חזרה: המשולש ישר הזווית

ב-elev השיעור הזה מגיע עם סרטון, תרגילים שנבדקים מיד ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev
לצפות בסרטון השיעור

בכל פרק הטריגונומטריה נשתמש ביחסים שהכרתם בכיתה ט. לפני שעוברים למשולש כללי, כדאי לראות שוב למה היחסים האלה בכלל קיימים: הם לא תלויים בגודל המשולש, רק בזווית.

ABCDE
שני משולשים ישרי זווית עם אותה זווית חדה ליד הקדקוד A. הקטן הוא הקטנה של הגדול פי 2.

בשרטוט AB=8AB = 8, BC=6BC = 6, AD=4AD = 4 ו-DE=3DE = 3. חשבו את ACAC ואת AEAE, ואחר כך את BCAC\frac{BC}{AC} ואת DEAE\frac{DE}{AE}. מה קיבלתם, ולמה?

להציג את התשובה והפתרון

לפי פיתגורס AC=10AC = 10 ו-AE=5AE = 5. שני היחסים שווים ל-35\frac{3}{5}. המשולשים ADEADE ו-ABCABC דומים (ז.ז: זווית משותפת וזווית ישרה), ולכן היחס בין הצלע שמול AA ליתר זהה בשניהם. היחס תלוי רק בזווית AA — וזה בדיוק sin⁡A\sin A.

שלושת היחסים

sin⁡α=ac\sin\alpha = \dfrac{a}{c}

סינוס: הניצב שמול הזווית, חלקי היתר.

cos⁡α=bc\cos\alpha = \dfrac{b}{c}

קוסינוס: הניצב שליד הזווית, חלקי היתר.

tan⁡α=ab\tan\alpha = \dfrac{a}{b}

טנגנס: הניצב שמול הזווית, חלקי הניצב שלידה.

כאן cc הוא היתר, aa הניצב שמול הזווית α\alpha ו-bb הניצב שלידה. השמות נגדי וליד תלויים בזווית שבוחרים: הניצב שנגדי לזווית אחת הוא הניצב שליד הזווית השנייה.

הזוויות המיוחדות: 30°, 45°, 60°

sin⁡30∘=cos⁡60∘=12\begin{aligned}\sin 30^\circ &= \cos 60^\circ \\ &= \tfrac{1}{2}\end{aligned}

מחצי משולש שווה צלעות: הניצב הקצר הוא חצי היתר.

sin⁡60∘=cos⁡30∘=32\begin{aligned}\sin 60^\circ &= \cos 30^\circ \\ &= \tfrac{\sqrt{3}}{2}\end{aligned}

הגובה של משולש שווה צלעות שצלעו 2.

sin⁡45∘=cos⁡45∘=22\begin{aligned}\sin 45^\circ &= \cos 45^\circ \\ &= \tfrac{\sqrt{2}}{2}\end{aligned}

מחצי ריבוע שצלעו 1: היתר הוא האלכסון 2\sqrt{2}.

tan⁡45∘=1\tan 45^\circ = 1

שני הניצבים שווים.

במשולש ישר זווית שני הניצבים שווים ל-11. מהו היתר, ומהו sin⁡45∘\sin 45^\circ?

להציג את התשובה והפתרון

היתר 12+12=2\sqrt{1^2+1^2} = \sqrt{2}, ולכן sin⁡45∘=12=22\sin 45^\circ = \frac{1}{\sqrt{2}} = \frac{\sqrt{2}}{2}.

בהוכחה כותבים 22\frac{\sqrt{2}}{2}, בחישוב מספרי מותר 0.7070.707. ערך מעוגל בתוך הוכחה הופך שוויון מדויק לשוויון בקירוב, וההוכחה כבר לא מוכיחה. ובמחשבון — לבדוק שהוא במצב מעלות (DEG): במצב רדיאנים sin⁡30\sin 30 נותן −0.988-0.988.

למצוא צלע, למצוא זווית

במשולש ישר זווית ידועים שני הניצבים, 33 ו-44. איך מוצאים את הזווית שמול הניצב 33 בלי לחשב את היתר?

להציג את התשובה והפתרון

בטנגנס: tan⁡α=34\tan\alpha = \frac{3}{4}, ולכן α=tan⁡−1(0.75)≈36.87∘\alpha = \tan^{-1}(0.75) \approx 36.87^\circ. היחס היחיד שלא צריך את היתר.

משולש שווה שוקיים: הגובה הופך אותו לשני משולשים ישרי זווית

ABCD
במשולש שווה שוקיים הגובה לבסיס הוא גם חוצה זווית הראש וגם תיכון — ויוצר שני משולשים ישרי זווית חופפים.

הביעו באמצעות kk ו-α\alpha

במשולש ABCABC נתון AB=AC=kAB = AC = k ו-∠BAC=2α\angle BAC = 2\alpha. ADAD הוא הגובה לבסיס. הביעו באמצעות kk ו-α\alpha את BCBC ואת ADAD.

∠BAD=α\angle BAD = \alpha

הגובה לבסיס במשולש שווה שוקיים חוצה את זווית הראש

BD=ksin⁡αBD = k\sin\alpha

במשולש ABDABD (ישר זווית ב-DD): BDBD מול α\alpha, והיתר AB=kAB = k

BC=2BD=2ksin⁡α\begin{aligned}BC &= 2BD \\ &= 2k\sin\alpha\end{aligned}

הגובה הוא גם תיכון

AD=kcos⁡αAD = k\cos\alpha

ADAD הוא הניצב שליד α\alpha

בדיקת ממד: BCBC ו-ADAD הם אורכים, ולכן בביטוי שלהם kk מופיע בחזקה ראשונה. ביטוי כמו k2sin⁡αk^2\sin\alpha לא יכול להיות אורך — הוא שטח.

שלוש טעויות שחוזרות בחזרה על המשולש ישר הזווית.

sin⁡α=bc\sin\alpha = \frac{b}{c}
sin⁡α=ac\sin\alpha = \frac{a}{c}

בלבול בין הניצב שמול הזווית לניצב שלידה. לפני כל חישוב — לסמן על השרטוט איזה ניצב נגדי ואיזה ליד.

c=bcos⁡αc = b\cos\alpha
c=bcos⁡αc = \frac{b}{\cos\alpha}

כשהיתר הוא הנעלם מחלקים. בדיקה: היתר חייב לצאת ארוך מכל ניצב, ו-bcos⁡αb\cos\alpha קצר מ-bb.

sin⁡30∘=−0.988\sin 30^\circ = -0.988
sin⁡30∘=0.5\sin 30^\circ = 0.5

המחשבון במצב רדיאנים. תוצאה שלילית בזווית חדה היא סימן אזהרה.

תרגילים

תרגיל 1

CAB

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, AB=12AB = 12 ו-∠A=40∘\angle A = 40^\circ. מצאו את BCBC (עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 7.71

הפתרון:

sin⁡40∘=BC12\sin 40^\circ = \frac{BC}{12}

BCBC מול הזווית AA, ABAB יתר

BC=12sin⁡40∘≈7.71BC = 12\sin 40^\circ \approx 7.71

BC≈7.71BC \approx 7.71. המלכודת: 12cos⁡40∘≈9.1912\cos 40^\circ \approx 9.19 — זה ACAC, הניצב שליד AA.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

CAB

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, AC=9AC = 9 ו-BC=5BC = 5. מצאו את ∠A\angle A במעלות (עגלו לספרה אחת אחרי הנקודה).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 29.1

הפתרון:

tan⁡A=BCAC=59\begin{aligned}\tan A &= \frac{BC}{AC} \\ &= \frac{5}{9}\end{aligned}

שני הניצבים ידועים — טנגנס

A=tan⁡−1(59)≈29.1∘A = \tan^{-1}\left(\tfrac{5}{9}\right) \approx 29.1^\circ

∠A≈29.1∘\angle A \approx 29.1^\circ. המלכודת: tan⁡A=95\tan A = \frac{9}{5} נותן 60.9∘60.9^\circ, שהיא הזווית BB.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

CAB

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה. איזה יחס שווה ל-cos⁡B\cos B?

  1. BCAB\frac{BC}{AB}
  2. ABBC\frac{AB}{BC}
  3. ACAB\frac{AC}{AB}
  4. ACBC\frac{AC}{BC}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א BCAB\frac{BC}{AB}

הפתרון:

cos⁡B=BCAB\cos B = \frac{BC}{AB}

קוסינוס: הניצב שליד BB חלקי היתר. הניצב שיוצא מהקדקוד BB הוא BCBC

sin⁡B=ACAB\sin B = \frac{AC}{AB}

והניצב ACAC, שמול BB, שייך לסינוס

התשובה: BCAB\frac{BC}{AB}. המלכודת: ACAB\frac{AC}{AB} הוא sin⁡B\sin B — וגם cos⁡A\cos A.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

השלימו את הערכים המדויקים (כתבו מספר עשרוני כשצריך).

sin⁡30∘=\sin 30^\circ = ____, cos⁡60∘=\cos 60^\circ = ____, tan⁡45∘=\tan 45^\circ = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: sin⁡30∘=\sin 30^\circ = 0.5, cos⁡60∘=\cos 60^\circ = 0.5, tan⁡45∘=\tan 45^\circ = 1

הפתרון:

sin⁡30∘=12\sin 30^\circ = \tfrac{1}{2}

חצי משולש שווה צלעות: הניצב שמול 30∘30^\circ הוא חצי היתר

cos⁡60∘=12\cos 60^\circ = \tfrac{1}{2}

אותו ניצב, הפעם ליד הזווית 60∘60^\circ

tan⁡45∘=1\tan 45^\circ = 1

במשולש ישר זווית ושווה שוקיים הניצבים שווים

sin⁡30∘=cos⁡60∘\sin 30^\circ = \cos 60^\circ — הזוויות משלימות ל-90∘90^\circ. המלכודת: לחשוב ש-sin⁡30∘=32\sin 30^\circ = \frac{\sqrt{3}}{2}.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

ABCD

במשולש ABCABC נתון AB=AC=10AB = AC = 10 ו-∠BAC=50∘\angle BAC = 50^\circ. מצאו את אורך הבסיס BCBC (עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 8.45

הפתרון:

∠BAD=25∘\angle BAD = 25^\circ

הגובה ADAD חוצה את זווית הראש

BD=10sin⁡25∘≈4.226BD = 10\sin 25^\circ \approx 4.226

במשולש ABDABD, ישר זווית ב-DD

BC=2BD≈8.45BC = 2BD \approx 8.45

הגובה הוא גם תיכון

BC≈8.45BC \approx 8.45. המלכודת: 10sin⁡50∘10\sin 50^\circ — הזווית 50∘50^\circ היא זווית הראש כולה, ואינה נמצאת במשולש ישר זווית.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

ABCD

במשולש ABCABC נתון AB=AC=kAB = AC = k ו-∠ABC=β\angle ABC = \beta. ADAD הוא הגובה לבסיס. הביעו את ADAD באמצעות kk ו-β\beta.

  1. ktan⁡βk\tan\beta
  2. ksin⁡β\frac{k}{\sin\beta}
  3. ksin⁡βk\sin\beta
  4. kcos⁡βk\cos\beta
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג ksin⁡βk\sin\beta

הפתרון:

△ABD: ∠D=90∘\triangle ABD:\ \angle D = 90^\circ

משולש ישר זווית עם יתר AB=kAB = k

sin⁡β=ADk\sin\beta = \frac{AD}{k}

ADAD מול הזווית BB

AD=ksin⁡βAD = k\sin\beta

התשובה: ksin⁡βk\sin\beta. המלכודת: kcos⁡βk\cos\beta הוא BDBD, חצי הבסיס — הניצב שליד β\beta.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

CAB

נכון או לא נכון: במשולש ישר זווית ייתכן ש-sin⁡α=1.2\sin\alpha = 1.2 עבור אחת הזוויות החדות.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

sin⁡α=ac\sin\alpha = \frac{a}{c}

ניצב חלקי יתר

a<c⇒sin⁡α<1a < c \Rightarrow \sin\alpha < 1

היתר ארוך מכל ניצב

לא נכון. בזווית חדה 0<sin⁡α<10 < \sin\alpha < 1. אם יצא לכם סינוס גדול מ-11, יש טעות בחישוב — או שהמשולש לא קיים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

ABC

סולם שאורכו 55 מטרים נשען על קיר אנכי, ויוצר עם הקרקע זווית של 70∘70^\circ. לאיזה גובה על הקיר מגיע הסולם? (במטרים, שתי ספרות אחרי הנקודה)

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4.7

הפתרון:

sin⁡70∘=h5\sin 70^\circ = \frac{h}{5}

הגובה מול הזווית שליד הקרקע, הסולם הוא היתר

h=5sin⁡70∘≈4.70h = 5\sin 70^\circ \approx 4.70

h≈4.70h \approx 4.70 מטרים. בדיקת סבירות: זווית גדולה עם הקרקע — הסולם כמעט זקוף, והגובה קרוב ל-55. המלכודת: 5cos⁡70∘≈1.715\cos 70^\circ \approx 1.71 הוא המרחק מהקיר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

CAB

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, AC=8AC = 8 ו-∠A=30∘\angle A = 30^\circ. תלמיד חישב את היתר ABAB. שורה אחת שגויה — מצאו אותה.

cos⁡30∘=ACAB\cos 30^\circ = \frac{AC}{AB}
32=8AB\frac{\sqrt{3}}{2} = \frac{8}{AB}
AB=8⋅32=43\begin{aligned}AB &= 8 \cdot \frac{\sqrt{3}}{2} \\ &= 4\sqrt{3}\end{aligned}
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: AB=8⋅32=43AB = 8 \cdot \frac{\sqrt{3}}{2} = 4\sqrt{3} → AB=163=1633AB = \frac{16}{\sqrt{3}} = \frac{16\sqrt{3}}{3}

הפתרון:

3⋅AB=16\sqrt{3}\cdot AB = 16

כפל בהצלבה

AB=163=1633≈9.24\begin{aligned}AB &= \frac{16}{\sqrt{3}} \\ &= \frac{16\sqrt{3}}{3} \approx 9.24\end{aligned}

הטעות: לכפול במקום לחלק. בדיקה שתופסת אותה: 43≈6.934\sqrt{3} \approx 6.93 קטן מהניצב 88, ויתר לא יכול להיות קצר מניצב.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

CAB

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה. הוכיחו כי sin⁡A=cos⁡B\sin A = \cos B.

  • ∠C=90∘\angle C = 90^\circ

sin⁡A=cos⁡B\sin A = \cos B

להציג את התשובה והפתרון
  1. sin⁡A=BCAB\sin A = \dfrac{BC}{AB} — הגדרת הסינוס: הניצב שמול AA חלקי היתר
  2. cos⁡B=BCAB\cos B = \dfrac{BC}{AB} — הגדרת הקוסינוס: הניצב שליד BB חלקי היתר
  3. sin⁡A=cos⁡B\sin A = \cos B — שני הגדלים שווים לאותו יחס

הפתרון:

sin⁡A=BCAB=cos⁡B\begin{aligned}\sin A &= \frac{BC}{AB} \\ &= \cos B\end{aligned}

הניצב BCBC נגדי ל-AA וסמוך ל-BB

A+B=90∘⇒sin⁡A=cos⁡(90∘−A)\begin{aligned}A + B &= 90^\circ \Rightarrow \sin A \\ &= \cos(90^\circ - A)\end{aligned}

זו הזהות cos⁡(90∘−x)=sin⁡x\cos(90^\circ - x) = \sin x

ההוכחה נשענת רק על ההגדרות. המלכודת: להציב זוויות מספריות — דוגמה אחת אינה הוכחה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת