בַּשּׁוּק עִם אוֹרִי

אוֹרִי עוֹלֶה מֵאַנְגְלִיָּה, וְהוּא גָּר בִּירוּשָׁלַיִם. בְּכָל יוֹם שִׁישִׁי הוּא הוֹלֵךְ לַשּׁוּק לִקְנוֹת יְרָקוֹת וּפֵרוֹת.

הַמּוֹכֵר: שָׁלוֹם! מָה אַתָּה רוֹצֶה הַיּוֹם?

אוֹרִי: אֲנִי רוֹצֶה עַגְבָנִיּוֹת, מְלָפְפוֹנִים וּתְפוּחִים. כַּמָּה עוֹלֶה קִילוֹ עַגְבָנִיּוֹת?

הַמּוֹכֵר: קִילוֹ עַגְבָנִיּוֹת עוֹלֶה שִׁשָּׁה שְׁקָלִים. הֵן טְרִיּוֹת מְאֹד, מֵהַבֹּקֶר.

אוֹרִי: טוֹב, אֲנִי לוֹקֵחַ שְׁנֵי קִילוֹ. וְגַם קִילוֹ תַּפּוּזִים, בְּבַקָּשָׁה.

הַמּוֹכֵר: בְּסֵדֶר. זֶה הַכֹּל?

אוֹרִי: כֵּן, זֶה הַכֹּל. תּוֹדָה רַבָּה!

אוֹרִי אוֹמֵר שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הַשּׁוּק, כִּי שָׁם הוּא מְדַבֵּר עִבְרִית עִם אֲנָשִׁים, וְהָאֹכֶל טָעִים וְזוֹל.

אוצר מילים