סדרה 5 — לקראת הבגרות

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

עשר שאלות בסגנון הבגרות. חלקן בנויות כסעיפים של שאלה אחת: קודם מוצאים פרמטר, ואחר כך פותרים אי-שוויון.

בבגרות כל סעיף מכין את הבא. השתמשו בתשובה הקודמת — ובדקו אותה: שורש נתון חייב להופיע כגורם.

תרגילים

תרגיל 1

נתון הפולינום f(x)=x3+ax2−9x−9f(x)=x^3+ax^2-9x-9. ידוע ש-x=−1x=-1 הוא שורש של ff. מצאו את aa.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1

הפתרון:

f(−1)=−1+a+9−9=0\begin{aligned}f(-1) &= -1+a+9-9 \\ &= 0\end{aligned}

מציבים את השורש

a=1a=1

הטעות השכיחה היא בסימן של −9⋅(−1)=+9-9\cdot(-1)=+9. בודקים: x3+x2−9x−9=(x+1)(x2−9)x^3+x^2-9x-9=(x+1)(x^2-9) — הגורם (x+1)(x+1) מופיע.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

נתון f(x)=x3+x2−9x−9f(x)=x^3+x^2-9x-9. פתרו את האי-שוויון f(x)<0f(x)<0.

  1. −1<x<3-1<x<3
  2. x<−3x<-3 או −1<x<3-1<x<3
  3. −3<x<−1-3<x<-1 או x>3x>3
  4. x<3x<3
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב x<−3x<-3 או −1<x<3-1<x<3

הפתרון:

x2(x+1)−9(x+1)=(x+1)(x−3)(x+3)x^2(x+1)-9(x+1)=(x+1)(x-3)(x+3)

קיבוץ איברים

x>3:+, −1<x<3:−, −3<x<−1:+, x<−3:−x>3:+,\ -1<x<3:-,\ -3<x<-1:+,\ x<-3:-

שלושה שורשים

x<−3 או −1<x<3x<-3 \ \text{או}\ -1<x<3

הקטע x<−3x<-3 נשכח כשמסתכלים רק «בין השורשים». פולינום ממעלה שלישית עם מקדם מוביל חיובי שלילי משמאל. התשובה: x<−3x<-3 או −1<x<3-1<x<3.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

נתונה הפונקציה g(x)=x2−4x+1g(x)=\frac{x^2-4}{x+1}. כמה מספרים שלמים בתחום −5≤x≤5-5\le x\le5 מקיימים g(x)≥0g(x)\ge0?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5

הפתרון:

(x−2)(x+2)x+1≥0\frac{(x-2)(x+2)}{x+1}\ge0

פירוק

x>2:+, −1<x<2:−, −2<x<−1:+, x<−2:−x>2:+,\ -1<x<2:-,\ -2<x<-1:+,\ x<-2:-

שלוש נקודות

−2≤x<−1 או x≥2-2\le x<-1 \ \text{או}\ x\ge2
{−2, 2, 3, 4, 5}\{-2,\ 2,\ 3,\ 4,\ 5\}

חמישה שלמים בתחום

בקטע −2≤x<−1-2\le x<-1 יש רק שלם אחד, −2-2 — כי −1-1 לא מוגדר. ו-x=0x=0 נותן −4<0-4<0.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

הוכיחו או הפריכו: אם f(x)≥0f(x)\ge0 לכל xx, אז ∣f(x)∣=f(x)|f(x)|=f(x) לכל xx.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נכון

הפתרון:

∣a∣=a  ⟺  a≥0|a|=a \iff a\ge0

הגדרת ערך מוחלט

f(x)≥0⇒∣f(x)∣=f(x)f(x)\ge0 \Rightarrow |f(x)|=f(x)

מציבים a=f(x)a=f(x) לכל xx

נכון. ולכן הגרף של ∣f∣|f| שונה מהגרף של ff רק בקטעים שבהם ff שלילית — שם הוא מתהפך.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

לאילו ערכי kk יש למשוואה x4−6x2=kx^4-6x^2=k בדיוק ארבעה פתרונות?

  1. −3<k<0-3<k<0
  2. k>−9k>-9
  3. −9<k<0-9<k<0
  4. k<0k<0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג −9<k<0-9<k<0

הפתרון:

t=x2: t2−6t−k=0\begin{aligned}t &= x^2:\ t^2-6t-k \\ &= 0\end{aligned}

הצבה

t1≠t2,t1,t2>0t_1 \neq t_2,\quad t_1, t_2 > 0

ארבעה פתרונות בדיוק כשיש שני ערכי tt חיוביים ושונים

Δ=36+4k>0t1t2=−k>0\begin{aligned}\Delta &= 36+4k>0 \\ \quad t_1t_2 &= -k>0\end{aligned}

דיסקרימיננטה חיובית ומכפלה חיובית (הסכום 66 כבר חיובי)

−9<k<0-9<k<0

k>−9k>-9 כולל את k=1k=1, שבו אחד מערכי tt שלילי ויש רק שני פתרונות. בגרף: הישר צריך לעבור בין המינימום −9-9 לבין 00. התשובה: −9<k<0-9<k<0.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

כמה פתרונות יש למשוואה ∣x2−6x+5∣=4|x^2-6x+5|=4?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3

הפתרון:

x2−6x+5=4⇒x2−6x+1=0\begin{aligned}x^2-6x+5 &= 4 \Rightarrow x^2-6x+1 \\ &= 0\end{aligned}

מקרה ראשון: Δ=32>0\Delta=32>0 — שני פתרונות

x2−6x+5=−4⇒(x−3)2=0\begin{aligned}x^2-6x+5 &= -4 \Rightarrow (x-3)^2 \\ &= 0\end{aligned}

מקרה שני: פתרון אחד, x=3x=3

2+1=32+1=3

המקרה השני נותן שורש כפול — פתרון אחד, לא שניים. בגרף: y=4y=4 נוגע בפסגה (3,4)(3,4).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

לאילו ערכי aa מתקיים ax2−4x+a>0ax^2-4x+a>0 לכל xx?

  1. a>0a>0
  2. −2<a<2-2<a<2
  3. a>2a>2 או a<−2a<-2
  4. a>2a>2
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד a>2a>2

הפתרון:

a>0a>0

הפרבולה צריכה «לחייך»

Δ=16−4a2<0⇒a<−2 או a>2\Delta=16-4a^2<0 \Rightarrow a<-2 \ \text{או}\ a>2

ואין שורשים

a>2a>2

חיתוך שני התנאים

a<−2a<-2 מקיים את תנאי הדיסקרימיננטה, אבל הפרבולה אז כולה מתחת לציר. התשובה: a>2a>2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

כמה מספרים שלמים מקיימים x2−9x2+x−2<0\frac{x^2-9}{x^2+x-2}<0?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1

הפתרון:

(x−3)(x+3)(x+2)(x−1)<0\frac{(x-3)(x+3)}{(x+2)(x-1)}<0

פירוק

x>3:+, 1<x<3:−, −2<x<1:+, −3<x<−2:−, x<−3:+x>3:+,\ 1<x<3:-,\ -2<x<1:+,\ -3<x<-2:-,\ x<-3:+

ארבע נקודות: −3, −2, 1, 3-3,\ -2,\ 1,\ 3

−3<x<−2 או 1<x<3-3<x<-2 \ \text{או}\ 1<x<3
x=2x=2

בקטע −3<x<−2-3<x<-2 אין אף שלם

הקטע −3<x<−2-3<x<-2 פתוח משני הצדדים ולכן ריק משלמים. והנקודות עצמן לא נכללות באי-שוויון חזק.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

בפתרון של ∣x−1∣>x+3|x-1|>x+3 שורה אחת שגויה. מצאו אותה.

x≥1: x−1>x+3⇒−1>3x\ge1:\ x-1>x+3 \Rightarrow -1>3
x<1: 1−x>x+3x<1:\ 1-x>x+3
−2x>2⇒x>−1-2x>2 \Rightarrow x>-1
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: −2x>2⇒x>−1-2x>2 \Rightarrow x>-1 → −2x>2⇒x<−1-2x>2 \Rightarrow x<-1

הפתרון:

x≥1x\ge1

אין פתרון — סתירה

x<1: −2x>2x<1:\ -2x>2

מעבירים אגף

x<−1x<-1

חילוק במספר שלילי הופך את הסימן

חילוק ב-−2-2 הופך את הכיוון. הפתרון המלא: x<−1x<-1 (והוא מקיים גם את x<1x<1).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

הוכיחו כי x4−2x2+1≥0x^4-2x^2+1\ge0 לכל xx.

  • xx מספר ממשי כלשהו

x4−2x2+1≥0x^4-2x^2+1\ge0

להציג את התשובה והפתרון
  1. x4−2x2+1=(x2−1)2x^4-2x^2+1=(x^2-1)^2 — נוסחת הכפל המקוצר (a−b)2=a2−2ab+b2(a-b)^2=a^2-2ab+b^2 עם a=x2, b=1a=x^2,\ b=1
  2. (x2−1)2≥0(x^2-1)^2\ge0 — חזקה שנייה של מספר ממשי אינה שלילית
  3. x4−2x2+1≥0x^4-2x^2+1\ge0 — הצבה של השוויון בטענה הקודמת

הפתרון:

x4−2x2+1=(x2−1)2x^4-2x^2+1=(x^2-1)^2

זיהוי: t2−2t+1t^2-2t+1 עם t=x2t=x^2

(x2−1)2≥0(x^2-1)^2\ge0

ריבוע אינו שלילי

(x2−1)2=0  ⟺  x=±1\begin{aligned}(x^2-1)^2 &= 0 \iff x \\ &= \pm1\end{aligned}

שוויון בדיוק ב-x=±1x=\pm1 — שני שורשים מריבוי 2

אין צורך בשיטת הקטעים: ריבוע שלם מוכיח את הטענה בשורה אחת. בגרף — הפונקציה נוגעת בציר ב-±1\pm1 ולא יורדת מתחתיו.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת