מֵייל לְבַעַל הַדִּירָה

שָׁלוֹם מָר לֵוִי,

קוֹרְאִים לִי מָאיָה, וַאֲנִי גָּרָה בַּדִּירָה בִּרְחוֹב אֲלֶנְבִּי, קוֹמָה שְׁלִישִׁית. אֲנִי עוֹלָה מִקַּנָדָה, וְגַרְתִּי בַּדִּירָה הַזֹּאת כְּבָר חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים.

אֲנִי כּוֹתֶבֶת כִּי הַמַּיִם הַחַמִּים לֹא עוֹבְדִים מֵאֶתְמוֹל. נִסִּיתִי לְתַקֵּן לְבַד, אֲבָל זֶה לֹא עָזַר. אֶפְשָׁר בְּבַקָּשָׁה לִשְׁלֹחַ מִישֶׁהוּ לְתַקֵּן אֶת זֶה? אֲנִי בְּבַיִת בְּרֹב הַיָּמִים אַחֲרֵי אַרְבַּע בַּצָּהֳרַיִם.

תּוֹדָה רַבָּה מֵרֹאשׁ,

מָאיָה

מָר לֵוִי עָנָה מַהֵר מְאֹד, וְכָתַב שֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אִישׁ מִקְצוֹעַ מָחָר בַּבֹּקֶר. מָאיָה שָׂמְחָה, כִּי הִיא פָּחֲדָה שֶׁהִיא תְּחַכֶּה הַרְבֵּה זְמַן.

אוצר מילים