הסתברות מותנית וטבלה דו-ממדית

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

בשכבה י׳ יש 200 תלמידים. שאלו כל אחד מהם אם הוא משחק בקבוצת ספורט. התשובות מסודרות בטבלה דו-ממדית: כל תלמיד נמצא במשבצת אחת בלבד. הסתכלו על הטבלה לפני הנוסחה.

200 תלמידי שכבה י׳
בקבוצת ספורטלא בקבוצהסה״כ
בנים6040100
בנות3070100
סה״כ90110200
השורה של הבנים לבדה היא «עולם» של 100 תלמידים. המשבצת המסומנת: בנים שמשחקים בקבוצת ספורט.

בוחרים תלמיד באקראי. מה ההסתברות שהוא משחק בקבוצת ספורט? ומה ההסתברות הזאת אם ידוע שנבחר בן?

להציג את התשובה והפתרון

90200=0.45\frac{90}{200}=0.45. כשידוע שנבחר בן, מסתכלים רק על השורה של הבנים: 60100=0.6\frac{60}{100}=0.6. המידע שינה את ההסתברות.

ההגדרה

P(A∣B)=P(A∩B)P(B)P(B)>0\begin{aligned}P(A \mid B) &= \frac{P(A \cap B)}{P(B)} \\ \quad P(B)>0\end{aligned}

ההסתברות של AA בתנאי BB

קוראים: «ההסתברות של AA בהינתן BB». המאורע BB הוא מרחב המדגם החדש: מחלקים ב-P(B)P(B) ולא ב-1. בטבלה של מספרים זה פשוט: P(A∣B)=n(A∩B)n(B)P(A \mid B)=\frac{n(A \cap B)}{n(B)} — המשבצת חלקי הסכום של השורה או העמודה של התנאי.

P(A∣B)P(A \mid B) אינה P(B∣A)P(B \mid A)

כמעט כל שחקני הכדורסל בבית הספר גבוהים מ-1.80 מ׳. האם מכאן שכמעט כל מי שגבוה מ-1.80 מ׳ משחק כדורסל?

להציג את התשובה והפתרון

לא. נסמן KK — משחק כדורסל, GG — גבוה מ-1.80 מ׳. הנתון הוא ש-P(G∣K)P(G \mid K) קרובה ל-1. השאלה היא על P(K∣G)P(K \mid G): מבין כל הגבוהים, כמה משחקים. יש הרבה גבוהים שאינם משחקים, ולכן היא יכולה להיות קטנה.

טבלה של הסתברויות

לפעמים הטבלה נותנת הסתברויות ולא מספרים של אנשים. הכללים זהים: סכום כל המשבצות הפנימיות הוא 1, והשוליים הם סכומי השורות והעמודות. זו יכולה להיות טבלה של 2 על 2 או של 2 על 3.

סקר תחבורה: הסתברויות
אוטובוסרכבתרכבסה״כ
צעירים0.160.120.120.4
מבוגרים0.140.080.380.6
סה״כ0.30.20.51
כל משבצת פנימית היא הסתברות של «גם וגם». סכום כל המשבצות הפנימיות הוא 1.

קוראים את הטבלה

בוחרים באקראי אדם מהסקר. YY — צעיר, RR — נוסע ברכבת.

P(R)=0.12+0.08=0.2\begin{aligned}P(R) &= 0.12+0.08 \\ &= 0.2\end{aligned}

סכום העמודה של הרכבת

P(Y∩R)=0.12P(Y \cap R)=0.12

משבצת אחת

P(R∣Y)=0.120.4=0.3\begin{aligned}P(R \mid Y) &= \frac{0.12}{0.4} \\ &= 0.3\end{aligned}

מבין הצעירים: מחלקים בסכום השורה

P(Y∣R)=0.120.2=0.6\begin{aligned}P(Y \mid R) &= \frac{0.12}{0.2} \\ &= 0.6\end{aligned}

מבין נוסעי הרכבת: מחלקים בסכום העמודה

נסמן CC — נוסע ברכב. מה ההסתברות שאדם מהסקר אינו נוסע ברכב, אם ידוע שהוא מבוגר?

להציג את התשובה והפתרון

P(Cˉ∣Yˉ)=0.14+0.080.6=0.220.6=1130P(\bar{C} \mid \bar{Y})=\frac{0.14+0.08}{0.6}=\frac{0.22}{0.6}=\frac{11}{30}. או דרך המשלים: 1−0.380.6=11301-\frac{0.38}{0.6}=\frac{11}{30}.

לפני כל חילוק שאלו: מה ידוע? מה שידוע הוא המכנה — השורה או העמודה שלו, ולא כל הטבלה.

שלוש טעויות בהסתברות מותנית.

P(A∣B)=P(A∩B)P(A)P(A \mid B)=\frac{P(A \cap B)}{P(A)}
P(A∣B)=P(A∩B)P(B)P(A \mid B)=\frac{P(A \cap B)}{P(B)}

מחלקים בהסתברות של התנאי — מה שכתוב אחרי הקו.

P(A∣B)=P(A∩B)P(A \mid B)=P(A \cap B)
P(A∣B)=P(A∩B)P(B)P(A \mid B)=\frac{P(A \cap B)}{P(B)}

«בהינתן» אינו «וגם». P(A∩B)P(A \cap B) מחושבת מתוך כל UU, ו-P(A∣B)P(A \mid B) מתוך BB בלבד.

P(A∣B)=P(B∣A)P(A \mid B)=P(B \mid A)
P(A∣B)⋅P(B)=P(B∣A)⋅P(A)P(A \mid B) \cdot P(B)=P(B \mid A) \cdot P(A)

המונה זהה, המכנים שונים. שתיהן שוות רק כש-P(A)=P(B)P(A)=P(B).

תרגילים

תרגיל 1

מסלול ארוךמסלול קצרסה״כ
ברכב7575150
באוטובוס2575100
סה״כ100150250

בסקר בקרב 250 מבקרים בפארק לאומי נשאלו המבקרים איך הגיעו ובאיזה מסלול טיילו. בוחרים מבקר באקראי. מה ההסתברות שהמבקר טייל במסלול הארוך?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.4

הפתרון:

75+25250=100250=0.4\begin{aligned}\frac{75+25}{250} &= \frac{100}{250} \\ &= 0.4\end{aligned}

סכום העמודה של המסלול הארוך, חלקי כל המבקרים

אין כאן תנאי, ולכן המכנה הוא כל 250 המבקרים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

מסלול ארוךמסלול קצרסה״כ
ברכב7575150
באוטובוס2575100
סה״כ100150250

בסקר בקרב 250 מבקרים בפארק לאומי נשאלו המבקרים איך הגיעו ובאיזה מסלול טיילו. בוחרים מבקר באקראי. ידוע שהמבקר הגיע ברכב. מה ההסתברות שטייל במסלול הארוך?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.5

הפתרון:

n(רכב)=150n(\text{רכב})=150

התנאי: שורת הרכב

75150=0.5\frac{75}{150}=0.5

המשבצת חלקי השורה

המכנה הוא 150, סכום השורה של הרכב. 75250=0.3\frac{75}{250}=0.3 היא ההסתברות של «ברכב וגם מסלול ארוך».

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

מסלול ארוךמסלול קצרסה״כ
ברכב7575150
באוטובוס2575100
סה״כ100150250

בסקר בקרב 250 מבקרים בפארק לאומי נשאלו המבקרים איך הגיעו ובאיזה מסלול טיילו. בוחרים מבקר באקראי. ידוע שהמבקר טייל במסלול הארוך. מה ההסתברות שהגיע ברכב?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.75

הפתרון:

n(L)=100n(L)=100

התנאי: עמודת המסלול הארוך. נסמן LL — מסלול ארוך

75100=0.75\frac{75}{100}=0.75

המשבצת חלקי העמודה

זו השאלה ההפוכה לקודמת: אותה משבצת, 75, אבל מכנה אחר. 0.5≠0.750.5 \neq 0.75.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

רובוטיקהתיאטרוןספורטסה״כ
בנים0.150.05?0.4
בנות0.10.20.3?
סה״כ???1

בחטיבה בחר כל תלמיד חוג אחד. הטבלה נותנת את ההסתברויות לכל צירוף של מין וחוג. בוחרים תלמיד באקראי. השלימו.

ההסתברות לבן בחוג ספורט: ____ ; ההסתברות לחוג ספורט: ____ ; ההסתברות לבת, אם ידוע שנבחר תלמיד מחוג ספורט: ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ההסתברות לבן בחוג ספורט: 0.2 ; ההסתברות לחוג ספורט: 0.5 ; ההסתברות לבת, אם ידוע שנבחר תלמיד מחוג ספורט: 0.6

הפתרון:

0.4−0.15−0.05=0.20.4-0.15-0.05=0.2

המשבצת החסרה בשורת הבנים

0.2+0.3=0.50.2+0.3=0.5

סכום העמודה של הספורט

0.30.5=0.6\frac{0.3}{0.5}=0.6

בנות בספורט, חלקי כל הספורט

נסמן SS — חוג ספורט, GG — בת. בסעיף האחרון המכנה הוא 0.50.5, סכום העמודה של הספורט. מי שחילק בשורת הבנות, 0.60.6, חישב את P(S∣G)=0.5P(S \mid G)=0.5 — הכיוון ההפוך.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

מסלול ארוךמסלול קצרסה״כ
ברכב7575150
באוטובוס2575100
סה״כ100150250

בסקר בקרב 250 מבקרים בפארק לאומי נשאלו המבקרים איך הגיעו ובאיזה מסלול טיילו. בוחרים מבקר באקראי. ידוע שהמבקר טייל במסלול הקצר. מה ההסתברות שהגיע באוטובוס?

  1. 34\frac{3}{4}
  2. 310\frac{3}{10}
  3. 25\frac{2}{5}
  4. 12\frac{1}{2}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד 12\frac{1}{2}

הפתרון:

n(Lˉ)=75+75=150\begin{aligned}n(\bar{L}) &= 75+75 \\ &= 150\end{aligned}

עמודת המסלול הקצר

75150=12\frac{75}{150}=\frac{1}{2}

אוטובוס מתוך הקצר

הנכונה: 12\frac{1}{2}. 34\frac{3}{4} הוא הכיוון ההפוך, קצר מתוך האוטובוס. 310\frac{3}{10} היא ההסתברות של «אוטובוס וגם קצר», בלי תנאי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

נתון: P(A)=0.5P(A)=0.5, P(B)=0.4P(B)=0.4 ו-P(A∩B)=0.1P(A \cap B)=0.1. חשבו את P(A∣B)P(A \mid B).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.25

הפתרון:

P(A∣B)=P(A∩B)P(B)=0.10.4=0.25\begin{aligned}P(A \mid B) &= \frac{P(A \cap B)}{P(B)} \\ &= \frac{0.1}{0.4} \\ &= 0.25\end{aligned}

ההגדרה

המכנה הוא P(B)P(B) — התנאי. מי שחילק ב-P(A)=0.5P(A)=0.5 קיבל 0.20.2, שהיא P(B∣A)P(B \mid A).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

נתון: P(B)=0.4P(B)=0.4 ו-P(A∣B)=0.3P(A \mid B)=0.3. חשבו את P(A∩B)P(A \cap B).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.12

הפתרון:

P(A∩B)=P(B)⋅P(A∣B)=0.4⋅0.3=0.12\begin{aligned}P(A \cap B) &= P(B) \cdot P(A \mid B) \\ &= 0.4 \cdot 0.3 \\ &= 0.12\end{aligned}

כופלים את ההגדרה ב-P(B)P(B)

זה כלל הכפל, שנשתמש בו בכל עץ. 0.30.3 היא הסתברות בתוך BB, ולא מתוך כל UU.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

נתון: P(A)=0.6P(A)=0.6, P(B)=0.5P(B)=0.5 ו-P(A∪B)=0.8P(A \cup B)=0.8. חשבו את P(B∣A)P(B \mid A).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.5

הפתרון:

P(A∩B)=0.6+0.5−0.8=0.3\begin{aligned}P(A \cap B) &= 0.6+0.5-0.8 \\ &= 0.3\end{aligned}

נוסחת האיחוד

P(B∣A)=0.30.6=0.5\begin{aligned}P(B \mid A) &= \frac{0.3}{0.6} \\ &= 0.5\end{aligned}

ההגדרה, התנאי הוא AA

שני שלבים: קודם החיתוך, ורק אחר כך החילוק. 0.60.6 היא התשובה של מי שחילק ב-P(B)P(B).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

לכל שני מאורעות, כאשר P(B)>0P(B)>0: P(A∣B)+P(Aˉ∣B)=1P(A \mid B)+P(\bar{A} \mid B)=1.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נכון

הפתרון:

P(A∩B)+P(Aˉ∩B)P(B)=P(B)P(B)=1\begin{aligned}\frac{P(A \cap B)+P(\bar{A} \cap B)}{P(B)} &= \frac{P(B)}{P(B)} \\ &= 1\end{aligned}

בתוך BB, כל תוצאה נמצאת ב-AA או ב-Aˉ\bar{A}

נכון. בתוך העולם החדש BB, המאורע AA והמשלים שלו מכסים הכול — כלל המשלים חל גם על הסתברות מותנית.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

לכל שני מאורעות: P(A∣B)+P(A∣Bˉ)=1P(A \mid B)+P(A \mid \bar{B})=1.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

P(L∣רכב)=75150=0.5\begin{aligned}P(L \mid \text{רכב}) &= \frac{75}{150} \\ &= 0.5\end{aligned}

בסקר הפארק

P(L∣אוטובוס)=25100=0.25\begin{aligned}P(L \mid \text{אוטובוס}) &= \frac{25}{100} \\ &= 0.25\end{aligned}

אותו מאורע, תנאי אחר

0.5+0.25=0.75≠10.5+0.25=0.75 \neq 1

דוגמה נגדית

לא נכון. שני התנאים שונים, ולכן אלה שני «עולמות» שונים. המשלים הוא של המאורע AA, לא של התנאי.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

חזרה — מתנדבים בשכונה

תרגיל 11

בסקר שנערך בשכונה נמצא שההסתברות שתושב השכונה מתנדב במרכז הקהילתי קטנה פי 3 מההסתברות שאינו מתנדב. א. בוחרים באקראי תושב מהשכונה. מה ההסתברות שהוא מתנדב?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.25

הפתרון:

P(V)=xP(Vˉ)=3x\begin{aligned}P(V) &= x \\ \quad P(\bar{V}) &= 3x\end{aligned}

נסמן VV — מתנדב. «קטנה פי 3» פירושו שההסתברות השנייה גדולה פי 3

x+3x=1⇒x=14\begin{aligned}x+3x &= 1 \Rightarrow x \\ &= \frac{1}{4}\end{aligned}

מאורע ומשלימו

P(V)=14P(V)=\frac{1}{4}, ו-P(Vˉ)=34P(\bar{V})=\frac{3}{4} — באמת פי 3 ✓.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 12

בשכונה ההסתברות שתושב מתנדב במרכז הקהילתי היא 14\frac{1}{4}. ידוע ש-35\frac{3}{5} מתושבי השכונה הן נשים, ו-110\frac{1}{10} מתושבי השכונה הם גברים מתנדבים. ב. איזה חלק מתושבי השכונה הן נשים שאינן מתנדבות? ענו בשבר או במספר עשרוני.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.45

הפתרון:

P(W∩V)=14−110=320\begin{aligned}P(W \cap V) &= \frac{1}{4}-\frac{1}{10} \\ &= \frac{3}{20}\end{aligned}

עמודת המתנדבים בטבלה: נשים מתנדבות = כל המתנדבים פחות הגברים המתנדבים

P(W∩Vˉ)=35−320=1220−320=920\begin{aligned}P(W \cap \bar{V}) &= \frac{3}{5}-\frac{3}{20} \\ &= \frac{12}{20}-\frac{3}{20} \\ &= \frac{9}{20}\end{aligned}

שורת הנשים: כל הנשים פחות הנשים המתנדבות

920\frac{9}{20} מהתושבים. בטבלה: גברים — 110\frac{1}{10} מתנדבים ו-310\frac{3}{10} לא; נשים — 320\frac{3}{20} ו-920\frac{9}{20}. הסכום 220+620+320+920=1\frac{2}{20}+\frac{6}{20}+\frac{3}{20}+\frac{9}{20}=1 ✓.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

חזרה — קורקינט ואופניים

תרגיל 13

בעיר מסוימת ל-35\frac{3}{5} מהתושבים יש אופניים. ל-14\frac{1}{4} מהתושבים אין אופניים אבל יש קורקינט. ידוע שאם בוחרים באקראי תושב, ההסתברות שיש לו קורקינט גדולה פי 2 מההסתברות שיש לו גם אופניים וגם קורקינט. א. לכמה אחוזים מהתושבים יש קורקינט?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 50

הפתרון:

P(B∩S)=xP(B \cap S)=x

נסמן BB — אופניים, SS — קורקינט, ונסמן את החיתוך ב-xx

P(S)=x+14P(S)=x+\frac{1}{4}

קורקינט: עם אופניים, או בלי אופניים

x+14=2x⇒x=14\begin{aligned}x+\frac{1}{4} &= 2x \Rightarrow x \\ &= \frac{1}{4}\end{aligned}

הנתון «פי 2»

P(S)=14+14=12\begin{aligned}P(S) &= \frac{1}{4}+\frac{1}{4} \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

מציבים

ל-50%50\% מהתושבים יש קורקינט. בדיקה: P(B∩S)=14≤35P(B \cap S)=\frac{1}{4} \leq \frac{3}{5}, כך שהחיתוך אפשרי ✓.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 14

בעיר מסוימת ל-35\frac{3}{5} מהתושבים יש אופניים, ל-14\frac{1}{4} מהתושבים אין אופניים אבל יש קורקינט, ול-14\frac{1}{4} מהתושבים יש גם אופניים וגם קורקינט. ב. התברר של-25,500 תושבים יש לפחות אחד משני כלי הרכב. לכמה תושבים יש לכל היותר כלי רכב אחד מהשניים?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 22500

הפתרון:

P(B∪S)=35+14=1720=0.85\begin{aligned}P(B \cup S) &= \frac{3}{5}+\frac{1}{4} \\ &= \frac{17}{20} \\ &= 0.85\end{aligned}

לפחות אחד: כל בעלי האופניים, ועוד מי שיש לו קורקינט בלבד

N=255000.85=30000\begin{aligned}N &= \frac{25500}{0.85} \\ &= 30000\end{aligned}

מספר כל התושבים בעיר

1−P(B∩S)=1−14=34\begin{aligned}1-P(B \cap S) &= 1-\frac{1}{4} \\ &= \frac{3}{4}\end{aligned}

«לכל היותר אחד» הוא המשלים של «שניהם»

34⋅30000=22500\frac{3}{4} \cdot 30000=22500

מספר התושבים

22,500 תושבים. «לכל היותר אחד» כולל גם את מי שאין לו אף כלי רכב — לכן לא עונים 25500−7500=1800025500-7500=18000.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

חזרה — מבחן שחייה במחנה

תרגיל 15

במחנה קיץ 35\frac{3}{5} מהחניכים הן בנות והשאר בנים. כל החניכים ניגשו למבחן שחייה. ידוע ש-14\frac{1}{4} מהחניכים הם בנים שעברו את המבחן, ו-12\frac{1}{2} מהחניכים הן בנות שעברו את המבחן. א. בוחרים באקראי בת מהמחנה. מה ההסתברות שהיא לא עברה את המבחן? ענו בשבר או בעיגול לשלוש ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.16666666666666666

הפתרון:

P(G∩Tˉ)=35−12=110\begin{aligned}P(G \cap \bar{T}) &= \frac{3}{5}-\frac{1}{2} \\ &= \frac{1}{10}\end{aligned}

שורת הבנות: כל הבנות פחות הבנות שעברו

P(Tˉ∣G)=1/103/5=110⋅53=16\begin{aligned}P(\bar{T} \mid G) &= \frac{1/10}{3/5} \\ &= \frac{1}{10} \cdot \frac{5}{3} \\ &= \frac{1}{6}\end{aligned}

ידוע שנבחרה בת: מחלקים ב-P(G)P(G)

16≈0.167\frac{1}{6} \approx 0.167. המכנה הוא הבנות בלבד, כי ידוע שנבחרה בת. המלכודת: 1/101\frac{1/10}{1} — זו ההסתברות של «בת וגם לא עברה», סעיף ב׳.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 16

במחנה קיץ 35\frac{3}{5} מהחניכים הן בנות והשאר בנים. ידוע ש-14\frac{1}{4} מהחניכים הם בנים שעברו את מבחן השחייה, ו-12\frac{1}{2} מהחניכים הן בנות שעברו אותו. ב. בוחרים באקראי חניך מהמחנה. מה ההסתברות שנבחרה בת שלא עברה את המבחן?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.1

הפתרון:

P(G∩Tˉ)=P(G)−P(G∩T)P(G \cap \bar{T})=P(G)-P(G \cap T)

כאן אין תנאי: שואלים על משבצת בטבלה

35−12=110\frac{3}{5}-\frac{1}{2}=\frac{1}{10}

מציבים

110\frac{1}{10}. השוו לסעיף א׳: שם ידוע שנבחרה בת והתשובה 16\frac{1}{6}; כאן בוחרים מכל החניכים, והמכנה הוא 1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

חזרה — משמרות בחברה

תרגיל 17

בחברה מסוימת מספר העובדים במשמרת בוקר שווה למספר העובדים במשמרת ערב (כל עובד במשמרת אחת). 38%38\% מהעובדים הם עובדי בוקר שמגיעים לעבודה ברכב, ו-30%30\% מהעובדים הם עובדי ערב שאינם מגיעים ברכב. בוחרים באקראי עובד. א. מה ההסתברות שהוא עובד בוקר שאינו מגיע ברכב?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.12

הפתרון:

P(B)=P(Bˉ)=0.5\begin{aligned}P(B) &= P(\bar{B}) \\ &= 0.5\end{aligned}

מספר שווה בשתי המשמרות. BB — משמרת בוקר

P(B∩Cˉ)=0.5−0.38=0.12\begin{aligned}P(B \cap \bar{C}) &= 0.5-0.38 \\ &= 0.12\end{aligned}

שורת הבוקר: כל עובדי הבוקר פחות אלה שמגיעים ברכב

0.120.12. הנתון «מספר שווה» הוא שנותן את הסכום של השורה, 0.50.5.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 18

בחברה מסוימת חצי מהעובדים במשמרת בוקר וחצי במשמרת ערב. 12%12\% מהעובדים הם עובדי בוקר שאינם מגיעים ברכב, ו-30%30\% מהעובדים הם עובדי ערב שאינם מגיעים ברכב. ב. בוחרים באקראי עובד, וידוע שהוא אינו מגיע ברכב. מה ההסתברות שהוא עובד בוקר? ענו בשבר או בעיגול לשלוש ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.2857142857142857

הפתרון:

P(Cˉ)=0.12+0.30=0.42\begin{aligned}P(\bar{C}) &= 0.12+0.30 \\ &= 0.42\end{aligned}

עמודת «לא ברכב»: בוקר ועוד ערב

P(B∣Cˉ)=0.120.42=27\begin{aligned}P(B \mid \bar{C}) &= \frac{0.12}{0.42} \\ &= \frac{2}{7}\end{aligned}

המשבצת חלקי העמודה של מה שידוע

27≈0.286\frac{2}{7} \approx 0.286. המלכודת: 0.120.5\frac{0.12}{0.5} — זו ההסתברות ההפוכה, «לא ברכב» בתנאי «בוקר».

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

חזרה — הסמכה למצילים

תרגיל 19

כדי לקבל הסמכה של מציל יש לעבור שני מבחנים: מבחן שחייה ומבחן עזרה ראשונה. 710\frac{7}{10} מהמועמדים עוברים את מבחן השחייה. 25\frac{2}{5} מהמועמדים עוברים רק את מבחן השחייה, ו-15\frac{1}{5} מהמועמדים עוברים רק את מבחן העזרה הראשונה. בוחרים באקראי מועמד. א. מה ההסתברות שהוא עבר לפחות מבחן אחד?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.9

הפתרון:

P(A∩B)=710−25=310\begin{aligned}P(A \cap B) &= \frac{7}{10}-\frac{2}{5} \\ &= \frac{3}{10}\end{aligned}

AA — שחייה, BB — עזרה ראשונה. מי שעבר שחייה: רק שחייה, או שניהם

P(A∪B)=25+15+310=910\begin{aligned}P(A \cup B) &= \frac{2}{5}+\frac{1}{5}+\frac{3}{10} \\ &= \frac{9}{10}\end{aligned}

שלושת החלקים של האיחוד בדיאגרמת ון

910\frac{9}{10}. מחוץ לשני המבחנים נשארת 110\frac{1}{10} — מי שלא עבר אף מבחן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 20

כדי לקבל הסמכה של מציל יש לעבור שני מבחנים: שחייה ועזרה ראשונה. 25\frac{2}{5} מהמועמדים עוברים רק את מבחן השחייה, 15\frac{1}{5} עוברים רק את מבחן העזרה הראשונה, ו-310\frac{3}{10} עוברים את שני המבחנים. ב. בוחרים באקראי מועמד, וידוע שהוא עבר לפחות מבחן אחד. מה ההסתברות שהוא קיבל את ההסמכה? ענו בשבר או בעיגול לשלוש ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.3333333333333333

הפתרון:

P(A∪B)=25+15+310=910\begin{aligned}P(A \cup B) &= \frac{2}{5}+\frac{1}{5}+\frac{3}{10} \\ &= \frac{9}{10}\end{aligned}

מה שידוע: לפחות מבחן אחד

P(A∩B∣A∪B)=3/109/10=13\begin{aligned}P(A \cap B \mid A \cup B) &= \frac{3/10}{9/10} \\ &= \frac{1}{3}\end{aligned}

הסמכה = שני המבחנים, וזה כבר בתוך האיחוד

13\frac{1}{3}. המונה הוא החיתוך, כי מי שעבר את שני המבחנים עבר בוודאי לפחות אחד.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 21

כדי לקבל הסמכה של מציל יש לעבור שני מבחנים. 25\frac{2}{5} מהמועמדים עוברים רק את מבחן השחייה, 15\frac{1}{5} עוברים רק את מבחן העזרה הראשונה, ו-310\frac{3}{10} עוברים את שני המבחנים. ג. ידוע שמועמד עבר לכל היותר מבחן אחד. מה ההסתברות שהוא לא עבר אף מבחן? ענו בשבר או בעיגול לשלוש ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.14285714285714285

הפתרון:

P(Aˉ∩Bˉ)=1−910=110\begin{aligned}P(\bar{A} \cap \bar{B}) &= 1-\frac{9}{10} \\ &= \frac{1}{10}\end{aligned}

אף מבחן: המשלים של «לפחות אחד»

1−310=7101-\frac{3}{10}=\frac{7}{10}

«לכל היותר אחד» הוא המשלים של «שניהם»

1/107/10=17\frac{1/10}{7/10}=\frac{1}{7}

«אף מבחן» נמצא בתוך «לכל היותר אחד»

17≈0.143\frac{1}{7} \approx 0.143. «לכל היותר אחד» כולל שלושה חלקים: רק שחייה, רק עזרה ראשונה, ואף אחד — 25+15+110=710\frac{2}{5}+\frac{1}{5}+\frac{1}{10}=\frac{7}{10} ✓.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

חזרה — מבחנים במכון לשפות

תרגיל 22

במכון לשפות נערכו שני מבחנים: מבחן בעל פה ומבחן בכתב. 30%30\% מהתלמידים עברו את שני המבחנים, 40%40\% מהתלמידים עברו רק את המבחן בעל פה, ו-90%90\% מהתלמידים עברו לפחות אחד מהמבחנים. א. ידוע שתלמיד עבר את המבחן בעל פה. מה ההסתברות שהוא עבר גם את המבחן בכתב? ענו בשבר או בעיגול לשלוש ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.42857142857142855

הפתרון:

P(O)=0.3+0.4=0.7\begin{aligned}P(O) &= 0.3+0.4 \\ &= 0.7\end{aligned}

OO — עבר בעל פה, WW — עבר בכתב. בעל פה: רק בעל פה, או שניהם

P(W∣O)=0.30.7=37\begin{aligned}P(W \mid O) &= \frac{0.3}{0.7} \\ &= \frac{3}{7}\end{aligned}

החיתוך חלקי מה שידוע

37≈0.429\frac{3}{7} \approx 0.429. המלכודת: לחלק ב-0.40.4 — אלה רק מי שעברו רק בעל פה, ולא כל מי שעבר בעל פה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 23

במכון לשפות נערכו שני מבחנים: בעל פה ובכתב. 30%30\% מהתלמידים עברו את שניהם, 40%40\% עברו רק את המבחן בעל פה, ו-90%90\% עברו לפחות מבחן אחד. ב. ידוע שתלמיד עבר בדיוק מבחן אחד. מה ההסתברות שהוא עבר את המבחן בעל פה? ענו בשבר או בעיגול לשלוש ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.6666666666666666

הפתרון:

P(רק בכתב)=0.9−0.3−0.4=0.2\begin{aligned}P(\text{רק בכתב}) &= 0.9-0.3-0.4 \\ &= 0.2\end{aligned}

האיחוד מתחלק לשלושה חלקים

P(בדיוק אחד)=0.4+0.2=0.6\begin{aligned}P(\text{בדיוק אחד}) &= 0.4+0.2 \\ &= 0.6\end{aligned}

רק בעל פה, או רק בכתב

0.40.6=23\frac{0.4}{0.6}=\frac{2}{3}

מי שעבר בדיוק אחד ועבר בעל פה — עבר רק בעל פה

23≈0.667\frac{2}{3} \approx 0.667. בתוך «בדיוק אחד», לעבור בעל פה פירושו לעבור רק בעל פה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 24

במכון לשפות נערכו שני מבחנים: בעל פה ובכתב. 30%30\% מהתלמידים עברו את שניהם, 40%40\% עברו רק בעל פה, ו-20%20\% עברו רק בכתב. ג. ידוע שתלמיד עבר לפחות מבחן אחד. מה ההסתברות שהוא עבר את המבחן בכתב? ענו בשבר או בעיגול לשלוש ספרות אחרי הנקודה.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.5555555555555556

הפתרון:

P(W)=0.3+0.2=0.5\begin{aligned}P(W) &= 0.3+0.2 \\ &= 0.5\end{aligned}

בכתב: שניהם, או רק בכתב

P(O∪W)=0.3+0.4+0.2=0.9\begin{aligned}P(O \cup W) &= 0.3+0.4+0.2 \\ &= 0.9\end{aligned}

מה שידוע

P(W∣O∪W)=0.50.9=59\begin{aligned}P(W \mid O \cup W) &= \frac{0.5}{0.9} \\ &= \frac{5}{9}\end{aligned}

מי שעבר בכתב נמצא כולו בתוך האיחוד

59≈0.556\frac{5}{9} \approx 0.556. השוו: בלי התנאי P(W)=0.5P(W)=0.5. הידיעה «לפחות אחד» מוציאה את 10%10\% שלא עברו כלום, ולכן ההסתברות עולה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת