מה קורה לשפה הראשונה של מי שעובר לגור בארץ אחרת? היא נעלמת, נשארת, או משתנה?
להציג את התשובה והפתרון
כל אחד חווה את זה אחרת. עכשיו קוראים חיבור אישי של לאה, תלמידה בכיתה י׳ שעלתה עם המשפחה שלה ממרסיי לחיפה. החיבור זכה בתחרות כתיבה של בית הספר.
מילים חדשות
invisible — בלתי נראה, שאף אחד לא שם לב אליו. choir — מקהלה. identity (ברבים identities) — זהות. bakery — מאפייה. Léa היא לאה, Marseille היא מרסיי, עיר בדרום צרפת, ו־Shira היא שירה. French — צרפתית, France — צרפת, Israeli — ישראלי.
בחיבור אישי הכותבת לא רק מספרת מה קרה — היא גם רוצה להגיד משהו. כדאי לחפש את המשפט שבו היא אומרת את הרעיון שלה, ולשים לב איך הטון משתנה מתחילת החיבור ועד סופו.
When I was eleven, my parents told me that we were moving from Marseille to Haifa. I remember that I asked my mother whether there would be a bakery like ours near our new apartment. She laughed and said that Israel had bakeries too. She did not understand that I was not really asking about bread. I was asking whether anything familiar would still be there.
The first months were the hardest. Everything was new: the streets, the food, the noise of the buses, even the way people stood in line. In class I understood perhaps one word in five, and I felt invisible. I had always been the girl who answered every question; suddenly I was the girl who said nothing. At home I spoke French, at school I tried to survive in Hebrew, and in my head I lived in a strange place between the two, where I could not find the right words in either language.
Things changed slowly, and not because of a grammar book. My classmate Shira invited me to join the school choir. Songs were easier than conversations: the words came with music, and nobody expected me to answer quickly. By the end of the year I could sing in Hebrew better than I could talk in it, which my teacher found very funny.
Today, four years later, I dream in both languages. I argue with my brother in Hebrew, but when I am tired or sad, French comes back. My grandmother in Marseille complains that my French has an Israeli accent, while my friends here say that I still sound French when I am excited. For a long time this made me feel that I did not completely belong anywhere.
Recently I have started to see it differently. A person who speaks two languages does not have half of two identities; she has one identity that is larger than either. When my grandmother visited us last summer, I was the one who translated between her and my friends. Nobody else at the table could do that. For the first time, being "in between" did not feel like a weakness. It felt like a bridge.
So if you are new in this country and you feel lost between two languages, I would like to tell you what I wish someone had told me: you are not losing who you were. You are adding to it.
תרגילים
תרגיל 1
מה התשובה לפי הטקסט? When Léa asked about a bakery, what was she really worried about?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: ג That nothing in her new life would feel familiar.
הפתרון:
לאה כותבת שהיא לא באמת שאלה על לחם: I was asking whether anything familiar would still be there. — היא פחדה שלא יישאר שום דבר מוכר.
תרגיל 2
מה התשובה לפי הטקסט? Why didn't Léa's mother understand the question?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: ב She thought it was only a question about bread.
הפתרון:
האם צחקה ואמרה שגם בישראל יש מאפיות — היא הבינה את השאלה כשאלה על לחם בלבד: She did not understand that I was not really asking about bread.
תרגיל 3
נכון או לא נכון לפי הטקסט? During her first months in Haifa, Léa took an active part in her lessons.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: לא נכון · “suddenly I was the girl who said nothing”
הפתרון:
ההפך: בצרפת היא ענתה על כל שאלה, ובחודשים הראשונים בחיפה suddenly I was the girl who said nothing.
תרגיל 4
נכון או לא נכון לפי הטקסט? Singing helped Léa more than studying grammar.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: נכון · “Things changed slowly, and not because of a grammar book”
הפתרון:
היא כותבת: Things changed slowly, and not because of a grammar book. השינוי בא מהמקהלה: Songs were easier than conversations.
תרגיל 5
נכון או לא נכון לפי הטקסט? Léa's grandmother is pleased with the way Léa speaks French today.
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: לא נכון · “complains that my French has an Israeli accent”
הפתרון:
הסבתא מתלוננת: My grandmother in Marseille complains that my French has an Israeli accent.
תרגיל 6
למה מתייחסות המילים the two בפסקה השנייה? ("a strange place between the two")
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: ג French and Hebrew.
הפתרון:
לפני כן היא כותבת: At home I spoke French, at school I tried to survive in Hebrew. the two הן שתי השפות — ולכן בסוף המשפט: in either language.
תרגיל 7
למה מתייחסת המילה that במשפט Nobody else at the table could do that.?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: ד Translating between her grandmother and her friends.
הפתרון:
המשפט הקודם: I was the one who translated between her and my friends. רק לאה ידעה גם צרפתית וגם עברית.
תרגיל 8
התאמה: כל מילה מהטקסט והפירוש שלה
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: familiar — מוכר, שכבר ראינו או הכרנו · survive — להחזיק מעמד, לשרוד · argue — להתווכח · belong — להשתייך, להרגיש חלק ממקום · weakness — חולשה
הפתרון:
כל המילים מופיעות בחיבור: anything familiar, tried to survive in Hebrew, I argue with my brother, I did not completely belong anywhere, did not feel like a weakness.
תרגיל 9
מה הכותבת רוצה להגיד במשפט It felt like a bridge.?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: ג Her two languages let her connect people.
הפתרון:
גשר מחבר בין שני צדדים. ברגע שבו לאה תרגמה בין הסבתא לבין החברים, היותה "באמצע" הפכה מחולשה ליתרון: היא חיברה בין אנשים.
תרגיל 10
מה המטרה העיקרית של החיבור? What is the writer's main purpose?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: ב To encourage new immigrants to see their two languages as a strength.
הפתרון:
הפסקה האחרונה פונה ישירות לקורא: if you are new in this country and you feel lost between two languages — היא רוצה לעודד עולים חדשים.
תרגיל 11
מה הסדר של האירועים לפי החיבור?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: Léa's parents told her about the move. · She hardly spoke in class. · She joined the school choir. · Her grandmother visited Haifa. · She wrote this essay.
הפתרון:
קודם ההודעה על המעבר, אחר כך החודשים הקשים, ואז המקהלה. ביקור הסבתא היה בקיץ האחרון (last summer), והחיבור נכתב עכשיו, ארבע שנים אחרי המעבר.
תרגיל 12
איך משתנה הטון של החיבור? How does the tone change from the beginning to the end?
להציג את התשובה והפתרון
התשובה: ד From sad and lost to hopeful.
הפתרון:
בהתחלה לאה מרגישה בלתי נראית ואבודה (I felt invisible), ובסוף היא אופטימית ומעודדת: You are adding to it.