נקודות, מרחק ואמצע

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

כל נקודה במישור מתוארת על ידי זוג סדור (x, y)(x,\,y): קודם כמה הולכים ימינה או שמאלה, ואחר כך כמה עולים או יורדים. ברגע שיש לנו מספרים במקום נקודות, כל שאלה גאומטרית הופכת לחישוב. בפרק הזה נלמד לחשב שלושה דברים: מרחק בין שתי נקודות, אמצע של קטע, וממנו גם את הקצה השני של קטע.

מרחק על קטע מקביל לציר

כששתי נקודות נמצאות באותו גובה, כלומר אותו yy, הקטע ביניהן מקביל לציר ה-xx, והמרחק הוא פשוט ההפרש בין שיעורי ה-xx. כששיעורי ה-xx שווים, הקטע מקביל לציר ה-yy, והמרחק הוא ההפרש בין שיעורי ה-yy. מרחק הוא תמיד חיובי, ולכן לוקחים את ההפרש בערך מוחלט.

A(2, 5) B(7, 5):AB=∣7−2∣=5\begin{aligned}A(2,\,5) \\ \ B(7,\,5): \quad AB &= |7-2| \\ &= 5\end{aligned}

אותו yy: הקטע אופקי, מחסרים את ה-xx

C(3, −1) D(3, 6):CD=∣6−(−1)∣=7\begin{aligned}C(3,\,-1) \\ \ D(3,\,6): \quad CD &= |6-(-1)| \\ &= 7\end{aligned}

אותו xx: הקטע אנכי, מחסרים את ה-yy

מהו המרחק בין (−4, 3)(-4,\,3) ל-(5, 3)(5,\,3)?

להציג את התשובה והפתרון

9. אותו yy, ולכן ∣5−(−4)∣=9|5-(-4)| = 9. שימו לב: מינוס פחות מינוס הופך לפלוס.

המרחק הכללי: פיתגורס במערכת צירים

d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d = \sqrt{(x_2 - x_1)^2 + (y_2 - y_1)^2}

המרחק בין (x1, y1)(x_1,\,y_1) ל-(x2, y2)(x_2,\,y_2)

זהו משפט פיתגורס, לא נוסחה חדשה: ההפרש האופקי והאנכי הם הניצבים, והמרחק הוא היתר. הסדר של החיסור לא משנה, כי ההפרש מועלה בריבוע. התוצאה נשארת מדויקת: אם יוצא 13\sqrt{13}, כותבים 13\sqrt{13} ולא 3.613.61.

מרחק בין שתי נקודות

מצאו את המרחק בין A(−1, 2)A(-1,\,2) ל-B(5, −6)B(5,\,-6).

x2−x1=5−(−1)=6\begin{aligned}x_2 - x_1 &= 5 - (-1) \\ &= 6\end{aligned}

ההפרש האופקי

y2−y1=−6−2=−8\begin{aligned}y_2 - y_1 &= -6 - 2 \\ &= -8\end{aligned}

ההפרש האנכי, ולא נורא שהוא שלילי

AB=62+(−8)2=36+64=100=10\begin{aligned}AB &= \sqrt{6^2 + (-8)^2} \\ &= \sqrt{36 + 64} \\ &= \sqrt{100} \\ &= 10\end{aligned}

משפט פיתגורס

מהו המרחק בין (2, 3)(2,\,3) ל-(5, 7)(5,\,7)?

להציג את התשובה והפתרון

5. ההפרשים הם 3 ו-4, ו-9+16=25=5\sqrt{9+16} = \sqrt{25} = 5. השלשה 3, 4, 53,\,4,\,5 חוזרת בפרק הזה שוב ושוב.

אמצע קטע

M=(x1+x22, y1+y22)M = \left( \frac{x_1 + x_2}{2},\ \frac{y_1 + y_2}{2} \right)

אמצע הקטע שקצותיו (x1, y1)(x_1,\,y_1) ו-(x2, y2)(x_2,\,y_2)

M(2, 3)M(2,\,3) הוא אמצע הקטע ABAB: −2+62=2\frac{-2+6}{2} = 2 ו-1+52=3\frac{1+5}{2} = 3. ממוצע בכל ציר בנפרד.

האמצע הוא הממוצע של שיעורי ה-xx ובנפרד הממוצע של שיעורי ה-yy. בנוסחת האמצע מחברים, בנוסחת המרחק מחסרים: זה ההבדל שהכי קל להתבלבל בו.

הקצה השני, כשידוע האמצע

לפעמים נתונים קצה אחד AA והאמצע MM, ומחפשים את הקצה השני BB. מהנוסחה xA+xB2=xM\frac{x_A + x_B}{2} = x_M מקבלים xB=2xM−xAx_B = 2x_M - x_A, וכך גם ל-yy. במילים: פעמיים האמצע, פחות הקצה הידוע.

xB=2xM−xAyB=2yM−yA\begin{aligned}x_B &= 2x_M - x_A \\ \qquad y_B &= 2y_M - y_A\end{aligned}

הקצה השני של קטע

M(3, 1)M(3,\,1) הוא אמצע הקטע ABAB, ו-A(1, 4)A(1,\,4). מצאו את BB.

xB=2⋅3−1=5\begin{aligned}x_B &= 2 \cdot 3 - 1 \\ &= 5\end{aligned}

פעמיים האמצע פחות הקצה

yB=2⋅1−4=−2\begin{aligned}y_B &= 2 \cdot 1 - 4 \\ &= -2\end{aligned}

אותו דבר ב-yy

M=(1+52, 4+(−2)2)=(3, 1)\begin{aligned}M &= \left( \frac{1+5}{2},\ \frac{4+(-2)}{2} \right) \\ &= (3,\,1)\end{aligned}

בדיקה: האמצע של AA ו-BB הוא באמת MM ✓

M(0, 5)M(0,\,5) הוא אמצע הקטע ABAB, ו-A(−3, 2)A(-3,\,2). מהו BB?

להציג את התשובה והפתרון

B(3, 8)B(3,\,8). xB=2⋅0−(−3)=3x_B = 2 \cdot 0 - (-3) = 3 ו-yB=2⋅5−2=8y_B = 2 \cdot 5 - 2 = 8. בדיקה: הממוצע של −3-3 ו-33 הוא 00, והממוצע של 22 ו-88 הוא 55.

בכל שאלה של «קצה שני» בדקו בסוף שהאמצע של הנקודה שמצאתם ושל הקצה הנתון הוא באמת MM. הבדיקה לוקחת עשר שניות ותופסת כל טעות סימן.

שלוש הטעויות של המרחק והאמצע.

d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d = \sqrt{(x_2-x_1)^2} + \sqrt{(y_2-y_1)^2}
d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d = \sqrt{(x_2-x_1)^2 + (y_2-y_1)^2}

שורש של סכום אינו סכום של שורשים. בדיקה עם 33 ו-44: 9+16=5\sqrt{9+16} = 5, אבל 3+4=73 + 4 = 7.

M=(x2−x12, y2−y12)M = \left( \frac{x_2-x_1}{2},\ \frac{y_2-y_1}{2} \right)
M=(x1+x22, y1+y22)M = \left( \frac{x_1+x_2}{2},\ \frac{y_1+y_2}{2} \right)

באמצע מחברים. הפרש חלקי שתיים הוא חצי מהאורך, לא מיקום של נקודה.

xB=xM−xAx_B = x_M - x_A
xB=2xM−xAx_B = 2x_M - x_A

האמצע צריך להיכפל ב-22. בדיקה: אם A=1A = 1 ו-M=3M = 3, הקצה השני הוא 55, לא 22.

תרגילים

תרגיל 1

מהו המרחק בין (1, 2)(1,\, 2) ל-(4, 6)(4,\, 6)?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5

הפתרון:

32+42\sqrt{3^2 + 4^2}

הפרשים 3 ו-4

=25=5= \sqrt{25} = 5

פיתגורס

המרחק הוא היתר של משולש ההפרשים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

נתונות הנקודות A(−3, 4)A(-3,\,4) ו-B(5, 4)B(5,\,4). מהו אורך הקטע ABAB?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 8

הפתרון:

yA=yB=4\begin{aligned}y_A &= y_B \\ &= 4\end{aligned}

אותו yy: הקטע מקביל לציר ה-xx

AB=∣5−(−3)∣=8\begin{aligned}AB &= |5 - (-3)| \\ &= 8\end{aligned}

ההפרש בין שיעורי ה-xx בערך מוחלט

כשהקטע מקביל לציר, אין צורך בשורש: ההפרש האנכי הוא 00. מי שמחשב 5−3=25 - 3 = 2 שכח את סימן המינוס של −3-3.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

מהו אמצע הקטע שבין (2, 4)(2,\, 4) ל-(8, 10)(8,\, 10)?

  1. (6, 6)(6,\, 6)
  2. (10, 14)(10,\, 14)
  3. (5, 7)(5,\, 7)
  4. (4, 5)(4,\, 5)
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג (5, 7)(5,\, 7)

הפתרון:

2+82=5\frac{2+8}{2} = 5

ממוצע ה-xx

4+102=7\frac{4+10}{2} = 7

וממוצע ה-yy

ממוצע בנפרד בכל ציר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

מהו המרחק בין C(−2, 1)C(-2,\,1) ל-D(4, −7)D(4,\,-7)?

  1. 1414
  2. 28\sqrt{28}
  3. 1010
  4. 66
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג 1010

הפתרון:

xD−xC=4−(−2)=6\begin{aligned}x_D - x_C &= 4 - (-2) \\ &= 6\end{aligned}

ההפרש האופקי

yD−yC=−7−1=−8\begin{aligned}y_D - y_C &= -7 - 1 \\ &= -8\end{aligned}

ההפרש האנכי

CD=62+(−8)2=100=10\begin{aligned}CD &= \sqrt{6^2 + (-8)^2} \\ &= \sqrt{100} \\ &= 10\end{aligned}

פיתגורס

התשובה: 10. 28\sqrt{28} מתקבל ממי שלא העלה בריבוע (6+8+146 + 8 + 14 בסך הכול לא מופיע בשום נוסחה). 1414 הוא סכום ההפרשים, לא המרחק.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

מהו המרחק בין E(1, 2)E(1,\,2) ל-G(4, 4)G(4,\,4)? תנו תשובה מדויקת.

  1. 5\sqrt{5}
  2. 13\sqrt{13}
  3. 1313
  4. 55
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב 13\sqrt{13}

הפתרון:

4−1=34−2=2\begin{aligned}4 - 1 &= 3 \\ \qquad 4 - 2 &= 2\end{aligned}

שני ההפרשים

EG=32+22=13\begin{aligned}EG &= \sqrt{3^2 + 2^2} \\ &= \sqrt{13}\end{aligned}

פיתגורס, והשורש נשאר

התשובה: 13\sqrt{13}. 1313 הוא ריבוע המרחק, לא המרחק. 5\sqrt{5} מתקבל ממי שחיבר 3+23 + 2 במקום 9+49 + 4. כשהשורש לא יוצא שלם, משאירים אותו.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

M(2, 2)M(2,\,2) הוא אמצע הקטע ABAB, ו-A(−1, 6)A(-1,\,6). מצאו את BB.

B(B( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: B(B( 5 ,, -2 ))

הפתרון:

xB=2⋅2−(−1)=5\begin{aligned}x_B &= 2 \cdot 2 - (-1) \\ &= 5\end{aligned}

פעמיים האמצע פחות הקצה

yB=2⋅2−6=−2\begin{aligned}y_B &= 2 \cdot 2 - 6 \\ &= -2\end{aligned}

אותו דבר ב-yy

(−1+52, 6−22)=(2, 2)\left( \frac{-1+5}{2},\ \frac{6-2}{2} \right) = (2,\,2)

בדיקה ✓

מי שמקבל (3, −4)(3,\,-4) חישב M−AM - A ושכח להכפיל את האמצע ב-22.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

הוכיחו או הפריכו: הנקודה C(1, 4)C(1,\,4) נמצאת במרחקים שווים מ-A(−2, 0)A(-2,\,0) ומ-B(4, 0)B(4,\,0).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נכון

הפתרון:

CA=(1−(−2))2+(4−0)2=9+16=5\begin{aligned}CA &= \sqrt{(1-(-2))^2 + (4-0)^2} \\ &= \sqrt{9+16} \\ &= 5\end{aligned}

המרחק מ-AA

CB=(4−1)2+(0−4)2=9+16=5\begin{aligned}CB &= \sqrt{(4-1)^2 + (0-4)^2} \\ &= \sqrt{9+16} \\ &= 5\end{aligned}

המרחק מ-BB

הטענה נכונה. שני המרחקים שווים ל-55. CC נמצאת בדיוק מעל אמצע הקטע ABAB, שהוא (1, 0)(1,\,0), ולכן המשולש ABCABC שווה שוקיים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

MM הוא אמצע הקטע ABAB, כאשר A(−2, 7)A(-2,\,7) ו-B(8, 1)B(8,\,1). מהו המרחק של MM מראשית הצירים O(0, 0)O(0,\,0)?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5

הפתרון:

M=(−2+82, 7+12)=(3, 4)\begin{aligned}M &= \left( \frac{-2+8}{2},\ \frac{7+1}{2} \right) \\ &= (3,\,4)\end{aligned}

קודם האמצע

OM=32+42=5\begin{aligned}OM &= \sqrt{3^2 + 4^2} \\ &= 5\end{aligned}

ואז המרחק מהראשית

שני שלבים, ובכל אחד נוסחה אחרת: באמצע מחברים, במרחק מחסרים ומעלים בריבוע.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

נתון המשולש ABCABC: A(0, 0)A(0,\,0), B(6, 0)B(6,\,0), C(6, 8)C(6,\,8). מהו היקף המשולש?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 24

הפתרון:

AB=∣6−0∣=6\begin{aligned}AB &= |6 - 0| \\ &= 6\end{aligned}

אותו yy: קטע אופקי

BC=∣8−0∣=8\begin{aligned}BC &= |8 - 0| \\ &= 8\end{aligned}

אותו xx: קטע אנכי

AC=62+82=10\begin{aligned}AC &= \sqrt{6^2 + 8^2} \\ &= 10\end{aligned}

פיתגורס

6+8+10=246 + 8 + 10 = 24

היקף

שתי צלעות מקבילות לצירים, ולכן רק לצלע השלישית צריך את הנוסחה המלאה. המשולש ישר זווית ב-BB.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

חזרה משולבת — משולש, אמצעים ומקבילית

תרגיל 10

בשרטוט מתואר המשולש ABCABC. הקודקוד BB נמצא על ציר ה-yy, והצלע ACAC מקבילה לציר ה-yy. נתון A(8,7)A(8, 7) ו-AB=10AB = 10. שיעור ה-yy של הנקודה BB קטן מ-77. א. מצאו את שיעורי הנקודה BB.

B=B = ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: B=B = ( 0 , 1 )

הפתרון:

B(0,y)AB=10\begin{aligned}B(0, y) \\ \quad AB &= 10\end{aligned}

BB על ציר ה-yy

(8−0)2+(7−y)2=100(8 - 0)^2 + (7 - y)^2 = 100

נוסחת המרחק בריבוע

(7−y)2=36⇒7−y=±6\begin{aligned}(7 - y)^2 &= 36 \Rightarrow 7 - y \\ &= \pm 6\end{aligned}

שני פתרונות: y=1y = 1 או y=13y = 13

yB<7⇒B(0,1)y_B < 7 \Rightarrow B(0, 1)

התנאי בוחר אחד

B(0,1)B(0, 1). המשולש 66-88-1010 מסתתר כאן: הפרש ה-xx הוא 88 והפרש ה-yy הוא 66.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 11

בשרטוט מתואר המשולש ABCABC. הקודקוד BB נמצא על ציר ה-yy, והצלע ACAC מקבילה לציר ה-yy. נתון A(8,7)A(8, 7) ו-AB=10AB = 10. נמצא B(0,1)B(0, 1). הנקודה EE היא אמצע הצלע BCBC, והיא נמצאת על ציר ה-xx. ב. מצאו את שיעורי הנקודות CC ו-EE.

C=C = ( ____ , ____ ) , E=E = ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C=C = ( 8 , -1 ) , E=E = ( 4 , 0 )

הפתרון:

xC=xA=8\begin{aligned}x_C &= x_A \\ &= 8\end{aligned}

ACAC מקבילה לציר ה-yy

1+yC2=0⇒yC=−1\begin{aligned}\frac{1 + y_C}{2} &= 0 \Rightarrow y_C \\ &= -1\end{aligned}

EE על ציר ה-xx: שיעור ה-yy שלה 00

E=(0+82,0)=(4,0)\begin{aligned}E &= \left(\frac{0 + 8}{2}, 0\right) \\ &= (4, 0)\end{aligned}

אמצע BCBC

C(8,−1)C(8, -1) ו-E(4,0)E(4, 0). הנתון ש-EE על ציר ה-xx קובע את yCy_C, והנתון ש-ACAC מקבילה לציר ה-yy קובע את xCx_C.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 12

בשרטוט מתואר המשולש ABCABC. הקודקוד BB נמצא על ציר ה-yy, והצלע ACAC מקבילה לציר ה-yy. נתון A(8,7)A(8, 7) ו-AB=10AB = 10. נמצא B(0,1)B(0, 1), C(8,−1)C(8, -1) ו-E(4,0)E(4, 0) אמצע BCBC. הנקודה DD היא אמצע הצלע ACAC. דרך EE מעבירים ישר המקביל לציר ה-yy, והוא חותך את הצלע ABAB בנקודה FF. ג. (1) הוכיחו: המרובע FADEFADE הוא מקבילית.

  • DD אמצע ACAC, EE אמצע BCBC
  • EF∥EF \parallel ציר ה-yy, FF על ABAB
  • AC∥AC \parallel ציר ה-yy

FADEFADE מקבילית

להציג את התשובה והפתרון
  1. FE∥ADFE \parallel AD — שני ישרים המקבילים לציר ה-yy מקבילים זה לזה
  2. DE∥ABDE \parallel AB — קטע אמצעים במשולש מקביל לצלע השלישית
  3. FADEFADE מקבילית — מרובע שבו כל זוג צלעות נגדיות מקבילות הוא מקבילית

הפתרון:

FE: x=4AD: x=8\begin{aligned}FE:\ x &= 4 \\ \quad AD:\ x &= 8\end{aligned}

שני ישרים אנכיים: מקבילים

mDE=3−08−4=34=mAB\begin{aligned}m_{DE} &= \frac{3 - 0}{8 - 4} \\ &= \frac{3}{4} \\ &= m_{AB}\end{aligned}

D(8, 3); בדיקה בשיפועים ✓

FE∥AD,DE∥AFFE \parallel AD ,\quad DE \parallel AF

שני זוגות של צלעות נגדיות מקבילות: FADEFADE מקבילית

DEDE הוא קטע אמצעים במשולש ABCABC (מחבר את אמצעי ACAC ו-BCBC), ולכן מקביל ל-ABAB — ובפרט לקטע AFAF שעליו.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 13

בשרטוט מתואר המשולש ABCABC. הקודקוד BB נמצא על ציר ה-yy, והצלע ACAC מקבילה לציר ה-yy. נתון A(8,7)A(8, 7) ו-AB=10AB = 10. נמצא B(0,1)B(0, 1), C(8,−1)C(8, -1), E(4,0)E(4, 0), D(8,3)D(8, 3), ו-FADEFADE מקבילית (FF על ABAB, FEFE מקביל לציר ה-yy). ג. (2) חשבו את שטח המקבילית FADEFADE.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16

הפתרון:

mAB=7−18−0=34y=34x+1\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{7 - 1}{8 - 0} \\ &= \frac{3}{4} \\ \quad y &= \frac{3}{4}x + 1\end{aligned}

משוואת ABAB

x=4⇒y=4F(4,4)\begin{aligned}x &= 4 \Rightarrow y \\ &= 4 \\ \quad F(4, 4)\end{aligned}

FF על ABAB ועל הישר x=4x = 4

AD=7−3=4\begin{aligned}AD &= 7 - 3 \\ &= 4\end{aligned}

הבסיס, על הישר x=8x = 8

h=8−4=4⇒S=4⋅4=16\begin{aligned}h &= 8 - 4 \\ &= 4 \Rightarrow S \\ &= 4 \cdot 4 \\ &= 16\end{aligned}

הגובה: המרחק בין הישרים x=4x = 4 ו-x=8x = 8

השטח 1616 יח״ר. בסיס כפול הגובה אליו — לא מכפלת שתי צלעות סמוכות (4⋅5=204 \cdot 5 = 20), כי המקבילית אינה מלבן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 14

בשרטוט מתואר המשולש ABCABC. הקודקוד BB נמצא על ציר ה-yy, והצלע ACAC מקבילה לציר ה-yy. נתון A(8,7)A(8, 7) ו-AB=10AB = 10. נמצא E(4,0)E(4, 0), D(8,3)D(8, 3) ו-F(4,4)F(4, 4). ד. מצאו את גודל הזווית ∠DEF\angle DEF (במעלות, דיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 53.13

הפתרון:

H(8,0)H(8, 0)

מורידים אנך מ-DD לציר ה-xx

EH=4DH=3\begin{aligned}EH &= 4 \\ \quad DH &= 3\end{aligned}

הניצבים של המשולש EHDEHD

tan⁡∠DEH=34⇒∠DEH≈36.87∘\tan \angle DEH = \frac{3}{4} \Rightarrow \angle DEH \approx 36.87^\circ

הזווית בין EDED לציר ה-xx

∠DEF=90∘−36.87∘=53.13∘\begin{aligned}\angle DEF &= 90^\circ - 36.87^\circ \\ &= 53.13^\circ\end{aligned}

EFEF אנכי, מאונך לציר ה-xx

∠DEF≈53.13∘\angle DEF \approx 53.13^\circ. דרך אחרת: tan⁡∠DEF=43\tan \angle DEF = \frac{4}{3}, כי ההפרש האופקי מ-EE ל-DD הוא 44 וההפרש האנכי 33.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת