הַחֶדֶר שֶׁל מַאיָה

אֶתְמוֹל בָּאתִי לְבַקֵר אֶת הַחֲבֵרָה הַכִי טוֹבָה שֶׁלִי, מַאיָה. הַחֶדֶר שֶׁל מַאיָה קָטָן, אֲבָל יָפֶה מְאוֹד. עַל הַקִיר יֵשׁ תְמוּנוֹת שֶׁל הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלָה וְשֶׁל הַכֶּלֶב שֶׁלָה.

לְיַד הַחַלוֹן יֵשׁ שׁוּלְחָן קָטָן, וְעָלָיו יֵשׁ סְפָרִים וְעִפָּרוֹנוֹת צִבְעוֹנִיִים. מַאיָה אוֹהֶבֶת לְצַיֵיר, וְעַל הַשׁוּלְחָן יֵשׁ גַם צִיּוּרִים יָפִים שֶׁלָה.

מִתַחַת לַמִיטָה יֵשׁ קוּפְסָה גְדוֹלָה עִם מִשְׂחֲקֵי לוֹחַ. מַאיָה וַאֲנִי אוֹהֲבוֹת לְשַׂחֵק בָּהֶם בְּיַחַד בְּיָמִים שֶׁל גֶשֶׁם.

יֵשׁ בַּחֶדֶר גַם מַדָף עִם הַרְבֵּה סְפָרִים בְּעִבְרִית וּבְאַנְגְלִית, כִּי מַאיָה עָלְתָה מֵאַנְגְלִיָה לִפְנֵי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וְהִיא אוֹהֶבֶת לִקְרוֹא בִּשְׁתֵי הַשָׂפוֹת.

אוצר מילים