משולשים ומרובעים במערכת צירים

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

משולש נתון על ידי שלושת קודקודיו, ומרובע על ידי ארבעת קודקודיו. ברגע שיש קואורדינטות, כל מה שלמדנו בפרק מתחבר: מרחק נותן אורכי צלעות, אמצע נותן תיכון, שיפוע נותן מקבילות וניצבות. זה הפורמט של שאלת הבגרות: משולש או מרובע בקואורדינטות, ושרשרת קצרה של חישובים.

המשולש ABCABC: A(−2, 1)A(-2,\,1), B(6, 1)B(6,\,1), C(2, 7)C(2,\,7). הצלע ABAB אופקית ואורכה 88. AC=BC=16+36=213AC = BC = \sqrt{16 + 36} = 2\sqrt{13}: המשולש שווה שוקיים, וזה נקבע בחישוב, לא במבט.

אורכי צלעות וסוג המשולש

מחשבים את שלוש הצלעות בנוסחת המרחק. שתי צלעות שוות: שווה שוקיים. שלוש שוות: שווה צלעות. ישר זווית: או שמשפט פיתגורס ההפוך מתקיים, a2+b2=c2a^2 + b^2 = c^2, או ששתי צלעות מאונכות, כלומר מכפלת השיפועים שלהן −1-1. הדרך של השיפועים קצרה יותר, ומראה גם איפה הזווית הישרה.

משולש ישר זווית, בשתי דרכים

נתון A(1, 1)A(1,\,1), B(5, 1)B(5,\,1), C(5, 4)C(5,\,4). הראו שהמשולש ישר זווית.

AB=4BC=3AC=16+9=5\begin{aligned}AB &= 4 \\ \quad BC &= 3 \\ \quad AC &= \sqrt{16 + 9} \\ &= 5\end{aligned}

שלוש הצלעות

42+32=25=52\begin{aligned}4^2 + 3^2 &= 25 \\ &= 5^2\end{aligned}

משפט פיתגורס ההפוך: הזווית מול ACAC ישרה, כלומר ∠B\angle B

mAB=0BC אנכי\begin{aligned}m_{AB} &= 0 \\ \quad BC \text{ אנכי}\end{aligned}

דרך שנייה: ABAB אופקי ו-BCBC אנכי, ולכן AB⊥BCAB \perp BC

האם המשולש A(0, 0)A(0,\,0), B(4, 2)B(4,\,2), C(2, 6)C(2,\,6) ישר זווית? אם כן, באיזה קודקוד?

להציג את התשובה והפתרון

mAB=24=12m_{AB} = \frac{2}{4} = \frac{1}{2}, mBC=6−22−4=−2m_{BC} = \frac{6-2}{2-4} = -2, והמכפלה 12⋅(−2)=−1\frac{1}{2} \cdot (-2) = -1. כן, הזווית הישרה ב-BB, כי AB⊥BCAB \perp BC.

תיכון וגובה: לפי המשוואות שלהם

התיכון מקודקוד CC הוא הקטע מ-CC אל אמצע הצלע ABAB. מוצאים את האמצע MM, ואז את הישר דרך CC ו-MM. הגובה מ-CC מאונך ל-ABAB: לוקחים את שיפוע ABAB, הופכים ומנגדים, ומעבירים ישר בשיפוע הזה דרך CC. שני קווים שונים, שתי שיטות שונות: בתיכון משתמשים באמצע, בגובה משתמשים בשיפוע.

תיכון וגובה מאותו קודקוד

נתון A(0, 0)A(0,\,0), B(6, 2)B(6,\,2), C(2, 6)C(2,\,6). מצאו את משוואת התיכון ואת משוואת הגובה מ-CC לצלע ABAB.

M=(0+62, 0+22)=(3, 1)\begin{aligned}M &= \left( \frac{0+6}{2},\ \frac{0+2}{2} \right) \\ &= (3,\,1)\end{aligned}

אמצע ABAB

mCM=1−63−2=−5\begin{aligned}m_{CM} &= \frac{1 - 6}{3 - 2} \\ &= -5\end{aligned}

שיפוע התיכון

y−6=−5(x−2) ⇒ y=−5x+16\begin{aligned}y - 6 &= -5(x - 2) \ \Rightarrow \ y \\ &= -5x + 16\end{aligned}

משוואת התיכון CMCM

mAB=26=13 ⇒ m⊥=−3\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{2}{6} \\ &= \frac{1}{3} \ \Rightarrow \ m_{\perp} \\ &= -3\end{aligned}

שיפוע הגובה: הופכי ונגדי לשיפוע ABAB

y−6=−3(x−2) ⇒ y=−3x+12\begin{aligned}y - 6 &= -3(x - 2) \ \Rightarrow \ y \\ &= -3x + 12\end{aligned}

משוואת הגובה מ-CC

התיכון CMCM בכתום מגיע לאמצע M(3, 1)M(3,\,1). הגובה CDCD בכחול מגיע ל-DD, שאינו האמצע. הם שונים כי CA≠CBCA \neq CB: CA=40CA = \sqrt{40} ו-CB=32CB = \sqrt{32}.

מתי התיכון והגובה מאותו קודקוד מתלכדים?

להציג את התשובה והפתרון

כשהמשולש שווה שוקיים ואותו קודקוד הוא הראש: אז CA=CBCA = CB, והקטע לאמצע ABAB גם מאונך לו. אם קיבלתם שתי משוואות זהות, זו הסיבה, ואפשר לאמת בחישוב CACA ו-CBCB.

מרובעים: איזו צורה זו?

mAB=mDC mAD=mBC\begin{aligned}m_{AB} &= m_{DC} \\ \ m_{AD} &= m_{BC}\end{aligned}

מקבילית: שני זוגות של צלעות מקבילות. בדיקה מהירה: האלכסונים חוצים זה את זה, כלומר ל-ACAC ול-BDBD אותו אמצע

mAB⋅mAD=−1m_{AB} \cdot m_{AD} = -1

מלבן: מקבילית שיש בה זווית ישרה

AB=ADAB = AD

מעוין: מקבילית שבה שתי צלעות סמוכות שוות

מלבן+מעוין\text{מלבן} + \text{מעוין}

ריבוע

mAB=mDC mAD≠mBC\begin{aligned}m_{AB} &= m_{DC} \\ \ m_{AD} \neq m_{BC}\end{aligned}

טרפז: זוג אחד בלבד של צלעות מקבילות

מה הצורה של המרובע?

נתון A(0, 0)A(0,\,0), B(4, 0)B(4,\,0), C(6, 3)C(6,\,3), D(2, 3)D(2,\,3). קבעו איזה מרובע הוא ABCDABCD.

mAB=0mDC=3−36−2=0\begin{aligned}m_{AB} &= 0 \\ \quad m_{DC} &= \frac{3 - 3}{6 - 2} \\ &= 0\end{aligned}

AB∥DCAB \parallel DC

mAD=32mBC=3−06−4=32\begin{aligned}m_{AD} &= \frac{3}{2} \\ \quad m_{BC} &= \frac{3 - 0}{6 - 4} \\ &= \frac{3}{2}\end{aligned}

AD∥BCAD \parallel BC: מקבילית

0⋅32=0≠−10 \cdot \frac{3}{2} = 0 \neq -1

אין זווית ישרה: לא מלבן

AB=4AD=4+9=13\begin{aligned}AB &= 4 \\ \quad AD &= \sqrt{4 + 9} \\ &= \sqrt{13}\end{aligned}

צלעות סמוכות שונות: לא מעוין. התשובה: מקבילית

כדי למצוא את הקודקוד הרביעי של מקבילית ABCDABCD, משתמשים באלכסונים: אמצע ACAC שווה לאמצע BDBD. ולכן D=A+C−BD = A + C - B, בכל קואורדינטה בנפרד. שימו לב לסדר האותיות: DD מול BB.

איזה מרובע הוא A(1, 1)A(1,\,1), B(4, 1)B(4,\,1), C(4, 4)C(4,\,4), D(1, 4)D(1,\,4)?

להציג את התשובה והפתרון

ריבוע. ABAB ו-DCDC אופקיים, ADAD ו-BCBC אנכיים, ולכן מקבילית עם זוויות ישרות: מלבן. וכל הצלעות באורך 33: גם מעוין. מלבן שהוא מעוין הוא ריבוע.

שלוש הטעויות של צורות בקואורדינטות.

AB=CD ⇒ מעויןAB = CD \ \Rightarrow \ \text{מעוין}
AB=ADAB = AD

במעוין צלעות סמוכות שוות. צלעות נגדיות שוות בכל מקבילית.

mCM=−1mABm_{CM} = -\frac{1}{m_{AB}}
mCM=yM−yCxM−xCm_{CM} = \frac{y_M - y_C}{x_M - x_C}

התיכון עובר דרך האמצע ואינו בהכרח מאונך. השיפוע ההופכי והנגדי שייך לגובה.

mAB=mCD ⇒ מקביליתm_{AB} = m_{CD} \ \Rightarrow \ \text{מקבילית}
mAB=mDC וגם mAD=mBC\begin{aligned}m_{AB} &= m_{DC} \ \text{וגם} \ m_{AD} \\ &= m_{BC}\end{aligned}

זוג אחד של צלעות מקבילות נותן רק טרפז. למקבילית צריך את שני הזוגות.

