הסתברות עם פרמטר

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

בבגרות, רוב שאלות ההסתברות לא נותנות את כל המספרים. על אחד הענפים כתוב pp, ובמקום אחר בשאלה מופיע נתון: הסתברות כוללת, הסתברות מותנית, או «פי 2». את הנתון הופכים למשוואה ב-pp.

באותו חוג: חניך אקראי לא סיים בזמן. מה ההסתברות שהוא מתקדם?

להציג את התשובה והפתרון

P(Eˉ∩Fˉ)=0.7⋅0.1=0.07P(\bar{E} \cap \bar{F})=0.7 \cdot 0.1=0.07 ו-P(Fˉ)=1−0.78=0.22P(\bar{F})=1-0.78=0.22. לכן 0.070.22=722≈0.32\frac{0.07}{0.22}=\frac{7}{22} \approx 0.32. המכנה הוא כל מי שלא סיים, לא 0.70.7.

משוואה ריבועית ב-pp

כשאותו ענף מופיע פעמיים באותו מסלול, מקבלים משוואה ריבועית. למשל, בשתי הטלות של מטבע לא הוגן, ההסתברות ל«אותה תוצאה בשתיהן» היא p2+(1−p)2p^2+(1-p)^2. למשוואה ריבועית יש לפעמים שני פתרונות, וכל פתרון צריך להיות בין 00 ל-11. אם השאלה נותנת תנאי נוסף, כמו p>0.5p>0.5, בוחרים לפיו.

מטבע לא הוגן

במטבע לא הוגן ההסתברות ל«עץ» היא pp, ו-p>0.5p>0.5. ההסתברות לקבל אותה תוצאה בשתי הטלות היא 0.580.58. מצאו את pp.

p2+(1−p)2=0.58p^2+(1-p)^2=0.58

שני מסלולים: «עץ-עץ» או «פלי-פלי»

2p2−2p+0.42=0 ⇒ p2−p+0.21=0\begin{aligned}2p^2-2p+0.42 &= 0 \ \Rightarrow \ p^2-p+0.21 \\ &= 0\end{aligned}

פותחים סוגריים ומחלקים ב-2

p=1±1−0.842=1±0.42\begin{aligned}p &= \frac{1 \pm \sqrt{1-0.84}}{2} \\ &= \frac{1 \pm 0.4}{2}\end{aligned}

נוסחת השורשים

p=0.7 או p=0.3\begin{aligned}p &= 0.7 \ \text{או} \ p \\ &= 0.3\end{aligned}

שני הפתרונות הם הסתברויות

p=0.7p=0.7

התנאי p>0.5p>0.5 בוחר אחד

למה הפתרונות 0.30.3 ו-0.70.7 «סימטריים»?

להציג את התשובה והפתרון

אם מחליפים את השמות «עץ» ו«פלי», pp הופך ל-1−p1-p, וההסתברות ל«אותה תוצאה» לא משתנה. לכן אם 0.70.7 פתרון, גם 1−0.7=0.31-0.7=0.3 פתרון. התנאי p>0.5p>0.5 הוא מה שמבדיל ביניהם.

התחום של pp

כל ענף בעץ הוא הסתברות. לכן כל ביטוי שכתוב על ענף, כמו 2p2p או 1−3p1-3p, חייב להיות בין 00 ל-11. מהתנאים האלה יוצא התחום של pp.

0≤2p≤1 ⇒ p≤0.50 \leq 2p \leq 1 \ \Rightarrow \ p \leq 0.5

ענף 2p2p

0≤1−3p ⇒ p≤130 \leq 1-3p \ \Rightarrow \ p \leq \frac{1}{3}

ענף 1−3p1-3p

0≤p≤130 \leq p \leq \frac{1}{3}

שני התנאים יחד: לוקחים את החיתוך

סדר קבוע בכל שאלה עם פרמטר: (1) מציירים עץ או טבלה, עם pp על הענפים. (2) כותבים את הנתון כביטוי ב-pp. (3) פותרים. (4) בודקים ש-0≤p≤10 \leq p \leq 1, ושכל ענף בעץ הוא הסתברות.

שלוש טעויות שעולות נקודות.

0.5p+0.9p=0.780.5p+0.9p=0.78
0.5p+0.9(1−p)=0.780.5p+0.9(1-p)=0.78

הענף השני יוצא מ«מתקדם». ההסתברות שלו היא 1−p1-p, לא pp.

p=0.3 או p=0.7\begin{aligned}p &= 0.3 \ \text{או} \ p \\ &= 0.7\end{aligned}
p=0.7(p>0.5)p=0.7 \quad (p>0.5)

שני הפתרונות הם הסתברויות, אבל רק אחד מתאים לתנאי של השאלה.

P(E∣F)=0.5P(E \mid F)=0.5
P(E∣F)=0.150.78P(E \mid F)=\frac{0.15}{0.78}

המספר 0.50.5 כתוב על הענף, והוא P(F∣E)P(F \mid E). השאלה הפוכה.

תרגילים

תרגיל 1

בחנות, pp מהלקוחות משלמים באפליקציה והשאר בכרטיס. מבין המשלמים באפליקציה 40% מצטרפים למועדון הלקוחות, ומבין האחרים 10%. ידוע ש-19% מהלקוחות מצטרפים למועדון. מצאו את pp.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.3

הפתרון:

P(C)=0.4p+0.1(1−p)=0.1+0.3p\begin{aligned}P(C) &= 0.4p+0.1(1-p) \\ &= 0.1+0.3p\end{aligned}

הסתברות שלמה

0.1+0.3p=0.19 ⇒ p=0.3\begin{aligned}0.1+0.3p &= 0.19 \ \Rightarrow \ p \\ &= 0.3\end{aligned}

משוואה

הענף «מצטרף» שיוצא מ«כרטיס» הוא 0.10.1, וההסתברות להגיע אליו היא 1−p1-p. מי שכתב 0.1p0.1p קיבל p=0.38p=0.38.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

בחנות, pp מהלקוחות משלמים באפליקציה והשאר בכרטיס. מבין המשלמים באפליקציה 40% מצטרפים למועדון הלקוחות, ומבין האחרים 10%. ידוע ש-19% מהלקוחות מצטרפים למועדון. לקוח אקראי הצטרף למועדון. מה ההסתברות שהוא משלם באפליקציה? (עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.63

הפתרון:

P(A∩C)=0.4⋅0.3=0.12\begin{aligned}P(A \cap C) &= 0.4 \cdot 0.3 \\ &= 0.12\end{aligned}

המסלול של האפליקציה

P(A∣C)=0.120.19≈0.63P(A \mid C)=\frac{0.12}{0.19} \approx 0.63

חלקי כל המצטרפים

רק 30%30\% משלמים באפליקציה, אבל הם כמעט שני שלישים מהמצטרפים. 0.40.4 הוא P(C∣A)P(C \mid A), הכיוון ההפוך.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

שחקן קולע כל זריקת עונשין בהסתברות pp, והזריקות בלתי תלויות. הוא זורק פעמיים. מה ההסתברות שיקלע בדיוק פעם אחת?

  1. 2p(1−p)2p(1-p)
  2. 1−p21-p^2
  3. p(1−p)p(1-p)
  4. p2+(1−p)2p^2+(1-p)^2
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א 2p(1−p)2p(1-p)

הפתרון:

p(1−p)+(1−p)p=2p(1−p)p(1-p)+(1-p)p=2p(1-p)

שני מסלולים: קלע-החטיא והחטיא-קלע

הנכונה: 2p(1−p)2p(1-p). p(1−p)p(1-p) הוא מסלול אחד בלבד. 1−p21-p^2 הוא «לא קלע בשתיהן». p2+(1−p)2p^2+(1-p)^2 היא «אותה תוצאה בשתי הזריקות».

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

במטבע לא הוגן ההסתברות ל«עץ» היא pp, ו-p>0.5p>0.5. ההסתברות לקבל אותה תוצאה בשתי הטלות היא 0.680.68. מצאו את pp. (עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.8

הפתרון:

p2+(1−p)2=0.68p^2+(1-p)^2=0.68

אותה תוצאה

p2−p+0.16=0p^2-p+0.16=0

מסדרים ומחלקים ב-2

p=1±0.62 ⇒ p=0.8 או p=0.2\begin{aligned}p &= \frac{1 \pm 0.6}{2} \ \Rightarrow \ p \\ &= 0.8 \ \text{או} \ p \\ &= 0.2\end{aligned}

נוסחת השורשים

p=0.8p=0.8

התנאי p>0.5p>0.5

שני הפתרונות הם הסתברויות. p=0.2p=0.2 נפסל רק בגלל התנאי p>0.5p>0.5.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

בעץ, מהשורש יוצאים הענפים 2p2p ו-1−2p1-2p. מהצומת של 2p2p יוצאים הענפים 3p3p ו-1−3p1-3p. א. מצאו את הערך הגדול ביותר האפשרי של pp. ב. ידוע שההסתברות למסלול «2p2p ואז 3p3p» היא 0.060.06. מצאו את pp. (שבר פשוט, או עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.)

א. p≤p \leq ____ , ב. p=p= ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א. p≤p \leq 0.3333 , ב. p=p= 0.1

הפתרון:

2p≤1 ⇒ p≤122p \leq 1 \ \Rightarrow \ p \leq \frac{1}{2}

ענף 2p2p

3p≤1 ⇒ p≤133p \leq 1 \ \Rightarrow \ p \leq \frac{1}{3}

ענף 3p3p

p≤13p \leq \frac{1}{3}

חיתוך

2p⋅3p=6p2=0.06 ⇒ p2=0.01\begin{aligned}2p \cdot 3p &= 6p^2 \\ &= 0.06 \ \Rightarrow \ p^2 \\ &= 0.01\end{aligned}

לאורך מסלול כופלים

p=0.1p=0.1

p=−0.1p=-0.1 אינו הסתברות

התחום הוא חיתוך התנאים: p≤12p \leq \frac{1}{2} לבד היה מאפשר ענף 3p=1.53p=1.5. ובסעיף ב, 0.1≤130.1 \leq \frac{1}{3}, ולכן הפתרון בתחום.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

במועדון ספורט, pp מהחברים הם בני נוער והשאר מבוגרים. בן נוער שוחה בבריכה של המועדון בהסתברות 0.60.6, ומבוגר בהסתברות 0.20.2. ידוע שמבין השוחים, מחצית הם בני נוער. מצאו את pp. (עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.25

הפתרון:

P(S)=0.6p+0.2(1−p)=0.2+0.4p\begin{aligned}P(S) &= 0.6p+0.2(1-p) \\ &= 0.2+0.4p\end{aligned}

הסתברות שלמה

0.6p0.2+0.4p=0.5\frac{0.6p}{0.2+0.4p}=0.5

הנתון הוא P(Y∣S)P(Y \mid S)

0.6p=0.1+0.2p ⇒ p=0.25\begin{aligned}0.6p &= 0.1+0.2p \ \Rightarrow \ p \\ &= 0.25\end{aligned}

כופלים במכנה

הנתון «מבין השוחים» הוא הסתברות מותנית, ולכן יש לה מכנה. מי שכתב 0.6p=0.50.6p=0.5 קיבל p=56p=\frac{5}{6}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

במועדון ספורט, pp מהחברים הם בני נוער והשאר מבוגרים. בן נוער שוחה בבריכה של המועדון בהסתברות 0.60.6, ומבוגר בהסתברות 0.20.2. הוכיחו או הפריכו: לכל 0<p<10<p<1, ההסתברות ששוחה אקראי הוא בן נוער גדולה מ-pp.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נכון

הפתרון:

P(Y∣S)=0.6p0.2+0.4pP(Y \mid S)=\frac{0.6p}{0.2+0.4p}

בייס

0.6p0.2+0.4p>p ⇔ 0.6>0.2+0.4p\frac{0.6p}{0.2+0.4p}>p \ \Leftrightarrow \ 0.6>0.2+0.4p

מחלקים ב-p>0p>0 וכופלים במכנה החיובי

⇔ p<1\Leftrightarrow \ p<1

נכון לכל pp בתחום

הטענה נכונה. בני הנוער שוחים יותר, ולכן חלקם בין השוחים גדול מחלקם במועדון. זה נכון לכל pp, לא רק לערך מסוים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

נתון: P(A)=pP(A)=p, P(B∣A)=0.5P(B \mid A)=0.5, P(B∣Aˉ)=pP(B \mid \bar{A})=p, ו-P(B)=0.36P(B)=0.36. מצאו את pp. (עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.3

הפתרון:

P(B)=0.5p+p(1−p)=1.5p−p2\begin{aligned}P(B) &= 0.5p+p(1-p) \\ &= 1.5p-p^2\end{aligned}

הסתברות שלמה

p2−1.5p+0.36=0p^2-1.5p+0.36=0

מסדרים

p=1.5±0.92 ⇒ p=1.2 או p=0.3\begin{aligned}p &= \frac{1.5 \pm 0.9}{2} \ \Rightarrow \ p \\ &= 1.2 \ \text{או} \ p \\ &= 0.3\end{aligned}

נוסחת השורשים

p=0.3p=0.3

1.2>11.2>1 אינו הסתברות

הפרמטר מופיע פעמיים: פעם כ-P(A)P(A) ופעם על ענף. לכן המשוואה ריבועית, ואחד הפתרונות נפסל.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

נתון: P(A)=pP(A)=p, P(B∣A)=0.5P(B \mid A)=0.5, P(B∣Aˉ)=pP(B \mid \bar{A})=p, ו-P(B)=0.36P(B)=0.36. למשוואה מתקבלים שני פתרונות, p=0.3p=0.3 ו-p=1.2p=1.2. למה פוסלים את p=1.2p=1.2?

  1. כי 1.2>11.2>1, והסתברות אינה גדולה מ-11
  2. כי 1.2>0.51.2>0.5
  3. כי אז P(B)P(B) שלילית
  4. כי למשוואה ריבועית יש פתרון אחד בלבד
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א כי 1.2>11.2>1, והסתברות אינה גדולה מ-11

הפתרון:

P(A)=p=1.2>1\begin{aligned}P(A) &= p \\ &= 1.2>1\end{aligned}

הענף הראשון אינו הסתברות

1−p=−0.2<01-p=-0.2<0

וגם הענף המשלים שלילי

הנכונה: 1.2>11.2>1. אין בשאלה תנאי p<0.5p<0.5. P(B)=0.36P(B)=0.36 נתונה, ולכן היא לא יכולה להיות שלילית. והמשוואה אכן ריבועית, עם שני פתרונות.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

בקופסה nn כדורים לבנים ו-2 שחורים. שולפים שני כדורים בלי החזרה. ההסתברות ששניהם לבנים היא 25\frac{2}{5}. מצאו את nn, ואת ההסתברות לשני כדורים בצבעים שונים. (עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.)

n=n= ____ , צבעים שונים: ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: n=n= 4 , צבעים שונים: 0.53

הפתרון:

nn+2⋅n−1n+1=25\frac{n}{n+2} \cdot \frac{n-1}{n+1}=\frac{2}{5}

בלי החזרה: שני הענפים יורדים

3n2−11n−4=03n^2-11n-4=0

כופלים במכנים ומסדרים

n=4 או n=−13\begin{aligned}n &= 4 \ \text{או} \ n \\ &= -\frac{1}{3}\end{aligned}

נוסחת השורשים

2⋅46⋅25=1630≈0.532 \cdot \frac{4}{6} \cdot \frac{2}{5}=\frac{16}{30} \approx 0.53

שני סדרים

nn הוא מספר כדורים, ולכן שלם וחיובי: −13-\frac{1}{3} נפסל. בסעיף השני זכרו שני סדרים: לבן-שחור ושחור-לבן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת