מגלים בקואורדינטות ומוכיחים

ב-elev השיעור הזה מגיע עם תרגילים שנבדקים מיד, רמז ברגע שנתקעים, ומעקב אחרי ההתקדמות.

לתרגל ב-elev

שלושת המשפטים על נקודות המפגש נשמעים כמו קסם: למה ששלושה ישרים ייפגשו דווקא בנקודה אחת? הדרך של המתמטיקאים היא בשלושה שלבים. מודדים, כאן במערכת צירים; משערים חוק; ואז מוכיחים אותו לכל משולש. ביחידה הזאת נעשה את שלושת השלבים.

האנך האמצעי של קטע נתון

נתונות A(1, 2)A(1,\,2) ו-B(7, 4)B(7,\,4). האנך האמצעי עובר דרך אמצע ABAB ומאונך לו. שני הכלים מהגאומטריה האנליטית: אמצע קטע ושיפוע של ישר מאונך.

האנך האמצעי של AB
ABMP01234567801234567xy
MM אמצע ABAB. הישר y=−3x+15y = -3x + 15 עובר דרך MM ומאונך ל-ABAB. הנקודה P(3, 6)P(3,\,6) עליו מקיימת PA=PBPA = PB.

בדקו נקודה שאינה על הישר, למשל Q(4, 5)Q(4,\,5). האם QA=QBQA = QB?

להציג את התשובה והפתרון

QA=9+9=18QA = \sqrt{9 + 9} = \sqrt{18} ו-QB=9+1=10QB = \sqrt{9 + 1} = \sqrt{10}. לא שווים, ובדיוק כך צריך להיות: לפי המשפט ההפוך, נקודה ששוות-מרחק מ-AA ומ-BB חייבת להיות על האנך האמצעי, ו-QQ לא שם.

מפגש התיכונים של משולש נתון

במשולש A(3, 6)A(3,\,6), B(0, 0)B(0,\,0), C(9, 0)C(9,\,0) נמצא את משוואות שני תיכונים, נחתוך אותם, ואז נבדוק אם התיכון השלישי עובר דרך אותה נקודה, ואם היחס הוא באמת 2:12:1.

שלושת התיכונים של המשולש
ABCDEFG-1012345678910-11234567xy
A(3, 6)A(3,\,6), B(0, 0)B(0,\,0), C(9, 0)C(9,\,0). התיכונים ADAD, BEBE ו-CFCF נפגשים ב-G(4, 2)G(4,\,2).

חשבו את ממוצע שיעורי ה-xx של שלושת הקודקודים ואת ממוצע שיעורי ה-yy. מה מקבלים?

להציג את התשובה והפתרון

3+0+93=4\frac{3 + 0 + 9}{3} = 4 ו-6+0+03=2\frac{6 + 0 + 0}{3} = 2: בדיוק G(4, 2)G(4,\,2). זו השערה שעולה מהמדידה, והיא נכונה בכל משולש. בבחינה, כשמבקשים את נקודת המפגש, כותבים את משוואות התיכונים וחותכים; הממוצע טוב לבדיקה.

מפגש האנכים האמצעיים במשולש ישר זווית

האנכים האמצעיים במשולש ישר זווית
ABCO-10123456789-11234567xy
האנך האמצעי של ABAB הוא y=3y = 3, של BCBC הוא x=4x = 4. הם נפגשים ב-O(4, 3)O(4,\,3), אמצע היתר, ו-OA=OB=OC=5OA = OB = OC = 5.

שלושה מרחקים שווים

במשולש A(0, 6)A(0,\,6), B(0, 0)B(0,\,0), C(8, 0)C(8,\,0) מצאו את נקודת המפגש של האנכים האמצעיים, וחשבו את מרחקה מכל קודקוד.

y=3y = 3

האנך האמצעי של ABAB: ABAB אנכי, אמצעו (0, 3)(0,\,3), ולכן האנך האמצעי אופקי

x=4x = 4

האנך האמצעי של BCBC: BCBC אופקי, אמצעו (4, 0)(4,\,0), ולכן האנך האמצעי אנכי

O(4, 3)O(4,\,3)

חיתוך שני האנכים. וזה בדיוק אמצע היתר ACAC

OA=16+9=5OB=16+9=5OC=16+9=5\begin{aligned}OA &= \sqrt{16 + 9} \\ &= 5 \\ \quad OB &= \sqrt{16 + 9} \\ &= 5 \\ \quad OC &= \sqrt{16 + 9} \\ &= 5\end{aligned}

שלושה מרחקים שווים, ולכן OO גם על האנך האמצעי של ACAC

משפט חוצה הזווית — ההוכחה בעזרת שטחים

עד כאן מדדנו. עכשיו מוכיחים, לכל משולש. הרעיון: לחשב את היחס בין שטחי ABDABD ו-ADCADC בשתי דרכים. פעם עם הגובה מ-AA, ופעם עם הגבהים מ-DD.

ABCDHKL
ADAD חוצה זווית. AHAH הגובה מ-AA ל-BCBC, משותף למשולשים ABDABD ו-ADCADC. DKDK ו-DLDL המרחקים של DD מהשוקיים ABAB ו-ACAC.

באיזה שלב של ההוכחה השתמשנו בכך ש-ADAD חוצה זווית? ומה היה קורה בלי זה?

להציג את התשובה והפתרון

רק בשלב DK=DLDK = DL. בלי הנתון, שני היחסים היו BDDC\frac{BD}{DC} ו-AB⋅DKAC⋅DL\frac{AB \cdot DK}{AC \cdot DL}, ובלי DK=DLDK = DL אי אפשר לצמצם. כל שאר השלבים נכונים לכל קטע מ-AA אל BCBC.

היחס בין השטחים

במשולש ABCABC, ADAD חוצה את הזווית AA. נתון AB=10AB = 10, AC=15AC = 15 ושטח המשולש ABDABD הוא 2020 סמ״ר. מצאו את שטח המשולש ADCADC.

SABDSADC=ABAC=1015=23\begin{aligned}\frac{S_{ABD}}{S_{ADC}} &= \frac{AB}{AC} \\ &= \frac{10}{15} \\ &= \frac{2}{3}\end{aligned}

מההוכחה: גבהים שווים מ-DD אל השוקיים

20SADC=23 ⇒ SADC=30\begin{aligned}\frac{20}{S_{ADC}} &= \frac{2}{3} \ \Rightarrow \ S_{ADC} \\ &= 30\end{aligned}

כפל בהצלבה

סדר העבודה בבחינה: קודם מחשבים או משערים, אחר כך כותבים את הנימוק בשם המשפט. תשובה שמסתמכת על מדידה בשרטוט בלבד אינה הוכחה.

שלוש טעויות של המדידה וההוכחה.

AG=GDAG = GD
AG=2⋅GDAG = 2 \cdot GD

מי שלא חישב את המרחקים מניח ש-GG באמצע התיכון. המדידה ב-A(3, 6)A(3,\,6), B(0, 0)B(0,\,0), C(9, 0)C(9,\,0) נותנת 17\sqrt{17} מול 172\frac{\sqrt{17}}{2}.

m⊥=13m_{\perp} = \frac{1}{3}
m⊥=−3m_{\perp} = -3

השיפוע של האנך האמצעי הוא הנגדי וההופכי לשיפוע הקטע, לא אותו שיפוע ולא ההופכי בלבד.

DK=DL תמידDK = DL \ \text{תמיד}
DK=DL ⇔ ∠BAD=∠DAC\begin{aligned}DK &= DL \ \Leftrightarrow \ \angle BAD \\ &= \angle DAC\end{aligned}

המרחקים של DD מהשוקיים שווים רק כש-DD על חוצה הזווית. זה השלב היחיד בהוכחה שמשתמש בנתון.

תרגילים

תרגיל 1

ABM
MM אמצע ABAB.

נתונות הנקודות A(1, 2)A(1,\,2) ו-B(7, 4)B(7,\,4). מצאו את שיפוע האנך האמצעי של ABAB.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: -3

הפתרון:

mAB=4−27−1=13\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{4 - 2}{7 - 1} \\ &= \frac{1}{3}\end{aligned}

שיפוע הקטע

m⋅13=−1 ⇒ m=−3\begin{aligned}m \cdot \frac{1}{3} &= -1 \ \Rightarrow \ m \\ &= -3\end{aligned}

האנך האמצעי מאונך לקטע: מכפלת השיפועים −1-1

m=−3m = -3. מי שכתב −13-\frac{1}{3} הפך את הסימן בלבד, ומי שכתב 33 הפך את השבר בלבד. צריך את שניהם.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 2

ABM

נתונות A(2, 1)A(2,\,1) ו-B(6, 5)B(6,\,5). השלימו את הנתונים של האנך האמצעי של ABAB.

אמצע: (( ____ ,, ____ )) , שיפוע האנך האמצעי: ____

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: אמצע: (( 4 ,, 3 )) , שיפוע האנך האמצעי: -1

הפתרון:

M(4, 3)M(4,\,3)

אמצע הקטע

mAB=5−16−2=1 ⇒ m⊥=−1\begin{aligned}m_{AB} &= \frac{5 - 1}{6 - 2} \\ &= 1 \ \Rightarrow \ m_{\perp} \\ &= -1\end{aligned}

מאונך לשיפוע 11

y−3=−(x−4) ⇒ y=−x+7\begin{aligned}y - 3 &= -(x - 4) \ \Rightarrow \ y \\ &= -x + 7\end{aligned}

המשוואה, לבדיקה

אמצע (4, 3)(4,\,3), שיפוע −1-1. הנגדי וההופכי של 11 הוא −1-1.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 3

ABCDE

במשולש A(1, 1)A(1,\,1), B(7, 1)B(7,\,1), C(4, 7)C(4,\,7) מצאו את נקודת מפגש התיכונים GG.

G(G( ____ ,, ____ ))

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: G(G( 4 ,, 3 ))

הפתרון:

D(4, 1) ⇒ CD: x=4D(4,\,1) \ \Rightarrow \ CD: \ x = 4

DD אמצע ABAB; התיכון CDCD אנכי

E(5.5, 4) ⇒ mAE=4−15.5−1=23\begin{aligned}E(5.5,\,4) \ \Rightarrow \ m_{AE} &= \frac{4 - 1}{5.5 - 1} \\ &= \frac{2}{3}\end{aligned}

EE אמצע BCBC; שיפוע התיכון AEAE

y−1=23(x−1) ⇒ x=4: y=3\begin{aligned}y - 1 &= \tfrac{2}{3}(x - 1) \ \Rightarrow \ x \\ &= 4: \ y \\ &= 3\end{aligned}

מציבים x=4x = 4

G(4, 3)G(4,\,3). בדיקה בממוצע: 1+7+43=4\frac{1 + 7 + 4}{3} = 4 ו-1+1+73=3\frac{1 + 1 + 7}{3} = 3 ✓

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 4

ABCO

במשולש A(0, 8)A(0,\,8), B(0, 0)B(0,\,0), C(6, 0)C(6,\,0), OO היא נקודת המפגש של האנכים האמצעיים. מצאו את OBOB.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5

הפתרון:

∠B=90∘\angle B = 90^\circ

ABAB על ציר ה-yy ו-BCBC על ציר ה-xx

O(3, 4)O(3,\,4)

במשולש ישר זווית האנכים האמצעיים נפגשים באמצע היתר ACAC

OB=32+42=5\begin{aligned}OB &= \sqrt{3^2 + 4^2} \\ &= 5\end{aligned}

מרחק בין נקודות. בדיקה: AC=10AC = 10, ו-OB=AC2OB = \frac{AC}{2} ✓

OB=5OB = 5. אפשר גם בלי קואורדינטות: AC=64+36=10AC = \sqrt{64 + 36} = 10, ו-OBOB הוא התיכון ליתר, חצי ממנו.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 5

ABM

נתונות A(−2, 0)A(-2,\,0) ו-B(4, 0)B(4,\,0). מהי משוואת האנך האמצעי של ABAB?

  1. x=1x = 1
  2. y=1y = 1
  3. x=2x = 2
  4. y=0y = 0
להציג את התשובה והפתרון

התשובה: א x=1x = 1

הפתרון:

M(1, 0)M(1,\,0)

אמצע הקטע: −2+42=1\frac{-2 + 4}{2} = 1

x=1x = 1

ABAB אופקי, ולכן האנך האמצעי אנכי: כל הנקודות שבהן x=1x = 1

הנכונה: x=1x = 1. y=0y = 0 הוא הישר של ABAB עצמו; x=2x = 2 היא טעות באמצע (4−22\frac{4 - 2}{2} במקום 4+(−2)2\frac{4 + (-2)}{2}).

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 6

ABCD

במשולש A(1, 5)A(1,\,5), B(0, 1)B(0,\,1), C(8, 1)C(8,\,1), ADAD הוא התיכון לצלע BCBC. מצאו את אורך ADAD.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 5

הפתרון:

D(4, 1)D(4,\,1)

אמצע BCBC: 0+82=4\frac{0 + 8}{2} = 4

AD=(4−1)2+(1−5)2=9+16=5\begin{aligned}AD &= \sqrt{(4 - 1)^2 + (1 - 5)^2} \\ &= \sqrt{9 + 16} \\ &= 5\end{aligned}

מרחק בין נקודות

AD=5AD = 5. תיכון מתחיל תמיד באמצע: מי שחישב את המרחק מ-AA ל-BB או ל-CC מדד צלע, לא תיכון.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 7

ABCEFG

הוכיחו או הפריכו: במשולש A(3, 6)A(3,\,6), B(0, 0)B(0,\,0), C(9, 0)C(9,\,0) נקודת מפגש התיכונים היא (4, 2)(4,\,2).

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: נכון

הפתרון:

E(6, 3) ⇒ BE: y=12xE(6,\,3) \ \Rightarrow \ BE: \ y = \tfrac{1}{2}x

התיכון מ-BB לאמצע ACAC

F(1.5, 3) ⇒ CF: y=−0.4x+3.6F(1.5,\,3) \ \Rightarrow \ CF: \ y = -0.4x + 3.6

התיכון מ-CC לאמצע ABAB

12x=−0.4x+3.6 ⇒ x=4 y=2\begin{aligned}\tfrac{1}{2}x &= -0.4x + 3.6 \ \Rightarrow \ x \\ &= 4 \\ \ y &= 2\end{aligned}

חיתוך

הטענה נכונה. שני תיכונים מספיקים כדי למצוא את GG, כי השלישי עובר דרכה לפי המשפט. בדיקה: התיכון ADAD, y=−4x+18y = -4x + 18, נותן ב-x=4x = 4 את y=2y = 2 ✓

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 8

ABCD

במשולש ABCABC, ADAD חוצה את הזווית AA (DD על BCBC). נתון AB=10AB = 10, AC=15AC = 15, ושטח המשולש ABDABD הוא 2020 סמ״ר. מצאו את שטח המשולש ADCADC בסמ״ר.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 30

הפתרון:

DK=DLDK = DL

המרחקים של DD משתי השוקיים שווים: DD על חוצה הזווית

SABDSADC=AB⋅DKAC⋅DL=ABAC=1015=23\begin{aligned}\frac{S_{ABD}}{S_{ADC}} &= \frac{AB \cdot DK}{AC \cdot DL} \\ &= \frac{AB}{AC} \\ &= \frac{10}{15} \\ &= \frac{2}{3}\end{aligned}

שטחים עם הגבהים מ-DD

SADC=20⋅32=30\begin{aligned}S_{ADC} &= 20 \cdot \frac{3}{2} \\ &= 30\end{aligned}

כפל בהצלבה

3030 סמ״ר. זו בדיוק המחצית השנייה של ההוכחה: חוצה זווית מחלק את השטח ביחס הצלעות, בלי לדעת אף גובה.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 9

ABCDH

במשולש ABCABC הנקודה DD על BCBC מקיימת BD=3BD = 3 ו-DC=5DC = 5. שטח המשולש ABCABC הוא 3232 סמ״ר. מצאו את שטח המשולש ABDABD בסמ״ר.

להציג את התשובה והפתרון

התשובה: 12

הפתרון:

SABDSABC=BD⋅AHBC⋅AH=38\begin{aligned}\frac{S_{ABD}}{S_{ABC}} &= \frac{BD \cdot AH}{BC \cdot AH} \\ &= \frac{3}{8}\end{aligned}

אותו גובה AHAH מ-AA; הבסיסים 33 ו-88

SABD=38⋅32=12\begin{aligned}S_{ABD} &= \frac{3}{8} \cdot 32 \\ &= 12\end{aligned}

כופלים

1212 סמ״ר. ADAD כאן אינו חוצה זווית ולא תיכון, ובכל זאת השטחים מתחלקים כמו הבסיסים: זה השלב הראשון של ההוכחה, שנכון לכל קטע מ-AA.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

תרגיל 10

ABCM

נתון משולש A(0, 6)A(0,\,6), B(0, 0)B(0,\,0), C(8, 0)C(8,\,0) והנקודה M(4, 3)M(4,\,3). הוכיחו: MM היא נקודת המפגש של שלושת האנכים האמצעיים של המשולש.

  • A(0, 6)A(0,\,6), B(0, 0)B(0,\,0), C(8, 0)C(8,\,0)
  • M(4, 3)M(4,\,3)

MM נקודת המפגש של האנכים האמצעיים

להציג את התשובה והפתרון
  1. MA=(4−0)2+(3−6)2=5MA = \sqrt{(4 - 0)^2 + (3 - 6)^2} = 5 — נוסחת המרחק
  2. MB=42+32=5MB = \sqrt{4^2 + 3^2} = 5 — נוסחת המרחק
  3. MC=(4−8)2+32=5MC = \sqrt{(4 - 8)^2 + 3^2} = 5 — נוסחת המרחק
  4. MM על האנך האמצעי של ABAB — MA=MBMA = MB: נקודה ששוות-מרחק מקצות קטע נמצאת על האנך האמצעי שלו
  5. MM על האנך האמצעי של BCBC — MB=MCMB = MC: אותו משפט
  6. MM נקודת המפגש של האנכים האמצעיים — MM על שניים מהאנכים האמצעיים, ושלושתם נחתכים בנקודה אחת

הפתרון:

MA=MB=MC=5\begin{aligned}MA &= MB \\ &= MC \\ &= 5\end{aligned}

שלושה מרחקים שווים

M∈ℓAB, M∈ℓBCM \in \ell_{AB} ,\ M \in \ell_{BC}

המשפט ההפוך של המקום הגאומטרי, לכל צלע

שלושה חישובי מרחק ומשפט אחד. MM הוא גם אמצע היתר ACAC, ו-MB=5=AC2MB = 5 = \frac{AC}{2}: התיכון ליתר, שוב.

לבדוק את התשובה שלי ב-elev

השיעור הבא מחכה ב-elev

סרטונים, תרגול שנבדק מיד, ומסלול שמתקדם בקצב שלך — לכל הפרקים של הכיתה.

לתרגל ב-elevלגלות את elev לכיתה הזאת