תרגילים

תרגיל 1

נתון המשולש ABCABC: A(−1, 2)A(-1,\,2), B(5, 2)B(5,\,2), C(2, 6)C(2,\,6). חשבו את היקף המשולש.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 16

הפתרון:

AB=∣5−(−1)∣=6\begin{aligned}AB &= |5 - (-1)| \\ &= 6\end{aligned}

אותו yy: צלע אופקית

AC=(2−(−1))2+(6−2)2=9+16=5\begin{aligned}AC &= \sqrt{(2-(-1))^2 + (6-2)^2} \\ &= \sqrt{9 + 16} \\ &= 5\end{aligned}

נוסחת המרחק

BC=(5−2)2+(2−6)2=9+16=5\begin{aligned}BC &= \sqrt{(5-2)^2 + (2-6)^2} \\ &= \sqrt{9 + 16} \\ &= 5\end{aligned}

נוסחת המרחק

6+5+5=166 + 5 + 5 = 16

היקף

שתי שוקיים שוות: המשולש שווה שוקיים. מי שקיבל AB=4AB = 4 חיסר 5−15 - 1 ושכח את המינוס.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

נתון המשולש ABCABC: A(−1, 2)A(-1,\,2), B(5, 2)B(5,\,2), C(2, 6)C(2,\,6). איזה משולש הוא ABCABC?

  1. שונה צלעות
  2. שווה צלעות
  3. ישר זווית
  4. שווה שוקיים
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד שווה שוקיים

הפתרון:

AC=BC=5AB=6\begin{aligned}AC &= BC \\ &= 5 \\ \quad AB &= 6\end{aligned}

שתי צלעות שוות

52+52=50≠365^2 + 5^2 = 50 \neq 36

לא ישר זווית: פיתגורס לא מתקיים

התשובה: שווה שוקיים. CC נמצא בדיוק מעל אמצע ABAB, שהוא (2, 2)(2,\,2). לא שווה צלעות: AB=6≠5AB = 6 \neq 5.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

נתון המשולש ABCABC: A(−2, −1)A(-2,\,-1), B(6, 3)B(6,\,3), C(1, 6)C(1,\,6). MM אמצע ABAB. מצאו את משוואת התיכון CMCM.

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = -5 x+x + 11

הפתרון:

M=(−2+62, −1+32)=(2, 1)\begin{aligned}M &= \left( \frac{-2+6}{2},\ \frac{-1+3}{2} \right) \\ &= (2,\,1)\end{aligned}

אמצע ABAB

mCM=1−62−1=−5\begin{aligned}m_{CM} &= \frac{1 - 6}{2 - 1} \\ &= -5\end{aligned}

שיפוע דרך CC ו-MM

y−6=−5(x−1) ⇒ y=−5x+11\begin{aligned}y - 6 &= -5(x - 1) \ \Rightarrow \ y \\ &= -5x + 11\end{aligned}

שיפוע ונקודה

−5⋅2+11=1-5 \cdot 2 + 11 = 1

בדיקה עם MM ✓

תיכון: קודם אמצע, ואז ישר דרך שתי נקודות. השיפוע של ABAB לא משתתף כאן.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

נתון המשולש ABCABC: A(−2, −1)A(-2,\,-1), B(6, 3)B(6,\,3), C(1, 6)C(1,\,6). מהי משוואת הגובה מ-CC לצלע ABAB?

  1. y=2x+4y = 2x + 4
  2. y=12x+5.5y = \frac{1}{2}x + 5.5
  3. y=−5x+11y = -5x + 11
  4. y=−2x+8y = -2x + 8
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד y=−2x+8y = -2x + 8

הפתרון:

mAB=3−(−1)6−(−2)=48=12\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{3 - (-1)}{6 - (-2)} \\ &= \frac{4}{8} \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

שיפוע הצלע

m⊥=−2m_{\perp} = -2

הופכי ונגדי

y−6=−2(x−1) ⇒ y=−2x+8\begin{aligned}y - 6 &= -2(x - 1) \ \Rightarrow \ y \\ &= -2x + 8\end{aligned}

דרך CC

התשובה: y=−2x+8y = -2x + 8. y=12x+5.5y = \frac{1}{2}x + 5.5 מקביל ל-ABAB, לא מאונך. y=−5x+11y = -5x + 11 הוא התיכון, שעובר דרך האמצע ולא מאונך.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

נתון המרובע ABCDABCD: A(0, 0)A(0,\,0), B(5, 0)B(5,\,0), C(7, 3)C(7,\,3), D(2, 3)D(2,\,3). איזה מרובע הוא?

  1. מעוין
  2. טרפז
  3. מקבילית שאינה מלבן ואינה מעוין
  4. מלבן
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ג מקבילית שאינה מלבן ואינה מעוין

הפתרון:

mAB=0mDC=0\begin{aligned}m_{AB} &= 0 \\ \quad m_{DC} &= 0\end{aligned}

AB∥DCAB \parallel DC

mAD=32mBC=37−5=32\begin{aligned}m_{AD} &= \frac{3}{2} \\ \quad m_{BC} &= \frac{3}{7 - 5} \\ &= \frac{3}{2}\end{aligned}

AD∥BCAD \parallel BC: מקבילית

0⋅32≠−10 \cdot \frac{3}{2} \neq -1

לא מלבן

AB=5AD=4+9=13\begin{aligned}AB &= 5 \\ \quad AD &= \sqrt{4 + 9} \\ &= \sqrt{13}\end{aligned}

לא מעוין

התשובה: מקבילית. שני זוגות מקבילים שוללים טרפז, שבו יש זוג אחד בלבד. בלי זווית ישרה ובלי צלעות סמוכות שוות, נשארת מקבילית.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

הוכיחו או הפריכו: המרובע ABCDABCD עם A(1, 1)A(1,\,1), B(5, 3)B(5,\,3), C(3, 7)C(3,\,7), D(−1, 5)D(-1,\,5) הוא ריבוע.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נכון

הפתרון:

mAB=24=12mDC=7−53−(−1)=12\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{2}{4} \\ &= \frac{1}{2} \\ \quad m_{DC} &= \frac{7-5}{3-(-1)} \\ &= \frac{1}{2}\end{aligned}

AB∥DCAB \parallel DC

mBC=7−33−5=−2mAD=5−1−1−1=−2\begin{aligned}m_{BC} &= \frac{7-3}{3-5} \\ &= -2 \\ \quad m_{AD} &= \frac{5-1}{-1-1} \\ &= -2\end{aligned}

AD∥BCAD \parallel BC: מקבילית

12⋅(−2)=−1\frac{1}{2} \cdot (-2) = -1

AB⊥BCAB \perp BC: מלבן

AB=16+4=20BC=4+16=20\begin{aligned}AB &= \sqrt{16 + 4} \\ &= \sqrt{20} \\ \quad BC &= \sqrt{4 + 16} \\ &= \sqrt{20}\end{aligned}

צלעות סמוכות שוות: מעוין

הטענה נכונה. מלבן שהוא גם מעוין הוא ריבוע. הריבוע «מוטה» ולא מקביל לצירים, ולכן העין לא רואה אותו מיד. החישוב רואה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

ABCDABCD מקבילית. A(−1, 2)A(-1,\,2), B(3, 0)B(3,\,0), C(5, 4)C(5,\,4). מצאו את הקודקוד DD.

D(D( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: D(D( 1 ,, 6 ))

הפתרון:

MAC=(−1+52, 2+42)=(2, 3)\begin{aligned}M_{AC} &= \left( \frac{-1+5}{2},\ \frac{2+4}{2} \right) \\ &= (2,\,3)\end{aligned}

אמצע האלכסון ACAC

xD=2⋅2−3=1yD=2⋅3−0=6\begin{aligned}x_D &= 2 \cdot 2 - 3 \\ &= 1 \\ \quad y_D &= 2 \cdot 3 - 0 \\ &= 6\end{aligned}

האלכסונים חוצים זה את זה: DD הוא הקצה השני של BDBD

mAB=−12=mDCmAD=2=mBC\begin{aligned}m_{AB} &= -\frac{1}{2} \\ &= m_{DC} \\ \quad m_{AD} &= 2 \\ &= m_{BC}\end{aligned}

בדיקה: שני זוגות מקבילים ✓

מי שחישב B+C−AB + C - A קיבל (9, 2)(9,\,2): זה קודקוד רביעי של מקבילית אחרת, ABDCABDC. בסדר ABCDABCD, DD מול BB.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

נתון המשולש ABCABC: A(0, 0)A(0,\,0), B(6, 0)B(6,\,0), C(4, 8)C(4,\,8). חשבו את שטח המשולש.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 24

הפתרון:

AB=6AB = 6

הבסיס על ציר ה-xx

h=yC=8\begin{aligned}h &= y_C \\ &= 8\end{aligned}

הגובה ל-ABAB הוא המרחק של CC מציר ה-xx

S=6⋅82=24\begin{aligned}S &= \frac{6 \cdot 8}{2} \\ &= 24\end{aligned}

שטח משולש

כשצלע מונחת על ציר ה-xx, הגובה אליה הוא שיעור ה-yy של הקודקוד השלישי. אין צורך בנוסחת המרחק.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

נתון המשולש ABCABC: A(0, 0)A(0,\,0), B(6, 0)B(6,\,0), C(4, 8)C(4,\,8). MM אמצע ACAC. מהו אורך התיכון BMBM? תנו תשובה מדויקת.

  1. 88
  2. 424\sqrt{2}
  3. 252\sqrt{5}
  4. 44
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ב 424\sqrt{2}

הפתרון:

M=(0+42, 0+82)=(2, 4)\begin{aligned}M &= \left( \frac{0+4}{2},\ \frac{0+8}{2} \right) \\ &= (2,\,4)\end{aligned}

אמצע ACAC

BM=(6−2)2+(0−4)2=16+16=32\begin{aligned}BM &= \sqrt{(6-2)^2 + (0-4)^2} \\ &= \sqrt{16 + 16} \\ &= \sqrt{32}\end{aligned}

נוסחת המרחק

32=16⋅2=42\begin{aligned}\sqrt{32} &= \sqrt{16 \cdot 2} \\ &= 4\sqrt{2}\end{aligned}

מוציאים גורם מהשורש

התשובה: 424\sqrt{2}. 44 הוא ההפרש בכל ציר, לא המרחק. תשובה מדויקת פירושה שורש מצומצם, לא 5.665.66.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

חזרה משולבת — טרפז וקטע אמצעים

תרגיל 10

במערכת הצירים נתון המרובע ABCDABCD: A(−2,3)A(-2, 3), B(0,−1)B(0, -1), C(6,−3)C(6, -3), D(2,5)D(2, 5). א. מהו סוג המרובע?

  1. מקבילית
  2. מלבן
  3. דלתון
  4. טרפז
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: ד טרפז

הפתרון:

mAB=−1−30+2=−2mDC=−3−56−2=−2\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{-1 - 3}{0 + 2} \\ &= -2 \\ \quad m_{DC} &= \frac{-3 - 5}{6 - 2} \\ &= -2\end{aligned}

שיפועים שווים: AB∥DCAB \parallel DC

mAD=5−32+2=12mBC=−3+16−0=−13\begin{aligned}m_{AD} &= \frac{5 - 3}{2 + 2} \\ &= \frac{1}{2} \\ \quad m_{BC} &= \frac{-3 + 1}{6 - 0} \\ &= -\frac{1}{3}\end{aligned}

שיפועים שונים: AD∦BCAD \nparallel BC

AB=20≠DC=80\begin{aligned}AB &= \sqrt{20} \neq DC \\ &= \sqrt{80}\end{aligned}

גם האורכים שונים

טרפז: זוג אחד בלבד של צלעות נגדיות מקבילות (AB∥DCAB \parallel DC). במקבילית שני הזוגות מקבילים — וכאן ADAD ו-BCBC אינם מקבילים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 11

במערכת הצירים נתון המרובע ABCDABCD: A(−2,3)A(-2, 3), B(0,−1)B(0, -1), C(6,−3)C(6, -3), D(2,5)D(2, 5). המרובע הוא טרפז (AB∥DCAB \parallel DC). בטרפז מעבירים את קטע האמצעים EFEF: EE אמצע השוק ADAD ו-FF אמצע השוק BCBC. ב. מצאו את שיעורי הנקודה FF.

F=F = ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: F=F = ( 3 , -2 )

הפתרון:

F=(0+62,−1+(−3)2)F = \left(\frac{0 + 6}{2}, \frac{-1 + (-3)}{2}\right)

אמצע קטע: ממוצע השיעורים

F=(3,−2)F = (3, -2)

התשובה

F(3,−2)F(3, -2). באותה דרך EE, אמצע ADAD, היא (0,4)(0, 4).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 12

במערכת הצירים נתון המרובע ABCDABCD: A(−2,3)A(-2, 3), B(0,−1)B(0, -1), C(6,−3)C(6, -3), D(2,5)D(2, 5). EE אמצע ADAD ו-F(3,−2)F(3, -2) אמצע BCBC. ג. מצאו את משוואת הישר EFEF.

y=y = ____ x+x + ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: y=y = -2 x+x + 4

הפתרון:

E=(−2+22,3+52)=(0,4)\begin{aligned}E &= \left(\frac{-2 + 2}{2}, \frac{3 + 5}{2}\right) \\ &= (0, 4)\end{aligned}

אמצע ADAD

mEF=−2−43−0=−2\begin{aligned}m_{EF} &= \frac{-2 - 4}{3 - 0} \\ &= -2\end{aligned}

שיפוע דרך שתי נקודות

y=−2x+4y = -2x + 4

EE על ציר ה-yy, ולכן n=4n = 4

y=−2x+4y = -2x + 4. השיפוע שווה לשיפוע הבסיסים: קטע האמצעים בטרפז מקביל לבסיסים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 13

במערכת הצירים נתון המרובע ABCDABCD: A(−2,3)A(-2, 3), B(0,−1)B(0, -1), C(6,−3)C(6, -3), D(2,5)D(2, 5). משוואת קטע האמצעים EFEF היא y=−2x+4y = -2x + 4. האלכסון ACAC חותך את EFEF בנקודה KK. ד. (1) מצאו את שיעורי הנקודה KK.

K=K = ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: K=K = ( 2 , 0 )

הפתרון:

mAC=−3−36+2=−34\begin{aligned}m_{AC} &= \frac{-3 - 3}{6 + 2} \\ &= -\frac{3}{4}\end{aligned}

שיפוע האלכסון

y−3=−34(x+2)⇒y=−34x+1.5\begin{aligned}y - 3 &= -\frac{3}{4}(x + 2) \Rightarrow y \\ &= -\frac{3}{4}x + 1.5\end{aligned}

משוואת ACAC

−2x+4=−34x+1.5⇒x=2 y=0\begin{aligned}-2x + 4 &= -\frac{3}{4}x + 1.5 \Rightarrow x \\ &= 2 \\ \ y &= 0\end{aligned}

חיתוך שני הישרים

K(2,0)K(2, 0). בדיקה ב-ACAC: −34⋅2+1.5=0-\frac{3}{4} \cdot 2 + 1.5 = 0 ✓

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 14

במערכת הצירים נתון המרובע ABCDABCD: A(−2,3)A(-2, 3), B(0,−1)B(0, -1), C(6,−3)C(6, -3), D(2,5)D(2, 5). קטע האמצעים EFEF חותך את האלכסון ACAC בנקודה K(2,0)K(2, 0). ד. (2) קבעו: AK=CKAK = CK.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נכון

הפתרון:

(−2+62,3+(−3)2)=(2,0)=K\begin{aligned}\left(\frac{-2 + 6}{2}, \frac{3 + (-3)}{2}\right) &= (2, 0) \\ &= K\end{aligned}

אמצע ACAC הוא בדיוק KK

AK=CK=25=5\begin{aligned}AK &= CK \\ &= \sqrt{25} \\ &= 5\end{aligned}

בדיקה בנוסחת המרחק

נכון. קטע האמצעים בטרפז חוצה כל אלכסון: במשולש ACDACD הקטע EKEK יוצא מאמצע ADAD ומקביל ל-DCDC, ולכן מגיע לאמצע ACAC.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

חזרה משולבת — מלבן, משולשים דומים וזווית

תרגיל 15

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית, והקודקוד AA נמצא על ציר ה-yy. אורך הצלע BC=AD=90BC = AD = \sqrt{90}. נתון D(9,6)D(9, 6) ו-B(2,−3)B(2, -3). OO ראשית הצירים. א. מצאו את שיעורי הנקודה AA, אם נתון yA<6y_A < 6.

A=A = ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: A=A = ( 0 , 3 )

הפתרון:

A(0,y)AD=90\begin{aligned}A(0, y) \\ \quad AD &= \sqrt{90}\end{aligned}

AA על ציר ה-yy

(9−0)2+(6−y)2=90(9 - 0)^2 + (6 - y)^2 = 90

נוסחת המרחק בריבוע

(6−y)2=9⇒6−y=±3\begin{aligned}(6 - y)^2 &= 9 \Rightarrow 6 - y \\ &= \pm 3\end{aligned}

שני פתרונות: y=3y = 3 או y=9y = 9

yA<6⇒A(0,3)y_A < 6 \Rightarrow A(0, 3)

התנאי בוחר אחד

A(0,3)A(0, 3). בלי התנאי גם (0,9)(0, 9) במרחק 90\sqrt{90} מ-DD.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 16

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית, והקודקוד AA נמצא על ציר ה-yy. אורך הצלע BC=AD=90BC = AD = \sqrt{90}. נתון D(9,6)D(9, 6) ו-B(2,−3)B(2, -3). OO ראשית הצירים. נמצא A(0,3)A(0, 3). ב. הוכיחו: המרובע ABCDABCD הוא מלבן.

  • ABCDABCD מקבילית
  • A(0,3)A(0, 3), B(2,−3)B(2, -3), D(9,6)D(9, 6)

ABCDABCD מלבן

להציג את התשובה והפתרון
  1. mAB=−3m_{AB} = -3, mAD=13m_{AD} = \frac{1}{3} — חישוב שיפוע: m=y2−y1x2−x1m = \frac{y_2 - y_1}{x_2 - x_1}
  2. AB⊥ADAB \perp AD — מכפלת השיפועים −3⋅13=−1-3 \cdot \frac{1}{3} = -1, ולכן הישרים מאונכים
  3. ABCDABCD מלבן — מקבילית שיש בה זווית ישרה היא מלבן

הפתרון:

mAB=−3−32−0=−3mAD=6−39−0=13\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{-3 - 3}{2 - 0} \\ &= -3 \\ \quad m_{AD} &= \frac{6 - 3}{9 - 0} \\ &= \frac{1}{3}\end{aligned}

שיפועי שתי צלעות סמוכות

−3⋅13=−1⇒∠DAB=90∘\begin{aligned}-3 \cdot \frac{1}{3} &= -1 \Rightarrow \angle DAB \\ &= 90^\circ\end{aligned}

מכפלת שיפועים −1-1

מקבילית עם זווית ישרה אחת היא מלבן — אין צורך לבדוק את שלוש הזוויות האחרות, כי במקבילית זוויות נגדיות שוות וזוויות סמוכות משלימות ל-180∘180^\circ.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 17

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית, והקודקוד AA נמצא על ציר ה-yy. אורך הצלע BC=AD=90BC = AD = \sqrt{90}. נתון D(9,6)D(9, 6) ו-B(2,−3)B(2, -3). OO ראשית הצירים. נמצא A(0,3)A(0, 3), והמרובע ABCDABCD הוא מלבן. אלכסוני המלבן נפגשים בנקודה MM. ג. מצאו את שיעורי הקודקוד CC.

C=C = ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: C=C = ( 11 , 0 )

הפתרון:

M=(2+92,−3+62)=(5.5,1.5)\begin{aligned}M &= \left(\frac{2 + 9}{2}, \frac{-3 + 6}{2}\right) \\ &= (5.5, 1.5)\end{aligned}

האלכסונים חוצים זה את זה: MM אמצע BDBD

0+xC2=5.53+yC2=1.5\begin{aligned}\frac{0 + x_C}{2} &= 5.5 \\ \quad \frac{3 + y_C}{2} &= 1.5\end{aligned}

MM גם אמצע ACAC

C=(11,0)C = (11, 0)

הקצה השני

C(11,0)C(11, 0) — על ציר ה-xx. בדיקה: B+D−A=(2+9−0,−3+6−3)=(11,0)B + D - A = (2 + 9 - 0, -3 + 6 - 3) = (11, 0) ✓

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 18

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית, והקודקוד AA נמצא על ציר ה-yy. אורך הצלע BC=AD=90BC = AD = \sqrt{90}. נתון D(9,6)D(9, 6) ו-B(2,−3)B(2, -3). OO ראשית הצירים. נמצא A(0,3)A(0, 3) ו-C(11,0)C(11, 0). הצלע ABAB חותכת את ציר ה-xx בנקודה EE. ד. מצאו את שיעורי הנקודה EE.

E=E = ( ____ , ____ )

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: E=E = ( 1 , 0 )

הפתרון:

mAB=−3y=−3x+3\begin{aligned}m_{AB} &= -3 \\ \quad y &= -3x + 3\end{aligned}

ישר דרך A(0,3)A(0, 3), שהיא נקודת החיתוך עם ציר ה-yy

0=−3x+3⇒x=1\begin{aligned}0 &= -3x + 3 \Rightarrow x \\ &= 1\end{aligned}

על ציר ה-xx: y=0y = 0

E(1,0)E(1, 0), בין OO ל-CC.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 19

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית, והקודקוד AA נמצא על ציר ה-yy. אורך הצלע BC=AD=90BC = AD = \sqrt{90}. נתון D(9,6)D(9, 6) ו-B(2,−3)B(2, -3). OO ראשית הצירים. ABCDABCD הוא מלבן, C(11,0)C(11, 0), והצלע ABAB חותכת את ציר ה-xx בנקודה E(1,0)E(1, 0). ה. (1) הוכיחו: △CBE∼△AOE\triangle CBE \sim \triangle AOE.

  • ABCDABCD מלבן
  • EE על ABAB ועל ציר ה-xx
  • AA על ציר ה-yy

△CBE∼△AOE\triangle CBE \sim \triangle AOE

להציג את התשובה והפתרון
  1. ∠CBE=90∘\angle CBE = 90^\circ — זווית של מלבן, ו-EE על הצלע ABAB
  2. ∠AOE=90∘\angle AOE = 90^\circ — הצירים מאונכים זה לזה
  3. ∠BEC=∠OEA\angle BEC = \angle OEA — זוויות קודקודיות שוות
  4. △CBE∼△AOE\triangle CBE \sim \triangle AOE — משפט דמיון ז.ז

הפתרון:

∠CBE=∠AOE=90∘\begin{aligned}\angle CBE &= \angle AOE \\ &= 90^\circ\end{aligned}

זווית של מלבן; זווית בין הצירים

∠BEC=∠OEA\angle BEC = \angle OEA

קודקודיות

△CBE∼△AOE\triangle CBE \sim \triangle AOE

ז.ז: C↔AC \leftrightarrow A, B↔OB \leftrightarrow O, E↔EE \leftrightarrow E

שתי זוויות שוות מספיקות. המלכודת: לכתוב △CBE∼△OAE\triangle CBE \sim \triangle OAE — הזווית הישרה BB מתאימה לזווית הישרה OO, ולכן CC מתאימה ל-AA.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 20

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית, והקודקוד AA נמצא על ציר ה-yy. אורך הצלע BC=AD=90BC = AD = \sqrt{90}. נתון D(9,6)D(9, 6) ו-B(2,−3)B(2, -3). OO ראשית הצירים. ABCDABCD מלבן, A(0,3)A(0, 3), C(11,0)C(11, 0), E(1,0)E(1, 0), והוכח △CBE∼△AOE\triangle CBE \sim \triangle AOE. ה. (2) מצאו את יחס הדמיון CBAO\frac{CB}{AO} (דיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 3.16

הפתרון:

CB=90AO=3\begin{aligned}CB &= \sqrt{90} \\ \quad AO &= 3\end{aligned}

צלעות מתאימות: מול הזווית EE

CBAO=903=10≈3.16\begin{aligned}\frac{CB}{AO} &= \frac{\sqrt{90}}{3} \\ &= \sqrt{10} \approx 3.16\end{aligned}

יחס הדמיון

BEOE=101CEAE=1010=10\begin{aligned}\frac{BE}{OE} &= \frac{\sqrt{10}}{1} \\ \quad \frac{CE}{AE} &= \frac{10}{\sqrt{10}} \\ &= \sqrt{10}\end{aligned}

בדיקה בשני זוגות הצלעות האחרים ✓

יחס הדמיון 10≈3.16\sqrt{10} \approx 3.16. כל צלע במשולש CBECBE ארוכה פי 10\sqrt{10} מהצלע המתאימה במשולש AOEAOE.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 21

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית, והקודקוד AA נמצא על ציר ה-yy. אורך הצלע BC=AD=90BC = AD = \sqrt{90}. נתון D(9,6)D(9, 6) ו-B(2,−3)B(2, -3). OO ראשית הצירים. הוכח △CBE∼△AOE\triangle CBE \sim \triangle AOE ביחס דמיון 10\sqrt{10}. ה. (3) פי כמה גדול שטח המשולש CBECBE משטח המשולש AOEAOE?

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 10

הפתרון:

SCBESAOE=(10)2=10\begin{aligned}\frac{S_{CBE}}{S_{AOE}} &= \left(\sqrt{10}\right)^2 \\ &= 10\end{aligned}

יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון

SAOE=1⋅32=1.5SCBE=10⋅902=15\begin{aligned}S_{AOE} &= \frac{1 \cdot 3}{2} \\ &= 1.5 \\ \quad S_{CBE} &= \frac{\sqrt{10} \cdot \sqrt{90}}{2} \\ &= 15\end{aligned}

בדיקה ישירה: מכפלת הניצבים חלקי 22

פי 1010. המלכודת: לענות 10\sqrt{10} — זה יחס הצלעות, לא יחס השטחים.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 22

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית, והקודקוד AA נמצא על ציר ה-yy. אורך הצלע BC=AD=90BC = AD = \sqrt{90}. נתון D(9,6)D(9, 6) ו-B(2,−3)B(2, -3). OO ראשית הצירים. נמצא A(0,3)A(0, 3) ו-C(11,0)C(11, 0). ו. חשבו את שטח המרובע ACBOACBO.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 33

הפתרון:

SACBO=SAOC+SOCBS_{ACBO} = S_{AOC} + S_{OCB}

האלכסון OCOC על ציר ה-xx מחלק את המרובע לשני משולשים

SAOC=11⋅32=16.5\begin{aligned}S_{AOC} &= \frac{11 \cdot 3}{2} \\ &= 16.5\end{aligned}

בסיס OC=11OC = 11, גובה yA=3y_A = 3

SOCB=11⋅32=16.5\begin{aligned}S_{OCB} &= \frac{11 \cdot 3}{2} \\ &= 16.5\end{aligned}

בסיס OC=11OC = 11, גובה ∣yB∣=3|y_B| = 3

SACBO=33S_{ACBO} = 33

סכום

השטח 3333 יח״ר. הבסיס המשותף OCOC שוכב על ציר ה-xx, ולכן הגבהים הם פשוט המרחקים של AA ו-BB מהציר.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 23

המרובע ABCDABCD הוא מקבילית, והקודקוד AA נמצא על ציר ה-yy. אורך הצלע BC=AD=90BC = AD = \sqrt{90}. נתון D(9,6)D(9, 6) ו-B(2,−3)B(2, -3). OO ראשית הצירים. ABCDABCD מלבן, A(0,3)A(0, 3), AB=40AB = \sqrt{40} ו-BC=90BC = \sqrt{90}. ז. חשבו את גודל הזווית ∠ACB\angle ACB (במעלות, דיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 33.69

הפתרון:

∠ABC=90∘\angle ABC = 90^\circ

זווית של מלבן

tan⁡∠ACB=ABBC=4090=23\begin{aligned}\tan \angle ACB &= \frac{AB}{BC} \\ &= \frac{\sqrt{40}}{\sqrt{90}} \\ &= \frac{2}{3}\end{aligned}

במשולש ABCABC: ניצב מול חלקי ניצב ליד

∠ACB≈33.69∘\angle ACB \approx 33.69^\circ

tan⁡−123\tan^{-1} \frac{2}{3}

∠ACB≈33.69∘\angle ACB \approx 33.69^\circ. המלכודת: להפוך את המנה (BCAB\frac{BC}{AB}) — זו הזווית ∠BAC≈56.31∘\angle BAC \approx 56.31^\circ.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת