24: הפתרונות הם 2 cis(15∘m)2\,\text{cis}(15^\circ m), וכל שמונה הנקודות ביניהם

b=224=16 777 216\begin{aligned}b &= 2^{24} \\ &= 16\,777\,216\end{aligned}

n=24n = 24 (או כל כפולה של 2424), ובעבורו b=224=16 777 216b = 2^{24} = 16\,777\,216.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 4 — פונקציה מעריכית עם פרמטר

נתונה הפונקציה f(x)=exa−exf(x) = \frac{e^x}{a - e^x} , aa הוא פרמטר שונה מ־00.

תרגיל 1

ענו על התת־סעיפים (1)–(3) בעבור a>0a > 0 ובעבור a<0a < 0. הביעו את תשובותיכם באמצעות aa , אם יש צורך. א (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

  1. אa>0a > 0: x≠ln⁡ax \neq \ln a ; a<0a < 0: x≠ln⁡(−a)x \neq \ln(-a)
  2. בa>0a > 0: x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: כל xx
  3. גa>0a > 0: x≠ln⁡ax \neq \ln a ; a<0a < 0: כל xx
  4. דa>0a > 0: כל xx ; a<0a < 0: x≠ln⁡(−a)x \neq \ln(-a)
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג a>0a > 0: x≠ln⁡ax \neq \ln a ; a<0a < 0: כל xx

הפתרון:

a−ex≠0  ⟺  ex≠aa - e^x \neq 0 \iff e^x \neq a

המכנה שונה מאפס

a>0: x≠ln⁡aa > 0: \ x \neq \ln a
a<0: ex>0>aa < 0: \ e^x > 0 > a

המכנה לעולם אינו אפס

a>0a > 0: x≠ln⁡ax \neq \ln a ; a<0a < 0: כל xx.

תרגיל 2

ענו על התת־סעיפים (1)–(3) בעבור a>0a > 0 ובעבור a<0a < 0. הביעו את תשובותיכם באמצעות aa , אם יש צורך. א (2). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לציר ה־yy של הפונקציה f(x)f(x).

  1. אa>0a > 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1 ; a<0a < 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1
  2. בa>0a > 0: y=0y = 0 , y=1y = 1 ; a<0a < 0: y=0y = 0 , y=1y = 1
  3. גa>0a > 0: x=ln⁡ax = \ln a , y=0y = 0 , y=−1y = -1 ; a<0a < 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1
  4. דa>0a > 0: y=0y = 0 ; a<0a < 0: y=0y = 0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א a>0a > 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1 ; a<0a < 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1

הפתרון:

x→−∞: ex→0⇒f(x)→0a=0x \to -\infty: \ e^x \to 0 \Rightarrow f(x) \to \frac{0}{a} = 0
x→∞: f(x)=1ae−x−1→−1x \to \infty: \ f(x) = \frac{1}{a e^{-x} - 1} \to -1

מחלקים מונה ומכנה ב־exe^x

בעבור a>0a > 0 ובעבור a<0a < 0: y=0y = 0 , y=−1y = -1.

תרגיל 3

ענו על התת־סעיפים (1)–(3) בעבור a>0a > 0 ובעבור a<0a < 0. הביעו את תשובותיכם באמצעות aa , אם יש צורך. א (3). מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה f(x)f(x) (אם יש כאלה).

  1. אa>0a > 0: עולה ב־x<ln⁡ax < \ln a ויורדת ב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: יורדת לכל xx
  2. בa>0a > 0: יורדת ב־x<ln⁡ax < \ln a וב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: עולה לכל xx
  3. גa>0a > 0: עולה ב־x<ln⁡ax < \ln a וב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: יורדת לכל xx
  4. דa>0a > 0: עולה ב־x<ln⁡ax < \ln a וב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: עולה לכל xx
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג a>0a > 0: עולה ב־x<ln⁡ax < \ln a וב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: יורדת לכל xx

הפתרון:

f′(x)=ex(a−ex)+ex⋅ex(a−ex)2=aex(a−ex)2\begin{aligned}f'(x) &= \frac{e^x(a - e^x) + e^x \cdot e^x}{(a - e^x)^2} \\ &= \frac{a e^x}{(a - e^x)^2}\end{aligned}

נגזרת של מנה

a>0:f′(x)>0a > 0: f'(x) > 0

עולה בכל אחד מן התחומים x<ln⁡ax < \ln a , x>ln⁡ax > \ln a

a<0:f′(x)<0a < 0: f'(x) < 0

יורדת לכל xx

a>0a > 0: עולה ב־x<ln⁡ax < \ln a וב־x>ln⁡ax > \ln a ; a<0a < 0: יורדת לכל xx.

תרגיל 4

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

ב. קבעו איזה מן הגרפים I–IV שלפניכם מתאר את הפונקציה f(x)f(x) בעבור a=3a = 3 ואיזה מן הגרפים מתאר את הפונקציה f(x)f(x) בעבור a=−3a = -3. נמקו את קביעותיכם.

  1. אa=3a = 3: גרף II ; a=−3a = -3: גרף III
  2. בa=3a = 3: גרף I ; a=−3a = -3: גרף III
  3. גa=3a = 3: גרף II ; a=−3a = -3: אף אחד מן הגרפים
  4. דa=3a = 3: גרף II ; a=−3a = -3: גרף IV
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א a=3a = 3: גרף II ; a=−3a = -3: גרף III

הפתרון:

a=3: x=ln⁡3>0 f(0)=12 f↗\begin{aligned}a &= 3: \ x \\ &= \ln 3 > 0 \\ \ f(0) &= \frac{1}{2} \\ \ f \nearrow\end{aligned}

סעיף א: אסימפטוטה אנכית מימין לציר ה־yy, והפונקציה עולה

x>ln⁡3: f(x)<0, f→−1x > \ln 3: \ f(x) < 0, \ f \to -1

גרף II

a=−3: f(0)=−14 f↘\begin{aligned}a &= -3: \ f(0) \\ &= -\frac{1}{4} \\ \ f \searrow\end{aligned}

מוגדרת לכל xx, בלי אסימפטוטה אנכית; יורדת מ־00 אל −1-1: גרף III

a=3a = 3: גרף II ; a=−3a = -3: גרף III. בגרף I הענפים יורדים, ובגרף IV האסימפטוטה האנכית משמאל לציר ה־yy (0<a<10 < a < 1).

תרגיל 5

הציבו a=3a = 3 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)+2g(x) = \frac{1}{f(x) + 2}. ג (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה g(x)g(x). (יש לכתוב קודם את המספר הקטן.)

x≠ln⁡x \neq \ln ____ , x≠ln⁡x \neq \ln ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x≠ln⁡x \neq \ln 3 , x≠ln⁡x \neq \ln 6

הפתרון:

x≠ln⁡3x \neq \ln 3

תחום ההגדרה של f(x)f(x)

f(x)+2=ex+6−2ex3−ex=6−ex3−ex\begin{aligned}f(x) + 2 &= \frac{e^x + 6 - 2e^x}{3 - e^x} \\ &= \frac{6 - e^x}{3 - e^x}\end{aligned}
f(x)+2≠0⇒x≠ln⁡6f(x) + 2 \neq 0 \Rightarrow x \neq \ln 6

תחום ההגדרה: x≠ln⁡3x \neq \ln 3 , x≠ln⁡6x \neq \ln 6.

תרגיל 6

הציבו a=3a = 3 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)+2g(x) = \frac{1}{f(x) + 2}. ג (2). מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה g(x)g(x).

  1. אx=ln⁡6x = \ln 6 , y=0y = 0 , y=−1y = -1
  2. בx=ln⁡6x = \ln 6 , y=12y = \frac{1}{2} , y=1y = 1
  3. גx=ln⁡6x = \ln 6 , y=1y = 1
  4. דx=ln⁡3x = \ln 3 , x=ln⁡6x = \ln 6 , y=12y = \frac{1}{2} , y=1y = 1
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x=ln⁡6x = \ln 6 , y=12y = \frac{1}{2} , y=1y = 1

הפתרון:

g(x)=3−ex6−exg(x) = \frac{3 - e^x}{6 - e^x}
x→ln⁡6: g(x)→±∞x \to \ln 6: \ g(x) \to \pm\infty

אסימפטוטה x=ln⁡6x = \ln 6

x→ln⁡3: g(x)→0x \to \ln 3: \ g(x) \to 0

אין אסימפטוטה ב־x=ln⁡3x = \ln 3: הנקודה (ln⁡3,0)(\ln 3, 0) חסרה בגרף

x→−∞: g→36=12x→∞: g→1\begin{aligned}x \to -\infty: \ g \to \frac{3}{6} &= \frac{1}{2} \\ \quad x \to \infty: \ g \to 1\end{aligned}

אסימפטוטות: x=ln⁡6x = \ln 6 , y=12y = \frac{1}{2} , y=1y = 1.

תרגיל 7

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

הציבו a=3a = 3 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)+2g(x) = \frac{1}{f(x) + 2}. ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. אגרף III
  2. בגרף II
  3. גגרף I
  4. דגרף IV
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א גרף III

הפתרון:

g′(x)=−3ex(6−ex)2<0g'(x) = \frac{-3e^x}{(6 - e^x)^2} < 0

gg יורדת בכל תחום הגדרתה

x<ln⁡6: 12↘−∞x < \ln 6: \ \frac{1}{2} \searrow -\infty

יורדת מ־12\frac{1}{2} אל −∞-\infty; מגיעה ל־00 ב־ln⁡3\ln 3, נקודה שאינה בתחום

x>ln⁡6: ∞↘1x > \ln 6: \ \infty \searrow 1

יורדת מ־∞\infty אל 11

גרף III: יורד בשני הענפים, עם אסימפטוטות x=ln⁡6x = \ln 6, y=12y = \frac{1}{2} ו־y=1y = 1, ועיגול ריק ב־(ln⁡3,0)(\ln 3, 0). גרף I הוא g(−x)g(-x), גרף II הוא −g(x)-g(x), וגרף IV הוא 1g(x)\frac{1}{g(x)}.

תרגיל 8

הציבו a=3a = 3 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על הסעיפים ג–ה. נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)+2g(x) = \frac{1}{f(x) + 2}. ה. לפניכם טענה: ∫−4−2g(x) dx>∫23g(x) dx\int_{-4}^{-2} g(x)\,dx > \int_{2}^{3} g(x)\,dx. האם הטענה נכונה? נמקו את תשובתכם.

  1. אנכונה: g(x)g(x) יורדת, ולכן ערכיה משמאל גדולים יותר
  2. בלא נכונה: שני האינטגרלים שווים
  3. גנכונה: הקטע [−4,−2][-4, -2] ארוך פי שניים מהקטע [2,3][2, 3], ובשני הקטעים g(x)>0g(x) > 0
  4. דלא נכונה: האינטגרל השמאלי קטן מ־11, והאינטגרל הימני גדול מ־11
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד לא נכונה: האינטגרל השמאלי קטן מ־11, והאינטגרל הימני גדול מ־11

הפתרון:

−4≤x≤−2: g(x)=1−36−ex<1−36=12\begin{aligned}-4 \le x \le -2: \ g(x) &= 1 - \frac{3}{6 - e^x} < 1 - \frac{3}{6} \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

0<6−ex<60 < 6 - e^x < 6

∫−4−2g(x) dx<2⋅12=1\int_{-4}^{-2} g(x)\,dx < 2 \cdot \frac{1}{2} = 1
2≤x≤3: x>ln⁡6⇒g(x)>12 \le x \le 3: \ x > \ln 6 \Rightarrow g(x) > 1

הענף הימני מעל האסימפטוטה y=1y = 1

∫23g(x) dx>1⋅1=1\int_{2}^{3} g(x)\,dx > 1 \cdot 1 = 1

הטענה אינה נכונה: ∫−4−2g dx≈0.99<1<∫23g dx≈1.66\int_{-4}^{-2} g\,dx \approx 0.99 < 1 < \int_{2}^{3} g\,dx \approx 1.66.

לפתור את השאלה באתר

שאלה 5 — פונקציה לוגריתמית

נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡(xn)f(x) = \ln(x^n) , nn הוא מספר טבעי זוגי.

תרגיל 1

א (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

x≠x \neq ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x≠x \neq 0

הפתרון:

xn>0x^n > 0

הביטוי שבתוך הלוגריתם חיובי

xn>0  ⟺  x≠0x^n > 0 \iff x \neq 0

nn זוגי

תחום ההגדרה: x≠0x \neq 0.

תרגיל 2

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

א (2). לפניכם ארבעה גרפים, I–IV. קבעו איזה מהם מייצג את הפונקציה f(x)f(x). נמקו את קביעתכם.

  1. אגרף I
  2. בגרף IV
  3. גגרף III
  4. דגרף II
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד גרף II

הפתרון:

f(−x)=ln⁡((−x)n)=ln⁡(xn)=f(x)\begin{aligned}f(-x) &= \ln((-x)^n) \\ &= \ln(x^n) \\ &= f(x)\end{aligned}

nn זוגי: הפונקציה זוגית, והגרף סימטרי לציר ה־yy

x→0: xn→0+⇒f(x)→−∞x \to 0: \ x^n \to 0^+ \Rightarrow f(x) \to -\infty

גרף II: סימטרי לציר ה־yy, מוגדר משני צדי x=0x = 0 ויורד אל −∞-\infty ליד הציר. גרפים III ו־IV מוגדרים רק ב־x>0x > 0, וגרף I סימטרי לראשית הצירים ולא לציר ה־yy.

תרגיל 3

הציבו n=2n = 2 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4g(x) = (f(x))^2 - 4 , המוגדרת לכל x≠0x \neq 0. ב (1). מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה g(x)g(x) עם ציר ה־xx. (יש לכתוב את שיעורי ה־xx מן הקטן לגדול, כמספרים עשרוניים.)

x1=x_1 = ____ , x2=x_2 = ____ , x3=x_3 = ____ , x4=x_4 = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x1=x_1 = -2.7183 , x2=x_2 = -0.3679 , x3=x_3 = 0.3679 , x4=x_4 = 2.7183

הפתרון:

(ln⁡x2)2=4⇒ln⁡x2=±2\begin{aligned}(\ln x^2)^2 &= 4 \Rightarrow \ln x^2 \\ &= \pm 2\end{aligned}
x2=e2⇒x=±ex2=e−2⇒x=±1e\begin{aligned}x^2 &= e^2 \Rightarrow x \\ &= \pm e \\ \quad x^2 &= e^{-2} \Rightarrow x \\ &= \pm\frac{1}{e}\end{aligned}

נקודות החיתוך: (−e,0)(-e, 0) , (−1e,0)\left(-\frac{1}{e}, 0\right) , (1e,0)\left(\frac{1}{e}, 0\right) , (e,0)(e, 0), כלומר x≈±2.72x \approx \pm 2.72 , ±0.37\pm 0.37.

תרגיל 4

הציבו n=2n = 2 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4g(x) = (f(x))^2 - 4 , המוגדרת לכל x≠0x \neq 0. ב (2). מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x) , וקבעו את סוגן. (יש לכתוב את הנקודה שבה xx קטן יותר ראשונה.)

(( ____ ,, ____ )) , (( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: (( -1 ,, -4 )) , (( 1 ,, -4 ))

הפתרון:

g′(x)=2ln⁡(x2)⋅2xx2=4ln⁡(x2)x\begin{aligned}g'(x) &= 2\ln(x^2) \cdot \frac{2x}{x^2} \\ &= \frac{4\ln(x^2)}{x}\end{aligned}
g′(x)=0⇒x2=1⇒x=±1\begin{aligned}g'(x) &= 0 \Rightarrow x^2 \\ &= 1 \Rightarrow x \\ &= \pm 1\end{aligned}
0<x<1:g′<0, x>1:g′>00 < x < 1: g' < 0, \ x > 1: g' > 0

מינימום ב־x=1x = 1

x<−1:g′<0, −1<x<0:g′>0x < -1: g' < 0, \ -1 < x < 0: g' > 0

מינימום ב־x=−1x = -1

g(±1)=0−4=−4\begin{aligned}g(\pm 1) &= 0 - 4 \\ &= -4\end{aligned}

שתי נקודות מינימום: (−1,−4)(-1, -4) ו־(1,−4)(1, -4).

תרגיל 5

הגרפים I–IV
xyIxyIIxyIIIxyIV

הציבו n=2n = 2 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4g(x) = (f(x))^2 - 4 , המוגדרת לכל x≠0x \neq 0. ג. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x). בחרו את הגרף (I–IV) שמתאים לסקיצה.

  1. אגרף III
  2. בגרף II
  3. גגרף IV
  4. דגרף I
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד גרף I

הפתרון:

g(−x)=g(x)g(-x) = g(x)

זוגית

x→0: (ln⁡x2)2→∞x \to 0: \ (\ln x^2)^2 \to \infty

אסימפטוטה x=0x = 0

min⁡(±1,−4)g(±e)=g(±1e)=0\begin{aligned}\min(\pm 1, -4) \\ \quad g(\pm e) &= g\left(\pm\frac{1}{e}\right) \\ &= 0\end{aligned}

סעיף ב

גרף I: סימטרי, עולה אל ∞\infty ליד x=0x = 0, שני מינימומים (±1,−4)(\pm 1, -4) וארבע נקודות חיתוך. גרף II הפוך, בגרף III חסר הענף השמאלי, וגרף IV מוגדר ב־x=0x = 0.

תרגיל 6

הציבו n=2n = 2 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4g(x) = (f(x))^2 - 4 , המוגדרת לכל x≠0x \neq 0. נתונה הפונקציה k(x)=g′(x)g(x)k(x) = \frac{g'(x)}{g(x)} , בתחום x>0x > 0. ד (1). מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה k(x)k(x).

  1. אx>0x > 0 , x≠1x \neq 1
  2. בx>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠ex \neq e
  3. גx>0x > 0
  4. דx>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠1x \neq 1 , x≠ex \neq e
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠ex \neq e

הפתרון:

g(x)≠0g(x) \neq 0

המכנה שונה מאפס

x≠1e, x≠ex \neq \frac{1}{e}, \ x \neq e

סעיף ב (1), בתחום x>0x > 0

תחום ההגדרה: x>0x > 0 , x≠1ex \neq \frac{1}{e} , x≠ex \neq e.

תרגיל 7

הציבו n=2n = 2 בפונקציה f(x)f(x) , וענו על סעיפים ב–ד. נתונה הפונקציה g(x)=(f(x))2−4g(x) = (f(x))^2 - 4 , המוגדרת לכל x≠0x \neq 0. נתונה הפונקציה k(x)=g′(x)g(x)k(x) = \frac{g'(x)}{g(x)} , בתחום x>0x > 0. ד (2). חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה k(x)k(x) , על ידי ציר ה־xx ועל ידי הישרים x=e2x = e^2 ו־x=e3x = e^3. (יש לכתוב מספר עשרוני בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.9808

הפתרון:

e2≤x≤e3: ln⁡x2≥4⇒g(x)≥12>0, g′(x)>0e^2 \le x \le e^3: \ \ln x^2 \ge 4 \Rightarrow g(x) \ge 12 > 0, \ g'(x) > 0

k(x)>0k(x) > 0: הגרף מעל ציר ה־xx

∫g′(x)g(x) dx=ln⁡∣g(x)∣\int \frac{g'(x)}{g(x)}\,dx = \ln|g(x)|
g(e3)=62−4=32g(e2)=42−4=12\begin{aligned}g(e^3) &= 6^2 - 4 \\ &= 32 \\ \quad g(e^2) &= 4^2 - 4 \\ &= 12\end{aligned}

ln⁡(e6)=6\ln(e^{6}) = 6 , ln⁡(e4)=4\ln(e^{4}) = 4

S=ln⁡32−ln⁡12=ln⁡83≈0.98\begin{aligned}S &= \ln 32 - \ln 12 \\ &= \ln\frac{8}{3} \approx 0.98\end{aligned}

השטח: ln⁡83≈0.98\ln\frac{8}{3} \approx 0.98.

לפתור את השאלה באתר

לפתור את הבחינה כמו ביום הבגרות

באתר הבחינה נפתרת עם שעון, כל תשובה נבדקת, ואחרי ההגשה כל הפתרונות פתוחים. וכל פרק של השאלון מחכה עם הסברים ותרגול.