פותרים יחד

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

חמש שאלות בסגנון הבגרות, אחת לכל רעיון של הפרק: שבר אלגברי שמצמצמים ואז פותרים, מערכת של ישר ופרבולה, משוואה עם שני שורשים, f(x)>g(x)f(x) > g(x) מתוך גרף, ומשוואה דו-ריבועית. כל שאלה נפתרת יחד, שלב אחרי שלב. שאלה תאומה מחכה לכם למטה, לפתור לבד.

לפני כל לחיצה, אמרו לעצמכם מה אתם הייתם עושים. הפער בין התוכנית שלכם לבין השלב שמופיע הוא מה שמלמד.

1 — שבר אלגברי: תחום, צמצום, ומשוואה

למה בסעיף ב מצמצמים רק גורם x−3x - 3 אחד, כשבמכנה יש שניים?

להציג את התשובה והפתרון

כי במונה יש רק אחד. צמצום הוא חלוקה של המונה ושל המכנה באותו גורם: (x−3)(x+3)(x−3)(x−3)\frac{(x-3)(x+3)}{(x-3)(x-3)}, מחלקים פעם אחת ב-x−3x - 3, ונשאר x+3x−3\frac{x+3}{x-3}.

השאלה התאומה: שאלה 1 ברשימה למטה.

2 — מערכת של ישר ופרבולה

בלי לחשב: כמה נקודות מפגש יכולות להיות לישר ולפרבולה?

להציג את התשובה והפתרון

אפס, אחת או שתיים. משוואת ההצבה היא ריבועית, ולה לכל היותר שני פתרונות. נקודה אחת פירושה שהישר משיק לפרבולה.

השאלה התאומה: שאלה 2 ברשימה למטה.

3 — משוואה עם שני שורשים

בשלב «ריבוע» הופיע איבר 2x2\sqrt{x}. מאיפה הוא בא?

להציג את התשובה והפתרון

מהזהות (a+b)2=a2+2ab+b2(a + b)^2 = a^2 + 2ab + b^2 עם a=1a = 1, b=xb = \sqrt{x}: האיבר האמצעי 2⋅1⋅x2 \cdot 1 \cdot \sqrt{x}. מי שכותב 1+x1 + x שוכח אותו, ומקבל x=0x = 0 בלבד.

השאלה התאומה: שאלה 3 ברשימה למטה.

4 — f(x) > g(x) מתוך הגרף

f(x) = x² − 4x + 3 (כחול) ו-g(x) = −x + 3 (כתום)
שני הגרפים נפגשים ב-(0, 3)(0,\,3) וב-(3, 0)(3,\,0). לפני שפותרים, אמרו במילים: באיזה קטע הכחול למעלה?

עבור אילו ערכי xx מתקיים f(x)=g(x)f(x) = g(x)? ומה זה אומר על מספר הפתרונות של המשוואה x2−4x+3=−x+3x^2 - 4x + 3 = -x + 3?

להציג את התשובה והפתרון

רק ב-x=0x = 0 ו-x=3x = 3: נקודות המפגש. למשוואה שני פתרונות, בדיוק כמספר נקודות המפגש בגרף.

השאלה התאומה: שאלה 4 ברשימה למטה.

5 — משוואה דו-ריבועית, עם פסילה

למה x=−3x = -3 בהכרח פתרון, אם x=3x = 3 פתרון?

להציג את התשובה והפתרון

כי במשוואה מופיעים רק x4x^4 ו-x2x^2, חזקות זוגיות: (−3)4=34(-3)^4 = 3^4 ו-(−3)2=32(-3)^2 = 3^2. פתרונות של משוואה דו-ריבועית תמיד באים בזוגות ±\pm.

השאלה התאומה: שאלה 5 ברשימה למטה.

תרגילים

תרגיל 1

נתון הביטוי x2−4x2−4x+4\dfrac{x^2 - 4}{x^2 - 4x + 4}. א. איזה ערך של xx אסור? ב. פתרו: x2−4x2−4x+4=3\dfrac{x^2 - 4}{x^2 - 4x + 4} = 3.

א. x≠x \neq ____ , ב. x=x = ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א. x≠x \neq 2 , ב. x=x = 4

הפתרון:

x2−4x+4=(x−2)2≠0 ⇒ x≠2x^2 - 4x + 4 = (x - 2)^2 \neq 0 \ \Rightarrow \ x \neq 2

תחום ההגדרה

(x−2)(x+2)(x−2)2=x+2x−2\frac{(x - 2)(x + 2)}{(x - 2)^2} = \frac{x + 2}{x - 2}

צמצום

x+2x−2=3 ⇒ x+2=3x−6 ⇒ x=4\begin{aligned}\frac{x + 2}{x - 2} &= 3 \ \Rightarrow \ x + 2 \\ &= 3x - 6 \ \Rightarrow \ x \\ &= 4\end{aligned}

פותרים

62=3\frac{6}{2} = 3

בתחום, ובדיקה ✓

הצמצום לפני המשוואה חוסך משוואה ריבועית. ותחום ההגדרה נרשם לפניו: x=2x = 2 אסור גם אחרי הצמצום.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

פתרו את המערכת: y=x2−2x−3y = x^2 - 2x - 3 ו-y=x−5y = x - 5. רשמו את שתי הנקודות, קודם זו עם ה-xx הקטן.

( ____ , ____ ) ו-( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ( 1 , -4 ) ו-( 2 , -3 )

הפתרון:

x2−2x−3=x−5 ⇒ x2−3x+2=0\begin{aligned}x^2 - 2x - 3 &= x - 5 \ \Rightarrow \ x^2 - 3x + 2 \\ &= 0\end{aligned}

משווים ומעבירים אגף

(x−1)(x−2)=0 ⇒ x=1 x=2\begin{aligned}(x - 1)(x - 2) &= 0 \ \Rightarrow \ x \\ &= 1 \\ \ x &= 2\end{aligned}

מפרקים

x=1 ⇒ y=−4x=2 ⇒ y=−3\begin{aligned}x &= 1 \ \Rightarrow \ y \\ &= -4 \\ \qquad x &= 2 \ \Rightarrow \ y \\ &= -3\end{aligned}

מציבים בישר

בדיקה בפרבולה: 1−2−3=−41 - 2 - 3 = -4 ✓ ו-4−4−3=−34 - 4 - 3 = -3 ✓. שתי נקודות מפגש.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

פתרו: x+5−x=1\sqrt{x + 5} - \sqrt{x} = 1

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 4

הפתרון:

x+5=1+x\sqrt{x + 5} = 1 + \sqrt{x}

מבודדים

x+5=1+2x+x ⇒ 4=2x\begin{aligned}x + 5 &= 1 + 2\sqrt{x} + x \ \Rightarrow \ 4 \\ &= 2\sqrt{x}\end{aligned}

מעלים בריבוע ומצמצמים

x=2 ⇒ x=4\begin{aligned}\sqrt{x} &= 2 \ \Rightarrow \ x \\ &= 4\end{aligned}

מעלים בריבוע שוב

9−4=3−2=1\begin{aligned}\sqrt{9} - \sqrt{4} &= 3 - 2 \\ &= 1\end{aligned}

בדיקה ✓

הפעם פתרון יחיד: אחרי הצמצום נשאר x=2\sqrt{x} = 2 ולא x=2xx = 2\sqrt{x}. האיבר האמצעי 2x2\sqrt{x} הוא לב החישוב.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

f(x) = x² − 1 (כחול) ו-g(x) = 2x + 2 (כתום)

בגרף: f(x)=x2−1f(x) = x^2 - 1 ו-g(x)=2x+2g(x) = 2x + 2. עבור אילו ערכי xx מתקיים f(x)>g(x)f(x) > g(x)?

  1. x<−1x < -1 או x>1x > 1
  2. x>3x > 3
  3. −1<x<3-1 < x < 3
  4. x<−1x < -1 או x>3x > 3
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד x<−1x < -1 או x>3x > 3

הפתרון:

x2−1=2x+2 ⇒ x2−2x−3=0 ⇒ (x−3)(x+1)=0\begin{aligned}x^2 - 1 &= 2x + 2 \ \Rightarrow \ x^2 - 2x - 3 \\ &= 0 \ \Rightarrow \ (x - 3)(x + 1) \\ &= 0\end{aligned}

נקודות המפגש: x=−1x = -1, x=3x = 3

x<−1 או x>3x < -1 \ \text{או} \ x > 3

הפרבולה מעל הישר מחוץ לקטע שבין המפגשים

x=0: f(0)=−1<g(0)=2\begin{aligned}x &= 0: \ f(0) \\ &= -1 < g(0) \\ &= 2\end{aligned}

בדיקה בתוך הקטע: שם הישר למעלה ✓

הנכונה: x<−1x < -1 או x>3x > 3. «x<−1x < -1 או x>1x > 1» ערבבה את שורשי ff (±1\pm 1) עם נקודות המפגש.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

פתרו: x4−2x2−8=0x^4 - 2x^2 - 8 = 0

  1. x=±2x = \pm 2
  2. x=±4x = \pm 4
  3. x=±2x = \pm 2 או x=±2x = \pm \sqrt{2}
  4. x=4x = 4 או x=−2x = -2
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א x=±2x = \pm 2

הפתרון:

t=x2: t2−2t−8=0 ⇒ (t−4)(t+2)=0\begin{aligned}t &= x^2: \ t^2 - 2t - 8 \\ &= 0 \ \Rightarrow \ (t - 4)(t + 2) \\ &= 0\end{aligned}

הצבה ופירוק

t=−2 נפסלt = -2 \ \text{נפסל}

ריבוע אינו שלילי

x2=4 ⇒ x=±2\begin{aligned}x^2 &= 4 \ \Rightarrow \ x \\ &= \pm 2\end{aligned}

חוזרים ל-xx

הנכונה: x=±2x = \pm 2. «x=4x = 4 או x=−2x = -2» עצרה ב-tt. «±2\pm 2 או ±2\pm \sqrt{2}» לקחה שורש גם מ-t=−2t = -2 כאילו היה 22.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת