תַלְמִיד חָדָשׁ בַּכִּיתָה

בַּבּוֹקֶר, הַמוֹרָה שָׂרָה עוֹמֶדֶת לְיַד הַדֶלֶת וְאוֹמֶרֶת שָׁלוֹם לְכָל יֶלֶד.

הַמוֹרָה: בֹּקֶר טוֹב, יְלָדִים! הַיוֹם יֵשׁ לָנוּ תַלְמִיד חָדָשׁ. קוֹרְאִים לוֹ אֵיתָן, וְהוּא עָלָה מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית לִפְנֵי חוֹדֶשׁ.

אֵיתָן: שָׁלוֹם לְכוּלָם. אֲנִי לוֹמֵד עִבְרִית, אֲבָל עוֹד קָשֶׁה לִי לְדַבֵּר מַהֵר.

רוֹן: אֵין סִיבָּה לִדְאוֹג. גַם אֲנִי הָיִיתִי חָדָשׁ בַּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה. אֲנִי יָכוֹל לַעֲזוֹר לְךָ לִמְצוֹא אֶת הַכִּיתוֹת.

הַמוֹרָה: יוֹפִי, רוֹן. עַכְשָׁיו כּוּלָם יוֹשְׁבִים, וַאֲנַחְנוּ מַתְחִילִים בְּשִׁיעוּר מָתֵימָטִיקָה.

בַּהַפְסָקָה, אֵיתָן יָשַׁב עִם רוֹן וְעוֹד שְׁתֵי יְלָדוֹת, וְהֵם אָכְלוּ יַחַד. אֵיתָן הָיָה שָׂמֵחַ, כִּי כּוּלָם הָיוּ נֶחְמָדִים אֵלָיו.

אוצר מילים