גובה, שטח ונקודה לפי שטח

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

בשאלה על מצולע במערכת צירים יש כמעט תמיד סעיף של שטח. הבחירה של הבסיס קובעת כמה עבודה תהיה. הסתכלו על המשולש שבשרטוט: הצלע ABAB אופקית, ולכן הגובה אליה אנכי, ואורכו נקרא בלי שום נוסחה.

A(−2, 1)A(-2,\,1), B(6, 1)B(6,\,1), C(3, 6)C(3,\,6). AB=6−(−2)=8AB = 6 - (-2) = 8, והגובה CH=6−1=5CH = 6 - 1 = 5. לכן S=8⋅52=20S = \frac{8 \cdot 5}{2} = 20.

ומה היה השטח אילו CC היה (10, 6)(10,\,6)?

להציג את התשובה והפתרון

עדיין 2020. הגובה ל-ABAB הוא ההפרש בשיעורי ה-yy, 6−1=56 - 1 = 5, גם כשהעקב נופל מחוץ לקטע ABAB. בסיס שווה וגובה שווה נותנים שטח שווה.

צלע משופעת: הגובה בשלושה צעדים

mCH=−1mABm_{CH} = -\frac{1}{m_{AB}}

1. שיפוע הגובה: הופכי ונגדי לשיפוע הבסיס

H=AB∩CHH = AB \cap CH

2. עקב הגובה: נקודת החיתוך של שני הישרים

h=CHh = CH

3. אורך הגובה: נוסחת המרחק

גובה לצלע משופעת, ושטח

נתון המשולש ABCABC: A(1, 1)A(1,\,1), B(7, 4)B(7,\,4), C(1, 6)C(1,\,6). מצאו את עקב הגובה HH מ-CC לצלע ABAB, ואת שטח המשולש.

mAB=4−17−1=12 ⇒ AB: y=12x+12\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{4-1}{7-1} \\ &= \frac{1}{2} \ \Rightarrow \ AB: \ y \\ &= \frac{1}{2}x + \frac{1}{2}\end{aligned}

הישר של הבסיס

mCH=−2 ⇒ y−6=−2(x−1) ⇒ y=−2x+8\begin{aligned}m_{CH} &= -2 \ \Rightarrow \ y - 6 \\ &= -2(x - 1) \ \Rightarrow \ y \\ &= -2x + 8\end{aligned}

הגובה מאונך ל-ABAB ועובר דרך CC

12x+12=−2x+8 ⇒ x=3 y=2\begin{aligned}\frac{1}{2}x + \frac{1}{2} &= -2x + 8 \ \Rightarrow \ x \\ &= 3 \\ \ y &= 2\end{aligned}

H(3, 2)H(3,\,2)

CH=22+42=25AB=62+32=35\begin{aligned}CH &= \sqrt{2^2 + 4^2} \\ &= 2\sqrt{5} \\ \quad AB &= \sqrt{6^2 + 3^2} \\ &= 3\sqrt{5}\end{aligned}

אורכי הגובה והבסיס

S=35⋅252=302=15\begin{aligned}S &= \frac{3\sqrt{5} \cdot 2\sqrt{5}}{2} \\ &= \frac{30}{2} \\ &= 15\end{aligned}

5⋅5=5\sqrt{5} \cdot \sqrt{5} = 5

הגובה CHCH יורד מ-CC אל הצלע המשופעת ABAB בזווית ישרה, ופוגש אותה ב-H(3, 2)H(3,\,2).

יש דרך קצרה יותר לבדוק את השטח 1515. איזו צלע של המשולש נוחה יותר כבסיס?

להציג את התשובה והפתרון

הצלע ACAC: ל-AA ול-CC אותו שיעור x=1x = 1, ולכן היא אנכית ואורכה 55. הגובה אליה אופקי: 7−1=67 - 1 = 6. S=5⋅62=15S = \frac{5 \cdot 6}{2} = 15 ✓. לפני שבוחרים בסיס, מחפשים צלע מקבילה לציר.

נקודה לפי שטח: בדרך כלל שתי תשובות

«מצאו נקודה KK על ציר ה-xx כך ששטח המשולש ABKABK יהיה 1818». מסמנים K(t, 0)K(t,\,0), מבטאים את השטח באמצעות tt ומשווים. כשהבסיס AKAK על ציר ה-xx, אורכו ∣t−xA∣|t - x_A|: ערך מוחלט, ולכן יש שני פתרונות, אחד מכל צד של AA.

נקודה על ציר ה-x לפי שטח

A(2, 0)A(2,\,0), B(5, 6)B(5,\,6). מצאו את הנקודות KK על ציר ה-xx שעבורן שטח המשולש ABKABK הוא 1818.

K(t, 0)AK=∣t−2∣\begin{aligned}K(t,\,0) \\ \quad AK &= |t - 2|\end{aligned}

הבסיס על ציר ה-xx

h=yB=6\begin{aligned}h &= y_B \\ &= 6\end{aligned}

הגובה מ-BB לציר ה-xx

∣t−2∣⋅62=18 ⇒ ∣t−2∣=6\begin{aligned}\frac{|t - 2| \cdot 6}{2} &= 18 \ \Rightarrow \ |t - 2| \\ &= 6\end{aligned}

משוואת השטח

t=8 או t=−4\begin{aligned}t &= 8 \ \text{או} \ t \\ &= -4\end{aligned}

K(8, 0)K(8,\,0) או K(−4, 0)K(-4,\,0)

קטע אמצעים ושטחים

12 ס״מ?ABCDE
D ו-E הן נקודות האמצע. הקטע הכחול נתון, האדום מבוקש.

DD ו-EE הם אמצעי הצלעות ABAB ו-ACAC, ו-BC=12BC = 12 ס״מ. לפי משפט קטע האמצעים, DE∥BCDE \parallel BC ו-DE=6DE = 6 ס״מ. המשולש ADEADE דומה למשולש ABCABC ביחס 1:21:2, ולכן יחס השטחים הוא 1:41:4. שטח ADEADE הוא רבע משטח ABCABC, והטרפז DBCEDBCE הוא שלושה רבעים. במערכת צירים זה חוסך חישוב: מוצאים את שטח ABCABC ומחלקים.

מה היחס בין שטח המשולש ADEADE לשטח הטרפז DBCEDBCE?

להציג את התשובה והפתרון

1:31:3. המשולש הוא רבע, הטרפז שלושה רבעים. מי שעונה 1:41:4 השווה את המשולש הקטן לכל המשולש, ולא לטרפז.

מרובע: חותכים למשולשים

את שטח המרובע ABCDABCD מחשבים כסכום של שני משולשים, לאורך אלכסון. כשאלכסון ACAC מקביל לציר, הגבהים מ-BB ומ-DD נקראים ישירות: S=AC⋅(hB+hD)2S = \frac{AC \cdot (h_B + h_D)}{2}. ובמעוין ובדלתון, שבהם האלכסונים מאונכים: S=AC⋅BD2S = \frac{AC \cdot BD}{2}.

שלוש הטעויות של שטח במערכת צירים.

S=AB⋅AC2S = \frac{AB \cdot AC}{2}
S=AB⋅h2S = \frac{AB \cdot h}{2}

צלע שנייה אינה גובה, אלא אם הזווית בין שתי הצלעות ישרה. הגובה מאונך לבסיס.

∣t−2∣=6 ⇒ t=8\begin{aligned}|t - 2| &= 6 \ \Rightarrow \ t \\ &= 8\end{aligned}
t=8 או t=−4\begin{aligned}t &= 8 \ \text{או} \ t \\ &= -4\end{aligned}

הנקודה יכולה להיות משני צדי AA. מי ששוכח את הפתרון השני מאבד את חצי הסעיף.

h=yCh = y_C
h=∣yC−yA∣h = |y_C - y_A|

הגובה לצלע אופקית הוא הפרש שיעורי ה-yy. הוא שווה ל-yCy_C רק כשהבסיס על ציר ה-xx.

תרגילים

תרגיל 1

נתון המשולש ABCABC: A(−3, 2)A(-3,\,2), B(5, 2)B(5,\,2), C(1, 8)C(1,\,8). חשבו את שטח המשולש.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 24

הפתרון:

AB=5−(−3)=8\begin{aligned}AB &= 5 - (-3) \\ &= 8\end{aligned}

צלע אופקית

h=8−2=6\begin{aligned}h &= 8 - 2 \\ &= 6\end{aligned}

הגובה אנכי: הפרש שיעורי ה-yy

S=8⋅62=24\begin{aligned}S &= \frac{8 \cdot 6}{2} \\ &= 24\end{aligned}

חצי בסיס כפול גובה

השטח 2424. מי שלקח h=8h = 8 שכח שהבסיס בגובה y=2y = 2, ולא על ציר ה-xx.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

נתון המשולש ABCABC: A(2, −1)A(2,\,-1), B(2, 5)B(2,\,5), C(7, 3)C(7,\,3). חשבו את שטח המשולש.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 15

הפתרון:

AB=5−(−1)=6\begin{aligned}AB &= 5 - (-1) \\ &= 6\end{aligned}

ABAB אנכית: ל-AA ול-BB אותו xx

h=7−2=5\begin{aligned}h &= 7 - 2 \\ &= 5\end{aligned}

הגובה אליה אופקי

S=6⋅52=15\begin{aligned}S &= \frac{6 \cdot 5}{2} \\ &= 15\end{aligned}

חצי בסיס כפול גובה

השטח 1515. צלע אנכית נוחה בדיוק כמו צלע אופקית: הגובה אליה הוא הפרש שיעורי ה-xx.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

נתון המשולש ABCABC: A(0, 0)A(0,\,0), B(8, 4)B(8,\,4), C(2, 6)C(2,\,6). CHCH הוא הגובה לצלע ABAB. מצאו את עקב הגובה HH.

H(H( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: H(H( 4 ,, 2 ))

הפתרון:

mAB=48=12 ⇒ AB: y=12x\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{4}{8} \\ &= \frac{1}{2} \ \Rightarrow \ AB: \ y \\ &= \frac{1}{2}x\end{aligned}

הישר של הבסיס

y−6=−2(x−2) ⇒ y=−2x+10\begin{aligned}y - 6 &= -2(x - 2) \ \Rightarrow \ y \\ &= -2x + 10\end{aligned}

הגובה: הופכי ונגדי, דרך CC

12x=−2x+10 ⇒ x=4 y=2\begin{aligned}\frac{1}{2}x &= -2x + 10 \ \Rightarrow \ x \\ &= 4 \\ \ y &= 2\end{aligned}

חיתוך

H(4, 2)H(4,\,2). הוא במקרה גם אמצע ABAB: המשולש שווה שוקיים, CA=CBCA = CB. מי שהתחיל מהאמצע בלי לבדוק, קיבל את התשובה במזל.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

נתון המשולש ABCABC: A(0, 0)A(0,\,0), B(8, 4)B(8,\,4), C(2, 6)C(2,\,6). CHCH הוא הגובה לצלע ABAB. עקב הגובה הוא H(4, 2)H(4,\,2). מהו אורך הגובה CHCH?

  1. 44
  2. 252\sqrt{5}
  3. 2102\sqrt{10}
  4. 66
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב 252\sqrt{5}

הפתרון:

CH=(4−2)2+(2−6)2=4+16=20\begin{aligned}CH &= \sqrt{(4-2)^2 + (2-6)^2} \\ &= \sqrt{4 + 16} \\ &= \sqrt{20}\end{aligned}

נוסחת המרחק

20=4⋅5=25\begin{aligned}\sqrt{20} &= \sqrt{4 \cdot 5} \\ &= 2\sqrt{5}\end{aligned}

מוציאים גורם מהשורש

הנכונה: 252\sqrt{5}. 2102\sqrt{10} הוא CACA, צלע ולא גובה. 66 הוא yCy_C: הגובה אנכי רק כשהבסיס אופקי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

נתון המשולש ABCABC: A(0, 0)A(0,\,0), B(8, 4)B(8,\,4), C(2, 6)C(2,\,6). CHCH הוא הגובה לצלע ABAB. H(4, 2)H(4,\,2) ו-CH=25CH = 2\sqrt{5}. חשבו את שטח המשולש.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 20

הפתרון:

AB=82+42=80=45\begin{aligned}AB &= \sqrt{8^2 + 4^2} \\ &= \sqrt{80} \\ &= 4\sqrt{5}\end{aligned}

אורך הבסיס

S=45⋅252=8⋅52=20\begin{aligned}S &= \frac{4\sqrt{5} \cdot 2\sqrt{5}}{2} \\ &= \frac{8 \cdot 5}{2} \\ &= 20\end{aligned}

5⋅5=5\sqrt{5} \cdot \sqrt{5} = 5

השטח 2020. מי שקיבל 5\sqrt{5} בתשובה שכח ש-5⋅5=5\sqrt{5} \cdot \sqrt{5} = 5. שטח של משולש עם קודקודים שלמים הוא תמיד שלם או חצי שלם.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

A(1, 0)A(1,\,0), B(3, 4)B(3,\,4). הנקודה KK על ציר ה-xx, ושטח המשולש ABKABK הוא 1212. מצאו את שני הערכים האפשריים של שיעור ה-xx של KK.

הגדול: ____ , הקטן: ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: הגדול: 7 , הקטן: -5

הפתרון:

K(t, 0)AK=∣t−1∣h=4\begin{aligned}K(t,\,0) \\ \quad AK &= |t - 1| \\ \quad h &= 4\end{aligned}

בסיס על ציר ה-xx, גובה yBy_B

∣t−1∣⋅42=12 ⇒ ∣t−1∣=6\begin{aligned}\frac{|t-1| \cdot 4}{2} &= 12 \ \Rightarrow \ |t - 1| \\ &= 6\end{aligned}

משוואת השטח

t=7 או t=−5\begin{aligned}t &= 7 \ \text{או} \ t \\ &= -5\end{aligned}

שני הצדדים של AA

K(7, 0)K(7,\,0) או K(−5, 0)K(-5,\,0). ערך מוחלט נותן שני פתרונות, וכאן שניהם מתאימים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

נתון המרובע ABCDABCD: A(0, 3)A(0,\,3), B(4, 7)B(4,\,7), C(8, 3)C(8,\,3), D(3, 0)D(3,\,0). חשבו את שטח המרובע.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 28

הפתרון:

AC=8−0=8\begin{aligned}AC &= 8 - 0 \\ &= 8\end{aligned}

האלכסון ACAC אופקי

hB=7−3=4hD=3−0=3\begin{aligned}h_B &= 7 - 3 \\ &= 4 \\ \quad h_D &= 3 - 0 \\ &= 3\end{aligned}

הגבהים של שני המשולשים ל-ACAC

S=8⋅42+8⋅32=16+12=28\begin{aligned}S &= \frac{8 \cdot 4}{2} + \frac{8 \cdot 3}{2} \\ &= 16 + 12 \\ &= 28\end{aligned}

SABC+SACDS_{ABC} + S_{ACD}

השטח 2828. חותכים לאורך האלכסון האופקי, ולא לאורך BDBD, שהוא משופע.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

ABCDABCD מעוין: A(0, 0)A(0,\,0), B(4, 2)B(4,\,2), C(6, 6)C(6,\,6), D(2, 4)D(2,\,4). חשבו את שטח המעוין.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 12

הפתרון:

AC=36+36=62BD=4+4=22\begin{aligned}AC &= \sqrt{36 + 36} \\ &= 6\sqrt{2} \\ \quad BD &= \sqrt{4 + 4} \\ &= 2\sqrt{2}\end{aligned}

אורכי האלכסונים

S=AC⋅BD2=62⋅222=242=12\begin{aligned}S &= \frac{AC \cdot BD}{2} \\ &= \frac{6\sqrt{2} \cdot 2\sqrt{2}}{2} \\ &= \frac{24}{2} \\ &= 12\end{aligned}

במעוין האלכסונים מאונכים

השטח 1212. הנוסחה AC⋅BD2\frac{AC \cdot BD}{2} נכונה כי האלכסונים מאונכים. במקבילית רגילה היא לא נכונה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

נתון המשולש ABCABC: A(0, 6)A(0,\,6), B(−4, 0)B(-4,\,0), C(8, 0)C(8,\,0). DD ו-EE הם אמצעי הצלעות ABAB ו-ACAC. מהו שטח המרובע DBCEDBCE?

  1. 1818
  2. 2727
  3. 2424
  4. 99
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב 2727

הפתרון:

SABC=12⋅62=36\begin{aligned}S_{ABC} &= \frac{12 \cdot 6}{2} \\ &= 36\end{aligned}

BCBC על ציר ה-xx

SADE=14⋅36=9\begin{aligned}S_{ADE} &= \frac{1}{4} \cdot 36 \\ &= 9\end{aligned}

קטע אמצעים: △ADE∼△ABC\triangle ADE \sim \triangle ABC ביחס 1:21:2

SDBCE=36−9=27\begin{aligned}S_{DBCE} &= 36 - 9 \\ &= 27\end{aligned}

המשולש הגדול פחות הקטן

הנכונה: 2727. 1818 מניח שקטע האמצעים חוצה את השטח. אבל יחס הדמיון 1:21:2 נותן יחס שטחים 1:41:4. 99 הוא שטח המשולש ADEADE.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

A(0, 1)A(0,\,1), B(4, 3)B(4,\,3). הנקודה KK על ציר ה-yy, ושטח המשולש ABKABK הוא 1010. ל-KK שתי אפשרויות. מצאו את שיעור ה-yy החיובי.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 6

הפתרון:

K(0, t)AK=∣t−1∣\begin{aligned}K(0,\,t) \\ \quad AK &= |t - 1|\end{aligned}

הבסיס על ציר ה-yy

h=xB=4\begin{aligned}h &= x_B \\ &= 4\end{aligned}

הגובה אופקי: המרחק של BB מציר ה-yy

∣t−1∣⋅42=10 ⇒ ∣t−1∣=5\begin{aligned}\frac{|t - 1| \cdot 4}{2} &= 10 \ \Rightarrow \ |t - 1| \\ &= 5\end{aligned}

משוואת השטח

t=6 או t=−4\begin{aligned}t &= 6 \ \text{או} \ t \\ &= -4\end{aligned}

שני הפתרונות

K(0, 6)K(0,\,6), והפתרון השני K(0, −4)K(0,\,-4). כשהבסיס על ציר ה-yy, הגובה הוא שיעור ה-xx של הקודקוד השלישי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת