מציאת קודקוד חסר

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

בשאלת המצולע בבגרות חוזר אותו מהלך: נותנים חלק מהקודקודים ותכונה של הצורה, ומבקשים את הקודקוד החסר. הסתכלו על המקבילית שבשרטוט. שלושה קודקודים ידועים, והרביעי נקבע לגמרי על ידי תכונה אחת: האלכסונים חוצים זה את זה.

A(−2, 1)A(-2,\,1), B(4, −1)B(4,\,-1), C(6, 5)C(6,\,5). הנקודה M(2, 3)M(2,\,3) היא אמצע האלכסון ACAC. במקבילית היא גם אמצע BDBD, ולכן DD הוא הקצה השני של הקטע שמתחיל ב-BB ועובר דרך MM: D=2M−B=(0, 7)D = 2M - B = (0,\,7).

ודאו ש-ABCDABCD שמצאנו היא באמת מקבילית: חשבו את mABm_{AB} ואת mDCm_{DC}.

להציג את התשובה והפתרון

mAB=−1−14−(−2)=−13m_{AB} = \frac{-1-1}{4-(-2)} = -\frac{1}{3} ו-mDC=5−76−0=−13m_{DC} = \frac{5-7}{6-0} = -\frac{1}{3}. שווים, ולכן AB∥DCAB \parallel DC. גם mAD=mBC=3m_{AD} = m_{BC} = 3. שני זוגות מקבילים: מקבילית.

מתרגמים תכונה לכלי

לפני כל חישוב שואלים: מה התכונה אומרת? כל תכונה של מרובע מפעילה אחד משלושה כלים: אמצע, שיפוע או מרחק.

MAC=MBDM_{AC} = M_{BD}

מקבילית: האלכסונים חוצים זה את זה. כלי: אמצע. D=A+C−BD = A + C - B, בכל שיעור בנפרד

mAB⋅mBC=−1m_{AB} \cdot m_{BC} = -1

מלבן, או טרפז ישר זווית: זווית ישרה. כלי: שיפוע הופכי ונגדי, ואז ישר דרך הקודקוד

mAB=mDCm_{AB} = m_{DC}

טרפז עם הבסיסים ABAB ו-DCDC. כלי: שיפוע שווה, ישר מקביל דרך הקודקוד

AC⊥BDAC \perp BD

מעוין ודלתון: האלכסונים מאונכים. אלכסון אחד הוא האנך האמצעי של האלכסון השני

PA=PBPA = PB

נקודה במרחקים שווים משני קודקודים: היא על האנך האמצעי של ABAB. כלי: מרחק, או אמצע ושיפוע

כשהקודקוד הוא נקודת חיתוך

לפעמים התכונה לבדה לא מספיקה, והשאלה מוסיפה נתון: «הקודקוד CC נמצא על ציר ה-xx», או «על הישר y=x+1y = x + 1». אז הקודקוד נמצא על שני ישרים: אחד שבונים מהתכונה (מאונך או מקביל), ואחד שנתון. הקודקוד הוא נקודת החיתוך שלהם.

מלבן שקודקוד שלו על ציר ה-x

ABCDABCD מלבן. A(−1, 2)A(-1,\,2), B(3, 4)B(3,\,4), והקודקוד CC נמצא על ציר ה-xx. מצאו את CC ואת DD.

mAB=4−23−(−1)=12\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{4-2}{3-(-1)} \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

שיפוע הצלע הנתונה

mBC=−2m_{BC} = -2

במלבן BC⊥ABBC \perp AB: הופכי ונגדי

y−4=−2(x−3) ⇒ y=−2x+10\begin{aligned}y - 4 &= -2(x - 3) \ \Rightarrow \ y \\ &= -2x + 10\end{aligned}

הישר BCBC: שיפוע ונקודה

y=0 ⇒ x=5 ⇒ C(5, 0)\begin{aligned}y &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= 5 \ \Rightarrow \ C(5,\,0)\end{aligned}

CC על ציר ה-xx: חיתוך עם y=0y = 0

D=A+C−B=(−1+5−3, 2+0−4)=(1, −2)\begin{aligned}D &= A + C - B \\ &= (-1 + 5 - 3,\ 2 + 0 - 4) \\ &= (1,\,-2)\end{aligned}

מלבן הוא מקבילית, ולכן האלכסונים חוצים זה את זה

הישר BCBC, y=−2x+10y = -2x + 10, בכתום. הוא חותך את ציר ה-xx בדיוק בקודקוד C(5, 0)C(5,\,0).

איך תוודאו ש-ABCDABCD שמצאתם הוא מלבן, ולא רק מקבילית?

להציג את התשובה והפתרון

בודקים שהאלכסונים שווים: AC=62+22=40AC = \sqrt{6^2 + 2^2} = \sqrt{40} ו-BD=22+62=40BD = \sqrt{2^2 + 6^2} = \sqrt{40}. מקבילית שאלכסוניה שווים היא מלבן. דרך אחרת: mAD=−2−21−(−1)=−2m_{AD} = \frac{-2-2}{1-(-1)} = -2, ולכן גם AD⊥ABAD \perp AB.

מעוין ודלתון: האנך האמצעי

במעוין ובדלתון אלכסון אחד הוא האנך האמצעי של האלכסון השני. במעוין ABCDABCD שבו ידועים AA ו-CC, הקודקודים BB ו-DD נמצאים על האנך האמצעי של ACAC. בדלתון שבו AB=ADAB = AD ו-CB=CDCB = CD, הקודקוד DD הוא השיקוף של BB ביחס לישר ACAC: מעבירים מ-BB אנך ל-ACAC, מוצאים את נקודת החיתוך EE, ואז D=2E−BD = 2E - B.

נקודה PP על ישר נתון, במרחקים שווים מ-AA ומ-BB: יש שתי דרכים. א. חותכים את האנך האמצעי של ABAB עם הישר. ב. מציבים P(x, y)P(x,\,y) מהישר ופותרים PA2=PB2PA^2 = PB^2. הריבועים x2x^2 ו-y2y^2 מצטמצמים, ונשארת משוואה ממעלה ראשונה.

שלוש הטעויות של הקודקוד החסר.

D=A+B−CD = A + B - C
D=A+C−BD = A + C - B

ב-ABCDABCD הקודקוד DD מול BB. הסכום A+B−CA + B - C נותן מקבילית אחרת, שבה הקודקוד החדש מול CC.

mBC=mABm_{BC} = m_{AB}
mBC=−1mABm_{BC} = -\frac{1}{m_{AB}}

במלבן צלעות סמוכות מאונכות. שיפוע שווה שייך לצלעות נגדיות.

D=MACD = M_{AC}
D=2MAC−BD = 2M_{AC} - B

אמצע האלכסון הוא נקודת המפגש של האלכסונים, לא קודקוד.

תרגילים

תרגיל 1

ABCDABCD מקבילית. A(1, 2)A(1,\,2), B(5, 1)B(5,\,1), C(7, 5)C(7,\,5). מצאו את הקודקוד DD.

D(D( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: D(D( 3 ,, 6 ))

הפתרון:

MAC=(1+72, 2+52)=(4, 3.5)\begin{aligned}M_{AC} &= \left(\frac{1+7}{2},\ \frac{2+5}{2}\right) \\ &= (4,\,3.5)\end{aligned}

אמצע האלכסון ACAC

xD=2⋅4−5=3yD=2⋅3.5−1=6\begin{aligned}x_D &= 2 \cdot 4 - 5 \\ &= 3 \\ \quad y_D &= 2 \cdot 3.5 - 1 \\ &= 6\end{aligned}

האלכסונים חוצים זה את זה: D=2M−BD = 2M - B

mAB=−14=mDC\begin{aligned}m_{AB} &= -\frac{1}{4} \\ &= m_{DC}\end{aligned}

בדיקה: צלעות נגדיות מקבילות ✓

D(3, 6)D(3,\,6). מי שקיבל (11, 4)(11,\,4) חישב B+C−AB + C - A: זו מקבילית ABDCABDC, שבה הקודקוד החדש מול AA.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

ABCDABCD מקבילית. A(−3, 0)A(-3,\,0), B(1, −2)B(1,\,-2), D(−1, 4)D(-1,\,4). מהו הקודקוד CC?

  1. C(−1, −6)C(-1,\,-6)
  2. C(−5, 6)C(-5,\,6)
  3. C(0, 1)C(0,\,1)
  4. C(3, 2)C(3,\,2)
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד C(3, 2)C(3,\,2)

הפתרון:

MBD=(1+(−1)2, −2+42)=(0, 1)\begin{aligned}M_{BD} &= \left(\frac{1+(-1)}{2},\ \frac{-2+4}{2}\right) \\ &= (0,\,1)\end{aligned}

אמצע האלכסון BDBD

C=2M−A=(0+3, 2−0)=(3, 2)\begin{aligned}C &= 2M - A \\ &= (0 + 3,\ 2 - 0) \\ &= (3,\,2)\end{aligned}

CC מול AA: הקצה השני של ACAC

הנכונה: C(3, 2)C(3,\,2). (0, 1)(0,\,1) הוא אמצע האלכסונים, לא קודקוד. (−5, 6)(-5,\,6) מתקבל מ-A+D−BA + D - B, כלומר כשמחליפים את CC ב-AA.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

ABCDABCD מלבן. A(2, 1)A(2,\,1), B(6, 3)B(6,\,3), והקודקוד CC נמצא על הישר y=xy = x. מצאו את CC ואת DD.

C(C( ____ ,, ____ )) , D(D( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C(C( 5 ,, 5 )) , D(D( 1 ,, 3 ))

הפתרון:

mAB=3−16−2=12 ⇒ mBC=−2\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{3-1}{6-2} \\ &= \frac{1}{2} \ \Rightarrow \ m_{BC} \\ &= -2\end{aligned}

במלבן BC⊥ABBC \perp AB

y−3=−2(x−6) ⇒ y=−2x+15\begin{aligned}y - 3 &= -2(x - 6) \ \Rightarrow \ y \\ &= -2x + 15\end{aligned}

הישר BCBC

−2x+15=x ⇒ x=5 ⇒ C(5, 5)\begin{aligned}-2x + 15 &= x \ \Rightarrow \ x \\ &= 5 \ \Rightarrow \ C(5,\,5)\end{aligned}

חיתוך עם y=xy = x

D=A+C−B=(1, 3)\begin{aligned}D &= A + C - B \\ &= (1,\,3)\end{aligned}

מלבן הוא מקבילית

mAD=3−11−2=−2\begin{aligned}m_{AD} &= \frac{3-1}{1-2} \\ &= -2\end{aligned}

בדיקה: AD⊥ABAD \perp AB ✓

C(5, 5)C(5,\,5) ו-D(1, 3)D(1,\,3). הקודקוד CC הוא חיתוך של שני ישרים: BCBC, שבונים מהזווית הישרה, והישר הנתון y=xy = x.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

ABCDABCD טרפז שבו AB∥DCAB \parallel DC. A(0, 0)A(0,\,0), B(6, 2)B(6,\,2), D(1, 4)D(1,\,4), והקודקוד CC נמצא על הישר y=5y = 5. מצאו את שיעור ה-xx של CC.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4

הפתרון:

mAB=26=13\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{2}{6} \\ &= \frac{1}{3}\end{aligned}

שיפוע הבסיס

y−4=13(x−1)y - 4 = \frac{1}{3}(x - 1)

הבסיס DCDC מקביל ל-ABAB ועובר דרך DD

5−4=13(x−1) ⇒ x=4\begin{aligned}5 - 4 &= \frac{1}{3}(x - 1) \ \Rightarrow \ x \\ &= 4\end{aligned}

מציבים y=5y = 5

mBC=5−24−6=−32≠mAD=4\begin{aligned}m_{BC} &= \frac{5-2}{4-6} \\ &= -\frac{3}{2} \neq m_{AD} \\ &= 4\end{aligned}

בדיקה: השוקיים אינן מקבילות, זה אכן טרפז

C(4, 5)C(4,\,5). בטרפז משתמשים בשיפוע השווה של הבסיסים. הבדיקה האחרונה חשובה: אילו גם BC∥ADBC \parallel AD, הצורה הייתה מקבילית ולא טרפז.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

נתונים הקודקודים A(0, 4)A(0,\,4) ו-B(6, 2)B(6,\,2) של משולש ABPABP. הקודקוד PP נמצא על ציר ה-xx, ו-PA=PBPA = PB. מצאו את שיעור ה-xx של PP.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 2

הפתרון:

P(x, 0)P(x,\,0)

נקודה כללית על ציר ה-xx

PA2=x2+16PB2=(x−6)2+4\begin{aligned}PA^2 &= x^2 + 16 \\ \quad PB^2 &= (x-6)^2 + 4\end{aligned}

נוסחת המרחק, בריבוע

x2+16=x2−12x+40 ⇒ 12x=24 ⇒ x=2\begin{aligned}x^2 + 16 &= x^2 - 12x + 40 \ \Rightarrow \ 12x \\ &= 24 \ \Rightarrow \ x \\ &= 2\end{aligned}

x2x^2 מצטמצם

PA2=4+16=20=16+4=PB2\begin{aligned}PA^2 &= 4 + 16 \\ &= 20 \\ &= 16 + 4 \\ &= PB^2\end{aligned}

בדיקה ✓

P(2, 0)P(2,\,0). משווים את הריבועים של המרחקים, וכך נחסכים השורשים. מי שכתב (x−6)2=x2−36(x-6)^2 = x^2 - 36 שכח את האיבר האמצעי −12x-12x.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

ABCDABCD מעוין. הקודקודים הנגדיים הם A(1, 1)A(1,\,1) ו-C(7, 5)C(7,\,5). על איזה ישר נמצאים הקודקודים BB ו-DD?

  1. y=−32x+9y = -\frac{3}{2}x + 9
  2. y=−32x+52y = -\frac{3}{2}x + \frac{5}{2}
  3. y=23x+13y = \frac{2}{3}x + \frac{1}{3}
  4. y=32x−3y = \frac{3}{2}x - 3
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א y=−32x+9y = -\frac{3}{2}x + 9

הפתרון:

MAC=(4, 3)M_{AC} = (4,\,3)

אמצע האלכסון

mAC=5−17−1=23 ⇒ mBD=−32\begin{aligned}m_{AC} &= \frac{5-1}{7-1} \\ &= \frac{2}{3} \ \Rightarrow \ m_{BD} \\ &= -\frac{3}{2}\end{aligned}

במעוין האלכסונים מאונכים

y−3=−32(x−4) ⇒ y=−32x+9\begin{aligned}y - 3 &= -\frac{3}{2}(x - 4) \ \Rightarrow \ y \\ &= -\frac{3}{2}x + 9\end{aligned}

האלכסונים חוצים זה את זה: הישר עובר דרך MM

הנכונה: y=−32x+9y = -\frac{3}{2}x + 9, האנך האמצעי של ACAC. y=23x+13y = \frac{2}{3}x + \frac{1}{3} הוא הישר ACAC עצמו. y=−32x+52y = -\frac{3}{2}x + \frac{5}{2} מאונך, אבל עובר דרך AA ולא דרך האמצע.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

ABCDABCD מעוין. A(1, 1)A(1,\,1), C(7, 5)C(7,\,5), והאלכסון BDBD נמצא על הישר y=−32x+9y = -\frac{3}{2}x + 9. הקודקוד BB נמצא על ציר ה-yy. מצאו את BB ואת DD.

B(0,B(0, ____ )) , D(D( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: B(0,B(0, 9 )) , D(D( 8 ,, -3 ))

הפתרון:

x=0 ⇒ y=9 ⇒ B(0, 9)\begin{aligned}x &= 0 \ \Rightarrow \ y \\ &= 9 \ \Rightarrow \ B(0,\,9)\end{aligned}

BB על ציר ה-yy

M=(4, 3) ⇒ D=2M−B=(8, −3)\begin{aligned}M &= (4,\,3) \ \Rightarrow \ D \\ &= 2M - B \\ &= (8,\,-3)\end{aligned}

MM אמצע ACAC, והוא גם אמצע BDBD

AB2=1+64=65AD2=49+16=65\begin{aligned}AB^2 &= 1 + 64 \\ &= 65 \\ \quad AD^2 &= 49 + 16 \\ &= 65\end{aligned}

בדיקה: צלעות סמוכות שוות ✓

B(0, 9)B(0,\,9) ו-D(8, −3)D(8,\,-3). במעוין לא מספיק שהקודקודים על האנך האמצעי: DD נקבע ממרחק שווה מ-MM, כמו BB.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

ABCDABCD מקבילית. A(0, 0)A(0,\,0), B(4, 0)B(4,\,0), C(5, 3)C(5,\,3). תלמיד חישב D=B+C−A=(9, 3)D = B + C - A = (9,\,3). הוכיחו או הפריכו: הקודקוד DD של המקבילית הוא (9, 3)(9,\,3).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

MAC=(2.5, 1.5)M_{AC} = (2.5,\,1.5)

אמצע ACAC

MBD=(4+92, 0+32)=(6.5, 1.5)≠MAC\begin{aligned}M_{BD} &= \left(\frac{4+9}{2},\ \frac{0+3}{2}\right) \\ &= (6.5,\,1.5) \neq M_{AC}\end{aligned}

עם (9, 3)(9,\,3) האלכסונים לא חוצים זה את זה

D=A+C−B=(1, 3)\begin{aligned}D &= A + C - B \\ &= (1,\,3)\end{aligned}

הקודקוד הנכון

הטענה שגויה. (9, 3)(9,\,3) הוא קודקוד של המקבילית ABDCABDC, שבה BCBC הוא אלכסון. ב-ABCDABCD האלכסונים הם ACAC ו-BDBD, ולכן D=(1, 3)D = (1,\,3).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

ABCDABCD דלתון שבו AB=ADAB = AD ו-CB=CDCB = CD. A(0, 0)A(0,\,0), C(6, 6)C(6,\,6), B(4, 1)B(4,\,1). מצאו את הקודקוד DD.

D(D( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: D(D( 1 ,, 4 ))

הפתרון:

AC: y=xAC: \ y = x

האלכסון הראשי

y−1=−1⋅(x−4) ⇒ y=−x+5\begin{aligned}y - 1 &= -1 \cdot (x - 4) \ \Rightarrow \ y \\ &= -x + 5\end{aligned}

האנך מ-BB ל-ACAC: בדלתון BD⊥ACBD \perp AC

x=−x+5 ⇒ E(2.5, 2.5)x = -x + 5 \ \Rightarrow \ E(2.5,\,2.5)

EE, נקודת המפגש של האלכסונים

D=2E−B=(5−4, 5−1)=(1, 4)\begin{aligned}D &= 2E - B \\ &= (5 - 4,\ 5 - 1) \\ &= (1,\,4)\end{aligned}

ACAC חוצה את BDBD

AD2=1+16=17=AB2\begin{aligned}AD^2 &= 1 + 16 \\ &= 17 \\ &= AB^2\end{aligned}

בדיקה ✓

D(1, 4)D(1,\,4), השיקוף של BB ביחס לישר y=xy = x. בדלתון רק האלכסון הראשי ACAC חוצה את השני. אין להניח ש-EE הוא גם אמצע ACAC: אמצע ACAC הוא (3, 3)(3,\,3).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

התאימו לכל נתון בשאלה את הכלי שמתרגם אותו למשוואה.

  • ABCDABCD מקבילית
  • ABCDABCD מלבן
  • ABCDABCD טרפז, AB∥DCAB \parallel DC
  • PP במרחקים שווים מ-AA ומ-BB
  • mAB⋅mBC=−1m_{AB} \cdot m_{BC} = -1
  • mAB=mDCm_{AB} = m_{DC}
  • MAC=MBDM_{AC} = M_{BD}
  • PA2=PB2PA^2 = PB^2
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ABCDABCD מקבילית — MAC=MBDM_{AC} = M_{BD} · ABCDABCD מלבן — mAB⋅mBC=−1m_{AB} \cdot m_{BC} = -1 · ABCDABCD טרפז, AB∥DCAB \parallel DC — mAB=mDCm_{AB} = m_{DC} · PP במרחקים שווים מ-AA ומ-BB — PA2=PB2PA^2 = PB^2

הפתרון:

MAC=MBDM_{AC} = M_{BD}

אמצע

m1⋅m2=−1m_1 \cdot m_2 = -1

שיפוע: מאונכות

m1=m2m_1 = m_2

שיפוע: מקבילות

PA2=PB2PA^2 = PB^2

מרחק

ארבעה נתונים, שלושה כלים. במלבן אפשר גם MAC=MBDM_{AC} = M_{BD}, אבל זה מוכיח רק מקבילית: את הזווית הישרה נותן השיפוע.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת