פותרים יחד

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

חמש שאלות בסגנון הבגרות, אחת לכל רעיון של הפרק: נקודה סליקה בתוך חקירה, פרמטר שנקבע מנקודת קיצון, משיק ואסימפטוטות, הקשר בין ff ל-1f\frac{1}{f}, ומספר הפתרונות של f(x)=kf(x)=k מתוך הגרף. כל שאלה נפתרת יחד, שלב אחרי שלב — ובסוף העמוד מחכה לכם שאלה תאומה לפתור לבד.

לפני כל לחיצה, אמרו לעצמכם מה אתם הייתם כותבים. הפער בין התוכנית שלכם לבין השלב שמופיע הוא מה שמלמד — לא הקריאה.

שאלה 1 — חור בתוך חקירה

תאומה לפתור לבד — שאלה 1 בתרגילים למטה: x2+3xx2−9\frac{x^2+3x}{x^2-9}.

שאלה 2 — פרמטר מנקודת קיצון

התאומה: לפונקציה g(x)=x2+ax+2g(x)=\dfrac{x^2+a}{x+2} יש נקודת קיצון שבה x=1x=1. מהו aa, ומהי נקודת הקיצון השנייה?

להציג את התשובה והפתרון

g′(x)=x2+4x−a(x+2)2g'(x)=\frac{x^2+4x-a}{(x+2)^2}, ו-g′(1)=0g'(1)=0 נותן 5−a=05-a=0, כלומר a=5a=5. אז x2+4x−5=(x+5)(x−1)x^2+4x-5=(x+5)(x-1), והנקודה השנייה ב-x=−5x=-5: g(−5)=30−3=−10g(-5)=\frac{30}{-3}=-10 — מקסימום (−5,−10)(-5,-10).

שאלה 3 — משיק ושתי אסימפטוטות

תאומה לפתור לבד — שאלה 3 בתרגילים: 3xx+1\frac{3x}{x+1} והמשיק בראשית.

שאלה 4 — ff ו-1f\frac{1}{f}

תאומה לפתור לבד — שאלה 4 בתרגילים: 1x2−4x\frac{1}{x^2-4x}.

שאלה 5 — כמה פתרונות יש ל-f(x)=kf(x)=k?

תאומה לפתור לבד — שאלה 5 בתרגילים: 4x2−4\frac{4}{x^2-4}.

תרגילים

תרגיל 1

תאומה לשאלה 1. נתונה f(x)=x2+3xx2−9f(x)=\dfrac{x^2+3x}{x^2-9}. לגרף יש נקודה סליקה. מהו שיעור ה-yy שלה?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 0.5

הפתרון:

x≠3, x≠−3x \neq 3,\ x \neq -3

תחום ההגדרה

x(x+3)(x−3)(x+3)=xx−3 x≠−3\begin{aligned}\frac{x(x+3)}{(x-3)(x+3)} &= \frac{x}{x-3} \\ \ x \neq -3\end{aligned}

מצמצמים

x=−3: −3−6=12\begin{aligned}x &= -3:\ \frac{-3}{-6} \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

החור

x=3x=3

הקיר — המכנה המצומצם מתאפס

המלכודת: לחפש את החור ב-x=3x=3. הגורם שהצטמצם הוא x+3x+3 — ולכן החור ב-−3-3, בגובה 0.50.5.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

תאומה לשאלה 2. לפונקציה g(x)=x2+ax+2g(x)=\dfrac{x^2+a}{x+2} יש נקודת קיצון שבה x=1x=1. מהו aa?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5

הפתרון:

g′(x)=2x(x+2)−(x2+a)(x+2)2=x2+4x−a(x+2)2\begin{aligned}g'(x) &= \frac{2x(x+2)-(x^2+a)}{(x+2)^2} \\ &= \frac{x^2+4x-a}{(x+2)^2}\end{aligned}

כלל המנה

g′(1)=0⇒1+4−a=0\begin{aligned}g'(1) &= 0 \Rightarrow 1+4-a \\ &= 0\end{aligned}

קיצון — הנגזרת מתאפסת

a=5a=5

פותרים

המלכודת: להציב ב-gg ולהשוות לאפס, ולקבל a=−1a=-1. קיצון הוא תנאי על הנגזרת.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

הקווים המקווקווים הם האסימפטוטות x=−1x=-1 ו-y=3y=3. הקו הכתום הוא המשיק.

תאומה לשאלה 3. נתונה f(x)=3xx+1f(x)=\dfrac{3x}{x+1}. בראשית הצירים OO מעבירים משיק לגרף. המשיק חותך את האסימפטוטה האנכית בנקודה AA ואת האסימפטוטה האופקית בנקודה BB, ו-CC היא נקודת המפגש של שתי האסימפטוטות (ראו שרטוט). מהו השטח של △ABC\triangle ABC?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 6

הפתרון:

x=−1y=3  ⇒  C(−1,3)\begin{aligned}x &= -1 \qquad y \\ &= 3 \;\Rightarrow\; C(-1,3)\end{aligned}

האסימפטוטה האנכית: המכנה מתאפס. האופקית: היחס בין המקדמים המובילים.

f′(x)=3(x+1)−3x(x+1)2=3(x+1)2  ⇒  f′(0)=3\begin{aligned}f'(x) &= \frac{3(x+1)-3x}{(x+1)^2} \\ &= \frac{3}{(x+1)^2} \;\Rightarrow\; f'(0) \\ &= 3\end{aligned}

כלל המנה, ואז הצבה של x=0x=0.

y=3xy=3x

המשיק עובר בראשית ושיפועו 33.

x=−1⇒A(−1,−3)y=3⇒B(1,3)\begin{aligned}x &= -1 \Rightarrow A(-1,-3) \qquad y \\ &= 3 \Rightarrow B(1,3)\end{aligned}

מציבים את משוואות האסימפטוטות במשוואת המשיק.

AC=3−(−3)=6CB=1−(−1)=2\begin{aligned}AC &= 3-(-3) \\ &= 6 \qquad CB \\ &= 1-(-1) \\ &= 2\end{aligned}

הזווית ב-CC ישרה: ACAC על הקו האנכי ו-CBCB על הקו האופקי.

SABC=6⋅22=6\begin{aligned}S_{ABC} &= \frac{6\cdot 2}{2} \\ &= 6\end{aligned}

חצי מכפלת הניצבים.

השטח הוא 66. המלכודת: לחפש משולש עם הצירים במקום עם האסימפטוטות. המשיק y=3xy=3x עובר בראשית, ולכן עם הצירים אין בכלל משולש.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

תאומה לשאלה 4. נתונה f(x)=x2−4xf(x)=x^2-4x ו-g(x)=1f(x)g(x)=\dfrac{1}{f(x)}. מהי נקודת הקיצון של gg?

  1. מינימום (2,−4)(2, -4)
  2. מקסימום (2,−4)(2, -4)
  3. מקסימום (2,−14)\left(2, -\frac{1}{4}\right)
  4. מינימום (2,−14)\left(2, -\frac{1}{4}\right)
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג מקסימום (2,−14)\left(2, -\frac{1}{4}\right)

הפתרון:

f′(x)=2x−4=0⇒x=2\begin{aligned}f'(x) &= 2x-4 \\ &= 0 \Rightarrow x \\ &= 2\end{aligned}

הקיצון של ff — מינימום

g′(x)=−(2x−4)(x2−4x)2g'(x)=\frac{-(2x-4)}{(x^2-4x)^2}

סימן g′g' הפוך לסימן f′f'

g(2)=1−4=−14\begin{aligned}g(2) &= \frac{1}{-4} \\ &= -\frac{1}{4}\end{aligned}

הגובה

שתי מלכודות בבת אחת: (2,−4)(2,-4) הוא הקיצון של ff, ו«מינימום» מעתיק את סוגו. אצל 1f\frac{1}{f} הערך הופך ל-1−4\frac{1}{-4} והסוג מתהפך.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

תאומה לשאלה 5. נתונה f(x)=4x2−4f(x)=\dfrac{4}{x^2-4}. לאילו ערכים של kk אין למשוואה f(x)=kf(x)=k פתרון?

  1. k<−1k<-1
  2. −1<k≤0-1<k \leq 0
  3. 0<k≤10<k \leq 1
  4. −1<k<0-1<k<0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב −1<k≤0-1<k \leq 0

הפתרון:

f′(x)=−8x(x2−4)2⇒max⁡ (0,−1)f'(x)=\frac{-8x}{(x^2-4)^2} \Rightarrow \max\ (0,-1)

הקיצון

−2<x<2: f(x)≤−1-2<x<2:\ f(x) \leq -1

בענף האמצעי

∣x∣>2: f(x)>0|x|>2:\ f(x)>0

בענפים החיצוניים — ומתקרבים ל-00

−1<k≤0-1<k \leq 0

הערכים שלא מתקבלים

שני הקצוות הם המלכודת: k=−1k=-1 מתקבל (ב-x=0x=0), ו-k=0k=0 אינו מתקבל — 4x2−4≠0\frac{4}{x^2-4} \neq 0 לעולם, זו רק האסימפטוטה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת