משפחות השורש, ההיפרבולה והחזקה

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

לפני כל נוסחה — שלוש תמונות. בכל אחת מהן יש נקודה אחת שמחזיקה את הגרף: השורש y=xy=\sqrt{x} יוצא מהראשית; ההיפרבולה y=1xy=\frac{1}{x} מסתובבת סביב הראשית, בין שתי אסימפטוטות; והחזקה y=x3y=x^3 עוברת דרך הראשית ומתהפכת בה. נקרא לנקודה הזאת נקודת העיגון. כל מה שנלמד ביחידה הזאת הוא לאן זזה נקודת העיגון, ומה קורה לגרף סביבה.

ההיפרבולה הבסיסית וההיפרבולה המוזזת
x = 2y = 1-4-3-2-101234567-5-4-3-2-11234567xy
  • y = 1/x
  • y = 3/(x − 2) + 1
ב-y=1xy=\frac{1}{x} האסימפטוטות הן הצירים עצמם, x=0x=0 ו-y=0y=0. ב-y=3x−2+1y=\frac{3}{x-2}+1 הן עברו ל-x=2x=2 ול-y=1y=1, ונקודת המפגש שלהן — נקודת העיגון — עברה מ-(0,0)(0,0) ל-(2,1)(2,1). הענפים עצמם רק נמתחו.

pp ו-kk: לאן זזה נקודת העיגון

בשלוש המשפחות התבנית זהה: pp יושב בתוך הפונקציה, ליד xx, ו-kk יושב בחוץ. לכן, בדיוק כמו ביחידה הקודמת, x−px-p מזיז ימינה ב-pp ו-+k+k מזיז למעלה ב-kk. נקודת העיגון עוברת מ-(0,0)(0,0) ל-(p, k)(p,\,k) — ומשם קוראים את כל השאר.

y=ax−p+ky=a\sqrt{x-p}+k

נקודת התחלה (p, k)(p,\,k). תחום ההגדרה: x≥px\ge p.

y=ax−p+ky=\frac{a}{x-p}+k

אסימפטוטות x=px=p ו-y=ky=k. תחום: x≠px\neq p, ותמונה: y≠ky\neq k.

y=a(x−p)n+ky=a(x-p)^n+k

nn זוגי: קדקוד (p, k)(p,\,k). nn אי-זוגי: מרכז סימטריה (p, k)(p,\,k).

מהן האסימפטוטות של y=4x+3−2y=\frac{4}{x+3}-2?

להציג את התשובה והפתרון

x=−3x=-3 ו-y=−2y=-2. הכתיבה x+3x+3 היא x−(−3)x-(-3), ולכן p=−3p=-3 — הפוך לסימן, כמו בכל שינוי פנימי. ה-kk נקרא כמו שהוא: −2-2.

aa: מתיחה, ולפעמים היפוך

הפרמטר aa נמצא בחוץ, ולכן הוא משנה רק גבהים: ∣a∣|a| מותח את הגרף מנקודת העיגון, והסימן של aa קובע לאיזה צד של y=ky=k הגרף הולך. נקודת העיגון עצמה לא זזה בגללו.

ax−p+ka\sqrt{x-p}+k

a>0a>0: הגרף עולה מנקודת ההתחלה, והתמונה y≥ky\ge k. a<0a<0: הגרף יורד, והתמונה y≤ky\le k.

ax−p+k\frac{a}{x-p}+k

a>0a>0: הענפים מימין-למעלה ומשמאל-למטה ביחס לנקודת העיגון. a<0a<0: משמאל-למעלה ומימין-למטה.

a(x−p)n+ka(x-p)^n+k

nn זוגי, a>0a>0: מינימום kk. nn זוגי, a<0a<0: מקסימום kk. nn אי-זוגי: אין קיצון, והתמונה היא כל המספרים.

מהי קבוצת הערכים (התמונה) של y=−(x−2)4+5y=-(x-2)^4+5?

להציג את התשובה והפתרון

y≤5y\le 5. החזקה זוגית, ולכן (x−2)4≥0(x-2)^4\ge 0; המינוס הופך את זה ל-≤0\le 0, ואחרי הוספת 5 מקבלים y≤5y\le 5. הקדקוד (2, 5)(2,\,5) הוא נקודת מקסימום.

לקרוא היפרבולה בלי טבלת ערכים

נתונה f(x)=−3x−2+1f(x)=\frac{-3}{x-2}+1. מצאו אסימפטוטות, תחום ותמונה, נקודות חיתוך עם הצירים, ובאילו «רבעים» ביחס לנקודת העיגון נמצאים הענפים.

p=2 k=1 a=−3\begin{aligned}p &= 2 \\ \ k &= 1 \\ \ a &= -3\end{aligned}

קוראים את שלושת הפרמטרים

x=2y=1\begin{aligned}x &= 2 \\ \quad y &= 1\end{aligned}

האסימפטוטות; תחום x≠2x\neq 2, תמונה y≠1y\neq 1

−3x−2+1=0⇒x−2=3⇒x=5\begin{aligned}\frac{-3}{x-2}+1 &= 0 \Rightarrow x-2 \\ &= 3 \Rightarrow x \\ &= 5\end{aligned}

חיתוך עם ציר ה-xx: (5, 0)(5,\,0)

f(0)=−3−2+1=52\begin{aligned}f(0) &= \frac{-3}{-2}+1 \\ &= \frac{5}{2}\end{aligned}

חיתוך עם ציר ה-yy: (0, 2.5)(0,\,2.5)

a<0a<0

הענפים משמאל-למעלה ומימין-למטה. בדיקה: (5,0)(5,0) נמצאת מימין ל-x=2x=2 ומתחת ל-y=1y=1 ✓

הגרף של הדוגמה
x = 2y = 1-3-2-1012345678-4-3-2-1123456xy
שתי נקודות החיתוך מסמנות את שני הענפים: (0, 2.5)(0,\,2.5) בענף השמאלי-העליון, (5, 0)(5,\,0) בענף הימני-התחתון.

שלוש הטעויות של המשפחות.

y=x+4 ⇒ x≥4y=\sqrt{x+4}\ \Rightarrow\ x\ge 4
x+4≥0 ⇒ x≥−4x+4\ge 0\ \Rightarrow\ x\ge -4

את תחום ההגדרה פותרים מהתנאי, לא מנחשים מהסימן. x+4x+4 מזיז שמאלה, והגרף מתחיל ב-x=−4x=-4.

y=2x−1+3 ⇒ y>3y=\frac{2}{x-1}+3\ \Rightarrow\ y>3
y≠3y\neq 3

להיפרבולה יש ענף מעל האסימפטוטה וענף מתחתיה. התמונה היא כל המספרים חוץ מ-kk.

y=(x−1)3+2:  min⁡=(1, 2)\begin{aligned}y &= (x-1)^3+2:\ \ \min \\ &= (1,\,2)\end{aligned}

(1, 2)(1,\,2) היא מרכז סימטריה, ואין קיצון. רק חזקה זוגית נותנת קדקוד. x3x^3 עולה כל הזמן, ו-(p, k)(p,\,k) היא נקודה שבה הגרף «מתהפך».

שאלת «מצאו את הפונקציה לפי הגרף» נפתרת תמיד באותו סדר: קודם נקודת העיגון — ממנה קוראים pp ו-kk; אחר כך נקודה אחת נוספת על הגרף — מציבים אותה ומקבלים משוואה ב-aa בלבד.

גרף מהמשפחה y=ax−p+ky=a\sqrt{x-p}+k יוצא מהנקודה (2, −1)(2,\,-1) ועובר דרך (6, 3)(6,\,3). מהו aa?

להציג את התשובה והפתרון

a=2a=2. נקודת ההתחלה נותנת p=2p=2 ו-k=−1k=-1. מציבים (6,3)(6,3): a4−1=3a\sqrt{4}-1=3, כלומר 2a=42a=4.

תרגילים

תרגיל 1

מהן האסימפטוטות של y=5x−4+2y=\frac{5}{x-4}+2?

  1. x=4x=4 ו-y=5y=5
  2. x=−4x=-4 ו-y=2y=2
  3. x=4x=4 ו-y=2y=2
  4. x=2x=2 ו-y=4y=4
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג x=4x=4 ו-y=2y=2

הפתרון:

x−4=0⇒x=4\begin{aligned}x-4 &= 0 \Rightarrow x \\ &= 4\end{aligned}

המכנה מתאפס — אסימפטוטה אנכית

k=2⇒y=2\begin{aligned}k &= 2 \Rightarrow y \\ &= 2\end{aligned}

המספר שבחוץ — אסימפטוטה אופקית

המלכודת: לקרוא x−4x-4 כ-x=−4x=-4, או לקחת את המונה 5 לאסימפטוטה. aa רק מותח, הוא לא מזיז. התשובה: x=4x=4 ו-y=2y=2.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

תחום ההגדרה של y=3x+6−1y=3\sqrt{x+6}-1 הוא x≥cx\ge c. מהו cc?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: -6

הפתרון:

x+6≥0x+6\ge 0

תנאי הקיום של השורש

x≥−6x\ge -6

נקודת ההתחלה של הגרף היא (−6, −1)(-6,\,-1)

המלכודת: לכתוב c=6c=6 מתוך הסימן. הפלוס בפנים מזיז שמאלה; ה-3 וה-−1-1 שבחוץ לא משפיעים על התחום.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

התאימו לכל פונקציה את קבוצת הערכים (התמונה) שלה.

  • y=−2x−3+4y=-2\sqrt{x-3}+4
  • y=2x−3+4y=2\sqrt{x-3}+4
  • y=2x−3+4y=\frac{2}{x-3}+4
  • y=2(x−3)3+4y=2(x-3)^3+4
  • y≥4y\ge 4
  • y≤4y\le 4
  • y≠4y\neq 4
  • כל המספרים
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=−2x−3+4y=-2\sqrt{x-3}+4 — y≤4y\le 4 · y=2x−3+4y=2\sqrt{x-3}+4 — y≥4y\ge 4 · y=2x−3+4y=\frac{2}{x-3}+4 — y≠4y\neq 4 · y=2(x−3)3+4y=2(x-3)^3+4 — כל המספרים

הפתרון:

−2 ≤0⇒y≤4-2\sqrt{\ }\le 0 \Rightarrow y\le 4

שורש עם מקדם שלילי יורד מנקודת ההתחלה

2 ≥0⇒y≥42\sqrt{\ }\ge 0 \Rightarrow y\ge 4

מקדם חיובי — עולה

2x−3≠0⇒y≠4\frac{2}{x-3}\neq 0 \Rightarrow y\neq 4

שבר שמונהו 2 לא מתאפס לעולם

(x−3)3(x-3)^3

מקבל כל ערך: חזקה אי-זוגית

המלכודת: לחשוב שהאסימפטוטה y=4y=4 חוסמת את ההיפרבולה מלמטה. יש לה ענף גם מתחת ל-4 — רק הערך 4 עצמו חסר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

לגרף של y=ax−p+ky=\frac{a}{x-p}+k יש אסימפטוטות x=2x=2 ו-y=−1y=-1, והוא עובר דרך הנקודה (3, 4)(3,\,4). מהו aa?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5

הפתרון:

p=2 k=−1\begin{aligned}p &= 2 \\ \ k &= -1\end{aligned}

מהאסימפטוטות

y=ax−2−1y=\frac{a}{x-2}-1

הפונקציה עם פרמטר אחד

4=a3−2−14=\frac{a}{3-2}-1

הצבת הנקודה

a=5a=5

פתרון

המלכודת: להציב את הנקודה לפני שקובעים את pp ו-kk — ואז יש שלושה נעלמים ומשוואה אחת. קודם העיגון, אחר כך הנקודה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

נתונה f(x)=(x+1)3−8f(x)=(x+1)^3-8. השלימו.

מרכז הסימטריה של הגרף הוא הנקודה שבה x=x= ____ ו-y=y= ____, והגרף חותך את ציר ה-xx בנקודה שבה x=x= ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: מרכז הסימטריה של הגרף הוא הנקודה שבה x=x= -1 ו-y=y= -8, והגרף חותך את ציר ה-xx בנקודה שבה x=x= 1

הפתרון:

p=−1 k=−8\begin{aligned}p &= -1 \\ \ k &= -8\end{aligned}

נקודת העיגון של חזקה אי-זוגית היא מרכז סימטריה

(x+1)3=8(x+1)^3=8

חיתוך עם ציר ה-xx

x+1=2⇒x=1\begin{aligned}x+1 &= 2 \Rightarrow x \\ &= 1\end{aligned}

לחזקה שלישית יש שורש יחיד

המלכודת: לכתוב x+1=±2x+1=\pm 2 כמו בריבוע. חזקה אי-זוגית מתאפסת, ומקבלת כל ערך, פעם אחת בלבד.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

גרף מהמשפחה a√(x−p)+k
(−2, 1)(2, 5)-3-2-101234567-11234567xy

בשרטוט: גרף מהמשפחה y=ax−p+ky=a\sqrt{x-p}+k, שיוצא מהנקודה (−2, 1)(-2,\,1) ועובר דרך הנקודה (2, 5)(2,\,5). מהי הפונקציה?

  1. y=2x+2+1y=2\sqrt{x+2}+1
  2. y=2x+2−1y=2\sqrt{x+2}-1
  3. y=4x+2+1y=4\sqrt{x+2}+1
  4. y=2x−2+1y=2\sqrt{x-2}+1
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א y=2x+2+1y=2\sqrt{x+2}+1

הפתרון:

p=−2 k=1\begin{aligned}p &= -2 \\ \ k &= 1\end{aligned}

מנקודת ההתחלה

5=a2+2+15=a\sqrt{2+2}+1

הצבת (2,5)(2,5)

4=2a⇒a=2\begin{aligned}4 &= 2a \Rightarrow a \\ &= 2\end{aligned}

השורש של 4 הוא 2

המלכודת: לשכוח שב-x=2x=2 השורש הוא 4=2\sqrt{4}=2, ולקבל a=4a=4, כלומר 4x+2+14\sqrt{x+2}+1; או לכתוב x−2x-2 עבור נקודת התחלה ב-x=−2x=-2. התשובה: y=2x+2+1y=2\sqrt{x+2}+1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

הפונקציה y=−(x−1)4+3y=-(x-1)^4+3 מקבלת את הערך 55.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: לא נכון

הפתרון:

(x−1)4≥0(x-1)^4\ge 0

חזקה זוגית אינה שלילית

−(x−1)4+3≤3-(x-1)^4+3\le 3

ולכן הערך הגדול ביותר הוא 3

−(x−1)4+3=5⇒(x−1)4=−2\begin{aligned}-(x-1)^4+3 &= 5 \Rightarrow (x-1)^4 \\ &= -2\end{aligned}

אין פתרון

הטענה אינה נכונה: התמונה היא y≤3y\le 3. המלכודת: לחשוב שכל פולינום מקבל כל ערך — זה נכון רק לחזקה אי-זוגית.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

באיזה xx חותך הגרף של y=−4x+1+2y=\frac{-4}{x+1}+2 את ציר ה-xx?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 1

הפתרון:

−4x+1+2=0\frac{-4}{x+1}+2=0

מציבים y=0y=0

−4x+1=−2\frac{-4}{x+1}=-2

מעבירים אגף

x+1=2⇒x=1\begin{aligned}x+1 &= 2 \Rightarrow x \\ &= 1\end{aligned}

הופכים את השבר

המלכודת: לענות x=−1x=-1 — זו האסימפטוטה, והגרף לא נוגע בה. בדיקה: −42+2=0\frac{-4}{2}+2=0 ✓

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

תלמיד מצא את האסימפטוטות של y=6x+2−3y=\frac{6}{x+2}-3. שורה אחת שגויה — מצאו אותה.

y=6x+2−3y=\frac{6}{x+2}-3
x+2=0⇒x=−2\begin{aligned}x+2 &= 0 \Rightarrow x \\ &= -2\end{aligned}
אסימפטוטה אנכית: x=−2\text{אסימפטוטה אנכית: } x=-2
אסימפטוטה אופקית: y=3\text{אסימפטוטה אופקית: } y=3
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: אסימפטוטה אופקית: y=3\text{אסימפטוטה אופקית: } y=3 → אסימפטוטה אופקית: y=−3\text{אסימפטוטה אופקית: } y=-3

הפתרון:

x=−2x=-2

האנכית נכונה

k=−3k=-3

המספר שבחוץ נקרא עם הסימן שלו

המלכודת: להפוך גם את kk. רק מה שבתוך הפונקציה הפוך לסימן; מה שבחוץ — כמו שהוא.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

נתונה f(x)=ax−p+kf(x)=\frac{a}{x-p}+k כאשר a≠0a\neq 0. הוכיחו שהגרף של ff אינו חותך את הישר y=ky=k.

  • f(x)=ax−p+kf(x)=\frac{a}{x-p}+k
  • a≠0a\neq 0

אין פתרון למשוואה f(x)=kf(x)=k

להציג את התשובה והפתרון
  1. ax−p+k=k\frac{a}{x-p}+k=k — נניח בשלילה שיש נקודה על הגרף שבה y=ky=k
  2. ax−p=0\frac{a}{x-p}=0 — מחסרים kk משני האגפים
  3. a=0a=0 — שבר מתאפס רק כאשר המונה שלו מתאפס
  4. אין פתרון למשוואה f(x)=kf(x)=k — סתירה לנתון a≠0a\neq 0

הפתרון:

ax−p=0⇒a=0\begin{aligned}\frac{a}{x-p} &= 0 \Rightarrow a \\ &= 0\end{aligned}

סתירה

המלכודת: «להוכיח» על ידי ציור. השרטוט מראה שהגרף מתקרב ל-y=ky=k, אבל רק הסתירה a=0a=0 מראה שהוא לא מגיע אליו לעולם.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת