משיקים, ונקודות שבהן הנגזרת לא קיימת

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

הגרף של f(x)=xx+3f(x)=x\sqrt{x+3} מתחיל בנקודה (−3,0)(-3,0). מה השיפוע שלו שם? לפני שמחשבים, הסתכלו איך הגרף עוזב את הנקודה.

y = x√(x + 3) ליד הקצה
(−3,0)(−2,−2)-3.2-3-2.8-2.6-2.4-2.2-2-1.8-1.6-1.4-1.2-1-2.4-2-1.6-1.2-0.8-0.400.4xy
הגדלנו את הגרף ליד הקצה x=−3x=-3. הגרף צולל מהנקודה (−3,0)(-3,0) כמעט אנכית, ורק ליד x=−2x=-2 הוא מתיישר.

f′(x)=3x+62x+3f'(x)=\frac{3x+6}{2\sqrt{x+3}}. חשבו את f′(−2.99)f'(-2.99). מה המספר אומר על הגרף?

להציג את התשובה והפתרון

f′(−2.99)=−2.972⋅0.1=−14.85f'(-2.99)=\frac{-2.97}{2 \cdot 0.1}=-14.85. שיפוע שלילי וגדול מאוד: הגרף יורד כמעט אנכית. ככל ש-xx מתקרב ל-−3-3 המכנה מתקרב ל-00, והשיפוע גדל בערכו המוחלט בלי גבול.

הנקודות שבהן הנגזרת לא קיימת

אחרי מכנה משותף, f′(x)=N(x)2ax+bf'(x)=\frac{N(x)}{2\sqrt{ax+b}}. הנגזרת מוגדרת רק כש-ax+b>0ax+b>0. בקצה התחום, שם ax+b=0ax+b=0, הפונקציה מוגדרת והנגזרת לא.

x+3\sqrt{x+3}

f′f' לא מוגדרת ב-x=−3x=-3

xx+3x\sqrt{x+3}

f′f' לא מוגדרת ב-x=−3x=-3

(x−1)4−x(x-1)\sqrt{4-x}

f′f' לא מוגדרת ב-x=4x=4

x+2x−6x+\sqrt{2x-6}

f′f' לא מוגדרת ב-x=3x=3

נקודות חשודות לקיצון הן שני סוגים: נקודות שבהן f′(x)=0f'(x)=0, ונקודות בתחום שבהן f′f' לא מוגדרת. בפונקציות של הפרק, הסוג השני הוא הקצה של התחום.

משוואת המשיק

y−f(x0)=f′(x0) (x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)\,(x-x_0)

משיק ל-xx+3x\sqrt{x+3}

מצאו את משוואת המשיק לגרף של f(x)=xx+3f(x)=x\sqrt{x+3} בנקודה שבה x=1x=1.

f(1)=1⋅4=2\begin{aligned}f(1) &= 1 \cdot \sqrt{4} \\ &= 2\end{aligned}

הנקודה: (1, 2)(1,\,2)

f′(1)=3+62⋅2=94\begin{aligned}f'(1) &= \frac{3+6}{2 \cdot 2} \\ &= \frac{9}{4}\end{aligned}

השיפוע מהנגזרת

y−2=94(x−1) ⇒ y=94x−14\begin{aligned}y-2 &= \tfrac{9}{4}(x-1) \ \Rightarrow \ y \\ &= \tfrac{9}{4}x-\tfrac{1}{4}\end{aligned}

המשיק

באותה פונקציה, מהי משוואת המשיק בנקודה שבה x=0x=0?

להציג את התשובה והפתרון

f(0)=−1⋅2=−2f(0)=-1 \cdot 2=-2 ו-f′(0)=92⋅2=94f'(0)=\frac{9}{2 \cdot 2}=\frac{9}{4}. המשיק: y=94x−2y=\frac{9}{4}x-2.

לא כל קצה נראה אותו דבר

שני גרפים שמתחילים ב-(2,0)
(2,0)y = √(x − 2)y = (x − 2)√(x − 2)1.522.533.544.55-0.500.511.522.53xy
שתי הפונקציות מוגדרות ב-x≥2x \geq 2 ומתחילות באותה נקודה. הראשונה יוצאת תלולה. השנייה יוצאת שטוחה: הגורם x−2x-2 מתאפס בקצה ו«משטיח» אותה.

ב-(x−2)x−2(x-2)\sqrt{x-2} הגורם x−2x-2 מתאפס בדיוק בקצה. אחרי צמצום, f′(x)=32x−2f'(x)=\frac{3}{2}\sqrt{x-2}, והיא מתקרבת ל-00. לכן הגרף יוצא מהקצה שטוח. ב-x−2\sqrt{x-2} ובכל gx−2g\sqrt{x-2} שבה g(2)≠0g(2) \neq 0, הגרף יוצא תלול.

שלוש טעויות על קצה התחום ועל המשיק.

f(−3)=0 ⇒ f′(−3)=0\begin{aligned}f(-3) &= 0 \ \Rightarrow \ f'(-3) \\ &= 0\end{aligned}
2−3+3=02\sqrt{-3+3}=0

הערך של ff והשיפוע הם שני דברים שונים. ב-xx+3x\sqrt{x+3} הגרף עובר ב-(−3,0)(-3,0), אבל השיפוע שם אינו 00.

y−f′(1)=f(1)(x−1)y-f'(1)=f(1)(x-1)
y−f(1)=f′(1)(x−1)y-f(1)=f'(1)(x-1)

הנקודה מ-ff, השיפוע מ-f′f'. החלפה ביניהם נותנת ישר אחר.

3x+62x+3=0 ⇒ x=−2 x=−3\begin{aligned}\frac{3x+6}{2\sqrt{x+3}} &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= -2 \\ \ x &= -3\end{aligned}
x=−2x=-2

מכנה שמתאפס אינו פתרון של f′=0f'=0. x=−3x=-3 הוא נקודה חשודה מסוג אחר.

תרגילים

תרגיל 1

נתונה f(x)=(x+2)x+6f(x)=(x+2)\sqrt{x+6}. מצאו את שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה x=−2x=-2.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

f′(x)=2(x+6)+(x+2)2x+6=3x+142x+6\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2(x+6)+(x+2)}{2\sqrt{x+6}} \\ &= \frac{3x+14}{2\sqrt{x+6}}\end{aligned}

מכפלה ומכנה משותף

f′(−2)=82⋅2=2\begin{aligned}f'(-2) &= \frac{8}{2 \cdot 2} \\ &= 2\end{aligned}

מציבים

השיפוע 22. בנקודה הזו f(−2)=0f(-2)=0, והגרף חוצה את הציר בשיפוע 22. ערך 00 לא אומר שיפוע 00.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

נתונה f(x)=(x+5)7−xf(x)=(x+5)\sqrt{7-x}. באיזו נקודה בתחום ההגדרה הנגזרת f′f' לא קיימת?

  1. x=−5x=-5
  2. x=7x=7
  3. x=7x=7 וגם x=−5x=-5
  4. אין נקודה כזו
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x=7x=7

הפתרון:

7−x≥0 ⇒ x≤77-x \geq 0 \ \Rightarrow \ x \leq 7

תחום

f′(x)=2(7−x)−(x+5)27−x=9−3x27−x\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2(7-x)-(x+5)}{2\sqrt{7-x}} \\ &= \frac{9-3x}{2\sqrt{7-x}}\end{aligned}

המכנה מתאפס רק ב-x=7x=7

הנכונה: x=7x=7, קצה התחום. ב-x=−5x=-5 הפונקציה מתאפסת, אבל הנגזרת קיימת שם: f′(−5)=24212f'(-5)=\frac{24}{2\sqrt{12}}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

נתונה f(x)=(x−3)x+1f(x)=(x-3)\sqrt{x+1}. מצאו את משוואת המשיק לגרף בנקודה שבה x=3x=3, בצורה y=mx+ny=mx+n.

m=m= ____ , n=n= ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: m=m= 2 , n=n= -6

הפתרון:

f(3)=0⋅2=0\begin{aligned}f(3) &= 0 \cdot 2 \\ &= 0\end{aligned}

הנקודה (3, 0)(3,\,0)

f′(x)=3x−12x+1 ⇒ f′(3)=84=2\begin{aligned}f'(x) &= \frac{3x-1}{2\sqrt{x+1}} \ \Rightarrow \ f'(3) \\ &= \frac{8}{4} \\ &= 2\end{aligned}

השיפוע

y−0=2(x−3) ⇒ y=2x−6\begin{aligned}y-0 &= 2(x-3) \ \Rightarrow \ y \\ &= 2x-6\end{aligned}

המשיק

y=2x−6y=2x-6. מי שמציב x=3x=3 רק במחובר x+1\sqrt{x+1} של הנגזרת מקבל m=2m=2 במקרה, כי x−3=0x-3=0. אבל זה מזל, לא שיטה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

נתונה f(x)=xx+8f(x)=x\sqrt{x+8}. המשיק לגרף בנקודה שבה x=−4x=-4 חותך את ציר ה-yy. מצאו את שיעור ה-yy של נקודת החיתוך.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: -4

הפתרון:

f(−4)=−4⋅2=−8\begin{aligned}f(-4) &= -4 \cdot 2 \\ &= -8\end{aligned}

הנקודה (−4, −8)(-4,\,-8)

f′(x)=3x+162x+8 ⇒ f′(−4)=44=1\begin{aligned}f'(x) &= \frac{3x+16}{2\sqrt{x+8}} \ \Rightarrow \ f'(-4) \\ &= \frac{4}{4} \\ &= 1\end{aligned}

השיפוע

y+8=1⋅(x+4) ⇒ y=x−4\begin{aligned}y+8 &= 1 \cdot (x+4) \ \Rightarrow \ y \\ &= x-4\end{aligned}

המשיק

x=0 ⇒ y=−4\begin{aligned}x &= 0 \ \Rightarrow \ y \\ &= -4\end{aligned}

חיתוך עם ציר yy

שיעור ה-yy הוא −4-4. זה לא f(0)=0f(0)=0: המשיק והגרף הם שני קווים שונים, שנפגשים רק ב-x=−4x=-4.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

נתונה f(x)=(x+4)2−xf(x)=(x+4)\sqrt{2-x}. באיזה xx המשיק לגרף מקביל לציר ה-xx?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0

הפתרון:

f′(x)=2(2−x)−(x+4)22−x=−3x22−x\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2(2-x)-(x+4)}{2\sqrt{2-x}} \\ &= \frac{-3x}{2\sqrt{2-x}}\end{aligned}

מכפלה, שרשרת, מכנה משותף

−3x=0 ⇒ x=0\begin{aligned}-3x &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= 0\end{aligned}

שיפוע 00

f(0)=42f(0)=4\sqrt{2}

המשיק y=42y=4\sqrt{2}

x=0x=0. הקצה x=2x=2 אינו תשובה: שם הנגזרת לא קיימת, והמשיק שם אינו מקביל לציר ה-xx.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

הוכיחו או הפריכו: המשיק לגרף של f(x)=(x−4)xf(x)=(x-4)\sqrt{x} בנקודה (0,0)(0,0) הוא ציר ה-xx, כי f(0)=0f(0)=0.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

f′(x)=2x+(x−4)2x=3x−42x\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2x+(x-4)}{2\sqrt{x}} \\ &= \frac{3x-4}{2\sqrt{x}}\end{aligned}

הנגזרת

x→0: 3x−4→−4, 2x→0x \to 0: \ 3x-4 \to -4 ,\ 2\sqrt{x} \to 0

המכנה מתאפס והמונה לא

f′(0.01)=−3.970.2=−19.85\begin{aligned}f'(0.01) &= \frac{-3.97}{0.2} \\ &= -19.85\end{aligned}

שיפוע תלול מאוד

הטענה לא נכונה. f(0)=0f(0)=0 אומר שהגרף עובר בראשית, לא שהוא שטוח שם. בקצה x=0x=0 הנגזרת לא קיימת, והגרף יורד ממנו תלול.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

נתונה f(x)=x2x+4f(x)=x^2\sqrt{x+4}. מהי משוואת המשיק לגרף בנקודה שבה x=0x=0?

  1. x=0x=0
  2. אין משיק, כי f(0)=0f(0)=0
  3. y=2xy=2x
  4. y=0y=0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד y=0y=0

הפתרון:

f′(x)=4x(x+4)+x22x+4=x(5x+16)2x+4\begin{aligned}f'(x) &= \frac{4x(x+4)+x^2}{2\sqrt{x+4}} \\ &= \frac{x(5x+16)}{2\sqrt{x+4}}\end{aligned}

הנגזרת

f(0)=0 f′(0)=0\begin{aligned}f(0) &= 0 \ \\ \quad f'(0) &= 0\end{aligned}

הנקודה (0,0)(0,0), שיפוע 00

y=0y=0

המשיק הוא ציר ה-xx

הנכונה: y=0y=0. כאן x=0x=0 היא נקודה פנימית (0>−40>-4), והנגזרת מתאפסת בה. x=0x=0 הוא ציר ה-yy, ישר אנכי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

נתונה f(x)=(x−3)x+2f(x)=(x-3)\sqrt{x+2}, ו-f′(x)=3x+12x+2f'(x)=\frac{3x+1}{2\sqrt{x+2}}. מיינו: אילו ערכי xx הם נקודות חשודות לקיצון?

  • חשודה
  • לא חשודה
  • x=−13x=-\frac{1}{3}
  • x=−2x=-2
  • x=−3x=-3
  • x=0x=0
  • x=3x=3
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: x=−2x=-2 — חשודה · x=−13x=-\frac{1}{3} — חשודה · x=3x=3 — לא חשודה · x=0x=0 — לא חשודה · x=−3x=-3 — לא חשודה

הפתרון:

3x+1=0 ⇒ x=−13\begin{aligned}3x+1 &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= -\tfrac{1}{3}\end{aligned}

f′=0f'=0

x=−2x=-2

קצה התחום: ff מוגדרת, f′f' לא

x=−3∉תחוםx=-3 \notin \text{תחום}

מחוץ לתחום: לא נקודה של הגרף

x=3x=3 הוא אפס של ff, לא של f′f'. x=−3x=-3 מחוץ לתחום. רק −2-2 (קצה) ו-−13-\frac{1}{3} (אפס הנגזרת) חשודות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

נתונה f(x)=(x+a)x+1f(x)=(x+a)\sqrt{x+1}, ו-aa פרמטר. המשיק לגרף בנקודה שבה x=3x=3 מקביל לישר y=3xy=3x. מצאו את aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1

הפתרון:

f′(x)=2(x+1)+(x+a)2x+1=3x+2+a2x+1\begin{aligned}f'(x) &= \frac{2(x+1)+(x+a)}{2\sqrt{x+1}} \\ &= \frac{3x+2+a}{2\sqrt{x+1}}\end{aligned}

גוזרים עם aa

f′(3)=11+a4=3 ⇒ a=1\begin{aligned}f'(3) &= \frac{11+a}{4} \\ &= 3 \ \Rightarrow \ a \\ &= 1\end{aligned}

ישרים מקבילים: אותו שיפוע

a=1a=1. «מקביל ל-y=3xy=3x» פירושו f′(3)=3f'(3)=3, לא f(3)=9f(3)=9.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

לשלוש מהפונקציות יש גרף שעוזב את הנקודה (2,0)(2,0) תלול. לאיזו פונקציה יש גרף שעוזב את (2,0)(2,0) שטוח?

  1. (x−2)x−2(x-2)\sqrt{x-2}
  2. xx−2x\sqrt{x-2}
  3. x−2\sqrt{x-2}
  4. 5x−25\sqrt{x-2}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א (x−2)x−2(x-2)\sqrt{x-2}

הפתרון:

((x−2)x−2)′=32x−2→0\left((x-2)\sqrt{x-2}\right)'=\frac{3}{2}\sqrt{x-2} \to 0

השיפוע מתקרב ל-00

(xx−2)′=3x−42x−2\left(x\sqrt{x-2}\right)'=\frac{3x-4}{2\sqrt{x-2}}

המונה 2≠02 \neq 0 בקצה: תלול

הנכונה: (x−2)x−2(x-2)\sqrt{x-2}. ב-xx−2x\sqrt{x-2} הגורם xx שווה 22 בקצה, לא 00, ולכן הוא לא משטיח.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת