משפט זיקה — תרגול 2

התשובה: יֵשׁ לִי שְׁכֵנָה שמדברת צָרְפָתִית.

הפתרון:

הַפּוֹעַל נִשְׁאָר בִּנְקֵבָה: שֶׁמְּדַבֶּרֶת, כִּי הַשְּׁכֵנָה מְדַבֶּרֶת.

התשובה: הַמְּעִיל שקניתי חַם מְאוֹד.

הפתרון:

לֹא צָרִיךְ כִּינּוּי: «אֶת» לֹא נִשְׁאֶרֶת. הַמְּעִיל שֶׁקָּנִיתִי.

התשובה: זֹאת הַדִּירָה שֶׁגָּרְנוּ בה שָׁנָה.

הפתרון:

הַמַּלְכּוֹדֶת: «בּוֹ». דִּירָה הִיא נְקֵבָה, וְלָכֵן: בָּהּ.

התשובה: זֶה הַמְּנַהֵל שֶׁדִּיבַּרְתִּי איתו הַבֹּקֶר.

הפתרון:

לֹא «עִם הוּא» וְלֹא «עִם»: עִם מִשְׁתַּנָּה לְאִיתּוֹ.

התשובה: ב בָּהּ

הפתרון:

הַמַּלְכּוֹדֶת: «בּוֹ» הוּא לְזָכָר, וְ«אוֹתָהּ» בְּלִי בְּ. בְּ + הִיא = בָּהּ.

התשובה: ד שֶׁהִזְמַנּוּ

הפתרון:

בְּלִי שֶׁ אֵין חִיבּוּר; שֶׁ לֹא עוֹמֶדֶת לְבַד; וְאֵין כָּאן לְ, אָז לֹא «לָהֶם».

התשובה: יֵשׁ לִי חָבֵר שֶׁגָּר בְּחֵיפָה

הפתרון:

בְּלִי שֶׁ («חָבֵר גָּר») יֵשׁ שְׁנֵי מִשְׁפָּטִים שְׁבוּרִים. שֶׁ מְחַבֶּרֶת.

התשובה: הַסֵּפֶר שֶׁקָּנִיתִי יָקָר מְאוֹד · הַסֵּפֶר שֶׁקָּנִיתִי הוּא יָקָר מְאוֹד

הפתרון:

הַמַּלְכּוֹדֶת שֶׁל הָאַנְגְּלִית: «הַסֵּפֶר קָנִיתִי». בְּעִבְרִית שֶׁ חוֹבָה.

התשובה: זֹאת הָעִיר שֶׁנּוֹלַדְתִּי בָּהּ

הפתרון:

«אֵיפֹה» הִיא שְׁאֵלָה, לֹא מִילַּת זִיקָה. בְּעִבְרִית: שֶׁ + כִּינּוּי.

התשובה: זֹאת · הַמּוֹרָה · שֶׁדִּיבַּרְתִּי · אִיתָּהּ.

הפתרון:

בְּצָרְפָתִית מִילַּת הַיַּחַס בָּאָה לִפְנֵי הַפּוֹעַל. בְּעִבְרִית — אִיתָּהּ בַּסּוֹף.

התשובה: הַבַּיִת שֶׁגָּרְתִּי …: בּוֹ · הָעִיר שֶׁגָּרְתִּי …: בָּהּ · הֶחָבֵר שֶׁדִּיבַּרְתִּי …: אִיתּוֹ · הַחֲבֵרָה שֶׁכָּתַבְתִּי …: לָהּ

הפתרון:

שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת: אֵיזוֹ מִילַּת יַחַס? וְאֵיזֶה מִין — בַּיִת זָכָר, עִיר נְקֵבָה?

התשובה: לא נכון

הפתרון:

לֹא חַיָּבִים. «אוֹתוֹ» אֶפְשָׁרִי, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל אוֹמְרִים בְּלִי: הַשִּׁיר שֶׁשָּׁמַעְנוּ.