הסתברות היא מספר בין 0 ל-1. היא אומרת עד כמה תוצאה צפויה לקרות.
בלתי אפשרי — לא יקרה אף פעם
סיכוי שווה — אותו סיכוי לקרות ולא לקרות
ודאי — יקרה תמיד
בשק 10 כדורים, כולם כחולים. מה ההסתברות להוציא כדור אדום? ומה ההסתברות להוציא כדור כחול?
Voir la réponse et le corrigé
אדום — 0, בלתי אפשרי. כחול — 1, ודאי.
כשחוזרים על ניסוי הרבה פעמים
מטילים מטבע. אי אפשר לדעת מה ייצא בהטלה אחת.
אבל אחרי הרבה הטלות, השכיחות היחסית של «עץ» מתקרבת ל-.
אחרי הרבה ניסיונות, השכיחות היחסית היא אומדן להסתברות
לסמוך על מעט ניסיונות.
הטילו מטבע 4 פעמים, ו«עץ» יצא 3 פעמים. ההסתברות ל«עץ» היא לא : ארבע הטלות הן מעט מדי.
כשאי אפשר לחשב — מודדים
הנעץ שנופל
נעץ נופל על הראש או על הצד. אי אפשר לחשב מראש את ההסתברות. לכן הטילו אותו 200 פעמים, והוא נפל 120 פעמים על הצד.
השכיחות היחסית של «על הצד»
האומדן להסתברות שהנעץ ייפול על הצד
אם נטיל אותו עוד 50 פעמים, נצפה לבערך 30 נפילות על הצד
הסתברות מתוך נתונים
בשכבה 120 תלמידים, ו-30 מהם בחרו פנטזיה כסוג הספר האהוב.
בוחרים תלמיד אחד באקראי. ההסתברות שהוא בחר פנטזיה שווה לשכיחות היחסית: .
באותה שכבה, 18 תלמידים בחרו קומדיה. מה ההסתברות שתלמיד שנבחר באקראי בחר קומדיה?
Voir la réponse et le corrigé
.
כשבוחרים באקראי מתוך קבוצה, ההסתברות של ערך שווה לשכיחות היחסית שלו בקבוצה.
Exercices
Découvrir
Exercice 1
בשק 5 כדורים, וכולם אדומים. מה ההסתברות להוציא כדור אדום?
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : D 1
Corrigé :
כל התוצאות מתאימות
כל כדור בשק הוא אדום — זה ודאי.
Exercice 2
סדרו מהפחות צפוי ליותר צפוי
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : להוציא כדור ירוק משק שיש בו רק כדורים כחולים · לקבל 6 בהטלת קובייה · לקבל «עץ» בהטלת מטבע · להוציא כדור כחול משק של 9 כחולים ואדום אחד · שאחרי יום ראשון יבוא יום שני
Corrigé :
מבלתי אפשרי עד ודאי
מסדרים לפי ההסתברות, מ-0 עד 1.
להתאמן
Exercice 3
72 כרטיסי הגרלה ממוספרים מ-1 עד 72. הכרטיסים מ-1 עד 9 ומ-46 עד 72 זוכים. עדה מושכת כרטיס אחד. מה ההסתברות שהכרטיס לא זוכה?
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : 0.5
Corrigé :
הכרטיסים הזוכים
הכרטיסים שלא זוכים
ההסתברות
חצי מהכרטיסים לא זוכים.
Exercice 4
באותה הגרלה, ההסתברות למשוך כרטיס זוכה גדולה מההסתברות למשוך כרטיס שלא זוכה.
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : Faux
Corrigé :
סיכוי שווה
יש 36 כרטיסים זוכים ו-36 שלא — ההסתברויות שוות.
Exercice 5
נעץ הוטל 400 פעמים, ונפל על הראש 140 פעמים. מהו האומדן להסתברות שהנעץ ייפול על הראש? כתבו שבר עשרוני.
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : 0.35
Corrigé :
שכיחות חלקי מספר ההטלות
השכיחות היחסית היא האומדן.
Exercice 6
האומדן להסתברות שנורה תהיה פגומה הוא . בארגז 500 נורות. בכמה נורות פגומות נצפה?
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : 10
Corrigé :
ההסתברות כפול מספר הנורות
בערך 10 נורות.
Exercice 7
ילד הטיל קובייה 12 פעמים, והמספר 6 לא יצא אף פעם. מה נכון?
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : D 12 הטלות הן מעט מדי כדי לאמוד הסתברות
Corrigé :
השכיחות היחסית — מעט ניסיונות
ההסתברות בקובייה הוגנת
בקובייה הוגנת ההסתברות ל-6 היא . בפחות מעשרים הטלות, תוצאה כזאת קורית לא מעט. וגם לקובייה אין זיכרון.
Exercice 8
60 תלמידים ענו כמה אחים יש להם. בוחרים תלמיד אחד באקראי. מה ההסתברות שיש לו 2 אחים? כתבו שבר עשרוני.
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : 0.3
Corrigé :
18 מתוך 60
ההסתברות היא השכיחות היחסית.
לחשוב
Exercice 9
באותה דיאגרמה — מה ההסתברות שלתלמיד שנבחר באקראי יש לפחות 3 אחים? כתבו שבר עשרוני.
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : 0.25
Corrigé :
שתי העמודות האחרונות
ההסתברות
«לפחות 3» הם 3 אחים, וגם 4 ויותר.
Exercice 10
הסתברות של תוצאה יכולה להיות .
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : Faux
Corrigé :
הקו מ-0 עד 1
הסתברות היא תמיד בין 0 ל-1. גם השכיחות היחסית לא יכולה לעבור את 1.
Exercice 11
Complétez (השלימו)
מטילים קובייה הוגנת 600 פעמים. נצפה שהמספר 6 ייצא בערך ____ פעמים.
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : מטילים קובייה הוגנת 600 פעמים. נצפה שהמספר 6 ייצא בערך 100 פעמים.
Corrigé :
שישית מההטלות
ההסתברות כפול מספר ההטלות.
Exercice 12
מיינו: מתי אפשר לחשב את ההסתברות מראש, ומתי צריך למדוד אותה בניסוי?
Voir la réponse et le corrigé
Réponse : לקבל 4 בקובייה הוגנת — מחשבים מראש · שנעץ ייפול על הצד — מודדים בניסוי · להוציא כדור אדום משק שיודעים מה יש בו — מחשבים מראש · שנורה מהמפעל תהיה פגומה — מודדים בניסוי · ששחקן יקלע בזריקת עונשין — מודדים בניסוי
Corrigé :
קובייה — מחשבים
נעץ — מודדים
כשהתוצאות שוות סיכוי וידועות — מחשבים. כשלא — מודדים שכיחות יחסית בהרבה ניסיונות.