מִכְתָב לְרֹאשׁ הַשָׁנָה

לְמֵיקָה הַיְקָרָה,

מָה שְׁלוֹמֵךְ? כָּאן בְּיִשְׂרָאֵל הַכֹּל טוֹב, וְעַכְשָׁיו כּוּלָם מוּכָנִים לְרֹאשׁ הַשָׁנָה.

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת יֵשׁ תַפּוּחִים וּדְבַשׁ עַל הַשׁוּלְחָן, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה אוֹכְלִים דְבָרִים מְתוּקִים לְשָׁנָה טוֹבָה. אִמָא אוֹפָה חַלָה עֲגוּלָה מְיוּחֶדֶת, וְלֹא חַלָה אֲרוּכָה כְּמוֹ בְּכָל שַׁבָּת.

הַשָׁנָה כָּל הַמִשְׁפָּחָה הוֹלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּבּוֹקֶר, וְאַחַר כָּךְ אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים אֲרוּחָה גְדוֹלָה עִם דוֹדִים וְדוֹדוֹת. בָּעֶרֶב אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹל הַשׁוֹפָר.

אֲנִי מְקַוָוה שֶׁגַם אֵצְלֵךְ בְּצָרְפַת יֵשׁ חֲגִיגָה יָפָה. אֲנִי מְחַכָּה לִשְׁמוֹעַ אֵיךְ אַתְּ חוֹגֶגֶת.

בְּאַהֲבָה,

יָעֵל

אוצר מילים