רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵצֶל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל נוֹעַם

נוֹעַם וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עָלוּ מִצָּרְפַת לִפְנֵי שְׁנָתַיִם, וְזֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַשֵּׁנִי שֶׁלָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בָּאָה לָאֲרוּחָה: הַסָּבָא, הַסָּבְתָא, הַדּוֹדִים וְהַבְּנֵי דוֹדִים.

עַל הַשֻּׁלְחָן יֵשׁ תַּפּוּחִים עִם דְּבַשׁ, כִּי רוֹצִים שָׁנָה מְתוּקָה. אִמָּא שֶׁל נוֹעַם בִּשְּׁלָה דָּג וּמָרָק, וְהַסָּבְתָא הֵבִיאָה עֻגָּה מְיֻחֶדֶת. לִפְנֵי הָאֹכֶל, כֻּלָּם אָמְרוּ מִלִּים טוֹבוֹת אֶחָד לַשֵּׁנִי.

נוֹעַם אוֹמֵר שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הֶחָג הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הָעִיר חוֹגֶגֶת יַחַד. בְּצָרְפַת הַמִּשְׁפָּחָה חָגְגָה לְבַד, אֲבָל פֹּה כָּל הַשְּׁכֵנִים אוֹמְרִים "שָׁנָה טוֹבָה" בָּרְחוֹב.

אוצר מילים